7.3.09

חדר להשכיר

משרד אדריכלים החדר, שהוקם על ידי ברד פינצ'וק, חנן פומגרין ובובי לוכסמבורג, פועל כבר יותר משמונה שנים, ובאמתחתו בתים פרטיים, מבנים ציבוריים, פרסים ויקר, סיקור במגזינים ואפילו גלריה לאמנות, שמציגה תערוכות בקצב רצחני. מבית שהוקם בחמישה ימים ("החלקים הגיעו מארצות הברית, נותר לנו רק להרכיב") ועד לפרויקט שארך נצח ("בשל עיכובים בירוקרטיים"), משימור בית אבן מסורתי ועד לבניית מרכז וואהל בבר אילן (בשיתוף משרדו של דניאל ליבסקינד) - הם ששים לאתגרים. על הכוונת שלנו עלו שני פרויקטים מייצגים: האחד הזכיר לנו את חשבון הבנק העגום שלנו, השני את בריאותנו הרופפת, אבל בשניהם ניצח היופי…

מה תוכלו לספר לנו על הבית בצפון תל אביב?
לתכנון הבית הזה ניגשנו תוך היצמדות למסורת אדריכלית ולשפה אדריכלית מוגדרת וברורה, אך עם כוונה להוסיף איזה טוויסט, עדכון לזמננו ולתנאי המקום. אימצנו את המודל של Gable End House – בניין צמוד קרקע, תחום בין שני גמלונים, גג דו שיפועי וכניסה מרכזית. לרוב הגמלונים בנויים מחומר אחר משתי החזיתות, כאן הם נבנו מבטון חשוף, והחזיתות הקדמית והאחורית נבנו בבנייה קלה ומתועשת מצופה בלוחות זכוכית, מה שהקנה מראה חד ונקי. הגג עשוי קונסטרוקציית מתכת ופנלים מחומר קל שנשארו חשופים. שיפוע הגג מתון ועובר את קו הבנייה באופן שמצל ומגדיר את האכסדרות כהמשך ישיר לחללים הפנימיים.

היו אילו הנחיות מהלקוח?
הלקוח ביקש שכל הפעילות תהיה במפלס אחד, כדי לשמור על קרבה בין בני המשפחה וגם להקנות לבית חזית נמוכה שאינה מאיימת. הבניין מורכב משני מלבנים מקבילים: האחד פונה למזרח וכולל את חלל הכניסה ואת חדרי השינה, השני פונה מערבה ובו הפונקציות "הציבוריות": חדר המגורים, חדר אוכל ומטבח, חדרי המשפחה והעבודה, כולם פונים לדֶק עץ, גן וברכה. חוץ מזה הקפדנו שהבית יהיה מואר ברוב שעות היום. הנגרות נעשתה בגוונים המותאמים לאופי הפעילות, והמעבר המרכזי מרוצף באבן ירוקה-אפורה הפולשת כמסגרת למשטחי פרקט אלון טבעי לכל החדרים. צבעי הבית מונוכרומטיים ושקטים, ומאפשרים למהלך החיים הטבעי לתת את הטון והצבע.

ארבעה משרדים ניגשו לפרויקט "בית הגלגלים", שייעודו שילוב הנכה בקהילה. מה לכד את עינה של עמותת בית הגלגלים והוביל לזכייתכם?
הרעיון היה ליצור תחושה ביתית שלא תזכיר בית חולים או מרכז סיעודי, אלא תשדר חמימות וביתיות. כל הבית תוכנן ועוצב על מנת שיוכלו באי הבית לתפקד באופן חופשי ללא עזרה כלל, ממתגי החשמל שהותאמו בגובהם ועד חדרי השינה. הגינו תוכנית רעיונית, המקשרת בין שלוש קומות על ידי "רמפה" מתונה לנוחות הדיירים. גם השימוש בעץ על גווניו הטבעיים מעניק תחושת רכות ומשלים את החמימות הנדרשת. כל הסגנון הצורני מודרני-גרפי, משתלב בסביבה ואינו משדר מוגבלות כי אם מעוף ודמיון.

