האדריכל יוסי קורי עומד בראש משרד האדריכלים גאוטקטורה, המתמחה בבנייה בת-קיימא ובזיקה חברתית וטכנולוגית. משרדו שבחיפה נבנה על פי עקרונות אקולוגיים, ואדריכלים, יועצים ותלמידים מגיעים להתרשם מתצוגת החומרים והטכנולוגיות הרגישות לסביבה.
היכן למדת ומה זכור לך במיוחד מתקופת הלימודים? למדתי בטכניון. חוויה מיוחדת שהיתה לי היא תרגיל של בניית מתקן הנדסי של מעברי כוחות: את רוב הקורס ביליתי בשירות מילואים והפסדתי הרבה חומר, כל הסטודנטים בנו מִסְבָּכִים לפי עקרונות גאומטריים והנדסיים שנלמדו, אך מכיוון שלא נכחתי בקורס ולא הכרתי את החומר, החלפתי את המסבך בכדור קפיץ עם אוזניים. הציון נקבע על פי יחס המשקל והעומס שהמתקן מחזיק. כולם היו בשוק מהמתקן שלי שקיבל את הציון הטוב.
מקרה זה גרם לי לחשוב שיש מקום ליצירתיות ושיש צורך לשאול שאלות ולא להישאר בגבולות המיינסטרים
תאר את עבודתך הראשונה. במסגרת חילופי סטודנטים עבדתי במשרד Rivaben ליד סאו פאולו, ברזיל. ההתנסות היתה חוויה נפלאה באווירה ברזילאית ססגונית. הדבר הראשון שהבוס עשה היה לקחת אותי לפאב לשתות קשאסה, שם הוא אמר לי שקודם אני צריך להכיר את ברזיל ולאחר מכן לעבוד. בעל המשרד הבין שעליי לספוג את האווירה ואת איכויות הסביבה כדי לא להיות כבוי במשרד. אחרי סיום הדוקטורט ב-2008 הבנתי שאני צריך להקים משרד שמיועד לבנייה ירוקה. אין במשרד פרויקטים רגילים, רק אקולוגיים, מתוך הבנה שזו אדריכלות.
כל מה שלא רגיש לסביבה הוא לא רלוונטי למציאות שאנו נמצאים בה. אנחנו לא מייצרים אדריכלות אלא רעיונות בני-קיימא
מהיכן אתה שואב השראה לפרויקטים? ההשראה מגיעה מהטבע וגם מסוריאליזם, התחום שמעבר למציאות ושמאתגר אותה; נקודת מבט חיצונית שיכולה להוביל לדברים שמקדימים את זמנם ושיש בהם ניסיון לחדור למהות, גם פסיכולוגית וגם אקולוגית, של העולם שאנחנו חיים בו. זו טכניקה שכל אחד יכול לאמץ – למצוא נקודת משען מחוץ להוויה כדי להתמודד נכון יותר. הגישה הסוריאליסטית אתגרה קונוונציות, ודוגמה לכך הוא האדריכל פרידריך קיסלר, שבנה את היכל הספר והשתמש בטכניקות סוריאליסטיות.
מה היא גאוטקטורה? גאוטקטורה היא מונח שטבעתי, המשלב את התפיסה שארכיטקטורה לא יכולה להיות תלושה ולעמוד בפני עצמה אלא חייבת להיות מחוברת לאדמה, לכדור הארץ. בבסיס התפיסה עומדת ההבנה שבית שאתה בונה יושב על קרקע שהיא חלק ממתחם הכולל אנשים וצמחים וחיות, ועליך להציע פתרון להמון פרמטרים שלא חשבת שהם בתחום האחריות שלך. אדריכלות היא לא רק ארבעה קירות וזהו.
כיצד המושג גאוטקטורה מתבטא בפרקטיקת הנדל"ן הישראלית? זה קל מאוד. אתה צריך להכיר מילת מפתח אחת שעושה לך את החיים קלים יותר, המילה: "לא”.
כשמציעים לך לעבוד על פרויקטים שאתה רואה שהמניע מאחוריהם הוא אך ורק למטרת רווח ולא למטרת רווחה – פשוט להגיד "לא”
יהיו די אדריכלים שייקחו את הפרויקט וייכנסו למערבולת שתסחף אותם למטה. אתה צריך להיות נאמן לעיקרון שאתה שלם אתו, שאתה ישן אתו טוב בלילה, ולהיענות בחיוב לפרויקטים החשובים. זה לא אומר שפרויקטים מתבטלים. לדוגמה, פנו אלינו יזמים שביקשו לבנות תחנת דלק, לכאורה פרויקט לא אקולוגי ומזהם, ולאחר זמן מה שכנענו אותם שהתחנה צריכה לספק לעצמה את האנרגיה. פרויקט שהתחיל מתחנת דלק רגילה הפך להיות תחנת דלק אקולוגית והעלה את המודעות לאנרגיה ירוקה. אסור להתפשר, גם בפני עצמנו וגם בפני היזמים שעוד לא הבינו שתמורת מעט זמן, מעט שכר טרחה ומעט חזון – הם יקבלו מעט אדריכלות, ויגדילו את המעגל של סביבה אורבנית בעייתית.
