פוסטים מחודש יוני 2009
30.6.09

אל תפספסו – סיכום יוני

panta-rhei-school500

Panta Rhei School | i29 interior architects + Snelder Architecten

פטריסיה אורקיולה עושה גינה: סדרת רהיטים לחברת Kettal הספרדית, עשויים מחומר סינתטי שמשמש בדרך כלל לייצור בגדי ספורט. פיטרו הכט, הרצליה פיתוח

פיליפ סטארק באמבטיה: סדרת המשך לכיורי הפרי סטנדינג שעיצב לפני 15 שנה, בתוספת ארונית אחסון עשויה מעץ ונגה בצבעים טבעיים. חזי בנק, הלחי 2 בני ברק.
עוד מאותו היוצר – סדרת מראות ברוח סוריאליסטית אמורפית. להשיג בטולמנ'ס

עמד מלכת: עיצוב מודרניסטי לשעון הקיר המסורתי בצורת קופסה מרובעת ובשילוב מטוטלת כתזכורת נוסטלגית. מיסטריאל, גלגלי הפלדה 11, הרצליה פיתוח

יין זורם: המעצב האיטלקי ג'וליו יאצאטי עיצב ברז מים בצורה המזכירה בקבוק יין צבעוני ועליז עבור חברת IB rubinetterie. ברשת מודי, הלחי 31, בני ברק

הגרסה הלא מצונזרת: רוני לוית עיצבה באופן משעשע את אטלס ישראל. אל תחמיצו את מפת הפחד ואת תרשים הפלאפלים

הכל זורם: עיצוב פנים מקסים לבית ספר ציבורי בהולנד – מוזיקה גאומטרית בתנועה

זהה חדיד קורעת את קהיר במגלומניה מרהיבה

אדריכלות ירוקה: ערים צפות, חוות אקולוגיות על גורדי שחקים, מגדלים סולריים, טורבינות רוח אימתניות – 7 פלאים ירוקים

הצצה לביאנלה בוונציה: מבקר הגרדיאן

כל העולם כולו פרוזדור אחד ארוך. פסעו בו

הטיפוגרף שבסוף היקום: המעצב מאיר סדן על ספרו של עודד עזר

בית קטן בערבה: מבט אדריכלי – Duckett House

המחלקה הטיפולית: צעצועים רדיואקטיוויים

Quebec Society of Architects: מבט על האדריכלים המצטיינים

הכלב אכל לי את המחברת: Ted McGrath

Desire to Inspire: מה קורה כשצמר וצבע נפגשים? חגיגה לעיניים

I Met the Walrus: קחו 5 דקות וצפו באנימציה הזאת

תגובות

  • 01

    הגברה, תאורה לאירועים, זה בדיוק מה שאנשים צריכים היום בשביל לעשות אירוע טוב יותר, בואו ובדקו יותר לעומק.. http://www.ulam4u.com/hagbar-teora.html

    גנכ4.8.10
  • 02

    אדיר. I MET THE WALRUS - אהבתי ממש

    ראובן11.11.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
28.6.09

ראיון עם משרד האדריכלים SO Arch

משרד האדריכלים SO Arch של עודד רוזנקיאר ושחר לולב קיים כבר כשנתיים ומביא עמו רעננות וגם לא מעט חוצפה ישראלית, שמתחילה בכך שאחד השותפים עדיין משלים את לימודי האדריכלות ("כשזה בוער לך בעצמות לא צריך לחכות יותר מדי"). בינתיים הם צברו כמה זכיות בתחרויות מקומיות ומספר רב יחסית של פרויקטים בנויים או בבנייה. מטרתם: ליצור אדריכלות מקומית המתקשרת עם הנעשה בעולם, ולקרוא תיגר על תפיסות התכנון והמרחב השוררות במחוזותינו. תפסנו אותם לשיחה.

