בשבוע הראשון של אפריל (1-5.4) ישטוף את רובע אקיהברה בטוקיו מבול תערוכות, הרצאות ופאנלים בענייני אמנות מודרנית לאן, השלכותיה, השפעותיה ושאר ענייני חיים ומוות. מדובר ביריד השנתי לאמנות עכשווית 101Tokyo שבו למעלה מ-20 גלריות יפניות יתמצתו את העשייה האמנותית העכשווית ביפן, ולצדן גם גלריות בין-לאומיות יראו לנו מה קורה בשאר קצווי תבל: ניו יורק, לוס אנג'לס, הונג קונג, וינה (עם ייצוג לאריק מירנדה הישראלי, שגם ירצה), יוהנסבורג ושנחאי. אם לא נרגעתם כאן, בשני מוקדים באזור גינזה יתקיים יריד אמנות גדול וממוסד יותר, שישתתפו בו כ-150 גלריות עם אמנות מסורתית ומודרנית (3-5.4). עוד התרחשות מדליקה, הפעם ברובע רופונגי, ולמשך חודש שלם: Artist File, תערוכה שנתית של המרכז הלאומי לאמנות בטוקיו עם אמנים בולטים מיפן ומהעולם. טוקיו - בהחלט המקום להיות בו בתחילת אפריל. לדעתנו גם הסאקורה תדפוק כניסה מרשימה.
ארכיון פוסטים מהחודש מרץ, 2009
כולנו היינו שם, ימים מתישים, עקובים מזיעה ואינספור מדרגות, בחיפוש אחר דירה שתוכל לאכלס בכבוד את ה-creative recreation החדשות שלנו. על הרקע הזה התמכרות מזוכיסטית ל-TheSelby היא אך מתבקשת. מדובר בפרויקט הצד של צלם האופנה המוערך Todd Selby, שמצלם בבתיהם היוקרתיים והלא-נובורישיים (על פי רוב) של עמיתים מתעשיית האופנה, האמנות, העיצוב, המסעדנות, המוזיקה ושאר תחומי יסוד הכרחיים בכל חברה. פרט לצילומים האיכותיים שלא נופלים לבנאליות אופיינית, מצורף בסוף כל פוסט ראיון קצר עם בעל הבית, כתוב בטושים צבעוניים! ובכן, מזוכיסטי אמרנו כי החללים שבהם חיים ידידיו של סלבי הם החלום הרטוב של כל חובב חיים אורבניים, אבל השראה תמיד כיף לקבל, גם אם היא מוגשת על רצפת פרקט שלעולם לא תהיה נחלתנו. הנה דירות שאהבנו במיוחד: מייקל סטייפ, מפני שאנחנו עדיין על קרטונים, חוויאר ויילהן, בזכות הכריש ודלת הצוללת, וארין וואסון, על שום אוסף המסכות המרשים.
מבנים עירומים, שלדים דמויי פיגומים, שלכאורה ממתינים לריפוד הנכון שיקנה להם את הנוחות הסגנונית, הם בעצם מוצרים סופיים בהשראת שנות ה-50. בניגוד לתפיסת "העיצוב הטוב", המסגנן את המוצר ומלביש אותו, העיצוב הקונסטרוקטיווי הציג את השלד כמוצר סופי. הכנות בעיצוב חושפת את הקרביים של המוצר ומנסחת אסתטיקה חדשה. היטיבו לבטא גישה זאת מעצבי על דוגמת תום דיקסון האנגלי במוצרים עשויים חוטי ברזל, קונסטנטין גרציץ בסדרת כיסאות ביציקת פלסטיק המדמה שלדת מתכת משנות ה-50, האדריכל פרנק גרי במוצרים עשויים רצועות עץ דמויי סלים פרומים ועוד. האסתטיקה הקונסטרוקטיווית עדיין רלוונטית, כפי שמציגים המעצבים Matteo Borghi & Riccardo Blumer בסדרת כיסאות עשויים רצועות אלומיניום קלילות (בטולמנ'ס), או כפי שנראה ברהיטי העץ והקש האווריריים מהמזרח הרחוק (Siam).
