האם נחוצה לנו הפרדה ברורה בין חיי היומיום המתנהלים מחוץ לבית לבין הבית עצמו? לפי אחת האסכולות בעיצוב, בוודאי שכן: הבית צריך לתפקד כבועה מנותקת ממרוץ החיים, המגנה על האדם ומאפשרת לו מילוט – אסקפיזם מן הלחצים שבחוץ. להמחשת ההפרדה יוצרים מעצבים עולם פנטסטי-תאטרלי, שמנוגד לתפיסת העיצוב התעשייתי הקר והגאומטרי. גישה תאטרלית-אסקפיסטית זו הפכה לאופנה, והיא צוברת תאוצה בעולם העיצוב העכשווי. כך תראו לצד עיצוב פונקציונלי גם יצירות "גדולות מהחיים": מחברת MOOOI ומעצב הבית שלה מרסל ונדרס, דרך המעצב האיטלקי Mattia Biaggi – שטובל חפצים בזפת ויוצר מצבים סוריאליסטיים, המשך בחברת Sicis האיטלקית באמבטיות מצופות פסיפסים נאו-קלסיים, ועד Devon & Devon בעיצוב ויקטוריאני של אריחים בסגנון השח והדמקה. בארץ הסגנון האסקפיסטי מתבטא בעיקר אצל מעצבים מסחריים דוגמת אריק בן שמחון, איילה צרפתי ויפרח בן צבי, כשהמשותף לכולם הוא גרנדיוזיות צורנית, שילוב חומרים וצבעים במוצר אחד ויצירת פנטזיה תאטרלית מנותקת משגרת יומנו.
אריק בן שימחון תותח על!!!!
מקסימה האמבטיה של דבון. דווקא יפרח בן ארצי מתחכם לי מדי..
התמונה נראית עתיקה ועתידנית בו זמנית.