נגה ונדב לסר

איך מגיעים לכך שאחרי שנה וחצי בלבד יש לכם כמה פרויקטים בתהליך ועוד עבודות שכבר הושלמו?
שחר שנינו עבדנו בתחום והיו לנו קשרים ראשוניים. עודד עבד בארץ ואחר כך בצרפת, במשרד של Jean Nouvel, ואני עבדתי כמתכנן בכיר וכשותף במשרד בארץ. אך הגורם העיקרי הוא אומץ ואמונה בעצמנו, אמונה שאנחנו עושים משהו אחר, מביאים משהו אחר למעשה האדריכלי הישראלי – התייחסות שונה לאור, לגאומטריה, תפיסה לא שגרתית לנפחים אדריכליים ולפתיחת האדריכלות החוצה, להקשר, לדברים שבסביבת המגורים הישראלית.
עודד אנחנו מנסים ליצור סוג אחר של חוויה אדריכלית בחומר, באור, בגאומטריה, בטכנולוגיה. אנחנו לא מתחילים מהתייחסות למגבלות המוכתבות כלשונן אלא מנסים לנסח את הבעיות בדרך אחרת. אנחנו מתייחסים לכל פרויקט ברמה הגבוהה ביותר של הפשטה ושחרור ממגבלות, ורק לאחר מכן מכניסים אותו לתקציב, ללוח זמנים, לפרטי בניין או לכל בעיה אחרת.

משרדכם ממוקם בקיבוץ ואתם בעברכם בני קיבוץ. זה מתבטא בעבודה ובתוצרים שלכם?
שחר בעבר נעשו בקיבוצים דברים מדהימים ופורצי דרך מבחינת הנדסית ואדריכלית, במבנים עצמם, ברעיונות של יחסי האדם והמבנה במרחב הקיבוצי, היחס הפתוח שבין המרחב הציבורי הקיבוצי למרחב הפרטי, ההתייחסות לנוף ולטבע. אין ספק שההיכרות המעמיקה הזאת משפיעה עלינו.
עודד יש משהו מיוחד מאוד בנושא הבנייה בקיבוץ. שנינו מנסים להביא לעבודתנו את השילוב בין המרחב הציבורי לפרטי, מרחב שאינו מחולק למגרשים אלא מרחב אחד, שההפרדה בו נעשית באמצעים אדריכליים ולא באמצעות גדרות. אנחנו מנסים לתכנן כך כיום רק "על הנייר", מאחר שבפועל אנחנו עדיין עובדים בקנה מידה קטן יותר, אבל החשיבה היא בהחלט לכיוון כזה. אכן הושפענו מכך, מעיצוב המרחב הבנוי דרך המרחב הפתוח ולהפך, עיצוב שרואים מעט מדי במקומותינו, ושנמל תל אביב הוא דוגמה טובה לו. המרחב שנשמר פתוח יוצר תחושה של חופש במרחב הציבורי. נעשתה פה עבודה יפה, ויש מעט עבודות מסוג כזה בארץ.

מרצונכם לחדש עולה למעשה ביקורת על האדריכלות בארץ.
שחר אני חושב שבארץ יש בעיה במישור הפוליטי. אין עדיין חוק שמחייב עריכת תחרויות תכנון פתוחות למבני ציבור מסדר גודל מסוים, ולמעשה אין אינטרס או גורם שמקדם את האדריכלות, ולכן כישרונות צעירים מתבזבזים. אנחנו קופאים על השמרים ואין סיבה לחדש, אין מניע ללא תחרותיות, שהיא אבן הפינה של הקפיטליזם. גם בהרבה עבודות חדשות לא תמיד מתמקדים בדברים הנכונים לטעמי. אין הבחנה בין הדברים הטובים יותר לבין השגרתיים. דוגמה לכך הוא מרכז גוטסמן לתחריט בקיבוץ כברי, שתכנן האדריכל אסף גוטסמן, מבנה מיוחד מאוד ונפלא שלא זוכה לחשיפה – הוא לא בתל אביב, הוא לא נעשה בתקציב גבוה עם הרבה קירות מסך ופירוטכניקה אדריכלית, אלא "רק" מבנה עדין העושה שימוש יפה באור.

