פוסטים מחודש אוגוסט 2009
30.8.09

אל תפספסו – סיכום אוגוסט

klone

גרפיטי: Klone

אי-טי: המעצב ג'יורג'ו ביסקרו עיצב לחברת Slide האיטלקית סדרת שרפרפים מפוליאתילן צבעוני בצורת חייזרים חמודים, שמתאימים לחוץ ופנים הבית. קמחי תאורה, הלחי 23 בני ברק

וון טון: קולקציית הכיסאות "נודלס", עשויה רטאן מגולגל על בסיס פלדה במגוון צבעים, נמכרת ברשת Siam מ-2000 ש'

פרפר נחמד: בהשראת הפרגוד הקלסי עיצבו בחברת Verdesign האיטלקית דגם של ספרייה דו-שימושית: גם מחיצה דו-צדדית וגם ספרייה. 23000 ש' בהרמוני, הסורג 2 ירושלים

אספרסו ארוך: עיצוב חדש למכונות נספרסו הביתיות בהשראת הכרך הגדול. בחנויות החשמל ואולם התצוגה שחם 36 ק' מטלון פ"ת

לה-לה-לנד: מערכת ישיבה מבית ראש בובואה בסגנון רביצה מזרחי דמוית מזרנים המונחים על הרצפה בצבעוניות ססגונית נמכרת בפיטרו הכט, מדינת היהודים 60, הרצליה

כיסאות זאזא: פרויקט הגמר של עומרי בר זאב בשנקר – גם בדיזיין בום עשו כבוד

פסטיבל הסרטים חיפה בחר בעיצוב של שי גולן, סטודנט לעיצוב ממכללת ויצ"ו, לכרזה שתייצג אותו

עיצוב מונחה מחשב: מאמר מורכב, מי שיצלול ירוויח. יונתן אסולין, היחידה להיסטוריה ותאוריה, בצלאל

הכתם נשאר על הקיר: חגי כנען ב"מארב" מתחקה אחר Klone - אמן גרפיטי.
ובאותו מקום, חוקר האמנות היהודית דוד שפרבר על נתק וחיבור בין אמנות למסורת  

תל אביבי מצוי: המעצבת אלה עבודי בסרטון אנימציה משעשע: קווים לדמותו של התל אביבי

הדוד מאיר: רעות פרדו, בוגרת המכון הטכנולוגי בחולון, בסרטון אנימציה קסום על אובדן וילדות

קופסת המשאלות: אורן פייט על עיצוב קופסאות פח בנושא ת"א

ספינת מדבר: האדריכל חיים דותן מעצב מגדלי אנרגיה סולרית בדרום

טווה החלומות: מילים על המשקל. עכשיו בזול! ועוד שעשועי אותיות – כאן

בלוג קסום: תמצאו שם עבודות נייר, הגיגים, חיק הטבע ועוד…

הגברת הראשונה של האדריכלות: עדה כרמי בכלכליסט

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
30.8.09

האיש הבוער

למי שעוד לא שמע על פסטיבל The Burning Man – תתביישו! ולאלו שכן – "אמן סודי", מי שפקד את האירוע במשך שש שנים, מקווה לחדש לכם דבר או שניים רגע לפני שהאיש שוב יעלה על המוקד

ב-1986 נוסד פסטיבל האיש הבוער (ובמקביל גם קבוצת האמנות הישראלית "זיק") כשלארי הרווי וחברו ג'רי ג'יימס הקימו פסל עץ על חוף הים בסן פרנסיסקו ושרפו אותו (האגדה מספרת שלארי פשוט התעצבן על האקסית שלו ורצה לסמל בצורה כלשהי את סיום היחסים ביניהם). באירוע הראשון נכחו כ-20 אנשים, ועוד 20 הצטרפו בריצה כשראו משהו גדול בוער על החוף. בשנה שעברה, ב"עיר הסלע השחור" (שנמצאת במדבר הסלע השחור) שבמדינת נוודה בארצות הברית, היכן שהאירוע מתרחש משנת 1991, היו יותר מ-40 אלף משתתפים.
אז מה הוא בעצם הפסטיבל ואילו עקרונות מנחים אותו?

