Urbanears הסקנדינוויים עושים כבוד לאוהבי המוזיקה והסטייל בסדרת אוזניות בלוק רטרואי (חוטים מצופים בד!) ובשדרוגים עכשוויים ב-14 גוונים שונים. אף שזהב הוא השחור החדש, ושחור מתאים (כמעט) לכולם, לפעמים ירוק לימון, סגלגל או ורוד בהיר יעשו לכם את זה יותר. האוזניות מגיעות בשלושה דגמים שונים:
Platten הקלאסיות, מתקפלות לגודל אגרוף ומאפשרות חיבור של אדם נוסף לאוזניות.
Tanto עוצבו כמחווה משודרגת לשנות ה-80 העליזות.
Medis במראה מודרני-מינימליסטי.
את שלושת הדגמים אפשר להתאים לגודל המשתמש, והם מצוידים בדיבורית ובחיבורים שמתאימים לרוב הנגנים והסלולרים.
ארכיון פוסטים מהחודש נובמבר, 2009
לקראת החורף קבלו מאתנו מבחר מטריות מרענן: Materious הוציאו לסמוראים בנשמתם מטריות שחורות בעלות ידית דמוית חרב. למי שמעדיף מנהגים סופניים פחות יש גם ידית של חרב אבירים בסגנון קוואלייר; בסטודיו Art.Lebedev עיצבו מטריית f**k the rain למי שלא אוהב גשם, רוח, עננים ובעצם כל מה שקשור לחורף, ורוצה לחלוק את מחשבותיו על כל עניין מזג האוויר (ועל החיים בכלל); Sruli Recht עיצב את Umbuster, מטרייה קטנה ועצבנית שתגרום לכל אחד להרגיש בטוח עם ידית בצורת knuckle buster, וזה כבר נשמע בטוח יותר לשימוש מאשר שוקר חשמלי ביום רטוב. למי שמעדיף סגנון מעוצב גרפית ועדיין מפתיע, המטריות בעיצוב של SquidLondon מצוידות באיורים מגניבים שצבועים בצבע מיוחד: האיורים נראים שחור-לבן כשהמטרייה יבשה, ורק כשהמטרייה נרטבת מופיעים הצבעים האמיתיים שלה (אפשר להשיג גם ב-Suckuk). ולא שכחנו גם את הירוקים שבינינו עם Brelli מבית PAM&Co, שעיצבו מטרייה שהיא גם יפה - וגם מתכלה בפחות מחמש שנים.
Eric Ku, שסיים לא מכבר את לימודיו באוניברסיטה לתקשורת חזותית בניו יורק, יצא לחקור את המושג "הגדרה חדשה" (Redefinition) – מניסיון ליצור פונטים חדשים מכיסא (או כיסא חדש מפונטים) בהשראת Joseph Kosuth, דרך חוברת ברקודים בשם: Pay What You Want, המבטיחה לכל אחד לשלם על מוצרים כמה שהוא רוצה, ועד למיתוג משקה אקסקלוסיווי ופרובוקטיווי חדש בשם: U-Rain. את יתר העבודות והפרויקטים אפשר לראות באתר המינימליסטי של קו, ונראה שהתרגילים הללו הביאו לו גם קצת פרנסה, כי באחרונה החלו העבודות שלו להתפרסם גם במגזין ניו יורק טיימס.
אם אתם מזדמנים לניו יורק שווה לפקוד את המוזאון המקסים הממוקם ברחוב Bowery (בסוף רח' פרינס). לא תפספסו אותו כי הוא מתנשא מעל לבניינים באזור ומראהו כשל גיבוב קופסאות אחת על גבי השנייה. את הבניין הארכיטקטוני בן השבע קומות יצרו האדריכלים Kazuyo Sejima and Ryue Nishizawa/SANAA מטוקיו, והוא פועל כבר כשנתיים. מטרתו המוצהרת היא לקדם רעיונות חדשים ואמנות עכשווית, והוא בהחלט נותן פייט יפה למוזאונים מכובדים כ-MoMa ו-Guggenheim, בעיקר בשל אווירת הפתיחות שיוצרים החללים הגבוהים והמרשימים ומעלית המשא העצומה המשייטת בין הקומות. כרגע ועד לפברואר 2010 מתקיימת תערוכת יחיד של Urs Fischer. התערוכה משתרעת על ארבע קומות ומפתיעה בכל קומה מחדש: אם אלו אריזות ומוצרים עתירוי ממדים, אם זה קיר שחורץ לשון, מיצב של סלעי ענק או פסנתר שנזל וגלש מצורתו המקורית כאילו קם חזון האימים הסוריאליסטי של דאלי לתחייה. במקום חנות קטנה ועמוסה כל טוב ובית קפה קצת פחות.