אחת הטענות שעלו בספר "מבני מגורים", שאת העורכות שלו ראיינו לפני כמה חודשים, הוא שלמעשה אין חדשנות בבנייה למגורים בישראל.
שחר זהו מעגל קסמים של אינטרסים כלכליים ושל היעדר רקע תרבותי בתחום האדריכלות. אין לאזרח הממוצע את הרקע שיעזור לו להבין שמגורים הם למעשה צורך בסיסי כמו שאמר לה קורבוזייה (Le Corbusier), ולא מותרות, ולכן יש לטפל בהם באופן אחר. הלקוח לא יודע לבקש משהו אחר, ולקבלן זה נוח כי כך אפשר לעשות את זה הכי פשוט, מהר וזול. התוצאה היא המבנים חסרי ההקשר שמועתקים ממקום למקום, דוגמת הרחבות קהילותיות או מגדלי מגורים בערים, שלעולם לא יוצגו ויתייחסו להקשר המקומי שלהם אלא תמיד באיזה non-place צף בחלל.
עודד זו בעיה, היעדר תחרות ותיווך מידע נכון לציבור הרחב, ולא רק לציבור האדריכלים. הציבור הרחב לא מודע לאפשרויות המגורים ואין דיון תרבותי ברמה גבוהה בנושא זה בתקשורת בארץ. גם התקינה והחקיקה, אף שיש שיפור בתחום, עודן בחיתוליהן. תיווך המידע צריך להיות מסיווי יותר, ואז אנשים ידרשו יותר, יהיו תחרויות וייכנסו רעיונות חדשים.

איך משכנעים לקוח לקבל כיוון אחר, ואיך מתמודדים עם לקוח שאומר "זה נחמד, אבל תנו לי מה שאני מכיר ותעזבו אותי בשקט"?
שחר אנחנו מתמודדים עם זה כל הזמן. כל פרויקט היה יכול להתבצע ברמה גבוהה יותר אבל הוא מורד לקרקע. ובכל זאת, בכל בית שאנחנו מתחילים אנחנו משיגים הישג נוסף. למרות הלחץ שזה יוצר על המשרד, אנחנו תמיד עובדים על תחרויות בחו"ל – עכשיו אנחנו משתתפים בתחרות בעקבות האדריכלית האמריקנית אלינור ריימונד (Eleanor Raymond), שהיתה מראשוני המודרניסטים. אחד הבתים שתכננה נהרס בגלל טעויות בירוקרטיות (נראה שזה לא רק בישראל), והיום מנסים לפצות על כך בתחרות שמתייחסת למודרניזם. היא היתה גם אדריכלית נוף ודיברה על הכנסת הטבע לבית. גם אנחנו מנסים לעשות את זה, להכניס את הטבע לבית ולקחת את הבית למקום חדש. אז גם אם אי אפשר לעשות את זה עבור לקוח ישראלי מצוי, נעשה את זה כקונספט בתחרות. כשאנחנו מראים ללקוח תכנון אנחנו מציגים לו גם חלופות כאלה, כדי שיראה שאפשר לבנות אחרת. אנחנו מנסים בכל פרויקט לעשות מהפכות קטנות, הגדולות באות לרוב עם הרבה הרוגים…
עודד הופתענו די לטובה. לא כולם מקבלים את התבניות שניסו להשריש אצלנו בארבעים השנים האחרונות, ויש כאלה שתפיסת המגורים שלהם נאיווית והם מוכנים לשפוט את הדברים כמו שהם ולא על בסיס דעות קדומות. יש גם את המאבקים שאנחנו מנהלים יום יום מול המוסכמות והסטנדרטים: גודל פתח החלון, איך אפשר לאטום או לנקות אותו, איפה המטבח ממוקם ואיך הדברים מאורגנים בבית וכו'. ב-15–20 הבתים שאנחנו מתכננים יש בהחלט התקדמות, אנחנו מצליחים להביא חלק מהתובנות שאנחנו מפתחים בתחרויות גם לפרויקטים שנבנים. זה מאבק, אבל הגמול הוא הסיפוק בעשייה, לקוח מרוצה והיכולת לראות משהו חדש שהולך ומתהווה.

מה הפרויקט החביב עליכם?
עודד תחום המסעדות שאנחנו עוסקים בו, כמו ביסטרו תאודור ברמת ישי, שבו קיבלנו חופש גדול יחסית ויכולנו ליצור שם משהו חדש.
שחר פרויקט התחרות באום אל פחם שהשקענו בו הרבה מאוד וזכינו רק בצל"ש, אך אנחנו עדיין חושבים שהוא הכי טוב שם… ריצ'רד רוג'רס (Richard Rogers) אמר שבכל פעם שהוא מפסיד בתחרות הוא רוצה לסגור את המשרד, אבל אז הוא לוקח את הידע שהוא צבר לפרויקט הבא.