השתתפות – פסטיבל האיש הבוער הוא אחד הפסטיבלים והאירועים הגדולים בעולם שאינם מסחריים (הדברים היחידים שאפשר לקנות בפסטיבל הם קרח וקפה, שמוכרים מארגני האירוע; הרווחים נתרמים לפרויקטים קהילתיים בסביבה), שמשלבים אמנות, מוזיקה ויצירה, והוא מונע ברובו על ידי "תוכן משתתפים" (user generated content – מושג רווח באינטרנט). אין דרישות או הגדרות מוקדמות בשביל להשתתף. כך לדוגמה באחת הפעמים הכנו כמה מאות עוגיות מזל סיניות (עם עתידות מפרי מוחנו הקודח), וחילקנו אותן תוך כדי אינטראקציה עם שאר משתתפי האירוע. הפסטיבל משמש כמין פלטפורמה פתוחה שמעניקה למשתתפים מרחב (גדול מאוד), שירותים כימיים (חשוב מאוד) וחוויה עוצמתית, כל זאת בתמורה לכרטיס שמחירו נע בין $175–$300 – כשעל כל משתתף מוטלת האחריות לדאוג לעצמו למים, למזון, למחסה ולכל דבר אחר שחפצה בו נפשו. אם אתה במקרה דייג מאורגון אז אתה מביא כמה טונות של טונה וסלמון טריים במכולות קירור, ומגיש סושי ודגים בגריל כל השבוע. כמה זה עולה? לא עולה. נחמד לתת משהו בתמורה למשהו אחר (בנקודה זאת קפה שחור עם הל מהארץ עושה עבודה נהדרת למקרה שאתם פוגשים את מחנה טונה בפסטיבל).
נתינה – אין כסף בפסטיבל. נותנים כי זה כיף, נותנים בתמורה לדברים אחרים. סחר חליפין פשוט מראשית האנושות. אפשר תמיד לתת מעצמך: בדיחות, מחמאות (לא מזויפות), שיר, ריקוד והופעה (יתקבלו בברכה). בעולמנו החומרי הרבה אנשים לא מודעים לכך שגם כשאין להם – יש להם (עמוק, אם חושבים על זה).
מתנות – ממצתים עם סמל האיש צבועים במלאכת יד ועד לתליוני נירוסטה בחיתוכי לייזר שאנשים מכינים בבית בשביל לחלק ולהחליף בפסטיבל עם משתתפים אחרים. הפסטיבל מעודד מאוד להסיר כל סמל למסחריות, לפרסום, לחסות. הפסטיבל מבקש לכסות את שמות חברות ההשכרה שעל הרכבים, ואין אפשרות להציג שלטי פרסום או לפרסם חסויות. במקביל, האיש הבוער הוא מותג דומיננטי, תופעה מעניינת מאוד בפני עצמה.
חוויות/אירועים – רוצים להקים מועדון ריקודים ל-3,000 אנשים? נהדר! רוצים להעביר סדנות s&m, יוגה בזריחה והכנת וודקה? הכול הולך. רק תיצרו במסגרת האמצעים העומדים לרשותכם (ורק בשביל לסבר את האוזן: כדי להקים מועדון ל-3,000 איש באמצע המדבר הורם ליין של מסיבות בסן פרנסיסקו וגויסו 60 אלף דולר. הכסף הושקע בשבוע הפסטיבל במדבר – היה נהדר, אפילו נשארתי עוד שבוע לעזור לסגור ולפרק את המועדון).
ביטוי עצמי רדיקלי – כל אחד יכול לעשות, להביע, ליצור ולתת כל דבר שהוא רוצה, כל עוד הוא לא פוגע באנשים אחרים ומכבד את זכויותיהם. במקרים כאלה – המדבר הוא גדול, ואם אנשים מסוימים לא בקטע של יוגה או חתונות הם תמיד יכולים ללכת למסיבות הזימה בצדה האחר של העיר (העיר מתוכננת בצורת מעגל, כשפסל האיש הבוער, ששורפים אותו בסוף השבוע, נמצא במרכזו. קוטר המעגל במלואו הוא כשלושה ק"מ). אם אתם לא מרגישים בנוח לראות אנשים עירומים מסתובבים כל השבוע מול עיניכם – אל תבואו (אף שאחרי כמה ימים מתרגלים).
הסתמכות עצמית תוך עידוד לשיתופי פעולה ולבניית קהילות – הפסטיבל מעודד כל אחד לגלות את עצמו ולהסתמך על המשאבים האישיים העומדים לרשותו בראש ובראשונה תוך יצירה, קידום קהילות חברתיות והגנה עליהן. הרבה דיונים והרצאות בנושא שמעתי ב"קפה המרכזי", אחד ממקומות המפגש המרכזיים בפסטיבל, היכן שמלבד מכירת קפה יש גם הרצאות, הופעות, תצוגות אופנה, יוגה, ריקודי קפוארה וקונטקט וכל מה שהמשתתפים יזמו. כך גם הפרויקט המדהים של קבוצה שהגיעה מבלגיה והקימה פסל/מועדון/חלל בעזרת צוות של כ-40 משתתפים, שבראשם עמדו שני מעצבים. הפרויקט היה אחד המרשימים בתולדות הפסטיבל, ובסופו הם כמובן שרפו אותו.
אחריות אישית ואזרחית – כל משתתף אחראי למה שהוא יוצר ולהשלכות שלו. כשפוגשים אנשים השאלות הבסיסיות שנשאלות הן לרוב "אתה צמא?", "יש לך מים?" (כמו בכל עיר שתושביה צורכים כמויות בלתי נדלות של חומרים משני תודעה). יש גם ברדק ועימותים עם שכנים, ולכן על כל משתתף האחריות הבסיסית האכפתית לעזור ולהיות מעורב: "אנחנו עושים את העולם אמיתי על ידי פעולות שפותחות את הלב".
החוויה כמרכיב מרכזי – החוויה הבלתי אמצעית היא אחת מאבני היסוד של תרבותנו. המטרה היא להתגבר על מחסומים של כל אדם עם עצמו ועם זולתו, ולחפש שותפות וקשר עם עולם הטבע.
ולבסוף, "לא משאירים עקבות" – אחד העקרונות המרכזיים באירוע: מה שהבאתם לפסטיבל הוא גם מה שאתם מחזירים הביתה בצאתכם ממנו, כולל הזבל. בסוף כל שנה ועדה מטעם המדינה עוברת ומוודאת שהפסטיבל עמד בתקנים, לפני שמתקבל אישור לקיים את הפסטיבל הבא. כמו כן, הפסטיבל מפרסם מפה שסוקרת את רמת הלכלוך שנותר במקום האירוע בסופו (בסריקות שנעשו כמות הזבל שנמצאה לאזור של 150 מ"ר לא ממלאת אפילו שקית קניות קטנה).

