פוסטים מקטגורית הביקורת
27.1.11

אם לא תאכל יבוא אוצר!

העיסוק באוכל הפך לטרנד רב-תחומי, שהגיע לשיאו בתוכנית הטלוויזיה מאסטרשף. על אותו גל אופנתי מוצגת כעת תערוכה מקיפה – "משחקים באוכל", במשכן לאמנות מאירוב בחולון. התערוכה דנה בפן העיצובי של האוכל ומגלה את

הפוטנציאל הגלום באוכל כחומר גלם שאפשר ליצור ממנו מוצרים, תכשיטים, טקסטורות אדריכליות ומחאה חברתית

עד שקשה לזכור מה המקור ומה הייעוד האמיתי והבסיסי של המזון. היוצרים (רובם מעצבים צעירים) בוחנים את גבולות החומר ועד כמה רחוק אפשר ללכת עם המושג אוכל ועם היחסים שבין הכלי לתכולתו: בין העבודות המעניינות ניתן לציין את הכלים העשויים קליפות פרי הדר מיובשות של אורי זוננשיין, שנעשו כפרויקט גמר בבצלאל ועדיין יש בהם רעננות; התכשיטים מירקות ופירות של יעל פרידמן ממשיכים את השפה העיצובית שהנחילה המעצבת אסתי קנובל, שעוסקת בחומרים פשוטים ונמוכים בעיצוב תכשיטים בעלי אמירה קונספטואלית; באותה רוח אפשר לציין גם את רועי וספי ינאי, שיצר מוצרים מחצילים; ותצלומי המזון האדריכליים של נעמי אנילוביץ משחקים בטקסטורות וצבע שמעניקים לפירות והירקות רוח הומוריסטית. אוצרת: מאיה דבש.
אף שחלק מהמוצגים צפויים, התערוכה מעוררת שאלות על תעשיית המזון המודרנית ועל הטרנדיות הבלתי נסבלת של העיסוק במוצרי יסוד קיומיים.

המשכן לאמנות מאירוב, חולון, עד 5.3 (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
4.1.11

על ארבע

הכיסא – אובייקט יסוד בעולם העיצוב, ימשיך ללוות את התרבות האנושית והמנעד השימושי שלו ילך ויתרחב, כך כותבים עזרי טרזי וענת בנבנישתי, אוצרי התערוכה "כיסא הוא כיסא הוא כיסא" בגלריה פרדיגמה בתל אביב.
בתערוכה 17 כיסאות של מיטב המעצבים הישראלים שמתמודדים עם האתגר העיצובי. חלק מהמעצבים בחרו לחזור ליסודות המורפולוגיה של הכיסא ולבדוק מאין התחיל ולאן אפשר לקחתו, כפי שנראה אצל יעקב קאופמן בכיסא שנוצר מצינור ומתייחס למקורו כגזע עץ גולמי, אצל אילון ערמון בכיסא מחומרי יסוד כעץ לביד ומַחבר מתכת פשוט, ואצל רון קלברזי, שמשתמש בכלי נגרות ומעמיד כיסא על כליבות שהופכות לרגליים. מעצבים אחרים בחרו להעניק לכיסא יחס אמנותי קונספטואלי שבודק יחסי כוחות בין רכות הישיבה לאווריריות הצורה, כפי שעשתה אפרת ברק, או חבישת כיסא פצוע, כפי שעשתה נועם טבנקין.
אף שבחלק מהמוצגים אפשר לזהות את ההשפעות (עובדה שמקטינה את ההפתעה והחידוש), התערוכה מציבה אתגר הן לצופים והן ליוצרים.

פרדיגמה, אחד העם 60, ת"א. עד 28.1 (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • 01

    אם זה עיצוב אז זה רע מאד, אם אומנות אני מקווה שיש סיפור ממש טוב לגבות את המפגעים הצורניים הנ"ל

    יובל6.1.11

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
19.10.10

דיבור רב-שכבתי

המערך השכבתי של חומר שמתגבש לכדי מוצר שימושי מרכיב את הרעיון המרכזי בתערוכת "בצק עלים". האוצרים עזרי טרזי וענת בנבנישתי מבקשים לבדוק את הדרך שבה חומרים יכולים לנוח בשכבות – בתהליכים טבעיים או במניפולציות. הרבדים מסודרים באופן אקראי ופרוע, מה שמוביל ליצירת אובייקטים שלעולם לא היו יכולים להתקיים מחומרים מונוליתיים אחידים. בתערוכה משתתפים תשעה מעצבים מדור הביניים הישראלי, ובין מוצגיהם אפשר לציין את השולחן של דוד אמר, העשוי משטחי עץ המונחים אחד על האחר ונתמכים על ידי מסגרות מתכת, גוף תאורה של ראובן גבעתי, עשוי הנבטה רב-שכבתית על גבי מסגרת מתכת, ושכבות רפלקטיוויות של רביב ליפשיץ, שמשמשות כגוף תאורה. עוד משתתפים בתערוכה: אלון רזגור, מיכאל צימרמן, ניר מאירי, פיני ליבוביץ, ורד זיקובסקי ואיתמר בורשטיין.

