פוסטים מחודש נובמבר 2008
30.11.08

ג'ינגל בלז

חג המולד מגיע ועמו קדחת הקניות. אמנם אצלנו יש את חג חנוכה הצנוע, ובכל זאת, אין סיבה שלא להיכנס למוד של חגיגות. אם אתם מזדמנים ללונדון, שתי אופציות מבטיחות מחכות לכם: UK Design Fair ו-Hidden Art Open Studios, הנערכים זה 15 שנה ברציפות (לתשומת לבכם, שוק הפלסטיק). יריד העיצוב ייפתח ב-28.11 ויימשך עד 30.11, ותוכלו למצוא בו פריטים ייחודיים של מעצבים ושל יוצרים מגוונים: מאווירת מיכל נגרין (על ספידים) ומרתה סטיוארט (על פחזניות), ועד לעיצובים מינימליסטיים (צלחת לאפונים), מופרכים (צלחות סדוקות), מפתיעים (טפטים) ועוד ועוד… האירוע השני ייערך בסופשבוע אחד (6-7.12), שבמהלכו יוצרים העובדים במזרח לונדון יפתחו את דלתות הסטודיו שלהם ויציעו למבקרים הצצה ורכישה.

תגובות

  • 01

    [...] ב-Etsy ראינו דרורים על צלחות, ב-Guzzini יופי של כוסות, ב-Soop צלחת לאפונה בלבד, כאן ראינו צלחות עם כתמי רורשך (לשיחות [...]

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
27.11.08

ראיון בלעדי עם האדריכל אנדרה קמפה, אמסטרדם

בשנת 2000 הקים האדריכל אנדרה קמפה (Andre Kempe), יחד עם אוליבר תיל (Oliver Thill), את משרד האדריכלים Atelier Kempe Thill, ועד מהרה מיצב עצמו כאחד הבולטים באמסטרדם. המשרד מעסיק למעלה מ-30 אדריכלים צעירים, הנותנים זריקת עידוד לאדריכלות ההולנדית העכשווית. המשרד זכה בפרסים ובהם Europan 5 ו-Maaskantprijs, וכן בכמה תחרויות תכנון בינלאומיות. בעבודות הבולטות והמעניינות אפשר למצוא את הביתן ההולנדי בתערוכת IGA 2003, את אולם הקונצרטים ע"ש ליסט באוסטריה, את מוזאון וינהויזן ועוד. בראיון בלעדי ל-reDesign קמפה מסביר מהו לדעתו תפקיד הקישוט במבנה אדריכלי (להפחית את הניכור בתרבות העירונית), מדוע הם נמנעים מכך (הקישוט הפך לסימולציה של אותנטיות), ולמה הוא חוזה את ריקון מעמדו ותפקידו של האדריכל (מבנים שיוצרו בניגוד להיגיון). ראיון בועט (במוסכמות)

מאת: נגה לסר

כאשר בוחנים את האדריכלות שלכם, את התכנון המרחבי, את בחירת החומרים, מתקבל רושם של מבנים אשר נוטים להתרחק מטרנדים עכשוויים של קישוט (ornament). כיצד אתם רואים את תפקיד הקישוט במבנה האדריכלי?
מאז המהפכה התעשייתית האדריכלות המודרנית עוסקת בדרכים להורדת עלויות ולחיסכון כלכלי. תהליך הייצור של המבנים עובר רציונליזציה וכתוצאה מכך כל פרט, כל חלק מהבניין שהוא העשרה שאיננה באמת חיונית נזרק החוצה מסיבות כלכליות ומטיעונים רציונליים שונים.
קישוט קשור גם לתרבות של בעל המלאכה, הם נעשו בידי האומן. ישנם אדריכלים המנסים להחזיר כיום את זה בדרך ייצור מכנית של קישוטים. דרך זאת מצליחה רק כאשר תקציב המבנה גבוה מאוד. במקרים אחרים נקודות החיבור בין חלקי הקישוט לבין החלק התעשייתי, הסטנדרטי, שממנו אי אפשר להימנע, אינן נראות טוב.
אנו גם מאמינים שהקישוט הוא חלק מתרבות שמעודדת פחות ניכור מזו של התרבות העירונית של סוף תקופת התיעוש או של התקופה הקפיטליסטית הנוכחית. קישוטים נעשו במקור על ידי התושבים עצמם כדי 'לסמן' את מקום המגורים שלהם, את הסביבה שלהם, להפוך אותה לחלק מהם. כאשר המין האנושי החל ללכת בכיוון של התמקצעות בתחומים שונים הפכו הקישוטים להיות סימולציות של אותנטיות, אבל חדלו להיות אותנטיים בעצמם. במובן זה נראה לנו שכל הקישוטים המיוצרים בימינו למעשה אינם נכונים. עם זאת, אנחנו מבינים את הצורך בהם. קשה מאוד לפתור את הבעיה באופן משכנע מבחינה רעיונית. הדבר תלוי מאוד בגודלו של המבנה, ביכולת לטפל בקנה המידה של הבניין בצורה אמינה.

בעשור האחרון אפשר לומר שהזרם העיקרי באדריכלות ובעיצוב הוא 'עיצוב לשם עיצוב'. מה דעתכם?
אדריכלות היא בסופו של דבר מערכת המתייחסת לעצמה. יש לה את החוקים שלה. בראייה זו כל עיצוב הוא לשם עיצוב. אדריכלות יכולה להיות טובה או רעה. דבר זה נקבע לפי הדרך שבה משתמשים באמצעי הבנייה כדי ליצור מתוכם אדריכלות, אם היא משכנעת בכל השכבות, אם כל המאפיינים מתקשרים לאובייקט עצמו.

כיצד אתם מתייחסים לנושא ולחוויה האנושיים בתכנון שלכם?
האדם נמצא במרכז העיצוב שלנו במובן זה שבני אדם הם שחווים, משתמשים ורואים את המבנים. יש לעצב את הבניין כך ש'יתקשר את עצמו' בצורה נאותה או אפשר לומר 'אנושית'. אין פירוש הדבר שיש לפרק את הבניין למרכיבים קטנים כמו שהסטרוקטורליסטים מאמינים, אלא אפשר בדרך של החדרת חושניות בשימוש בחומרים ממוחזרים, או בקביעת גבהים וצורות באופן שיהיה אפשר לחוות אותם בדרך פשוטה וישירה.

כיצד אתם מפתחים רעיונות תכנוניים במשרד ובאילו כלים אתם משתמשים?
אנו עובדים עם מודלים מקרטון ומלוחות קצף (קאפה), שרטוטים ידניים, הדמיות ממוחשבות, מודלים בקנה מידה 1:1. אנחנו מאמינים שכל האמצעים הללו חיוניים להמחשת הבעיות, מאחר שבניין הוא בסופו של דבר עניין די מורכב. אנחנו מאמינים שהשימוש בהדמיות ממוחשבות בלבד הוא רע לאדריכלות כי כך מאבדים את אחד הממדים, את זה הפיזי.

ממבט במבנים שלכם מתקבלת תחושה של מבנים צנועים, מודעים לעצמם, ועם זאת בעלי זהות עצמית ברורה, אייקונים אדריכליים העומדים בפני עצמם. האם זה נובע ממחשבה מתוכננת?
אנחנו חושבים שהאדריכלות נמצאת כיום בלחץ רב למלא את הרצון למשהו ייחודי וספציפי מאוד ומצד שני לספק משהו רב שימושי וגמיש. סתירה זו קשורה לנושא הגלובליזציה, ללחץ להתבדלות של אחד מהאחר, לא משנה ממי. האדריכלים המובילים נמצאים בלחץ רב יותר, מבחינה רבה מסיבות כלכליות הנובעות מהמשרדים שלהם. מה שאנחנו רואים זו מידה מסוימת של אבדן הבושה בייצור צורות וגופים חסרי כל הגיון, ריקון מעמדו ותפקידו של האדריכל, תהליך שבוודאי יתרחש כשתדעך הכלכלה ויעלו השאלות על אודות מידת השימושיות והיעילות של מבנים כאלה. לכן אנחנו מנסים ליצור מבנים יעילים, שמישים וכלכליים אשר עדיין יש להם מידה של כוח איקונוגרפי. הרצון לזֶהות איקונית חזקה נובע מהרצון ליצור זיהוי למבנים, הרצון לזהות עצמית בתרבות ההמונים האנונימית. האיקונוגרפיה שאנחנו מנסים ליצור תלויה כמו כל דבר במראה של המבנה, הנובע מההיגיון של התכנית ושל טכנולוגיית הבנייה.