כמו אליס שנזרקה לתוך עולם מבלבל עם חוקים והיגיון (ואיגיון) שונים מהמציאות שהכירה, כך גם התחושה למראה עבודותיה של הילה עמרם, בוגרת בצלאל, שהעמידה בדצמבר האחרון תערוכה מרנינה במוזאון רמת גן בשם Crystal Garden, שאצרה יהודית מצקל. התערוכה היתה עשירה בפרטים ובדימויים שעסקו באבולוציה - לא הדרוויניסטית אלא זאת האלטרנטיווית, החורגת מהחוקיות המוכרת לנו ומשדכת פרטים בלתי תואמים לכדי יצורים מופלאים.
התחושה העולה למראה עבודותיך היא שנקלענו לתוך החלום שלך, שהוא ספק יפה ספק מסויט.
אני מתפעלת מכושר ההמצאה של הטבע ומצד שני מוטרדת משבריריותו, מהכחדת מינים ומהיעלמות זנים. בעבודות אני מציגה את השינויים שעוברים יצורים כתוצאה ממאבקי כוח והישרדות: מאבק בתנאי סביבה משתנים, מאבק בין טורפים לנטרפים והצורך המיידי בהסוואה. התוצאה היא השתנות המינים בטבע, כשלעיני המתבונן מתקיים עולם דואלי המתעתע בין האידילי וההרמוני לבין הסטייתי והאלים.
מיהם מקורות ההשראה שלך? אבי ז"ל גדי עמרם, שהיה אמן גדול בנשמתו ובהווייתו. ישנם אמנים נוספים כמו טליה קינן, אנט מסאג'ה, מאוריציו קאטאלן, מרק דיון, וגם: סרטי טבע, ספרי מדע ישנים ומזכרות מהטבע.
מתי רואים אותך שוב? באפריל אני אמורה להשתתף בתערוכה קבוצתית בין-לאומית שתיערך במסגרת פסטיבל אקוספרה בעין הוד.
עוד על העבודות אפשר למצוא כאן.
ב-29.09.09 תפתח בלופט המעצבים תערוכה קבוצתית בשם: לצאת מהקופסה, בהשתתפות 70 אמנים, ביניהם הילה עמרם. עד ה-01.10.09.
שין טנקה (Shin Tanaka) הוא אמן גרפיטי יליד יפן שמאס בקירות וחיפש למרוח את השראתו על אובייקטים אחרים. מאחר שלא מצא אובייקטים מדליקים לטעמו החל ליצור בעצמו דמויות מנייר, שהיוו קרקע פורייה לעיצובים שלו. שילוב של תרבות רחוב ואוריגמי מאפשרים לו לתרגם את קצב החיים האורבני - אופנת רחוב, גרפיטי, תרבות ההיפ הופ והפופ ארט - אל דמויות נייר מגניבות. מעל 500 אמנים הצטרפו לפרויקט צעצוע הנייר ועיצבו את הדמויות הגזורות. עד היום הוא כבר הספיק פעולה לעצב קולקציות עבור נייק, אדידס וריבוק ולהשתתף בתערוכות ברחבי העולם. כנער צעיר שנהג לייצר לעצמו העתקים מדויקים מנייר של כל דגמי הסניקרס שחשק בהם, זאת בהחלט עליית מדרגה.
פרויקט משותף של טנקה עם המגזין Giant Robot נותן לקוראים הזדמנות להשתעשע עם המגזרות המדליקות שלו, ובגיליונות 58-56 הוא מציג מגזרות שמאפשרות להרכיב מהן את 4in1-robot - הרובוט הגדול שלו. ואם בדיוק נגמר לכם המנוי או שחשקה נפשכם בנעלי נייר, היכנסו והורידו מהאתר שלו מבחר מגזרות מהאוסף שלו.