האיש יבער השנה ב-6.9. הגפרורים שלי לשנה הבאה כבר מוכנים – מה אתכם?

והנה קצת טעימות:
- הקבוצה הישראלית בפייסבוק, שנערכת לקראת הבאת הפסטיבל לאזור ים המלח בשנה הבאה.
- פרומו לסרט הדוקומנטרי של אודי אהל על הפסטיבל.

הכותב והצלם הוא אמן (סודי), צלם ובוגר טרי (ויצירתי) של המחלקה לעיצוב (תעשייתי) במכון הטכנולוגי חולון

תגובות

  • 01

    באמת מדליק

    צפנת30.8.09
  • 02

    שמענו גם שמענו ולשם בדיוק אנחנו רוצים להגיע!

    רונית30.8.09
  • 03

    מה מדליק

  • 04

    אני אשמח לעזור כדי להביא את היוזמה הזאת גם למדבר שלנו...למי לפנות?

    נעם31.8.09
  • 05

    חבורת משוגעים - גט א-לייב

    דביר31.8.09
  • 06

    עזבו מדליק לא מדליק - למי יש אש ? - נעם - בסוף הכתבה יש את הלינק לקבוצה בפייסבוק וניתן ליצור קשר עם המארגנים בשביל להשתלב בחיים. - דביר (אולי נתן דביר שיהיה איתי גם בפסטיבל ?!) - זה חלק מהחיים שלנו, חוויה מאו מעניינת ומעצבת...אז כן, we got a piece of life - a really good one !