שניכם התחלתם את לימודיכם בלייפציג זמן קצר לאחר איחוד שתי הגרמניות. כיצד הילדות במזרח גרמניה והלימודים בה בתקופה שלאחר האיחוד השפיעו ומשפיעים על עבודתכם?
לרקע שלנו כאנשים שגדלו במזרח גרמניה יש השפעה בכך שגדלנו בחברה שנעשה בה שימוש בטכנולוגיות בנייה מתועשות במובן המודרני-פורדיסטי עד לשנת 1989, ובמיוחד בתחום הבנייה למגורים. בהשוואה למערב גרמניה הדבר מאוד יוצא דופן, מאחר שסוג שכזה של ייצור נפסק שם מוקדם יותר וזכה לביקורת שלילית רבה מצד המהפכנים של 1968. הולנד היא אחת מהמדינות היחידות במערב שבה נמשך הדבר בצורה דומה מאוד למה שהיה בשנות ה-20 של המאה שעברה. זו אחת הסיבות שבגינן נוח לנו לעבוד בה. יש לנו רקע פרוטסטנטי, וזה בוודאי קשר חשוב מאוד להולנד, שבה המסורת הקלווינסיטית דוחפת אנשים להיות חסכניים מאוד. אנחנו גם חושבים שעיצוב בגישה של חיסכון כספי מהווה מקור להשראה. צריך להיות יצירתי יותר כאשר אין לך כלום. מובן שיש בנו גם משהו מהנפש הרומנטית הגרמנית. הדבר המעניין הוא שגילינו את זה רק לאחר שגרנו בהולנד כמה שנים. המנטליות הפכה לברורה יותר לאחר שהיינו בניתוק מהסביבה המקורית שלנו. במידה מסוימת זה דומה לנערות הטורקיות שגרות כאן, שפתאום לובשות צעיף על ראשן ומגלות שהן מוסלמיות. החיים בטורקיה מעולם לא היו עושים את זה להן.

כיצד השתנו תנאי העבודה של אדריכלים צעירים בהולנד מאז התחלתם לעבוד בה?
לדורות הצעירים קשה יותר ויותר להשיג עבודות משמעותיות. במיוחד שיטת המכרזים לעבודות ציבוריות זוכה כיום להתייחסות שמרנית מאוד והרסנית, דבר שהוא במידה רבה מנוגד לחלוטין לאווירה ששררה כאן בשנות ה-90. ישנו סיכוי רב שהולנד תמצא את עצמה תורמת מידה מסוימת של פרובינציאליות ברמה הבינלאומית של הייצור האדריכלי. המשרדים המובילים הם וויל ארטס, MVRDV ,UN Studio ,OMA וכו'. אבל כמעט אף אחד מהדור הצעיר לא יכול לפרוץ. אנחנו ערכנו על כך מחקר אשר היתה לו השפעה רבה על הלך הרוח של המדיניות ברמות השונות של הממשלה ההולנדית, אולם הפתרונות שהצענו נדחו על ידי השר האחראי. זה נושא מסובך למדי…

תגובות

  • 01

    בהחלט השראה

    עמוס27.10.08
  • 02

    עבודות מרשימות. תמונה מס 2 במיוחד

    מקסים29.10.08
  • 03

    מודלים ממוחשבים מאפשרים לאדריכלות לצמוח למחוזות שמודלים מקרטון לעולם לא יוכלו לעשות זאת

    or29.10.08
  • 04

    יוחזר האיפוק, הצניעות, הנקיות, המינימליזם, הקפדנות. לתשומת לבך, פיבקו..

    גלית ג29.10.08
  • 05

    מאוד חבל שהאדריכלים הצעירים מתקשים לפרוץ. כמו תמיד, הביורוקרטיה מרימה את ראשה...