איפה אתם רואים את עצמכם עוד עשר שנים?
שחר אנחנו אדריכלים ציונים. חשוב לנו להיות כאן ולנסות ליצור שינוי כלשהו. אנחנו חושבים שהמקום שלנו הוא פה, והיינו רוצים שהאדריכלות שלנו תגיע לכל העולם. אגב העבודות שלנו כבר פורסמו באתרי אדריכלות ועיצוב בינלאומיים כמו Archdaily, Dezeen, Blue Print ועוד. אנחנו רוצים להאמין שהמוזאון שנבנה בעוד עשר שנים יזכה בהרבה פרסים בחו"ל. אז נרגיש שעשינו את זה. (נגה ונדב לסר)

תגובות

  • 01

    מקסים

    נורית28.6.09
  • 02

    מקסים ומושקע. כל הכבוד!

  • 03

    איזה יופי - פרויקטים מדליקים

    מיקה29.6.09
  • 04

    הטווח שלהם רחב מאוד, ועדיין עם חוטים מקשרים בסגנון.

    haveda30.6.09
  • 05

    העבודות נראות מדהים - לקנא!

    חגית30.6.09
  • 06

    כל הכבוד! אין ספק שאתם מביאים לנו הרבה כבוד

    שירלי1.7.09
  • 07

    אין עליכם אנשים תבינו זה גאונות בתכילת דרכה הם עוד יעצבואת האולימפוס

    רונן2.7.09
  • 08

    כל הכבוד ... :)

    ראמי2.7.09
  • 09

    אהבתי

    סיון2.7.09
  • 10

    עודד ושחר, אין ספק שההקפדה וחוסר ההתפשרות על האיכות ועל ה"אני מאמין" של כל אחד מכם, משתקפים בבהירות ביצירותיכם - פשוט יפה! שיהיה בהצלחה בהמשך לירן

  • 11

    מצטרפת לליטל! כל הכבוד

    מיטל7.7.09
  • 12

    כאדרילכלת בעצמי - אני תמיד בוחנת מקומות על פי העיצוב ותפיסת החלל שלהם - כשבאתי לתיאודור - זה הדבר הראשון שראיתי - את העיצוב המקסים. איזה כיף לגלות את מי שעומד מאחרי. "כפיים" בהחלט.

    דלית8.10.09
  • 13

    [...] כמו הוועדות לתכנון, מודדים, מהנדסים וקבלנים (ראו ראיון מורחב). בית פרטי בן 140 מ"ר בקריית טבעון. הבית תוכנן תוך [...]

  • 14

    אני גם מאוד אוהב את הסדנא לתחריט של אסף גוטסמן ומזדהה עם חלק מהרעיונות שלכם...מצרף קישור למאמר שפרסמתיבהקשר של קיבוצים: http://pnay.co.il/sites/kfar178/page!5467 עלו והצליחו

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
25.6.09

לילה אחד בברצלונה

ערב אחד כשחזר הביתה מעט מתנדנד הבחין כתבנו בברצלונה שמשהו שונה. ולא, זאת לא היתה רק השפעת האלכוהול. מסתבר שבן לילה הוחלפו חלונות הראווה ברחוב הראשי של ברצלונה – פסז' דה גרסיה, והפעם ההשקעה והמקוריות עלו מדרגה. Pronovias הבריקו, דיזל עשו את מה שהם יודעים לעשות – דווקא – ומילאו את חלונם בגשם בימי הקיץ המהבילים, ל-Jofre לא היה משהו חשוב להגיד אבל יפה שהם נתנו לבובות שלהם לשבת, שאנל גנבו את ההצגה בחגיגה מוסקוואית-פריזאית בצבעים מתאימים ובטיפוגרפיה תלת ממדית נהדרת, אבל הפרס הראשון הולך ללא ספק לוולנטינו: חלון תצוגה זמני בכלל, עם תאורה מדהימה במפגן מינימליסטי מרשים. כשעומדים שם מבינים את כוחו של חלון ראווה טוב, שגורם לאנשים לעצור לרגע מהילוכם ולחייך.

