בד לפי מטר רץ? אל תצחיקו אותה. מעצבת אופנה מנציחה אי-סדר
נקודת המוצא לפרויקט אופנה קונספטואלי שפרסמה לאחרונה המעצבת השוויצרית Stéphanie Baechler, הייתה אי-הסדר המגולם בחיינו: בגדים מקומטים, שמיכה שקפליה מסמלים את החיים שהתרחשו מתחתיה רגע קודם, וילון תלוי, ובאופן כללי – כל אי-סדר נונשלנטי שמלווה את סביבת החיים הביתית שלנו. טקסטורות ארעיות, כקמטים סוררים, הוקפאו וקיבלו זכות קיום, שלא לומר חיי נצח.
כחלק מתהליך העבודה יצרה בכלר על קירות הסטודיו שלה, בעזרת פיסות בד ונעצים, מעין בלגן טקסטילי, שמצטיין בקומפוזיציה מסוגננת ובצבעוניות רגישה. את מיצב הקיר שנוצר היא צילמה, ערכה גרפית והדפיסה על גבי טקסטיל ונייר. יריעות החומר נחתכו על פי המתאר של הדפוס, וחזרו לגלגול חיים נוסף בדמות בגדים מודולריים ואובייקטים פיסוליים.
מגוון החומרים שהודפסו עליהם הדימויים, בטווח הרחב שבין קרטון נוקשה ופריך לבד שיפון נוזלי, מספקים נקודות מבט שונות על האבולוציה בדרך מדו-ממד לתלת-ממד
בעולם האופנה מקובל בדרך כלל להכפיף את הדו-ממד לטובת התלת-ממד, אבל כמי שמכירה את ההיררכיה הזאת מתוקף עבודתה כמעצבת הדפסים דיגיטליים לטקסטיל (למארק ג'ייקובס ואייזק מזרחי), יצאה המעצבת בקריאה הפוכה: לאפשר לדו-ממד להכתיב את הצורה. לא עוד בדים לפי מטר רץ שמהם נגזר הבגד, אלא בד שהוא אובייקט בפני עצמו, עם חוקים משלו וצורה ייחודית, שמחייבים את המעצב לתנאים מגבילים, ומציבים בפניו אתגרים. לפרויקט באתר המעצבת
Fabric Project from Hochparterre on Vimeo.
אהבתם?
תגובות
- אין תגובות, למה אתם מחכים?