ספר על פרויקט מספק במיוחד. המשרד שלי נבנה בתקציב רגיל לחלוטין, והוא כולל אלמנטים אקולוגיים שכוללים ריצוף מחומרים ממחוזרים, דקים, בידוד כפול, תאורת לד, מערכת חשמל חכם עם חיישנים בהצללה, תאים פוטו-וולטאיים, מערכת מים אפורים, צבע אקולוגי, טיח תרמי ועוד. אדם שנכנס לכאן לא מרגיש משהו שונה או אלטרנטיווי, זה נראה משרד רגיל לחלוטין. החלטתי להתנסות על בשרי בתקציב מוגבל. המשרד הוא תקדים לכך שכל אחד יכול. לפני חמש שנים לא היה אפשר לבנות כך, ואילו כיום המבחר גדול יותר והמחירים נוחים. פרויקט נוסף הוא בניין פורטר באוניברסיטת תל אביב, שאותו אני עושה בשיתוף עם המשרדים אקסלרוד גרובמן וחן אדריכלים. מדובר בפרויקט תקדימי שמתוכנן על פי תקן LEED האמריקאי, במטרה לזכות בדירוג הגבוה ביותר שלהם. רצונה של התורמת שירלי פורטר הוא לבנות את הבניין הכי ירוק שאפשר, ואנחנו נהנים מכל רגע. כיף לעבוד בסיטואציה שלא צריך לשכנע ויש חופש לעבוד ולתכנן.
מהי הצלחה בעיניך? הצלחה היא לעשות את מה שאתה אוהב, לקום כל בוקר ולדעת שמה שאתה עושה הוא חשוב ומעניין ותורם לסביבה, ושהוא ישמור על הערך החיובי שלו עוד הרבה שנים אחרי שאתה כבר לא תהיה.
איפה אתה רואה את המשרד בעוד עשר שנים? אין לנו תוכנית חומש של צמיחה והתפתחות. כל מקום שידרוש תכנון ירוק אמיתי אנחנו נהיה שם, כל פרויקט מאתגר שמצעיד קדימה את הטכנולוגיה והידע, בשאיפה שיהיו יזמים ותורמים שיבינו שזה מה שהם צריכים. אני מנסה להיות סטודנט כל הזמן וללמוד, זה מתבטא גם בתוכנות המתקדמות ביותר שאנחנו עובדים משתמשים בהן, גם אם זה על חשבון הרווחיות של המשרד. חייבים להיות עם היד על הדופק מבחינה טכנולוגית ומבחינה סביבתית.
ולסיום, עצה לאדריכל המתחיל? ליהנות מהמקצוע המופלא והמעניין הזה. בהרבה משרדים בארץ רווחת המגמה להשכיח את זה מהדור הצעיר של המתכננים. צריך לחפש את המקומות הכיפיים והמאתגרים, וגם אם נכנסים למשרד גדול שקשה להוביל בו שינויים, עדיין למצוא את כיס האוויר הזה שבו אפשר לשמר את היצירתיות והחלומות, פשוט לשמר את הלהט ולהבין שיש הרבה מעבר לתוכניות עבודה ומעבר לדרישות חסרות ההיגיון שנתקלים בהן לעתים בתחום.
אחלה כתבה, כל הכבוד ליוסי שהולך עם העקרונות שלו עד הסוף !
מאוד מעניין וכל כך מעורר השראה.ישר כוח והמשך כך!
עומד מאחורי כל מילה גאוטקטורה-מושג משנות ה70 למבנים מכוסי אדמה... עדנה שביב ומילוא הופתן השתמשו בקורסים, מתוק.. רצ"ב Geotecture: subterranean accommodation and the architectural potential of earthworks . Published 1970 in [South Bend, Ind . Written in English. Edition Notes Bibliography: p. 69-71. Classifications Dewey Decimal Class 624/.1 Library of Congress TA712 .L3 The Physical Object Pagination 72 p. Number of pages 72 ID Numbers Open Library OL4914670M LC Control
מעניין. אהבתי את הגישה
Hi Gershon, the office name is geotectura, not geotecture
נהניתי לקרוא כל מילה, תודה לך יוסי על הוספת האור בקצה המנהרה לאדריכלים צעירים. ולשמירת העיקר ותפל במקצוע המורכב שלנו.
מאד מענין היכן אפשר לראות בשטח? יהודה
Amazing! It is so nice to find other people with similar passions as me
תפיסת עולם מרשימה - יישר כוח כן יירבו כמוך
לא כל יום פוגשים אדריכל מבטיח, מוכשר ומצוין!! אני בהחלט אקח אותו לבנות לי את הבית!!! אהבתי מאוד את האידאל מאחורי האדריכלות... כל הכבוד!!!
אם היו לנו עוד כמה יוסיים כאלו שחושבים אחרת ורואים ירוק..סביר שהיינו מגיעים יותר רחוק, (ובהרבה תחומים) עם גאוטקטורה אנחנו כבר בכיוון הנכון..תמשיך להנות ובמלוא המרץ..יישר כוח יוסי.. .
עבודות נפלאות, ואיש מדהים.