תגובות

  • 01

    בראבו כתבנו. דברים שרואים בלילה לא רואים מכאן.

  • 02

    בגדים פרחיים מגעילים - מה ההתלהבות?

    מירב1.7.09
  • 03

    לו הייתי שם... עיר מדהימה וחלונות ראוה, מה רע? המשיכו לעדכן, זה עושה חשק לעוד

    shosh14.7.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
23.6.09

איילי הצפון וחיות אחרות

מה שנראה כמו גרסה של משחק העשרה חינוכי, שבו הילדים אמורים למצוא חיות המסתתרות בסבך היער הגרפי, הוא בעצם הדפס משי של המעצבת הפינית Sanna Annukka. ההדפס נקרא Kaneleen Kutzu, ועוצב בהשראת שירי עם ואגדות מן הפולקלור הפיני עבור קולקציית הקיץ הנוכחית של חברת העיצוב Marimekko. החברה, שהחלה דרכה בשנות ה-50 כחברה פינית קטנה להדפסה על בדים, הפכה מאז (עם כמה תהפוכות פיננסיות בדרך) לשם דבר בעיצוב טקסטיל, בעיצוב פנים וגם בעולם האופנה. דוגמאות כמו ה-Unikko של Maija Isola, המעצבת הראשית עד 1987, שומרים על פופולריות גם היום. זהו כבוד לא מבוטל להיכלל בהדפסים של החברה, המככבים על לא מעט כלי בית, בגדים, תיקים וכמובן על בדים לפי מטר רץ. (דורון גפני)

תגובות

  • 01

    אומנות מרשימה, ואפילו מזכירה לי לפעמים סגנון ישראלי מסוים משנות ה-70.

    haveda28.6.09
  • 02

    פיצוץ

    מור29.6.09
  • 03

    מהר לייבא, לסוהו למשל...

    רונית29.6.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
23.6.09

חומרים שלא דמיינת

לאחר תערוכת העיצוב במילנו כבר ברור לכל שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. חומרים אלגנטיים, שילובים מפתיעים, צבעים רכים, קווים גאומטריים נקיים או זרימה מעוגלת הרמונית – הם הדבר החם השנה.
בחנות הקונספט החדשה של רגבה, שנפתחה לפני כחודש באזור התעשייה בהרצליה פיתוח, תוכלו לראות את הטרנדים המדוברים: שילוב חומרים טבעיים בטכנולוגיות מפתיעות, טווח גוונים מונוכרומטיים וצבעי שוקולד דרמטיים, צפחה בשחור בוהק, מדפי עץ בהיר, מרקמי פסים, נירוסטה תלת ממדית וטקסטורות שלא משאירות את הידיים בכיסים… והכל בגימור מוקפד.
310 מ"ר של דגמי מטבחים, ובהם הדגמים האחרונים כמו וולקנו, סהרה ואפולו.
בנוסף לכך, במסגרת חוויית הקנייה ומקסום הנוחות מציעה חנות הקונספט פורמט one stop shop – כל מי שיחפוץ יוכל לרכוש גם כיורים, ברזים, מוצרי חשמל, משטחי עבודה ועוד אביזרים משלימים למטבח ולבית.

מתוך אירוע הפתיחה, חנות הקונספט של רגבה, הרצליה פיתוח

הקליקו על התמונה והציצו במוזמני האירוע! מטבחי רגבה, יד חרוצים 9, הרצליה פיתוח, 09-9500225

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
22.6.09

שרת הטבעות

האם נייר יכול להיות יהלום ושריג יכול לתפקד כטבעת? ומהו בכלל תפקידה של הטבעת? קישוט, סמל מעמדי או משחק משעשע? אלה השאלות ששואלת יעל פרידמן בתערוכת היחיד שלה בגלריה פריסקופ בתל אביב. פרידמן מתמקדת בעיצוב טבעות, ובוחנת עמן את גבולות מדיום התכשיטנות. לדידה תכשיט הוא מעין פסל מוקטן שמוצב על הגוף ושתפקידו לייצג את האדם העונד אותו, שיכול לגעת בו ולשחק אתו כמו עם צעצוע אינטימי. תפקידו של המעצב הוא להוות מניע חווייתי, וככזה הוא חופשי להתנסות בחומרים לא מקובלים ובצורות ובהרכבים מפתיעים, כמו טבעת עשויה מצבעי פסטל, שניתן גם לצייר בה, או טבעת מנייר, שמחקה חומרים אצילים. התערוכה תציג עד סוף יוני. (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • 01

    מתי תתקיים התערוכה? שעות פתיחה?

