מבול של תערוכות גמר במכללות ובאקדמיות לאמנות ולעיצוב ירד עלינו ללא רחם. התערוכות הציגו פרויקטים אישיים שביטאו רצון עז של הבוגרים למשוך את תשומת הלב, בתקווה להיות מסומנים כדבר הבא בתחום הוויזואלי.
התערוכות השנה בישרו על רגיעה מהפומפוזיות הנאו-סוריאליסטית שהיתה מנת חלקן בשנים האחרונות. אפשר היה לראות יותר התייחסות לנושאים חברתיים, כפי שהיא התבטאה במכללה למינהל, ששם עסקו הפרויקטים בשיפור החיים בשכונות מצוקה ובפתרונות לחסרי בית. בתחום עיצוב המוצר היה אפשר לראות חשיבה פרקטית רב-שימושית לצד התייחסות לחומרים טבעיים וליצירת מוצרים ירוקים, שימוש חוזר והרבה הומור. בולטת במיוחד היתה שבירת המחיצות בין התחומים. בבצלאל ובמכון הטכנולוגי חולון עסקו הסטודנטים במחלקות לעיצוב מוצר גם באופנה ובקרמיקה, ובמחלקות לצורפות נגעו גם בעיצוב מוצר. המחלקה לקרמיקה ולזכוכית בבצלאל הפתיעה גם השנה בעבודות מרגשות על גבול המיצב האמנותי, שהוכיחו שוב שהמדיום הוא ללא גבולות.
כמו בכל תוכנית ריאליטי, גם בתערוכות אלה רבים הכישרונות, אך רק מעטים יזכו להישאר בתודעה, ועוד פחות מהם להגיע לידי מימוש. חבל שזמן תצוגת התערוכות היה קצר, כשבוע לכל תצוגה, עד סוף חודש יולי.