  • 07

    נשמע כמו חוויה מדליקה!

    pixie31.8.09
  • 08

    גט א-לייט ! אנד סטארט סאמטינג....פור קרייסט סאייקס.... אני אשמח לרכב שם על אופניים אבל לא כל כך בעד שריפות ועניינים

    דורון31.8.09
  • 09

    דורון ודביר - זה בעצם הקטע - להשיג חיים. ועניין השריפה זה כמו טקס זן בודהיסטי שאומר אל תצמד ליצירה שלך, תהנה מהעשייה אבל בסוף - הכל נעלם. וכמו שכתוב כאן שקית ניילון לא נשארת כך שהם סביבתיים אני בעד - ותודה על הכתבה היפה

    נורית1.9.09
  • 10

    [...] ברקוביץ': כותב במגזין, אחראי על מדור הביקורת יוצרים מוערכים: אקילה קסטליונה, יעקוב קאופמן, רפי לביא, [...]

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
28.8.09

ללמוד בסטייל

המכון האמריקני לארכיטקטורה (AIA) הכריז החודש על 13 זוכים בתחרות של ה-CAE
Educational Facility Design לשנת 2009 עבור מתקני לימוד ותרבות מעוררי השראה ומעודדי לימוד ומחקר. אם זה בית ספר במילווקי בהשראת חווה לימודית, בניין אקולוגי באוניברסיטת יל או קמפוס באריזונה המאופיין באטריומים חינניים להגברת אינטראקציה בין הסטודנטים לבין עצמם ובינם לבין מושא חקירתם – אין ספק שהמבנים הללו גורמים לצביטה קטנה בלב על שאת ימי לימודנו העברנו בין מסדרונות בטון נטולי השראה…

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
27.8.09

עיר תחתית

Dan Funderburgh הוא אמן ומעצב טפטים לקירות. כמי שגר בברוקלין הוא שואב את ההשראה שלו מהסביבה האורבנית הקרובה אליו, אך הפעם אין מדובר בבחירה הצפויה כמו גורדי שחקים, פסל החירות או תפוחים, אלא יותר במקקים, יונים, עכברושים וברזי כיבוי – דברים שנמצאים מתחת לאף ושאינם תמיד האלמנטים הכי אטרקטיוויים בשכונה, רק שבכישרונו הופכים גם הללו לתוספת נהדרת ללופט הניו יורקי המגניב שלנו. בין הטפטים הבולטים: Death from Above, ובו מגוון חפצים כבקבוקים שבורים, סכיני גילוח, מזרקים ואולרים מוטחים כגשם של טרור. היכולת שלו לחבר בין אמנות קלסית, ערבסקות ותרבות פופ אמריקאית מייצרת שפה אייקונית ברורה וחכמה מהרגיל.

תגובות

  • 01

    צילום מיוחד מאוד. הרגשה של מרחב עצום. אהבתי.

    רתם30.8.09
  • 02

    משהו מיוחד מרשים בגודל יפה מאד

    אודי30.8.09
  • 03

    אני רוצה גם

  • 04

    גםאני

  • 05

    ואו איזה שווה איפה ניתן להשיג?

  • 06

    מקסים. תיאור מגרה. נותן חשק לראות עוד..