  • 02

    התערוכה מוצגת בפריסקופ עד ה4 ליולי. הגלריה פתוחה בימים ב' עד ה מ17 עד 21 ובשישי שבת מ11 עד 13

    עדי29.6.09
  • 03

    טבעות מקרטון - סטארט אפ!

    מיקה29.6.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
21.6.09

בנייני שימורים

האמנית הישראלית-נורווגית נטלי אלוני (Nathalie Alony) מתגוררת בלב שדה תירס במנטובה שבאיטליה (היי, זה לא המקום שבו אימא של מרקו עזבה אותו?) ויוצרת אמנות.
בניגוד למרחבים הפתוחים שהיא חיה בהם, עבודותיה עוסקות במרחב העירוני. אלוני יוצרת בניינים מקופסאות שימורי סרדינים ושותלת בתוכן סיטואציות מחיי היומיום: נער מתבגר עם אוזניות, זוג במטבח, היפי והצ'ילום שלו ועוד אירועים פרוזאיים. הגודל המיניאטורי מבקש שנרכון, נעמיק מבט ונספק את יצר המציצנות שבנו. "רוב הדמויות והסיטואציות לקוחות מאנשים אמיתיים ומדברים אמיתיים שקרו מסביבי. אני רק נותנת להם מקום". לא מכבר היא הוזמנה לאפיין באותו מבט מיניאטורי מושחז גם את בית הפרלמנט האיטלקי, מה שזיכה את הפרויקט  "Il Parlamento Infernale" (בהשראת הקומדיה האלוהית של דנטה) בעניין תקשורתי.
העבודה תוצג במסגרת תערוכת יחיד בגלריה Micro בפירנצה במהלך ספטמבר.
נטלי, איך זה לחיות וליצור עם בן זוגך, האמן Marco Galafassi?
"מרקו הוא צייר ופסל שעבודותיו סובטיליות מאוד, נקיות ודורשות התבוננות. מטבע הדברים יש הדדיות שתורמת לשנינו בתהליך היצירה. הוא משפיע עליי במינימליזם ובנגיעות קלאסיות ונקיות, בעוד אני משפיעה עליו להעז יותר, לגלוש לפופיות, להיות אגרסיווי יותר. אני מניחה שזה מה שקורה כשישראלית פוגשת איטלקי…"
רגע לפני שאנו נפרדים, אנו מזכירים לה ששדות תירס הם מתכון בטוח לנחיתת חייזרים ולסרטי אימה, אבל אחת שחובקת תינוקת (מתוקה) בעל (חתיך) ואימא (לוהטת) כנראה קשה להלחיץ. "הם גם מתכון בטוח למרק", היא משיבה בחיוך.

תגובות

  • 01

    גם אני מרגישה היום כמו סרדין או סרדיניה. עבודות מקסימות נטולות רוע

    גלי21.6.09
  • 02

    תחושת בדידות

    ממי21.6.09
  • 03

    nice one

    Amos22.6.09
  • 04

    איך לא חשבו על זה קודם?

  • 05

    מקסים! אפשר להשיג בארץ?

