באיינדהובן הסתיים זה עתה הפסטיבל השנתי Glow, הנותן במה לאמנים ואדריכלים להציג את המילה האחרונה בתחום התאורה המלאכותית
נושא הפסטיבל השנה היה "אשליה ומציאות", והצופים התבקשו לבחון באיזה אופן, אם בכלל, החוויה העירונית מתעצמת באמצעות תאורה מלאכותית. ובמילים אחרות: איפה מסתיימת האשליה ומתחילה המציאות, או מהי הנקודה שבה אמנות הופכת לחוויה?
21 עבודות הוצגו השנה בפסטיבל, וכחלק מהקונספט האורבני הן פוזרו במסלול מעגלי ברחבי מרכז העיר, לפי שני נושאים: נושא אחד היה הכיכרות המרכזיות. האמנים התערבו בכיכרות והשתלבו באטמוספרה האינטנסיווית של הרחובות המסחריים והצבעוניים; נושא שני היה גדות נהר הדומל השופעים ירק, שם היה האתגר המרכזי ליצור נגיעה עדינה בקונטקסט הקיים. התוצאה: המסתוריות והחיוניות של האור כחומר בנייה חצי מוחשי משתלבות בחזיתות הבניינים ובחללים הציבוריים המגוונים של איינדהובן, ויוצרות תחושה צבעונית ואינטראקטיווית למדי.
