"הסדר לא שב על כנו", תערוכת עיצוב תכשיטים של עינת לידר, ראש המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, מבקשת להתמודד עם המציאות הפוליטית המקומית דרך סדרת סיכות מכסף המבוססות על מיפוי כפרים ערביים שהיו ואינם עוד במרחב העיר תל אביב. לידר מבקשת להזכיר כי היו פה חיים אחרים, והבחירה בתכשיט מהוקצע, אסתטי ונעים מדגישה את הדיסוננס הקיומי באזורנו ואת הזיכרון הסלקטיבי המובנה.
לידר שייכת לקבוצת מעצבים אמנים בתחום הצורפות דוגמת אסתי קנובל, דגנית שוקן, ורד קמינסקי, שמוליק ברקאי ועוד, שדוגלת באמירה חברתית פוליטית. התכשיט על פי דרכה, הוא אביזר גוף בעל אמירה שהעונד אותו מזדהה איתה ומביע עמדה ולא רק אמצעי קישוטי. עם זה, תכשיט, ככל שיהיה פרובוקטיבי, עדיין לא עוצר מלחמות והיחס אליו נשאר אסתטי ואופנתי. גלריה פריסקופ בתל אביב
עוד אחת שעושה תכשיטים מכוערים וצריכה להצדיק את הכיעור עם אמירות. יש לי קרטריון פשוט יותר - אם זה לא יפה - זה לא תכשיט
נו באמת
כפרים ערביים לפני תל אביב? נו, עוד פוליטיקה הזויה. מילא אם זה היה מלווה בעיצוב יפה.
קצת פתיחות. זה כמו פיסול סביבתי עם אמירה
ראש מחלקת צורפות בבצלאל?א.העיצוב מתאים אולי לסטודנט שנה א ב. האם זכרוני לא מטעה אותי שבוריס שץ הקים את בלצאל לטיפוח יודאיקה בצורפות?הוא בטוח מתהפך בקברו.
זה באמת לא ממריא לשום מקום. סורי
נראה לי שמסתמן כאן קונצנזוס. אני תמיד בעד כוונות ואג'נדות, אבל כאן זה באמת קיצוני-פוליטית ובאמת לא מוצלח בשורה התחתונה.
החיפוש אחר פונקציה באומנות- מיותר. התכשיטים הם פסלים לצורך העיניין ומבטאים היטב את הרקע התרבותי שאנו נושאים עלינו ממילא. אהבתי את רקמת השורשים שצומחים במעגל במקום לגובה.חזק.
מבלי להתיחס לעבודות של עינת לידר, ישנם עבודות , תכשיטים, הנושאים מסרים חברתים או פוליטים שהם חגיגה לעינים וגם לנשמה ואפילו למוח כדוגמת עבודות החצץ של ורד קמינסקי.
הבת שלי חזרה מהגן עם עבודה מקרטון ביצים מעניין אם גם לה יש אמירה פוליטית שמסתתרת מאחורי העבודה! די לבולשיט!
לכול המבקרים, כמו שאמרו יש את אלו שעושים ויש את אלו שמבקרים... אין צורך בקטילות מיותרות במיוחד שזה בתחום שאני בטוחה שלאף אחד אין אפילו חצי מושג בו. לא רוצים תכשיטים אם אמירה?! סבבה תמשיכו לקנות שרשראות בג.ר.א.ס ובירידי שישי בקניון, אבל סתמו! אני לא מסכימה כול כך אם האמירה, אבל אהבתי את התכשיטים, הרעיון ואת האמירה. יפה.
דווקא מעניין, לא הכל חייב להיות בתלם
אומן בעל שיעור קומה (ראו ישראל דהן) לא מרגיש צורך לגבות את עבודותיו בקונצפטים עלובים, משום שעבודותיו אומרות הכל! כשעבודה היא בינונית אז האומן מגבס אותה במילים "מפוצצות" -שמאחוריהן אין כלום. במיוחד עושים זאת אמנים בעלי השקפה שמאלנית, שיודעים כי בקלי קלות יפתחו להם זרועות פתוחות אם רק יזעקו "כיבוש!" "עוול לפלסטינים!" וכו' וכו'. כך עבודות מאד לא משהו זוכות לבמה. היעלה על דעתכם שאומן בעל השקפה ימנית יזכה להכרה אם יעיז להיות בינוני? אם לעבודות המוצגות כאן היה קונצפט פוליטי הפוך מהמיוצרת אין מצב שהוא היה מתפרסם כאן או זוכה לתהודה כלשהי!!!