    עמית2.9.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
25.8.09

I Wanna Be a Super Hero

אנחנו רוצים לשים את הקלפים על השולחן (ואלה יהיו בפורמט A5): כבר הרבה זמן רצינו לפרגן למגזין הכיפי והחכם הזה, והגיליון האחרון שלו: "גיבור", הוא הזדמנות מעולה. A5 הוא מגזין שרוצה לתת לנו את פרוסת הלחם ולהיפטר עבורנו מהקשה. ברובו אימג'ים שנבחרו כל פעם תחת נושא מסוים, וביניהם טקסטים באותה רוח. בלי דבר עורך, בלי פרסומות, בלי ראיונות נפוחים. היינו מפרגנים עוד קודם אבל בשני הגיליונות הקודמים הרגשנו שהורידו קצת יותר מדי מהקשה ולא נשאר במה לנעוץ את השיניים. בגיליון "ילדות" היו יותר מדי תמונות סטנדרטיות. בגיליון "סקס" היה יותר מדי סקס (מסתבר שזה אפשרי!). העריכה היתה צפויה ולא נוצר החיבור האינטליגנטי-מרגש שאנו מבקשים (בכל זאת, אנחנו רוצים לספק את התאווה האסתטית אבל גם לחשוב במקביל). והנה, כמו סוכריית מנטוס מרעננת גם הגיליון האחרון הבליח כמשב רוח צונן. בין העבודות המוצלחות אפשר לסמן את עידו אברמסון, עידן שני, טימור דברה, נועה מגר, גאתן רוסיאר. אז אמנם האיזון בין הצורך לעסוק בנושא לבין האניגמטיות ההכרחית לא שלם, אבל הדעות אחידות: זהו גיליון טוב ומהנה וכדאי להתאבזר בו, במיוחד בימות הקיץ המיוזעים.

תגובות

  • 01

    מקסים-מקסים-מקסים הולך לקנות

  • 02

    תודה על הטפיחה על השכם, אבל שמי הוא נועה ולא נגה :)

  • 03

    נועה, תוקן לאלתר!

    admin24.8.09
  • 04

    cool

  • 05

    תל אביבי מדי, בועתי מדי. לא אוהבת את המגזין הזה.

  • 06

    מוצלח אבל מצליחים למכור?

    דביר31.8.09
  • 07

    עידן הרסת אותי עם האצבע - חמודדד

    מלאני12.9.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
23.8.09

הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורה

בפעם התשיעית חוזר פסטיבל האנימציה, הקומיקס והקריקטורה בחודשי הקיץ. אמיתי סנדי, מאייר וממארגני הפסטיבל, מדווח שהשנה יתמקד הפסטיבל בקהל הבוגר שלו ויציע ריכוז תכנים למבוגרים בערב, גם בסרטים ובהרצאות וגם בשוק היוצרים שייפתח ברחבה רק בשעות הערב.
מתוך כל ים הקומיקס שיהיה שם, קבלו את המלצות המערכת:
סירופ! 4 – המלך אנגלמאייר הראשון חוזר עם חוברת הדגל שלו. בין היתר אפשר למצוא שם את מעלליו האלטרנטיוויים של היטלר ואווה בראון.
הסיכוי האחרון של סיסיל – סיפור הקומיקס שנוצר במסגרת פרויקט הגמר של דן אלון, בוגר שנקר הטרי (בהנחייתה של המאיירת בתיה קולטון).
שלושה על ארבע – שלושה סיפורי חיות אישיים באריזה אחת מבית שוודינביטר.
אלף זונות 2 – היינו משלמים לא מעט בשביל שעה בראש של טדי גולדנברג, אבל עד שתגיע הטכנולוגיה המתאימה (או הסמים המתאימים) נסתפק בהמשך עלילותיו ההזויות ובכתיבתו המעולה.

כדאי לבדוק: ארי פולמן בהרצאה אחרי הוואלס הגדול (חמישי 20:00); ישר מהשדה – מקבץ מבטיח של סרטי אנימציה בינלאומיים (רביעי, חמישי ושבת); זמן תל אביב – ייצוגה של העיר הלבנה בעיני יוצרי קומיקס (ישראלים וזרים) בכל הזמנים (שבת 18:00); מסעות הברווז – סרט תיעודי של גבריאל ביבליוביץ', אשר לוקח את חבריו ואת משפחתו של דודו גבע וממקם אותם בתוך ציוריו (שבת 18:45).
לאור גל ההצלחה של יוצרים ישראלים בחו"ל, ובהם רותו מודן, שזכתה בפרס אייזנר היוקרתי על הנובלה הגרפית "קרוב רחוק", "ואלס עם באשיר" המופלא וגלעד סליקטר, שהיה מועמד לפרס בפסטיבל אנגולום על ספרו "משק 54" – אנו צופים לפסטיבל מעולה!