    דודו29.10.08

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
26.11.08

ראיון עם האדריכלית טל דה לנגה

סטודיו דה לנגה, המשותף לאדריכלית טל דה לנגה ולבעלה המעצב חנן, קיים בנוף כבר שמונה שנים ומביא תפיסה ייחודית המשלבת מקצועות רבים, דיסציפלינות שונות ומגוון פרויקטים רב-תחומיים מאדריכלות, עיצוב מוצר ועיצוב תערוכות, ועד לתכנון גנים ולעיצוב ריהוט. דה לנגה מסבירה בראיון מדוע כל עובד שלהם זקוק לזמן הכשרה ממושך, מה סוד הקסם בעבודה אקלקטית, ולמה היא תעצב גם בגד אם יבקשו ממנה.



מאת: נגה לסר

איך קם סטודיו דה לנגה?
בשנת 2000 החלטנו לאחד את שני המשרדים שהיו לנו, המשרד לעיצוב של חנן והמשרד שלי לאדריכלות, במטרה לעסוק במגוון רחב של פרויקטים – אדריכלות, עיצוב מוצר, עיצוב תערוכות, עיצוב גני מדע ומרכזי מבקרים, הפקת תערוכות, תכנון בתים מרמת התכנון האדריכלי עד לרמת תכנון הפנים והריהוט הספציפי או הגנרי, וייעוץ לפרויקטים ולתחרויות.

אילו פרויקטים אתם עושים?
אנו עושים פרויקטים רב-תחומיים שקשורים לכל תחומי העיצוב מתוך תפיסה שזה מה שמעניין אותנו ונכון עבורנו. גם אנשי הצוות במשרד באים ממגוון תחומים, והפרויקטים מגוונים מאוד. אנחנו בוחרים אותם בעיקר לפי מידת החופש והעניין שיש בהם, פרויקטים שאנחנו חושבים שיש בהם מקום להבעת עמדה, ליצירתיות, למגוון חשיבה ולאינטראקציה עם אנשים ממגוון תחומים: מדענים, אדריכלים, אדריכלי נוף או אמנים.
אנחנו עובדים לפי הפרוגרמה, גם זה חלק מהתפיסה שלנו. גם בתחרויות אנחנו בוחרים לעשות את מה שאנחנו חושבים, גם אם זה לא עומד בדיוק בקריטריונים. דוגמה לכך היא התחרות לתכנון פארק חירייה, שבה זכינו במקום השני. הפרוגרמה הגדירה בין היתר את שיטוח המדרונות של התל, ולנו זה נראה לא נכון. אז ערכנו בדיקות ומפגשים עם אגרונומים ועם מדענים, והצגנו פתרון טכני שאיפשר לשמור על המדרונות התלולים של המקום ובכל זאת למלא את הייעוד שביקשה התחרות לקדם.

איך נראה תהליך העבודה במשרד בעל גישה מולטידיסיפלינרית כשלכם?
זה תלוי באופי הפרויקט. יש כאלה שאני מעורבת בהם יותר ויש כאלה שחנן מוביל. אנחנו מביאים את הפרויקט למשרד ועורכים סיעור מוחות, מחליטים מה התפיסה ומתחילים לגבש ולחדד אותה, מזקקים אותה לרמה שמאפשרת להתחיל לפרק ולפרט אותה. אנחנו עובדים במגוון רחב של כלים טכניים, הרבה פעמים עושים שימוש בתלת-ממד על המחשב, במודלים, בשרטוטים ידניים או ממוחשבים. אופן העבודה במשרד הוא מגוון. מובן שזה תלוי בסוג הפרויקט: יש כאלה שהכיוון לוקח אותנו ליצירת סקיצות או הדמיות, וגם כאשר אנחנו מציגים פרויקטים אנחנו משלבים כמה טכניקות. לאחר מכן אדם ספציפי במשרד מקבל את האחריות ועובד מולנו.
כל אדם שבא לעבוד אצלנו צריך לעבור הכשרה ממושכת. אם יש לו ידע טוב בתחום מסוים כגון אדריכלות או עיצוב מוצר, אין לו את הידע הנדרש מבחינת תוכנות או סוג העבודה בפרויקט אחר. העבודה שאנחנו עושים מחייבת מראש אנשים שונים בתחומים שונים ומצריכה זמן הכשרה ממושך יותר. לפעמים זה קשה ברמה המיידית, אבל זה לא ממש משפיע על הפרויקטים.