New Museum, 235 Bowery St., New York
דמי כניסה: 12$, סטודנטים: 8$. עד גיל 18 – הכניסה חינם.
הקו הדק שבין משחק ליצירת אמנות מטשטש בסטודיו Amanita Design הצ'כי, שביסס את מעמדו בתחום עם סדרת המשחקים Samorost, שבה השחקן מנחה גמד חביב בנבכי גלקסיית מטאורים מסתוריים. כעת יצא משחק חדש המשכלל ומרחיב את הסגנון שהוכתב במשחקים הקודמים - צעד אחד קדימה.
המשחק Machinarium כולל 30 שלבים, שכל אחד מהם הוא פאזל מורכב שיש לפתור באמצעות פעולות פשוטות. גיבור המשחק הוא רובוט צנוע ומלא תושייה, שעל חוסר אמצעיו הוא מפצה בגישה שובבה לנוכח הקשיים הנערמים בדרכו. עם התפתחות העלילה עולה רמת החידות, והסיפור שמאחורי המשחק הולך ונחשף (אף שתמיד נשמרת מידה מסוימת של מסתורין, בהתאם למקובל במשחקים אלה). הנופים העשירים, הדמויות הקסומות, הפסקול המחשמל ואופן פתירת החידות היצירתיות הופכים את חוויית המשחק למעשה אמנות אמיתי.
משחקים מסוג זה עלולים להיות מתסכלים משום שהחידות לעתים קשות לפתירה, ולכן שילבו היוצרים מערכת רמזים במשחק (שגם היא יפהפייה ושווה לחוות אותה גם אם הצלחתם לפתור אותן בעצמכם). את הפתרון המלא לכל שלב, אגב, היוצרים לא מוסרים סתם כך – על השחקן לצלוח מיני-משחק קודם לכן, הנשען על זריזות ידיים, ורק לאחר מכן נגלה הפתרון.
את המשחק אפשר לנסות באופן מיידי, ולאחר מכן יש לרכוש את שאר השלבים. המחיר למשחק המלא הוא 20 דולר, והוא תומך ב-Windows, במקינטוש ובלינוקס.
פרס אנדי לאמנות ועיצוב על שם אנדראה ברונפמן בסך 50 אלף ש', תערוכה במוזאון תל אביב ורכישת עבודות על ידי מוזאון תל אביב ומוזאון ישראל מוענק השנה למעצב צורי גואטה, בוגר שנקר בשנת 1996. חבר השופטים: עידו ברונו, מאירה יגיד חיימוביץ, נירית נלסון, רבקה סקר ושרה ברודוק קלארק הדגישו את הערכים האסתטיים הגבוהים של עבודותיו, את הרגישות לחומרים ואת ההקפדה על הפרטים. גואטה יוצר דימויים אורגניים בצבעוניות ייחודית, שמשתלבים ברוח העכשווית של החזרה לטבע. תערוכה מעבודותיו תוצג במוזאון תל אביב במאי 2010.