הפסטיבל ה-9 לאנימציה, קומיקס וקריקטורה, סינמטק ת"א, 22-19 באוגוסט

תגובות

  • 01

    קואלה ופלטיפוס הם גדולים.....

    דורון26.8.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
19.8.09

בחדר המיטות

לשוק הפשפשים מגיעים מבלי לדעת מה נמצא שם וכמה נשלם על זה, אבל מה שבטוח הוא שכל אחד יכול למצוא שם משהו שפורט לו על איזה נים-נימון נוסטלגי (אהיל מזכוכית מורנו לדוגמה…). 1Bedroom היא חנות-בוטיק לייף סטייל בשיק ויליאמסבורגי שנפתחה ברחוב יהודה מרגוזה בפאתי שוק הפשפשים. החנות, המעוצבת כדירת סטודיו אקלקטית, מרכזת חפצי נוי לבית המיובאים מאירופה, לצד בגדי מעצבים מהארץ ומחו"ל, פריטי וינטג' מִשווקים באירופה, תכשיטים וכן רהיטים. הקולקציות משתנות לעתים קרובות ונאספות ממקומות שונים, מה שמוסיף ממד של הפתעה לכל ביקור בחנות. מומלץ.

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
15.8.09

שווה ביקור: ממלכת פרס

כשנכנסים לבית הצורפים של משפחת יעקובי אפשר לטעות ולחשוב שנמצאים במוזאון קטן ואינטימי. העין נמשכת לוויטרינות לאורך הקירות, שעמוסות בתכשיטים עתיקים מתקופות שונות – חלקם תכשיטי עדות ישראל במזרח, בעיקר מפרס, תכשיטים בדוויים מסורתיים ותכשיטים אוזבקיים וטורקמניים – והרגליים פשוט מאטות את הקצב כדי לא לפספס כלום.
סיפורה של המשפחה מתחיל בשמעון, נצר למשפחת צורפים וצורף בעצמו שעלה לארץ מאזרבייג'ן הפרסית ב-1935 בעקבות אחיו שהתיישב בירושלים. השניים החלו לעבוד יחד, ולאחר קום המדינה עברה המשפחה לתל אביב, ושם גם פתחה את החנות ברחוב רזיאל, שעובדת עד היום: חנות קטנה שרחשה פעילות מכירה וקנייה של תכשיטים מסוחרים ומאנשים פרטיים, כשמעליה הגלריה משמשת כבית המלאכה.
שמעון יעקובי העסיק צורפים רבים במשך השנים, שהגיעו כמעט מכל קהילות ישראל במזרח והביאו עמם סגנונות שונים מפילגרין תימני ועד קליגרפיות ערביות. בנו יעקוב המשיך את המסורת וכך התגבשה לה קבוצה רבגונית של אמנים שיצרו יחד סגנון מובהק של תכשיטים ישראליים.
יעקוב יעקובי עדיין עובד בחנות והוא מצויד בהרבה סבלנות, גם לסקרנים שנקלעים לחנות, ויאפשר לכל אחד לפשפש במגרות עמוסות כל טוב עד למציאת הפריט הנחשק.
לפני כשנה הפיקה נורית כנען-קדר תערוכה במוזאון ארץ ישראל שהוקדשה לפעילותו ולאוספיו, המספרים את סיפורו של מקצוע הצורפות בישראל לאורך השנים.
יעקובי, רזיאל 8, יפו, 03-6823578

תגובות

  • 01

    מעניין!

    18.8.09
  • 02

    חתיכת היסטוריה מעניינת! ומשמרים מסורת תמונת תכשיט יפה מאד

    אודי18.8.09
  • 03

    ממש דברים יפים

    מאור18.8.09
  • 04

    מעניין !

    עדי18.8.09
  • 05

    וואו איזה יופי.. היכן אפשר ללמוד עוד עליהם

    18.8.09
  • 06

    הכי טוב לבקר במקום זו חוויה ממש מהנה וללמוד מיעקוב בעצמו, איש מקסים..... ויש גם את הספר שיצא לכבוד התערוכה שם אפשר למצוא עוד פרטים.