יש גישה שטוענת שערבוב תחומים אינו מוביל להעמקה בתחום מסוים.
להפך, תמיד יש אתגר בדברים שדורשים למידה. אין קיפאון מחשבתי אלא התאמה של תחומים אחדים ולימוד והכרה של תחומים חדשים, כגון אדריכלות ירוקה, אמנות, מדע. הדיאלוג שנוצר במהלך הדרך שפרויקט כזה לוקח אותנו בה הוא עשיר מאוד וגורם לנו להמשיך ליהנות מהעשייה. לנו זה חשוב מאוד ברמה האישית, היצירתית, המחשבתית. זה דורש התעדכנות תמידית בתחומים שונים. אם יציעו לי לעצב תפאורה או בגד אעשה זאת בשמחה, כל התחומים הללו קשורים בעיני זה לזה, ולדעתנו כל פרויקט מרוויח מתחומים שונים כי הידע שלנו בא ממקומות שונים וממגוון עיסוקים. לדוגמה, כשאנחנו עובדים על תערוכה, מאחר שאנחנו משרד שחושב באופן מרחבי התערוכה היא לא רק סטנדים אלא גם התייחסות לחלל שבו היא נמצאת. לרוב מתייחסים למוצג ולסטנדים, לאוצרות ולא לחלל, וההתעסקות בחלל משמעותית מאוד עבורנו, לכן יש בזה יתרון.

באיזה פרויקט את גאה במיוחד ואיזה פרויקט היית שמחה לו היתה לך הזדמנות לעשותו שוב?
אחד הפרויקטים שאנחנו גאים בו הוא גן המדע הסולרי בניצנה. מבחינתנו הפרויקט היה בעל חשיבות 'ציונית', אבל אחת הסיבות שהסכמנו לעשות אותו היא שהוא יוצר נוף. הפרויקט כולל תפיסה נופית, עבודה על פרוגרמה, מוצגי מדע ואנרגיה סולרית, אדריכלות, אינטראקטיביות של מוצג עם קהל וגם דברים מורכבים מבחינת הקשר בין הביצוע שמוצג צריך לבטא לבין חוק פיזיקלי או מדעי ברור. לפרויקט היה ערך נוסף עבורנו כי עבדנו גם מול לובה אליאב, שאותו אנחנו מעריכים מאוד. זה פרויקט ששילב גם חשיבה חברתית, היתה בו ערכיות נוספת לעבודה, וזו אחת הסיבות שנכנסו והתמדנו למרות הקשיים של המערכות שעבדנו מולן. לעומת זאת, אחד הפרויקטים שהפוטנציאל שלו לא מומש הוא פארק המשפחה בכרמיאל. היתה מחשבה ליצור פארק שיש בו ערכים של קשר בין הורה לילד, ועשינו שם מבנה שמכיל פעילות להורים ולילדים יחד. הפרויקט פשוט התמוסס מפני שהוא היה מורכב מאוד ולעירייה לא היתה יכולת להתמודד עם עבודה בסדר גודל כזה, הרי פשוט יותר לקנות מתקנים ולשים בפארק וזהו. אנחנו הגדרנו כיוון שלפיו כל הגן הוא מעין מבנה או פסל סביבתי גדול ובתוכו הוא מכיל מתקנים מורכבים מאוד, ופשוט לא השכלנו להביא את התהליך למקום שרצינו והפרויקט לא בוצע. זה פרויקט שהיה מרתק ואחר, אך המורכבות שלו היתה בעוכריו.

תגובות

  • 01

    מידע עשיר על אדריכלים, אדריכלות, עיצוב וריהוט. רהיטים רהיטים

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
25.11.08

הדבר השחור הבא

הבטחנו לעדכן אתכם מה השחור הבא. אז ככה, אצלנו, ללא עוררין, זה הקוזה נרה האיטלקי. אמנם הוא נחת אצלנו כבר בקיץ, אבל רק עכשיו שווה לתת לו כבוד. הדז'סטיף האיטלקי עם ניחוח האניס המשכר יעביר לכם את החורף בוודאות. שותים אותו בכוסות מעורסלים או בשוטים קטנים קפואים (אבל זה עושה חם בלב כמקובל במחוזות הייגר ושות'), והכי חשוב – לא לשכוח לדרוש את קשיות הליקריץ הטעימות שמגיעות עמו. כך בסוף השתייה אפשר לאכול את הקשית ולחייך בפה שחור ערפדי שיתאים ללוק העסיסי החורפי שלכם. חברת צילינסקי אחראית בלעדית על הייבוא, והקרדיט למשקה האפלולי בואכה מלנכוליה שייך לחברה האיטלקית Giori Distillati. איפה אפשר להשיג? נו, אנחנו לא יכולים לעשות לכם את כל העבודה.

