פרויקט אמנות לשימור כתב היד: רקוויאם לנייר ועיפרון
נכון שהאיום אינו שווה בחומרתו לזה המרחף מעל ראשי הקרנפים הסומטרים למשל, אבל כניסת הגאדג'טים והמחשבים לחיינו הופכת את כתב היד למיומנות נשכחת ומיותרת.
הפרויקט Ecriture Infinie (כתיבה אינסופית) של האמן Bili Bidjocka והאוצר Simon Njami, מבקש להותיר גלעד לכתב היד ולהדגיש לא את התוכן, כי אם את עצם הפעולה
Ecriture Infinie, שהחל במסגרת תערוכה בטוקיו ב-2006, אמור להוות את ארכיון כתב היד הגדול ביותר בעולם, תרתי משמע: בתערוכה הציג בידג'וקה שמונה ספרי ענק ריקים והזמין את המבקרים בתערוכה למלא אותם בכתב ידם, אבל לעשות זאת "כאילו הייתה זו ההזדמנות האחרונה שלהם להשתמש בידם כדי לכתוב". כל אחד מהכותבים צולם בעת המעשה וכך גם כתב ידו. הספרים עצמם נארזו והוטמנו כך שישמשו כמעין קפסולת זמן, שתימצא בעתיד.
חברת Moleskine, המשווקת מוצרי נייר ממותגים, אימצה את הפרויקט והפכה אותו לגלריה מקוונת פעילה. באתר הגולשים מוזמנים לצפות בצילומים שהעלו אחרים – כתבי יד, גרפיטי, איורים, פוסטרים, שלטים, קעקועים ואפילו סרטונים המתעדים את מעשה הכתיבה ביד ומעניקים לו פרשנות מעוררת מחשבה, וכן לשלוח צילומים משלהם. הצילום Now and Then למשל, של גולש בשם Der, מדגיש את ההבדלים בין העולם הישן של כתב יד משורטט על נייר, לבין העולם המודרני של ספרים נטולי נייר, ריח ומגע, שמרצדים אלינו דרך הקינדל וקוראים אלקטרוניים אחרים; משתמש אחר, goncasanli, לוקח את הצופים למקום פשוט ויומיומי הרבה יותר, בצילום שכותרתו Behind the eight ball, המציג רשימת הוצאות אקראית ששורבטה בפנקס; מישהי בשם Soula מציגה ערימת מחברות Moleskine מלאות מילים ואיורים נטולי סדר, כמו שלא מתאפשר בשום תוכנה; והגולשת Millie העלתה צילום פשוט אף יותר: אצבעות כף יד שאוחזות בעט כדורי זול, ומעוררות געגוע להרגשה המוכרת ובו בזמן כה זרה של מחשבות שזורמות מהראש אל היד, וממנה – באמצעות הדיו – אל הנייר.
רקוויאם לנייר ועיפרון - כמה עצוב , כמה נכון, יישר כח לרעיון השימור