    דורון18.8.09
  • 07

    כבר אין היום בתי מלאכה ששורדים כל כך הרבה שנים - שתזכו לעוד שנים רבות וטובות

  • 08

    הייתי שם לפני הרבה שנים מקסים, חוויה אחרת אחד מהסודות השמורים... מאוד מעניין, תודה

    מישהי30.8.09
  • 09

    לפני כשנה הפיקה פרופ' נורית כנען קידר, תערוכה במוזיאון ארץ ישראל-תל אביב ואת הספר האלבומי ''מעשה צורף'', המספר את סיפורו של מקצוע הצורפות בישראל לאורך השנים. ניתן להשיג את הספר בחנות המוזיאון

    חיים30.8.09
  • 10

    שמחתי מאוד לקרוא את הכתבה על בית הצורפים יעקובי. אני עוקבת אחרי בית הצורפים 50 שנה,. התערוכה שאצרתיבמוזיאון ארץ-ישראל והספר המקסים המלווה אותה שעיצב הגרפיקאי הנפלא חיים שטייר, תיעדו את אוספיו מחד, ומאידך את התכשיטים שנעשו שם, והם אופיניים לביית מראשית המדינה. המקום נדיר, ובכל נסיעותי בעולם לא ראיתי אוספים כאלה. ברכות על הכתבה פרופ. נורית כנען-קדר

  • 11

    תודה פרופ' נורית כנען-קדר. לכבוד לנו

  • 12

    אוספים מרתקים - חנות מדהימה

    shosh5.9.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
13.8.09

כל הדברים כולם

טל מאור, בוגרת טרייה של המכון הטכנולוגי חולון, בחרה כפרויקט הגמר שלה לעשות הומאז' לסופר הצרפתי ז'ורז' פרק. מאור בחרה ברומן הראשון של פרק, "הדברים" (Les Choses), ובפרשנות אישית לו הכינה ספר המכיל פריסות של כל החפצים הדרושים לדירת שלושה חדרים בורגנית, עכשווית ומעוצבת. את הפריסות אפשר להוציא, לקפל ולהפוך לחפצים ולמקם אותם משל היו פרויקט "בנה ביתך". לספר מצורף לוח שעליו משורטטת תוכנית של דירה ישראלית ממוצעת לנוחות המשתמש.

תגובות

  • 01

    עבודה מרשימה, היכן ניתן לרכוש את הספר וכמה הוא עולה ? כישרון גדול, כל הכבוד

    d.m13.8.09
  • 02

    רעיון מקסים

  • 03

    למי שאהב, תערוכה שהוצגה בתערוכת בוגרי בצלאל 2007, ובמוזיאון ת"א: http://www.israelidesign.org.il/newsDetails.asp?PageID=2&tt=9&NewID=470

    איתמר26.8.09
  • 04

    www.israelidesign.org.il /newsDetails.asp?PageID=2&tt=9&NewID=470

    איתמר26.8.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
10.8.09

מסדר האליטות המאוירות

כמה נחמד לשטוף את העיניים בעשרות איורים קסומים, ילדותיים ואופטימיים שהתנחלו ברוב ספרי הילדים בשנות ה-40 וה-50, בסגנון פיגורטיווי-נאיווי-מתוק כפי שהוא מתבטא באיוריו של פרץ רושקביץ, שעיטרו אינספור ספרים, כרזות, וחוברות, והציגו תמונת עולם אידילית ושמחה. אספנו עבורכם מקבץ מרנין של תמונות, ואם חשקה נפשכם בטאץ' מלומד כדאי לקרוא את מאמרה של ד"ר תור גונן על ההיסטוריה של איור לילדים בארץ. אהבתם? אולי תיהנו גם מזה.

תגובות

  • 01

    איזה יופי! איפה מצאתם את האוסף הזה? מוצג איפשהו?

    רונית11.8.09
  • 02

    הי רונית. מדובר באוסף של משפחת המאייר כרגע אינו מוצג - אלא כאן בבלעדיות [לפי שעה :]

    admin11.8.09
  • 03

    מקסים, צובט את הלב.

    גלי13.8.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

תגובות אחרונות

עוד