קשה למותג חולצות עצמאי לבלוט בימינו, בייחוד על רקע שטף חולצות הטי המגניבות המציף מדי שנה את אירועי המכירה השונים, דוגמת "טי-מרקט". לאור עובדה זו התלהבנו לגלות את "למטה" – קולקטיב החולצות של יונתן גלילה ("הקרטל"), תומר קראוס הקופירייטר ויאיר כהן המעצב. החולצות של "למטה" מזכירות לנו את פרויקט type-tees הבינלאומי – בשני המקרים ניכרת ההקפדה על תוכן כמו על צורה: משפטים הומוריסטיים ונשכניים נפגשים עם טיפול גרפי שנון, ויורים אש צולבת אל עברי התרבות הפופולרית והאורבניות. חברי "למטה" מבטיחים שאיכות החולצות עצמן תהיה גבוהה, ואנו מציעים לכם לבדוק אותם ברפסודה, חנות עיצוב ארעית שתפעל למשך שלושה שבועות (ותמכור עוד הרבה דברים מדליקים) בנמל ת"א בין התאריכים 1.2.10 ל-22.2.10
ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'אורבני'
הם אמני רחוב בני 24 עם קילומטראז' גרפיטי וליין T שירטס מדליק. הם מעצבים את רוב הפוסטרים ששווה להסתכל עליהם בתל אביב, והם עושים כל זאת מחיפה הרחוקה. לאחרונה סיימו חברי צוות הברוקן פינגאז Unga ו-Tant פרויקט הלבשת קירות הבטון החיצוניים של תאטרון חיפה. הפעם הם לא היו צריכים להציץ מעבר לכתף כדי לראות מה המשטרה חושבת על מה שהם עושים – את העבודה הזאת הזמין הממסד בכבודו ובעצמו. תפסנו את Unga לשיחה.
התאטרון ביקש משהו ספציפי או שקיבלתם חופש אמנותי מלא? חגי מתאטרון חיפה ניגש אלינו כשישבנו בקפה מסדה (מקום המפגש השכונתי), ושאל אם אנחנו רוצים לעשות פרויקט עם התאטרון. החלטנו יחד על הקירות, והם באו בגישה די פתוחה ולא ניסו להתערב בתוכן הציור.
כמה אתם מתכננים מראש כשאתם ניגשים לפרויקט כזה? באתם עם רעיונות או שאלתרתם במקום? זה תלוי מאוד בעבודה שעושים. היו לנו קירות שרק על הסקיצה שלהם עבדנו במשך שבוע ויותר. בפרויקט הזה היה לנו רעיון כללי, וכשהגענו למקום אלתרנו מפני שהחלל היה מורכב מכמה קירות, וניסינו לנצל את זה ולחלק אותו למעין פריימים של קומיקס.
בדרך כלל אתם מחתרתיים מאוד, וכשמזמינים מכם עבודה זה עבור מועדונים ודברים שקשורים לחיי לילה. איך הרגשתם כשקיבלתם הזמנה ממוסד כמו תאטרון חיפה? זה היה מגניב. לפעמים אתה נפגש עם בעלי מועדונים שחושבים שהם יודעים טוב ממך מה לצייר, ודווקא בתאטרון הם היו פתוחים מאוד. בכל מקרה אנחנו נמשיך לעשות גרפיטי לא חוקי, כי בזה התחלנו וכי זה תמיד יהיה חלק גדול מהרעיון של אמנות רחוב. אבל נשמח תמיד אם מי שאוהב את מה שאנחנו עושים יזמין אותנו לצייר, לא חשוב כל כך מה. מה גם שאחרי פרויקט כזה נשארים לנו הרבה צבעים, ואנחנו יכולים לצאת להפציץ…
חברי ברוקן פינגאז טוענים שמומלץ לבוא לראות את העבודה מקרוב ובגודל טבעי, ולא להסתפק בתמונות. הפרויקט, שהסתיים כנראה לשביעות רצונה של הנהלת התאטרון, צפוי להתרחב לקירות נוספים בקרוב.
מגזין designboom ריכז לנוחותנו את תחנות הרכבת התחתית המרשימות ביותר בעולם. ב-1863 הקימה לונדון את הטיוב שלה ומאז, כמו שאוהבים לומר, השאר הוא היסטוריה. בכל עיר שמכבדת את עצמה יש מבנים תת-קרקעיים שמשלבים מעוף, תעוזה בבנייה וחדשנות עוצרת נשימה. אנחנו אהבנו במיוחד את הרכבת התחתית בסטוקהולם, שנראית כמו מערה פרהיסטורית, צלחת מעופפת שזה עתה נחתה בשדה במינכן, המראה החרקי בטוקיו, מנהרת הזמן בשנחאי ועוד פנינים בספרד, בדובאי ובמקומות נוספים… הציצו ותיהנו.
אמני הגרפיטי know hope ,zero cents ו-klone חברו בבניין נטוש במושבה הגרמנית בתל אביב (רח' הרבי מבכרך פ' אוארבך) וסגננו חלל רב-המצאות, צבעוני וקסום. הנה מקבץ להנאתכם. 
צילום: אודי ארנסט.
בני אפרת
הביאנלה השניה לאמנות עכשווית הרצליה יוצאת לדרך. ב-3.10 ולמשך שבוע לילי עמוס במיוחד תציע העיר חגיגה עירונית, יצירתית, מפתיעה ומשמחת כל לבב החפץ באמנות. מה יהיה שם: 50 יוצרים, הצבות פיסוליות, וידאו-ארט, שני פרויקטים מסקרנים במיוחד: מצפה כוכבים ועבודת רובוטים, הרכבי רוק ואלקטרו עם דיג'ייז מחו"ל ומהארץ ועוד. את הביאנלה אצרו עורכי המגזין "פיקניק" המוערך: הילה טוני נבוק, מאיר קורדבני ועדי אנגלמן, שגם ישיקו באותה ההזדמנות גיליון חדש.
3-10.10 הביאנלה ה-2 לאמנות עכשווית, הרצליה. מ-18:00 ועד חצות.
אדם רבינוביץ
- דן רייזנגר
ערב אחד כשחזר הביתה מעט מתנדנד הבחין כתבנו בברצלונה שמשהו שונה. ולא, זאת לא היתה רק השפעת האלכוהול. מסתבר שבן לילה הוחלפו חלונות הראווה ברחוב הראשי של ברצלונה - פסז' דה גרסיה, והפעם ההשקעה והמקוריות עלו מדרגה. Pronovias הבריקו, דיזל עשו את מה שהם יודעים לעשות – דווקא – ומילאו את חלונם בגשם בימי הקיץ המהבילים, ל-Jofre לא היה משהו חשוב להגיד אבל יפה שהם נתנו לבובות שלהם לשבת, שאנל גנבו את ההצגה בחגיגה מוסקוואית-פריזאית בצבעים מתאימים ובטיפוגרפיה תלת ממדית נהדרת, אבל הפרס הראשון הולך ללא ספק לוולנטינו: חלון תצוגה זמני בכלל, עם תאורה מדהימה במפגן מינימליסטי מרשים. כשעומדים שם מבינים את כוחו של חלון ראווה טוב, שגורם לאנשים לעצור לרגע מהילוכם ולחייך.
Architectural Firm: Atelier Data & MOOV Lisbon, Portugal
בעוד מאה שנה תצריך צפיפות האוכלוסין בערים גדולות פתרונות אדריכליים יצירתיים. בדיוק לשם כך נערכה תחרות re:Vision Dallas, במטרה למצוא מודל עירוני מהפכני שיעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובחשיבה סביבתית, בתקווה שיימצא הפרוטוטייפ שישמש בעתיד ערים נוספות בעולם. הנה שלושת הזוכים המאושרים: Via Bustler
Architectural Firm: David Baker and Partners Architects and Fletcher Studio San Francisco, California
Architectural Firm: Little Charlotte, North Carolina
בסרט "אני, אגדה", מוצגת ניו יורק נטושה מאנשים כשהצומח חוזר ומשתלט עליה והופך אותה לאזור טבע פראי. High Line Public Park project הוא פרויקט בעל מגמה דומה רק בשליטה… על תשתית עירונית שהרקיבה (מסילת ברזל נטושה), עולה ומשגשג פארק ירוק לרווחת התושבים. היש קו-אקזיסטנס מזה? על הפרויקט אחראים: diller scofidio + renfro, צילומים: Iwan Baan
מקור: Via A-Lab
Know Hope, אמן גרפיטי ישראלי שנולד בקליפורניה אבל מרוח בעיקר על קירות תל אביב ובעוד כמה מקומות בעולם, בתערוכת יחיד ב-Carmichael Gallery of Contemporary Art בלוס אנג'לס. בתערוכה הוא מציג איורים (עם הדמות האופטימית המזוהה עמו) וכן מיצב מקסים. ריספקט! התערוכה תציג עד 2.7
בשבוע הראשון של אפריל (1-5.4) ישטוף את רובע אקיהברה בטוקיו מבול תערוכות, הרצאות ופאנלים בענייני אמנות מודרנית לאן, השלכותיה, השפעותיה ושאר ענייני חיים ומוות. מדובר ביריד השנתי לאמנות עכשווית 101Tokyo שבו למעלה מ-20 גלריות יפניות יתמצתו את העשייה האמנותית העכשווית ביפן, ולצדן גם גלריות בין-לאומיות יראו לנו מה קורה בשאר קצווי תבל: ניו יורק, לוס אנג'לס, הונג קונג, וינה (עם ייצוג לאריק מירנדה הישראלי, שגם ירצה), יוהנסבורג ושנחאי. אם לא נרגעתם כאן, בשני מוקדים באזור גינזה יתקיים יריד אמנות גדול וממוסד יותר, שישתתפו בו כ-150 גלריות עם אמנות מסורתית ומודרנית (3-5.4). עוד התרחשות מדליקה, הפעם ברובע רופונגי, ולמשך חודש שלם: Artist File, תערוכה שנתית של המרכז הלאומי לאמנות בטוקיו עם אמנים בולטים מיפן ומהעולם. טוקיו - בהחלט המקום להיות בו בתחילת אפריל. לדעתנו גם הסאקורה תדפוק כניסה מרשימה.
תגובות אחרונות