אם ימי המיתון כופים עליכם להישאר בארץ אך אתם עדיין מתגעגעים להווי השווקים ההומים ולניחוח השופינג בחו"ל, רוני קנטור עושה את העבודה עבורכם. בסיבוביה בשוקי העולם ובחנויות וינטג' ויד שנייה היא בוחרת בקפידה שמלות, ולאחר שיפוץ שמחדיר בהן את הטוויסט הנדרש אך עדיין משמר את אופיין, היא מביאה אותן לבנות ארצנו. "כל שמלה מקבלת פרשנות חדשה ועדכנית יותר ומחכה לבעליה החדשים אצלי בסטודיו", מבהירה האספנית הכפייתית, שגם נעליים, תיקים ושאר אקססוריז לא נשארים אצלה מאחור.
סטודיו רוני קנטור, סוקולוב 38 ת"א. ב-27-28.3 בין השעות 12:00–19:00 תיערך מכירה מיוחדת עם מעצבים נוספים. יש לתאם מראש: 054-4522850. השמלות נמכרות גם בחנות "רטרו", קינג ג'ורג' 16 ת"א.
לכבוד חג הפסח המתקרב חשבנו שכדאי שתצטיידו בשולחן אירוח נחמד. לא שני שולחנות שחוברו בחיפזון, גם לא שני חמורים שהבאנו מאי שם והעמדנו עליהם פלטה אקראית, אלא שולחן ממש: ארוך. חזק. יפה. איתן. מעץ טבעי. מרשים אך צנוע. כזה שנכנס לרשימת "אם עוברים דירה דפנטלי לוקחים אותו אתנו". בקיצור, שולחן שיהיה חבל לשים עליו מפה, ושעם כל זאת - יתחשב בימי המיתון. רגע לפני שאמרנו נואש הזדמן לנו אלון דודו עם בית המלאכה הקטן שלו, שעומד בקריטריונים שהצבנו לפנינו. הבוטיק-ריהוט שנמצא במושב גאולים בשרון עושה שימוש בסוגי עצים קשים דוגמת אלון, אגוז אמריקאי שחור, וונגה, מייפל, אשא, ולצדם חומרים כברונזה, ברזל, נירוסטה ופליז. התחושה הטבעית של העץ נשמרת גם בסוף התהליך, כשהעץ הפראי מרוסן - אך לא מסורס כבריהוט מתועש. כך תמצאו "עיניים" לא תמיד מושלמות, חריצים ואפילו סיבי עץ שהונחו לרוחב (ולא לאורך כמקובל), מה שמאפשר חיבור קסום לטבע ולטבעיות גם בעודנו ספונים בסלון. טווח השולחנות של דודו הוא משולחן צד קטן המאכלס ספל קפה ועיתון, ועד שולחן חג ש-16 איש יכולים לסעוד עליו בנינוחות. מלבד זאת, הוא גם עושה שולחנות לפי הזמנה, ספסלים, גופי תאורה, כיסאות ועוד. מחירי מבצע לחג. פרטים באתר.
טל מור ושלומי אזולאי, שני בוגרי בצלאל ופרויקט d-VISION, משתפים פעולה כבר למעלה משנה בסטודיו DAG-designLab, הפועל בדרום תל אביב. שם הם מעצבים כאוות נפשם מוצרים מדליקים, מאריזת קרטון חלב חדשנית ועד לשולחן בהשראת השבר הסורי-אפריקאי. המגזין הנחשב Designboom הקדיש להם רולר שלם, ונראה שהם הולכים להיות הדיבור הבא. תפסנו אתם מילה.
מקמו את עצמכם :
השראה או השקעה? השראה
חתרנות או תחרות? גם וגם
הומור או אמירה? הומור
מינימליזם או בלגניזם? מינימליזם
פריט אספנות או מאס-פרודקשן? מאס-פרודקשן
אסתטיות או פונקציונליות? שניהם
חרדה או הדחקה? הדחקה
עיגול פינות או שיוף זוויות? שיוף זוויות
יצירתיות או יצרנות? שניהם
קבלת שבת או סופשבוע גיהינום? קבלת שבת
כלב או חתול? כלב
קפה או דרינק? גם וגם
ציני או נאיווי? ציני
חומר או רוח? חומר
הפרויקט שאתם עובדים עליו כעת: סיכול הגרעין האירני
הפרויקט שאתם הכי גאים בו: פיתוח הגזר הגמדי
מקורות השראה: בעיקר ביטאון חיל האוויר
מהי הצלחה? להתפרסם במגזין reDesign
את שלושת כללי הנדל"ן שאיש אינו מערער עליהם: "לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן", הפנים גם הצוות שמפיק את האירוע הגרנדיוזי של עולם האמנות: "צבע טרי". בשנה שעברה היה האירוע יריית הפתיחה למתחם קסטיאל המסקרן, והשנה הם מספקים הצצה למתחם מרהיב, מלהיב ומסקרן במיוחד - פרויקט "התחנה" ביפו. מדובר בתחנת הרכבת הראשונה של יפו, שנחנכה ב-1892, וכיום - ב-2009, שוחזרה והוסבה למתחם תרבות, אמנות, בילוי ומסחר.
במהלך ארבעה ימים תוכלו להיכנס למתחם, ומלבד המבנים המשוחזרים והנוף - מצפה לכם חוויית חושים עמוסה כל טוב. חובבי אמנות יתרשמו מיבול מוצלח במיוחד של אמנים צעירים וותיקים, יודעי ח"ן יתווכחו בינם לבין עצמם על "בחירת האוצרת", וכל השאר יוכלו לקבל מושג על העשייה המטורפת שיש כאן בארץ. כן, גאוות כחול-לבן היא טרנד מקובל. בתערוכה עשרות עבודות של למעלה מ-20 גלריות, ובהן: רוזנפלד, נגא, זומר, גורדון, גבעון, ברוורמן, 39 לאמנות, המשרד, בינט, אלון שגב, פלורנטין 45 ועוד, ושל עשרות אמנים מבכירי הסצנה לצד אמנים עצמאיים. עוד באירוע: סדנאות, סיורים מודרכים, מיצבים, מיצג של אמני קעקוע (בערב הפתיחה), פרויקט "הגלויה הסודית", שמזמין את המבקרים לרכוש גלויות שמצאו חן בעיניהם מבלי לדעת מי האמן שאחראי לעיצובן (שם האמן מצוין בגב הגלויה), והרצאות, שמהן כדאי במיוחד לפקוד את אלו של יאיר גרבוז, של האספן דיוויד גלסמן ושל פילאר אורדובאס מכריסטי'ס. אל תחמיצו את ההפנינג מעורר ההשראה. פתיחה: 18.3 בשעה 19:00. עד 21.3.
בכל הנוגע להתנהלות יומיומית, שקיפות משולה לפתיחות, לכנות וליושר. עם זאת, לא בטוח שנרצה ליישם אותה שקיפות גם באזורים אינטימיים בחיינו, כמו חדרי אמבטיה ושירותים. למעצב העל פיירו ליסוני זה לא ממש מזיז, והוא עיצב עבור חברת Boffi מערכת חדשה לחדרי אמבטיה על טהרת הזכוכית השקופה. המערכת כוללת אמבטיה מזכוכית 15 מ"מ, שבתוכה מדפי זכוכית לסבונים, וכן כיורים ומדפי ארונות שקופים בעיצוב גאומטרי מינימליסטי להפליא. השימוש בזכוכית שקופה בעיצוב המוצר אינו חדש, ומשמש את המעצבים ליצירת תחושת קלילות ומרחב לאלמנטים בעלי נוכחות. תכונות הטוהר והניקיון של הזכוכית מעניקות לה יתרון בתחום הסניטציה, לכן מרבים ליצור בה מוצרי אמבטיה, מדפים וכיורים. עיצוב טוטלי של חדר האמבטיה מזכוכית כפי שיצר ליסוני הוא בהחלט נועז, מגרה ומתגרה. קולקציית הזכוכית מוצגת בתערוכה 3 בנמל ת"א.
תגובות אחרונות