אילנית נאוטרה, בוגרת ויצו חיפה, עבדה בעבר בעיצוב תפאורה ובעיצוב גרפי, אך כבר תשע שנים שהיא משלבת בין חיבתה העזה לחומר ולטקסטורה לבין יצר אספנות כפייתי, ומעצבת ומפתחת מוצרים מחומרים ממוחזרים תחת המותג Neutra. את ההשראה לקו המוצרים שלה היא מצאה בפנימיות של צמיגים: את הפנימיות היא שוטפת, גוזרת, תופרת והופכת לסלים, לארנקים, לתיקים, למחברות ולפנקסים, כשחומר הגלם מכתיב את הצורה ואת הפונקציה. החורף הזה התכוננו לליין ייחודי של נעליים שעשויות מהחומר הרב-תכליתי הזה. "החשוב מכול הוא בחירת החלק הנכון בצמיג, זה עם חותמת השמות, כתובות המפעלים והמספר קטלוגי. כך נוצר ליין של מוצרים שלכל אחד ייחוד משלו", אומרת נאוטרה. "אני עובדת על פי הקו הטבעי של הצמיג. הוא מעניק לי רק את הבסיס, ומשם אני לוקחת את החומר לכיוונים שונים, כך שאף פעם אין שני פריטים זהים". בדצמבר ישתתפו המוצרים של נאוטרה בפסטיבל אמנות ומיחזור Drap Art בברצלונה (הפסטיבל ביקר בארץ ב-1998), וכבר מתוכננת תערוכה לשנה הבאה בטוקיו. אם לא יצא לכם להגיע לאחד מהאירועים האלה אתם מוזמנים לבקר בסטודיו, רחוב פאיירברג 24, ת"א.
בקש מבני המשפחה שלך לתאר במה אתה עוסק. כתוב מכתב לעצמך בעבר. צלם את הוריך מתנשקים. צייר את החדשות. שחזר פוסטר שהיה לך בתור ילד, גדל גן במקום בלתי צפוי… לא, זה לא ספר "כיצד לשפר את עצמך בעשרה צעדים" במבצע אחד פלוס אחד. זו אמנות. מירנדה ג'ולי וחברים חשבו על 70 משימות עבורכם, ואיגדו אותן בפרויקט המרגש "Learning to Love You More". ליבת הפרויקט הוא אתר אינטרנט באותו שם, שהגולשים בו מתבקשים לבצע את המשימות ולשלוח דו"ח. משם זה גדל לספר (מומלץ), לסדרת תערוכות, לתכניות רדיו ולפסטיבלי סרטים. בהרבה מהמקרים קריאת המשימות עצמן ולאו דווקא התוצאות הן ההנאה האמיתית. יותר כיף לדמיין מה הייתי עושה, מאשר לראות מה ג'ון וננסי משיקגו עשו, אבל לפעמים יוצא להם מפתיע מאוד, לג'ון ולננסי. מפעילי האתר הפסיקו לקבל עבודות במאי השנה, אבל זה ממש לא התירוץ שימנע מכם לעשות כמה משימות. זה היום הראשון של שארית חייכם. בהצלחה!
היחסים הקרים עם טורקיה לא יפגעו כנראה בחובבי פולחן הסאונה, שאוהבים להזיע כשמזג האוויר סוער. לכל אלה חברת דורוויט מציעה פתרון אידאלי שלא דורש יציאה מהבית: סאונה ביתית מפוארת ומאובזרת במיטב הטכנולוגיה המודרנית, הכוללת שליטה בטמפרטורות, בלחות, בתאורה הצבעונית ובסאונד, שיחד מעניקים למשתמש פנטזיה רצויה ליד הסלון הפרטי. בקתות הסאונה עשויות עץ וניתנות להרכבה בקלות כמו ארון בגדים. העלות קלה קצת פחות…
65000 ש' בחזי בנק, דיזיין סנטר, בני ברק.
Vadim Kibardin גורם לנו להגיד WOW. וזה לא כי מדי פעם הוא שוחה בנהר האירטיש הסיבירי, וגם לא כי יש לו אוסף של 274 כפות, ואפילו לא על זכייתו בפרס יוקרתי כמו ה-red dot. את אלו, עם כל הכבוד, כבר עשינו (למעט הרד.דוט…). אמרנו WOW על שעון הקיר הדיגיטלי שלו, כי כזה אנחנו רוצים, ועכשיו! כן, פתאום דחוף לנו להגיע לעבודה בזמן. הספרות הדיגיטליות העצמאיות מופיעות בשחור על לובן הקיר, וכשהספרות מזהות (בעזרת חיישן התאורה) שכבר חשוך, הן מחליפות למצב הנגטיב ומאירות בלבן. ממש בקרוב יש ל-reDesign יום הולדת 3, ויש לנו מושג מה אנחנו רוצים שתקנו לנו…
עוד מוואדים ומעיצוביו הנחשקים – כאן.
תגובות אחרונות