בצק עלים, גלריה פרדיגמה, אחד העם 60, ת"א. 21.10–3.12 (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • 01

    ספוטניק זו עבודה של ראובן גבעתי ולא של רביב ליפשיץ !!!!!

  • 02

    [...] שהציג לאחרונה ראובן גבעתי בגלריה פרדיגמה בתל אביב: חומר אורגני שמצמיח דשא היה לגוף תאורה, למוצר שהטקסטורה שלו מושפעת מהזמן החולף. בתערוכת [...]

  • 03

    הנבטה כחומר נראתה כבר בפרויקט גמר בחולון ב2005 ואותה עבודה הופיעה גם בביאנלה באותה שנה. שם זה היה פרויקט של סטודנטית שעשתה על תחתונים הנבטה של דשא

    ממי24.11.10
  • 04

    לראובן גבעתי יש עוד מה להראות. כנסו ל http://rgivati.com

    שי27.10.11

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
25.7.10

פרפטום מובילה

תערוכת "בנים וצעצועים" שתיפתח במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון בתחילת אוגוסט, מעלה לדיון את שאלת מקומה של פעולתה המכנית של המכונה כאמירה אמנותית, וכמובן מציף גם הגיג מתבקש: האם מוצר ללא תכלית הופך בהכרח לפסל אמנותי. מרסל דושן קבע עמדה ברורה כשהציב גלגל אופניים חסר מטרה על שרפרף כפסל קינטי בעל ערך קונספטואלי. אחריו יצר טינגלי מכונות מורכבות שהתנועה והפעולה שלהן היו המטרה האמנותית הסופית. ברוח זו מציגים כעת חמישה אמנים ישראלים מכונות פיסוליות שלא מייצרות מאום אך עשירות בדמיון פורה ובכושר המצאה. עוז מלול מציג ג'נטים שנאנקים על שטיח, אייל אסולין מגיש מכונה דמוית עכביש עם פטיש חציבה חשמלי, ידידיה ורדי במכונה עשויה מאופניים ומחלקי אינסטלציה שמודדת זמן, שחר פריד כסלו מציג ביצת ענק שמגירה נוזל, ואהרון עוזרי בסדרת מאווררים על מוטות שיודעים להסתדר זה לצד זה בצורה מעגלית. כל מכונה היא פסל בעל אישיות עצמאית שמעורר סימפתיה, הומור ולא מעט פיוט.
בנים וצעצועים, המרכז לאמנות דיגיטלית חולון, הפתיחה – 31.7. עד 29.8 (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
18.7.10

ראש בקיר

הבטון נתפס כחומר תעשייתי פשוט, המשמש בעיקר ליציקות גדולות בתחום הבנייה. קבוצת העיצוב הישראלית UMAMY התבקשה על ידי ספריית החומרים של מוזאון העיצוב בחולון להתייחס לחומר בפרופורציות ידידותיות, תוך יצירת מוצרים שימושיים ובדיקת גבולות החומר.
הניסיון לביית את הבטון מוכר בשדה האמנות והעיצוב כבר משנות ה-60, עם ארט פוברה האיטלקי, ומשנות ה-80, עת החזיר רון ארד את הבטון למרכז הבמה במערכת הסטריאו היצוקה שלו. מעצבים ישראלים רבים עסקו בהאצלת חומרים תעשייתיים פשוטים. כך עשו ורד קמינסקי בתכשיטי החצץ ויעקב קאופמן באובייקטים מחוטי ברזל ואלומיניום ממוחזר, וכעת גם UMAMY לקחו את הבטון צעד קדימה, ועיצבו יציקות עדינות של מוצרי שולחן וצורות אורגניות, עד שהבטון איבד את זהותו ונראה כפורצלן עדין ושברירי במיוחד. התערוכה, המוצגת בימים אלה במשכן לאמנות מאירוב בחולון, מציגה את מרחב הפעולה של הקבוצה עם הבטון ותעתועי הזהות שלו.

שטח אפור, משכן לאמנות מאירוב, הרצפלד 31, חולון. עד 21.8. הכניסה חופשית. (אריה ברקוביץ)

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
27.6.10

גילדה של איש אחד

פרס אנדי לעיצוב הוענק השנה למעצב הישראלי צורי גואטה, יליד גבעת אולגה ובוגר שנקר, שהפך לאחד היוצרים המעניינים בעולם בתחום הטקסטיל ואופנת העילית בזכות טכניקת עבודה שפיתח: הכלאת סיבים טבעיים עם פולימרים סינתטיים, שיוצרת מרקם ייחודי של פני השטח, העוברים מדו-ממד לתלת-ממד.

הטכניקה הייחודית שפיתח מעמידה אותו כאחד היוצרים המעניינים בעולם בתחום הטקסטיל, אולם התערוכה במוזאון תל אביב מציגה רק יכולת חלקית וקטנה

צורי גואטה יוצר טקסטיל ומוצרים מתעתעים, מעלים את הגבולות בין טבעי למלאכותי ובין הפונקציונלי לקישוטי, ויוצר שפה חדשה המחברת בין עיצוב, טכנולוגיה ותרבות. כוחו הוא בתכשיטי גוף ובגדים, ואת השראתו הוויזואלית הוא שואב מתופעות טבע, ובעיקר מהים על יצוריו, מה שמזכיר במידת מה את עבודותיה המוקדמות של איילה צרפתי. בהתאם ליכולת החומרית המהונדסת מתפתחים האובייקטים לדימויים מופשטים.
בימים אלה מוצגת במוזאון ת"א תערוכה שאמורה לבטא את יכולתו האמנותית, אולם בחירת האוצרת צופיה דקל-כספי לא מציגה את כל המנעד של היוצר. הבחירה להציג מיצב טקסטיל של שטיח קיר דמוי נוף עתידי המורכב ממרקמים שונים של החומר הסיליקוני וכמה וילונות דמויי טיפות או נטיפים לא משקפת את היכולת העיצובית של גואטה. הפשטות, שגובלת הפעם בפשטנות, היא בעוכרי התערוכה. רק זוג אופניים מיותם, עטוף באלמוגים ובצורות טפיליות אחרות בצבע שחור, מאיר את התערוכה ומעיד על היכולת המופלאה של המעצב, יכולת שהוחמצה לצערנו בתצוגה.
צורי גואטה, מוזאון תל אביב, עד 14.8 (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • 01

    מאוד מעניין , מוכשר כל הכבוד!!

    דנה29.6.10
  • 02

    שאפו! עושה כבוד

    shosh30.6.10
  • 03

    כן ,מעניין מאד, נלך לראות במוזיאון גם אם זה שיקוף חלקי.

  • 04

    שאפו על האתר אהבתי את תחרות העיצובים! בייחוד את "אלגנטי" של תום שנייד

  • 05

    תגובת האוצרת חבל שראיתי רק עכשיו את הביקורת הסיבה לבחירה להציג תהליכי עבודה של צורי גואטה נעוצה בעובדה הפשוטה שתכשיטיו המופלאים נמכרו ונמכרים בחנות המוזיאון ובחנויות רבות ויוקרתיו בעולם . הם היו שם בכל תקופת התערוכה למי שרצה להרחיב וכמובן שתועדו בכבוד רב בקטלוג

  • 06

    מדהים כמה כישרון טמון כאן

    shani31.1.12

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
20.5.10

עץ ירוק מפלסטיק

צינורות פלסטיק, יציקות קלקר וקוביות עץ, חומרים פשוטים לכאורה, חלקם ממוחזרים, מהווים עדיין אטרקציה עיצובית, הן בתערוכות בינלאומיות והן בייצור סדרתי מסחרי. אף שאין בזה חדש, התנאי להצלחה הוא הרעננות ומקוריות, בעיקר כשהן באות מכיוונם של מעצבים מוכשרים דוגמת האחים Ronan & Erwan Bouroullec, צמד המעצבים Joonsoo Kim & Jungyou Choi או המעצב הצעיר Pepe Heykoop, שעבודותיהם בולטות לאחרונה במגזינים ובתערוכות עיצוב. מעצבים אלו לא מסתפקים רק בהצגת החומר הפשוט כאמירה אמנותית (אקט מיושן שנדון כבר בשנות ה-20 וה-60 של המאה הקודמת), אלא מעניקים למוצר ערך מוסף חברתי עכשווי, ומתייחסים לטבע ולסביבה בגישה ביקורתית על גבול הציניות. האחים בורולק יצרו ספרייה מודולרית מפוליסטירן, בצורת ענן מחורר שמאפשר פרישה אינסופית בהתאם לצורך. היחס לטבע הוא אירוני. הענן המלאכותי הוא חיקוי לטבע.