תגובות

  • 01

    ראיתי לא מזמן את הקוזה נרה מככב באולם התצוגה של מטבחי טונצ'לי בת"א הבקבוק בעיצובו השחור מבריק עם לוגו לבן מדהים התאים בצורה מושלמת למטבחים היוקרתיים

    אוהד1.7.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
23.11.08

מונח במקומו

אין לזה שם הולם בעברית צחה כי זה כנראה אחד מהמוצרים שלא נמצאים על שולחנם של אנשי האקדמיה ללשון. המינוח הכי עברי שמצאנו ל-Placemat הוא: מפיות תחתית לכלי אוכל (תודו שזה מוריד מהתיאבון), ומצע לכלי אוכל (מצלצל כמו בחירות). אז נישאר עם השם הסטנדרטי אבל נציג לכם מוצר שממש לא מתנהג ככה: פלייסמט בעיצובה של Lian Ng ל-Publique Living, מצויד באלמנט חתוך ששולפים אותו החוצה ליצירת מיני תפאורה דו-ממדית במגוון צורות שמשדרגות כל עיצוב שולחן. בעזרת צבעים הם גם יכולים לספק שעשוע ועניין לילדים בזמן הארוחה. המוצר עשוי מנייר קשיח והוא 100% ממוחזר, מה שמעניק לו עוד כמה נקודות זכות אצלנו.

 

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
18.11.08

דביק אך מעוצב

תמיד חשבתי עליו כעל משהו שימושי. אחרי הכול הוא תמיד היה שם בשבילי מאז עטפתי ספרים לבית הספר דרך אינספור ימי הולדת ומעברי דירות, והוא בשלו שמר על חוסר אטרקטיביות מלאת ביטחון עצמי כיודע שתמיד אפנה אליו לעזרה. אבל אז זה קרה: מישהו החליט לשנות את מערך הכוחות ופתאום אני לא רק צריך אותו – אני גם רוצה. פתאום הוא מעוצב עד מצודד, יש לו אג'נדה וגם מסר. הסלוטייפ, ידידו הטוב של האדם, שינה פניו ועכשיו אפשר למצוא אותו במגוון עיצובים משודרגים: מסגרת לתמונה (DROOG DESIGN), סרטי תחרה בשחור ובלבן (CHOCOSHO), עור נחש (ATYPYK), דמותו של ישו (CHOCOSHO), לוח שנה נצחי וטייפ לכתיבת הודעות ומספרים (SUCK UK), ריבועים צבעוניים (FRED FLARE) ועוד… סוף כל סוף אפשר לעבור כאן דירה בכיף.
דוגמאות נוספות אפשר לקרוא בפוסט הממצה ב-ReubenMiller

תגובות

  • 01

    יווווווווו, אני רוצה כזה. איפה קונים בארץ?

    אמיתי18.11.08
  • 02

    Hה, בא לי לעבוד דירה

    מקסים18.11.08
  • 03

    אמיתי, למה בארץ אם אפשר מחוץ לארץ..?! איזה אהבת הכי הכי?

    דורון18.11.08
  • 04

    ישו עשה לי את זה

    tam19.11.08
  • 05

    אבל אנחנו עשינו לו את זה קודם.... :)

    דורון19.11.08
  • 06

    דורון - גדול!

    שירי20.11.08
  • 07

    http://mybunnysuit.ecrater.com/category.php?cid=492660 http://www.thinkgeek.com/geektoys/cubegoodies/a77e/

    admin23.11.08
  • 08

    אין כמו השאט-אפ. שימושי גם.

    אמיתי25.11.08

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
17.11.08

סרטים מצוירים

קבלו הצצה למיש ומשקו, צמד היוצרים מיש ואורן משקובסקי, שכבר ארבע שנים מפתחים ביחד קונספטים לסדרות אנימציה ולפרויקטים דיגיטליים ויוצרים קליפים כאוות נפשם, כמו "מתקרבים לתל אביב" של יהלי סובול ורע מוכיח (המומלצים לכשעצמם), או סרטונים לסדרת "הידוענים" (המוצלחת). מיש הוא במאי אנימציה ומאייר, מרצה בבצלאל, ואורן הוא במאי, פלאשיסט נלהב ואנימטור לא רגוע. יחד הם במישמש שממשמש ומתממש. ממש.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
16.11.08

טיפוגרפיה אורבנית

ינק יונטף, מעצב אותיות וטיפוגרף, עוסק בסטודיו שלו בפיתוח סוגי אותיות חדשים ותדמיות לחברות, ובעיקר הוא מסתובב בתל אביב וחושף את הטיפוגרפיה האורבנית שלה בבלוג הרותח שלו. כמשוגע לאותיות ולמספרים הוא גם הנציג הישראלי הרשמי בארגון מעצבי אותיות בינלאומי בשם: ATypI. ואת הפונטים שלו ניתן לקנות באתר היפהפה שלו, שעל הקונספט והעיצוב אחראי מאיר סדן השווה (אייטם בפני עצמו). עוד טפח מההתנהלות בעיר אפשר למצוא בבלוג אופניים שבו הוא מתעד זוגות אופניים מגניבים ופוזל לבירות אירופה (הציצו בבלוגרול שם). הסיטואציות שנתפסות אצלו בונות מרקם עירוני מפתיע ומגלות טפח מתרבות אורבנית דינמית שלא תמיד אנו ערים לה. בימים אלה הוא חזר מכנס בסנט-פטרסבורג (נחשו באיזה נושא), וגם שם הוא הצליח, דרך בליל שלטים, להעניק לנו השראה כאילו שוטטנו חסרי מטרה בסמטאות העיר, בדיוק כמו רסקולניקוב בשעתו… בקיצור, חובה לחובבי העיצוב, הפונטים והטיפוגרפיה.

תגובות

  • 01

    עכשיו אני יודע מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול......

    דורון19.11.08
  • 02

    יש לו באמת אחלה בלוג! רותח היא מילה מדויקת

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
12.11.08

משק כנפי הפרפר

אחרי שחקרה את העולם המופלא של יצורי הים ודלתה משם מדוזות כגופי תאורה ושוניות אלמוגים ככורסאות, חוזרת המעצבת אילה צרפתי במיצב אור אוורירי, שברירי ועדין ככנפי פרפר. העבודה נעשתה בשיתוף אמני הזכוכית אנה גוטייה ואיתן הול, שמיומנותם אפשרה לרקוח נימי זכוכית רגישים המשתרגים בסיבי פולימר ויחד יוצרים טופוגרפיה של אור. את המיצב, המכונה בפשטות soma ("גוף" ביוונית), אפשר לראות מיום חמישי 13.11 במוזאון ת"א. אוצרת: מאירה יגיד-חיימוביץ.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
10.11.08

ביקורת בונה: עזרי והשארית העצבנית

המעצב עזרי טרזי מציג בגלריה פריסקופ בתל אביב שאריות תעשייתיות שמזכירות לו מוצרים מוגמרים דוגמת קערות, אגרטלים וצלחות נוי, כל זה ללא מגע אדם. טרזי מציג אופציה קונספטואלית להתייחסות לחומר ובעיקר לפסולת שלכאורה אין בה שימוש, אך בעיניו היא בעלת אופי וייחוד אסתטי. הרעיון של מציאת אסתטיקה ועניין ברדי-מייד היה מוכר כבר בתקופת הדאדא, והוא בולט במיוחד היום בשל הנטייה לעסוק במיחזור ובאקולוגיה. טרזי מוסיף ומחזק בתערוכה הנוכחית את הטרנד העכשווי אבל מתקשה להביא פן חדש ומרענן לשיח הירוק. לתערוכה פוטנציאל לא ממומש. היה אפשר לצפות להרכבים חדשים שיעוררו ריגוש ויעצימו את הרעיון הפילוסופי.
גלריה פריסקופ בן יהודה 176 ת"א. עד 22.11

 

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

תגובות אחרונות

עוד