    עדן29.6.09
  • 06

    thanx u all 4 the compliments... if u r interested - u can contact me through my Email: nathaliealony@gmail.com all the best

    nathalie30.6.09
  • 07

    ממש חמוד ומצחיק

    גליה1.7.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
18.6.09

המחלקה הטיפולית

CT scan of a toy rocket

מה קורה כשאמנים וסטודנטים לרפואה נפגשים? חדר ה-CT הופך למגרש המשחקים הכי מגניב שיש.
The Radiology Art Project מבקשים לחשוף את הדקדוק הפנימי של החפצים היומיומיים. חלק מהתוצאה לפניכם. וואללה.

scan of a toy submarine

scan of a toy submarine

CT scan of a wind-up pace car

CT scan of a wind-up pace car

תגובות

  • 01

    חמוד ומשוגע

    ממי20.6.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
17.6.09

מקומט הוא המוקפד החדש

בניגוד לאלו שמנסים להעלים קמטים (מהבגד, מהגוף), קמטים בעולם העיצוב הם שיק, אמירה אופנתית רעננה ורלוונטית. המראה המקומט מקבל השראתו מהרדי מייד המקרי והבלתי מהוקצע, כמו גם מההערכה המחודשת לעבודת היד האישית שהעיצוב העכשווי נוטה אליו. בניגוד לעיצוב המודרניסטי המתועש והקר, המראה המקומט עונה על הצורך להעניק תחושה ידידותית, אינטימית ואנושית, כפי שאפשר לראות במגוון טקסטילים של חברת Baumann לווילונות דקורטיוויים, או בעורות מקומטים לריפוד כורסאות בעיצובו של איציק מבורך. גם Alessi האיטלקית, שמיובאת לארץ על ידי טולמנ'ס, משלבת את המראה המקומט בסדרת כלי אירוח מנירוסטה המדמים נייר כסף משומש. כך עושים גם חברת התאורה הספרדית Luz, שמיובאת על ידי רשת יאיר דורם, במנורת כובע מכשפה, והמעצב Francois Azambourg לקפליני, בסדרת כיסאות פלסטיק במראה פח מקומט בצבע מכוניות מבריק, שמעניק לכיסאות מראה פיסולי ייחודי. (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • 01

    מקסים, מאוד shabby chic.

    haveda20.6.09
  • 02

    שילוב המתכת נראה קצת מאולץ. הייתי מסתפקת רק במקומט

    רונית29.6.09
  • 03

    נראה יותר טוב מהמקור למי שאוהב, לי זה לא משדר חום אלה עצבנות בעיניים, מה חס בזה?

    דפנה30.6.09
  • 04

    יופי אז מה? לי זה מעצבן בעיניים (מרצד) אז אמרתה והאגו שמח חשוב מה שחשוב באמת איזו אוירה אפקטיבית רוצים ליצור

    דפנה30.6.09
  • 05

    הכורסה של יפרח מעניינת ונחמדה הוילונות - תעשו לי טובה..די ג'אנק

    לירי30.6.09
  • 06

    דפנה צודקת - מעצבן בעיניים ותחושה שצריך לגהץ משהו

    מאירה2.7.09
  • 07

    חפשו רהיטים בוגו רהיט

    משה19.7.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
15.6.09

תיקים לאוזניים

מתקפת הרטרו-פופ לא נחה לרגע, וגם אחרי שחשבנו שראינו הכול, עושה חברת Loop הניו יורקית עלייה שנייה תחת כנפי חנויות האופנה TWENTYFOURSEVEN, ומביאה עיצובים רועשים ועדכניים בשם Parcel – תיקים בהדפסי גרפיטי ו-Boombox, שיחד עם הקלטת הפכו לסממן אייטיזי מובהק. כיאה לחברה המחוברת לעורק האורבני, ציידה Loop את גוף התיקים ברמקולים אמיתיים שיתחברו לכל נגן MP3 ואייפוד, מה שיאפשר לכל בת עשרה לחלוק את עולמה המוזיקלי עם כולם בקיץ הקרב ובא. (דורון גפני)

תגובות

  • 01

    רעיון מקסים

    גלי15.6.09
  • 02

    לגמרי הייתי הולכת עם זה!

    זרוב16.6.09
  • 03

    הו לא! חשבתי שהרמקולים בפלאפונים זאת ההמצאה הכי גרועה ולא מתחשבת בסביבה שיש. ועכשיו זה? בריטני ומושיק עפייה בקולי קולות במרחב הציבורי? נשמע כמו קיץ מהגיהנום

    נועה17.6.09
  • 04

    love it splandid

    nigerbox17.6.09
  • 05

    הבאתם לי דודה לאייטיז :-)

  • 06

    תיק קול לגמרי...והצילומים הורסים...קונה אחד מחר..

    מגניב29.6.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו