מבקר העיצוב אריה ברקוביץ' קפץ לתערוכת בוגרי תוכנית התואר השני בעיצוב תעשייתי של בצלאל והתרשם שהחבר'ה בורחים משימושיות, אינם מעשירים את השפה העיצובית ומרוכזים בחוויות אישיות. עם זאת, לא נעלמו מעיניו כמה הברקות…
מנחה התוכנית פרופ' עזרי טרזי מנתב את בוגרי התוכנית לתואר השני לכיוון מופשט-מושגי עד שקשה למצוא בתערוכה מוצרים שימושיים שמחדשים ומעשירים את השפה העיצובית, בעיקר כשרוב הפרויקטים עוסקים בחוויות אישיות של היוצרים דרך מיצבי וידאו – מדיום לא שימושי בעליל המקובל יותר בשדה האמנות.
הבוגרים מציגים פיתוח חשיבה קונספטואלית לעיצוב מוצר עתידי תוך הדגשת הקשרים הטכנולוגיים חברתיים של המעצב כיוצר מעורב בחברה ובעל היגד אישי
בין העבודות המעניינות אפשר לציין את Food Design של עמית פרבר, שיוצר אינטראקציה בין המזון לכלי המכיל אותו; "איטום" של איתמר בגליקטר, שבודק את תכונות החומר איטונג ואת אפשרויות ספיגת המים שלו בהקשרים יהודיים; "רישומים בזמן" של מירב רהט, הבודקת מחדש את המושג "הכיסא הריק" – פיזיות מול מטפיזיות.
בהילוך שני, גלריה בצלאל, סלמה 60, ת"א. עד 25.9.10
לומר שוידאו זה מדיום לא שימושי בעליל זה בערך כמו לומר שעגבניות הן לא שימושיות בתור פלאפל, ושזה מקובל יותר בתחום הסלט. מה הולך?
אמיתי יקירי אתה צודק בעליל, אבל רצוי שכשסמים עגבניות בפלפל הן יהו טריות ולא משומשות שיצאו זה עתה מהסלט של מישהוא אחר. וידיאו הוא טוב ומקומו מתויין בעולמנו אבל רצוי שיהיה גם בעל אמירה מקורית חדשה ובעיקר רלוונטית לעניין. עם כל הכבוד לעגבניה לא בכל מקום אפשר לתקוע אותה ולהכריז שזה סלט .