מציאות מדומה מציעים גם קים וצ'וי בכיסאות עשויים צינורות פלסטיק מלאים בחול, המשמיעים בתזוזתם הדמיה של חוף ים. גם כאן הטבע הוא רק תזכורת למציאות.

פפה הייקופ משמר זיכרונות ילדות במוצרים שימושיים על ידי מיחזור קוביות עץ צבעוניות, ספק משחק ספק מוצר ססגוני עליז.
אף על פי שהיצירות הן מוצרים שימושיים יש להן ערך אמנותי במיוחד כשהן מוצגות כמוצר תמים וחינני. [א.ב] (אריה ברקוביץ)

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
13.5.10

תחרת אלומיניום

"אני בודק את גבולות החומר המתכתי והופך אותו לרך ונושם, תוך שילוב חומרים אחרים וניסיון ליצור שפה אישית מקומית", אומר המעצב הישראלי אלון רז גור, שבימים אלה הציג גוף תאורה חדש בהשראת הסושי (לנו הוא נראה יותר כמו ליקוי מאורות). רז גור משתמש ברדי-מייד – אקסטרוזיות אלומיניום מפותלות, והופך אותן למוצר חדש בעל קווים רכים, שבחתך הפרופיל נראה כרישום בקו רגיש. את האקסטרוזיות המטופלות הוא מאלץ להפוך לאגרטלים, לגופי תאורה, לקערות שולחן ועוד. אף שהמוצרים שלו באים מפס הייצור התעשייתי, הם נראים ייחודיים כמו נעשו ידנית. האקסטרוזיה זולה וזמינה, ועל ידי כיפוף וחיתוך הוא יוצר ברוב דמיון מגוון מוצרים שהפכו עם הזמן למזוהים אתו, ואפילו מקבלים בזכות צורות החיתוך האורנמנטליות את האופי המזרח-תיכוני שהוא מחפש כל כך. [א.ב] (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • 01

    אוהבת מאד את העיצוב של אלון... וגם אהבתי את העיצוב החדש של הדף של המגזין.. זה כיף להקליק ולשנות מיסגרת!! רוצים עוד אפשרויות מדליקות!!

  • 02

    תגובה מדהים !!! חגיגה למעצבים !!!

  • 03

    כל כך סתמי, מה זה הכאילו הזה? בשביל מה ובשביל מי זה טוב? מה זה הביזבוז הז? נראה לי כמו גחמה של מעצב שחושב שהוא משהו.חבריה, מה הם שיקולי העריכה שלכם? מישהו נרדם בשמירה? חבל לתת במה לעיצובים כל כך שיקריים וחסרי סיבה, מזל שבדרך כלל אתם מביאים אותה כמו שצריך

  • 04

    שפה אישית מקומית? הלו.....

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
4.5.10

Design Space

גלריה חדשה לעיצוב ולאמנות, המשלבת פרטי עיצוב לצד תערוכות אמנות עכשווית, נפתחה בתחילת החודש בהאנגר תעשייתי בדרום תל אביב. את הגלריה מנהלת עמי שחר, שהיא גם בעלת המקום, ברוח אקלקטית תוך שילוב מעצבים ידועים כמו מרטין בס, כרים רשיד ואריק לוי, לצד מעצבים צעירים ויצירות אמנות ישראלית. החלל התעשייתי שהגלריה ממוקמת בו כמעט לא טופל. הקונסטרוקציה האותנטית המחוספסת והחשופה לא עוזרת להתרכז במוצרים המפוזרים בחלל. סיור בתערוכה משאיר רושם של פיזור רעיוני ופיזי. החלל גדול הממדים (450 מ') בולע את המוצגים, שנראים כמוצבים בחלל במקריות לא ממוקדת. [א.ב]
דיזיין ספייס, רח' אליפלט 26 תל אביב (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • 01

    נייס!

    אמיתי9.5.10
  • 02

    אהבתי כן ירבו גלריות לעיצוב ...

    לייה28.5.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
6.4.10

המסדר החדש

האמן השוודי Michael Johansson הוא האיש הנכון בדיוק לסדר לנו את הארון לפי סקלת צבעים לקראת האביב, אבל הוא מבלה את זמנו בעיקר באיסוף חומרים וחפצים יומיומיים לעבודותיו, ומלכד אותם ליצירה קומפקטית מאורגנת להפליא על פי צורה וצבע: כמעט כמו לשחק טטריס עם כל החפצים שבבית. הישן והמוכר הופך להיות חדש ומעניין, ולנו מעניין בעין ובלב… (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • 01

    באמת ישן ומוכר יפה מאד

    אודי7.4.10
  • 02

    מקסים-מקסים מזכיר את צעצועי הילדות

    מיכל8.4.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו

תגובות אחרונות

עוד