עם זאת, השכנים התנגדו.
המבנה מתוכנן להיבנות בהרצליה פיתוח. אמנם היתה התנגדות מצד השכנים, אך העניין נדון במשך תקופה לא קצרה בבתי המשפט, ובימים אלו "בית הגלגלים" זכה במשפט וקיבל אישור להתחיל בבנייה. אנחנו מקווים לראות את התוכנית קורמת בטון ועץ…

החדר אדריכלים ועיצוב פנים מפעיל גם את החדר גלריה לאמנות מודרנית, גוטליב 11, ת"א. עוד פרטים: כאן

תגובות

  • 01

    חבל שפרוקיט כזה יפה וחשוב התעכב רק בגלל כמה שכנים שלא מתאים להם בנוף אנשים עם נכויות

  • 02

    לא היה אכפת לי כזה מבנה ליד הבית אולי שיעבירו את זה ליד אליהו?

    איתמר9.3.09
  • 03

    cool project

    ערן25.3.09
  • 04

    פרויקט מצויין. חבל רק שלא נותנים את הקרדית, המגיע למפיק הדמיה זו, אממה סטודיו.

    אושר17.9.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
3.3.09

אמריקן פאי

כולנו ריירנו על תרבות הגראז' סיילים שראינו בסרטים האמריקאיים, וגם אנחנו חשבנו לעצמנו: למה בעצם שזה לא יתקיים כאן? (יש לנו כמה השערות אבל לא נציג אותן כעת). בכל אופן, רצינו לשתף אתכם בפיסת אמריקה שגילינו בחצר אחורית בכפר ויתקין, בין עצי פקאן ורפתות ישנות. BACK YARD היא חנות-בוטיק קטנה, מעין מיקרוקוסמוס מזמין של רהיטי קאנטרי אמריקניים עשויים עץ אלון בעבודת יד וכלי בית ומטבח בסגנון החלוצים והמתיישבים החדשים של ניו אינגלנד. את הפריטים אוספות בקפידה איריס וצביה, בעלות המקום, בסיבוביהן בשווקים ובמכירות ברחבי ארה"ב. נוסף על אלה אפשר למצוא שם גם מזכרות מן העולם הישן, צעצועים, תמונות, ריהוט גינה ואפילו כרטיסי ברכה. אמריקן אלטע-שיק במיטבו. להשלמת החוויה אפשר (ורצוי) לעצור בבית הפנקייק (המקורי!). BACK YARD, דרך מול הים 5, כפר ויתקין.

תגובות

  • 01

    חביב אבל אני לא אסע עד לשם רק כדי לגלות שמתמחרים שם כפית במאתיים שקל. היה נחמד אם היתםמתייחסים למחירים שם

  • 02

    הייתי שם והמחירים דווקא סבירים. כמו בחנויות שמוכרות ריהוט מהמזרח, רק שבבאק-יארד זה יפה!

    סיון15.3.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
2.3.09

חוג שמחת הנייר

מסתבר שגם בעידן הבלאקברי והלפטופ רוחשים בינינו אנשי חוג המחברת והעט. לאותו גרעין משרבטים כרוניים, כמה מעצבים מקומיים מחיים את הדומיין הלואו-טקי אך המלא גאווה:
רועי שלומי – סטודנט במכללת אבני, חיפש מחברת סקיצה מגניבה, ומצא את עצמו כורך בעבודת יד בכריכייה תל אביבית קטנה מחברות סקיצה דמויות אריחי רצפות ולוחות עץ. ויש גם גרסת הומאז' לכריכת השיש המוכרת.
רונית ברקאי – באה מאהבה למתמטיקה ולמחשבים, עיקר עיסוקה במשך שנים בארץ ובצרפת. כיום ברקאי מעצבת מחברות בקווים מנחים של מינימליזם אסתטי ואסוציאטיבי. עיצוביה משלבים מילים, משפטים, תמונות, קטעי ספרים ישנים וצילומים של פריטים ייחודיים, שמאפשרים לכל אחד להתחבר לכריכות בדרכו שלו.
נורית והדר – צמד מעצבות גרפיות בוגרות שנקר, שביססו את עיצובי הסדרה הראשונה שלהן על קולאז'ים מוקפדים בהשראת עיתונים ישנים מאירופה ותמונות שהן מעבדות גרפית. את עבודת הכריכה והתפירה הידנית (!) הן עושות בעצמן בסטודיו של הכורך דניאל בלום, ומתכננות לפתח ולכרוך עוד סדרות של יומני מסע ומחברות מתכונים וחלומות. לא עוד מחברת במחתרת. להשיג ב-Sketchbook

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו