פוסטים מקטגורית תערוכות
3.8.10

על החירות

במסותיו, עמד ישעיהו ברלין על שני סוגי חירויות שיש לו לאדם: חירות שלילית של בריחה ממשהו, וחירות חיובית של חתירה אל משהו. בתערוכה "פתוח-סגור-פתוח – זה כל האדם", כמאמר שורה משירו של עמיחי, עוסק אבי אליסף בחירות השלילית – זאת שמבקשת להימלט, להשתחרר מעריצות ומדיכוי. כבן דור שני לניצולי שואה, החסר נוכח בתערוכה והחללים כלואים, גם אם הוא מותיר בהם פתחי מילוט כבשורה לקיומו של שביב תקווה בעולם. לא, אין זו החירות החיובית – המרוממת את האדם בדורשה ממנו לממש, להעז, להשיג מטרות ולהגשים שאיפות. מן הסתם החירות לשגשג אינה יכולה להתקיים על מצע שבו הזיכרון כופה עצמו על המציאות ומבקש לנכוח בה בכל רגע נתון. מן העבודות עולה כמעט התחינה למצוא את נתיב החמלה.
פתוח-סגור-פתוח – זה כל האדם, גלריית יפעת, קיבוץ יפעת, 04-6548634. עד 31.8.

תגובות

  • 01

    מרשים

  • 02

    התומונות שמתפרסמות כאן והכתבה מסקרנים מאד. אלך לראות את התערכה

    יונה5.8.10
  • 03

    מרגש, מרשים ואיכותי עד מאד ! ממליצה בחום להתאמץ ולהגיע לראות את התערוכה. ולגבי סוג החירות שמצא הכותב/ת בתערוכה, אין דעתי כדעתו/ה... ומן הסתם אפשר לראות זאת מעצם הידיעה שאבי, שבא מתחום ההי-טק, "מממש, מעז, משיג מטרות" השונות בתכלית ממה שהלך לאורו עד שפרץ את ה'מחסום' ובהחלט "מגשים שאיפות" יצירתיות ! "החסר נוכח בתערוכה והחללים כלואים" כתב/ה המבקר/ת, ואני ראיתי לצד ה"סגור" גם פסלים אחרים כמו הרחם המכילה הנותנת חיים, הסורג הפרוץ המאפשר צמיחה ועוד, כמעידים על היש הנוכח, הקיים. הזכרון, ההיסטוריה הפרטית, -הם חלק בלתי נפרד מעולמו של כל יוצר, הם חומרי הגלם של יצירתו, אבל היצירה מעצם טיבה יש בה ביטוי להמשכיות, עם הפנים קדימה. משהו בנימה השיפוטית של המילים לא התאים לתחושה שלי בתערוכה, ובכלל...

    סמדר5.8.10
  • 04

    ממש להפך, סמדר. חירות שלילית אינה שלילת התערוכה :) אלו החמרים בהם עוסק האמן אבל כמובן, כדרך אמנות, את מוזמנת להציע קריאה נוספת. תודה לך

  • 05

    מקסים ומעניין סוףסוף התעסקות עם שאלו קיומיות וחשובות של חיים ומוות ולא שאלות של בורגנות

    טלי6.8.10
  • 06

    תודה לסמדר על נאמנותה לנקודות האור, ולמערכת על יכלתה לראות את החושך. ההבחנה של ישעיהו ברלין בין שני סוגי החרויות איננה שיפוטית ומוסיפה דקויות להתבוננות. המידה שבה ניראת החירות החיובית לעומת השלילית שייכת לחוויה של הצופה בפסל ו/או ביוצרו. אני חושבת שהחלוקה בין שני סוגי החירויות אינה בהכרח דיכותומית וישנה תנועה מתמדת בין "חירות מ-" ו"חירות אל", כך ששתיהן משולבות ומניעות זו את זו.

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
20.7.10

מגה סלב

מבחר עבודות של האמן דיוויד לה-שאפל יוצגו במוזאון תל אביב ויאפשרו הצצה לכוכב שהפקטורי של אנדי וורהול היה פתוח בפניו. הצילומים של לה-שאפל מלאים בפתוס דתי-סוריאליסטי-הומוריסטי. הוא מעצב סצנות מהברית החדשה, מגחיך ומעצים בו-זמנית אייקוני תרבות, מצלם למגזינים ולמותגים, אבל גם יוצר אמירות ביקורתיות על התרבות שהוא בא ממנה. הוא תיעד בסרט את המחול הפוצע שצומח בסמטאות השחורות בלוס אנג'לס דרך מלחמת הקראמפס והקלאונס, והניח את קוביין המת בזרועותיה של קורטני בתנוחת המדונה. אנחנו לא צריכים יותר מזה בשביל לקפוץ למוזאון ת"א. אוצרת: נילי גורן. פתיחה: 22.7

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
18.7.10

ראש בקיר

הבטון נתפס כחומר תעשייתי פשוט, המשמש בעיקר ליציקות גדולות בתחום הבנייה. קבוצת העיצוב הישראלית UMAMY התבקשה על ידי ספריית החומרים של מוזאון העיצוב בחולון להתייחס לחומר בפרופורציות ידידותיות, תוך יצירת מוצרים שימושיים ובדיקת גבולות החומר.
הניסיון לביית את הבטון מוכר בשדה האמנות והעיצוב כבר משנות ה-60, עם ארט פוברה האיטלקי, ומשנות ה-80, עת החזיר רון ארד את הבטון למרכז הבמה במערכת הסטריאו היצוקה שלו. מעצבים ישראלים רבים עסקו בהאצלת חומרים תעשייתיים פשוטים. כך עשו ורד קמינסקי בתכשיטי החצץ ויעקב קאופמן באובייקטים מחוטי ברזל ואלומיניום ממוחזר, וכעת גם UMAMY לקחו את הבטון צעד קדימה, ועיצבו יציקות עדינות של מוצרי שולחן וצורות אורגניות, עד שהבטון איבד את זהותו ונראה כפורצלן עדין ושברירי במיוחד. התערוכה, המוצגת בימים אלה במשכן לאמנות מאירוב בחולון, מציגה את מרחב הפעולה של הקבוצה עם הבטון ותעתועי הזהות שלו.

שטח אפור, משכן לאמנות מאירוב, הרצפלד 31, חולון. עד 21.8. הכניסה חופשית.

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
8.7.10

עָרֵי מִסְכְּנוֹת

מתחת לפני הקרקע ערים עשירות מתקיימות, בנייה הרואית מספרת על חזון אוטופי, וחללים אדירים מעצימים את תחושת הרוממות. מדובר בתחנות הרכבת המרשימות של מוסקווה, שנבנו בימי סטלין כ"ארמונות לפרולטריון". לנה לב התייצבה בשעות הבוקר המוקדמות ותיעדה את החללים רגע לפני שהם הומים אדם. בדרך נגלו אנשי שוליים, דמויות סהרוריות וטפטוף מבקרים שמנגידים בגופם את החלל שהם פוסעים בו. צילומים עדינים-דתיים נחשפים על קירות המוזאון ומספרים על המטרו של מוסקווה. אוצר: פרופ' מרדכי עומר.
קתדרלות להמונים, לנה לב. מוזאון ת"א. פתיחה: 8.7. עד 9.10.

תגובות

  • 01

    מישהו יודע את השם של הצלמת באנגלית? אתר בית?

    ET10.7.10
  • 02

    LENA LIV

    admin11.7.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
27.6.10

גילדה של איש אחד

פרס אנדי לעיצוב הוענק השנה למעצב הישראלי צורי גואטה, יליד גבעת אולגה ובוגר שנקר, שהפך לאחד היוצרים המעניינים בעולם בתחום הטקסטיל ואופנת העילית בזכות טכניקת עבודה שפיתח: הכלאת סיבים טבעיים עם פולימרים סינתטיים, שיוצרת מרקם ייחודי של פני השטח, העוברים מדו-ממד לתלת-ממד.

הטכניקה הייחודית שפיתח מעמידה אותו כאחד היוצרים המעניינים בעולם בתחום הטקסטיל, אולם התערוכה במוזאון תל אביב מציגה רק יכולת חלקית וקטנה

צורי גואטה יוצר טקסטיל ומוצרים מתעתעים, מעלים את הגבולות בין טבעי למלאכותי ובין הפונקציונלי לקישוטי, ויוצר שפה חדשה המחברת בין עיצוב, טכנולוגיה ותרבות. כוחו הוא בתכשיטי גוף ובגדים, ואת השראתו הוויזואלית הוא שואב מתופעות טבע, ובעיקר מהים על יצוריו, מה שמזכיר במידת מה את עבודותיה המוקדמות של איילה צרפתי. בהתאם ליכולת החומרית המהונדסת מתפתחים האובייקטים לדימויים מופשטים.
בימים אלה מוצגת במוזאון ת"א תערוכה שאמורה לבטא את יכולתו האמנותית, אולם בחירת האוצרת צופיה דקל-כספי לא מציגה את כל המנעד של היוצר. הבחירה להציג מיצב טקסטיל של שטיח קיר דמוי נוף עתידי המורכב ממרקמים שונים של החומר הסיליקוני וכמה וילונות דמויי טיפות או נטיפים לא משקפת את היכולת העיצובית של גואטה. הפשטות, שגובלת הפעם בפשטנות, היא בעוכרי התערוכה. רק זוג אופניים מיותם, עטוף באלמוגים ובצורות טפיליות אחרות בצבע שחור, מאיר את התערוכה ומעיד על היכולת המופלאה של המעצב, יכולת שהוחמצה לצערנו בתצוגה.
צורי גואטה, מוזאון תל אביב, עד 14.8

תגובות

  • 01

    מאוד מעניין , מוכשר כל הכבוד!!

    דנה29.6.10
  • 02

    שאפו! עושה כבוד

    shosh30.6.10
  • 03

    כן ,מעניין מאד, נלך לראות במוזיאון גם אם זה שיקוף חלקי.

  • 04

    שאפו על האתר אהבתי את תחרות העיצובים! בייחוד את "אלגנטי" של תום שנייד

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
8.6.10

מסע תענוגות בארץ הקודש

ח'ליל ראאד, הצלם הערבי הראשון שפעל בארץ ומהצלמים החשובים שסיירו וצילמו במזרח הקרוב, נולד בלבנון ב-1869 וצילם במשך שישה עשורים את הארץ ואת המזרח הקרוב. בירושלים פתח סטודיו לצילום ואף דאג ליחסי ציבור נאותים ברוח התקופה ("כל החפץ לעשות תמונות פוטוגרפיות מכל המינים שהוא, בתכלית ההִדוּר ובמחיר השווה לכל נפש יפנה אליי הח"מ, ונכון הנני בכל עת למלאות רצון כל שוחרי על צד היותר טוב!" – 1899).
במשך השנים יצר גוף עבודות מרשים ומקיף, המספר את סיפורו של האזור מנקודת מבט ייחודית של תושבי המקום, וכנוצרי שגדל על ברכי הברית החדשה והסיפור התנ"כי, גם העצים את דימויה הקדוש של הארץ.
בתערוכה, המלווה בספר, תקריבים של שרידים ארכאולוגיים, חללים אדריכליים מבפנים ומבחוץ, מקטעי מבנים ואתרים ותקריבי צמחים.
אוצרת: רונה סלע.

ח'ליל ראאד, תצלומים 1891–1948, מוזאון נחום גוטמן

תגובות

  • 01

    איזה כייף לראות תמונות נוף ישנות

    דורון10.6.10
  • 02

    תערוכה מוצלחת ביותר גם הנושא הקרוב ללבי וגם צילומים שחמקו מההגמוניה ששלטה כאן עיניים רעננות על ארץ ישנה

    ותיקה10.6.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
13.4.10

הפרויקט הראשון שלי

כ-100 אדריכלים ומעצבים עד גיל 40 מציגים למעלה מ-150 עבודות שונות בתערוכת "בית ראשון: אדריכלים ומעצבים צעירים בונים" בהאנגר 20 בנמל תל אביב. התערוכה שיזמה זהזהזה גלריה לאדריכלות בשיתוף סניף הצעירים בעמותת האדריכלים, מתמקדת בחשיפת עבודות בנויות או בשלבים שונים של בנייה בלבד, ותוצג עד 29.4. ביקשנו מהמשתתפים בתערוכה לענות על שתי שאלות: כיצד השיגו את הפרויקט הראשון שלהם, ואיך הם דואגים לשמור על המשכיות בעבודה. הנה מקבץ מהתשובות שהתקבלו.

כיצד הושגה עבודת התכנון הראשונה (שגם נבנתה)?

Studio ID253
קרן מילכברג-פורת
את עבודת התכנון הראשונה שלי השגתי דרך מודעה באינטרנט. כשהתקשרתי התברר שהמודעה כבר ישנה, והלקוח כבר קיבל סקיצות שלא מצאו חן בעיניו, אבל היה די מיואש ולא מעוניין להיכנס לתהליך של תכנון מחדש. הצעתי שניפגש בכל זאת ואעזור לו לברר מה לא "עובד" בעיניו בסקיצות שהוא קיבל. הוא הסכים לפגוש אותי. במהלך הפגישה הצגתי לו רעיונות חדשים ומקוריים, ובסופה הוא הציע לי את הפרויקט.

בית דו-משפחתי ברמת השרון הופך ללופט עם חצר. בפרויקט נעשה שימוש בשפה עיצובית ואדריכלית המתאימה לאורח חיים של מגורים בפרוור וקשר הדוק עם העיר

בית דו-משפחתי ברמת השרון הופך ללופט עם חצר. בפרויקט נעשה שימוש בשפה עיצובית ואדריכלית המתאימה לאורח חיים של מגורים בפרוור וקשר הדוק עם העיר

הקופסא
רוני בן-נון, טל אלטשולר
השגנו את עבודת התכנון הראשונה שלנו ביום שהחלטנו לפתוח משרד. הגענו לאחד ממשרדי רואי החשבון על מנת לסכם התקשרות בינינו. אחת העובדות במשרד סיפרה כי היא בתהליך של חיפוש אדריכל. התקשורת הטובה והכימיה המיידית בינינו הולידו פגישת היכרות מעמיקה. תהליך התכנון היה מרגש וזורם, וכיום הפרויקט עומד בפני סיום בנייה.

וילה על מגרש מלבני כחלק ממבנה דו-משפחתי בהוד השרון. בחזית מוקם האזור המשותף. יש הפרדה מובהקת בין אזורים פרטיים לאזורים ציבוריים בבית

וילה על מגרש מלבני כחלק ממבנה דו-משפחתי בהוד השרון. בחזית מוקם האזור המשותף. יש הפרדה מובהקת בין אזורים פרטיים לאזורים ציבוריים בבית

שי דותן אדריכלים
עבודתי הראשונה כאדריכל החלה במהלך לימודיי בטכניון בחיפה, לאחר שנתיים של ניהול פרויקטים ופיקוח בנייה בקזינו ביריחו. בעקבות היכרות עם הבעלים של הקזינו הוצע לי לעבור ולנהל את פרויקט המגורים של מרטין שלף, מבעלי הקזינו. את העבודה התחלתי כמנהל הפרויקט והמשכתי כאדריכל המוביל, כשתפקידי היה בין השאר קישור בין המעצבים השונים (רון ארד, אינגו מאורר ופיליפ סטרק…), תיאום התוכניות והפקתן וביצוע בשטח. הבית, הממוקם על המצוק המשקיף לים בהרצליה פיתוח, ייצג את מיטב היצירה העכשווית, ונמכר לפני כשש שנים במחיר הגבוה ביותר לבית בישראל.

בית דו-משפחתי עבור משפחה מורחבת (דותן וקובו), בשטח מגרש של 1,450 מר בהוד השרון

בית דו-משפחתי עבור משפחה מורחבת (דותן וקובו), בשטח מגרש של 1,450 מ"ר בהוד השרון

איך יכול משרד אדריכלים/מעצבים צעיר בישראל ליצור המשכיות בעבודה?

SO Architecture
שחר לולב, עודד רוזנקיאר
כדי למנוע מצב של מצוקת עבודה אנחנו מקפידים על כך שתמיד תהיה עבודה לשלושה חודשים קדימה. אם נוצרת בעיה פותחים ב"מתקפת שיווק" להשגת עבודות חדשות. יש צורך להשיג מספר גדול יחסית של פרויקטים מקבילים, שכן לרוב לא משרד האדריכלים הוא שקובע את קצב התכנון אלא גורמים חיצוניים כמו הוועדות לתכנון, מודדים, מהנדסים וקבלנים (ראו ראיון מורחב).

בית פרטי בן 140 מר בקריית טבעון. הבית תוכנן תוך התייחסות מרכזית לנוף. החזית הצפונית פתוחה ומאפשרת חדירת אור טבעי תוך שמירת הפרטיות, הודות לחזית העמוקה ולהגבהה כלפי הרחוב

בית פרטי בן 140 מ"ר בקריית טבעון. הבית תוכנן תוך התייחסות מרכזית לנוף. החזית הצפונית פתוחה ומאפשרת חדירת אור טבעי תוך שמירת הפרטיות, הודות לחזית העמוקה ולהגבהה כלפי הרחוב


גיא עזריאלי
אני מאמין שאדריכל שדבק בדרך שלו מבחינה אדריכלית תוך שיווק נכון והתמדה ייצור המשכיות למוצר שלו כמו בכל תחום אחר בחיים.

פרויקט ניסוי בנים ממשיכים בעיירה Tingewick באנגליה (נעשה במשרד David Parker Architects). הפרויקט נעשה תוך שימוש בעקרונות ובסטנדרטים של בנייה ירוקה

פרויקט ניסוי "בנים ממשיכים" בעיירה Tingewick באנגליה (נעשה במשרד David Parker Architects). הפרויקט נעשה תוך שימוש בעקרונות ובסטנדרטים של בנייה ירוקה

סטודיו ענבר
גבי ג.ל, לילך בלייברג
נוכחות קבועה בתודעה של כמה שיותר אנשים יוצרת לאורך זמן מיתוג. התשובה שלנו: פשוט תהיו שם בחוץ! שלחו מיילים עם חדשות לשכנים ולחברים, הפיצו אגרות שנה טובה, השתתפו במעגלים עסקיים שונים, תרמו מזמנכם לעשייה קהילתית, כתבו בעלונים מקומיים ובמדיות שונות, חלקו כרטיסי ביקור בכל הזדמנות (אפילו בתור לסופר, גם קופאיות משפצות בתים).

: בית פרטי בן 100 מר על מגרש של 500 מר, ביישוב קהילתי בגליל. תכנון הבית התמקד ברצון להימנע ככל האפשר מהפרעה לנוף הטבעי הקיים ומפגיעה בקרקע

בית פרטי בן 100 מ"ר על מגרש של 500 מ"ר, ביישוב קהילתי בגליל. תכנון הבית התמקד ברצון להימנע ככל האפשר מהפרעה לנוף הטבעי ומפגיעה בקרקע

כיצד הושגה עבודת התכנון הראשונה (שגם נבנתה)?

Studio Shiokwav
איתי בכר, ליפנג לו
התכנון והבנייה של הבניין הראשון שלי נעשה בהתנדבות עבור ארגון ללא כוונות רווח. הארגון עוסק בבנייה מחדש של פיסקו (פרו) לאחר שרעידת אדמה חזקה ב-2008 גרמה להרס 80% מהמבנים והתשתיות בעיר. הצעתי לבנייה חדשנית בחומרים מקומיים ובתקציב נמוך התקבלה בהתלהבות והפרויקט יצא לדרך.

BambooQ House – בית מגורים חדש למשפחה בת שבע נפשות. הבית נבנה תוך שלושה שבועות על ידי צוות של שלושה עד שמונה אנשים העובדים בו-זמנית

בית מגורים חדש למשפחה בת שבע נפשות. הבית נבנה תוך שלושה שבועות על ידי צוות של שלושה עד שמונה אנשים העובדים בו-זמנית

מיכל שפר
את עבודת עיצוב הפנים הראשונה שנבנתה קיבלתי לאחר שהערתי לבעלת המקום (בנימוס!) שלמרות ייחודה של החנות ומוצריה והגישה החמה והאישית מאוד שלה ללקוחות, המקום ועיצובו לא רק שלא מושך קהל אלא גם לא מייצג את רוחה של החנות. את עבודת הבנייה הראשונה השגתי לאחר שיחה ארוכה באוטובוס בכביש חסום ברומא. הסתבר שהאדון שישב לצדי מחפש אדריכל לתכנון הווילה שלו.

תכנון של המרכז החדש של מחוז פארמה – הפרויקט זכה בציון לשבח לפתרון חדשני בתחרות בינלאומית בשני שלבים (בשיתוף אדריכל לורנצו אקאפצאטו)

תכנון של המרכז החדש של מחוז פארמה, איטליה. הפרויקט זכה בציון לשבח לפתרון חדשני בתחרות בינלאומית בשני שלבים (בשיתוף אדריכל לורנצו אקאפצאטו)

נסים דוירי
במסגרת תחרות ארצית שערך מגזין אדריכלות ישראלית בשיתוף עם האיחוד האירופי לבחירת פרויקט השנה ל-2006, קיבלתי את הפרס הראשון לתכנון מוזאון באום אל-פחם בקטגוריית הסטודנטים. זוגות צעירים ששמעו על כך בחרו בי לתכנון שני בתי מגורים בכפר עראבה.

בית מגורים בכפר כנא. הבית מבוסס על מערכת המורכבת משלושה מישורים, קירות וקופסה

בית מגורים בכפר כנא. הבית מבוסס על מערכת המורכבת משלושה מישורים, קירות וקופסה

איך יכול משרד אדריכלים/מעצבים צעיר בישראל ליצור המשכיות בעבודה?

קובי לולו
ההתחלה היא השלב הקשה ביותר. התמדה, רצינות, רצון ללמוד והתפתחות תמידית הן תכונות מחייבות. מעל לכול תמיד תבלוט האהבה והתשוקה למקצוע, היחס האנושי החם (במיוחד במשרדים קטנים ואצל עצמאיים), ואין מה לעשות – קצת קשרים בתחום אף פעם לא הזיקו למישהו. יש להגדיר יעד ומטרות תכנוניות, למצוא תחום מוגדר ולא להצהיר "אני עושה הכול"; תפסת מרובה – לא תפסת.

חידוש דירת מגורים קיימת בבניין בן כ-50 שנה. לדרישת הלקוחות הפכנו דירת ארבעה חדרים לשני חדרי שינה וחלל מגורים פתוח וגדול הכולל בתוכו מטבח. (צילום: אבישי פינקלשטיין)

חידוש דירת מגורים קיימת בבניין בן כ-50 שנה. לדרישת הלקוחות הפכנו דירת ארבעה חדרים לשני חדרי שינה וחלל מגורים פתוח וגדול הכולל בתוכו מטבח (צילום: אבישי פינקלשטיין)

סטודיו שתי מעצבות
יעל אברהמי, תמי הראל
התכונות והערכים שאנחנו מביאות לעבודתנו כמעצבות משולות לכלים שנושא השרברב בארגזו. אין שום אפשרות להצליח ולהתפתח בתחום העיצוב בלי אהבה עצומה לאסתטיקה ולבני אדם. אנחנו מחפשות בכל פרויקט איזון אופטימלי, המשלב בין היצירתיות – שהיא תלוית השראה, לבין הצורך ליצור על פי הזמנה, מפרט וצרכים. בראשית דרכנו המשותפת החלטנו להניח בצד את האגו האמנותי (דבר לא זניח בקרב יוצרים…).

בית פרטי באזור השפלה. מטרות העיצוב מחדש נכונה ומאוזנת של הפונקציות בחלל הציבורי והבאת חוויית ההנאה מהגינה ומהנוף המקסים גם אל תוך הבית

בית פרטי באזור השפלה. מטרות העיצוב מחדש נכונה ומאוזנת של הפונקציות בחלל הציבורי והבאת חוויית ההנאה מהגינה ומהנוף המקסים גם אל תוך הבית

ניסן גרייזלר, אמיר לוין
יצירת המשכיות היא בדיוק זה: על היוצרים להיות מסוגלים ליצור בעצמם, לנסות ולקדם אג'נדה אישית, ומשם הלקוחות כבר יגיעו.

טוליפ, חנות פרחים ברחובות. עיצוב דל תקציב, קל לבנייה ולפירוק, הרכבה בכלי עבודה ביתיים, ייחודי... ובלי דליים! החנות נבנתה כך שתתאים עצמה למקימיה, זוג צעיר שחלם לפתוח חנות פרחים.

טוליפ, חנות פרחים ברחובות. "עיצוב דל תקציב, קל לבנייה ולפירוק, הרכבה בכלי עבודה ביתיים, ובלי דליים!" (כך על פי הבריף). החנות נבנתה כך שתתאים עצמה לזוג מקימיה, שחלם לפתוח חנות פרחים

כיצד הושגה עבודת התכנון הראשונה (שגם נבנתה)?

ארביג'אז אדריכלים
אדריכל עדי ויינברג
את עבודת התכנון העצמאית הראשונה שלי קיבלתי בגרמניה. יזם שהכרתי קנה מגרש להשקעה ופנה אליי כדי שאתכנן במהירות שישה בתים דו-משפחתיים שיהיו אטרקטיוויים למכירה. כל הבתים נמכרו בתוך כחודש מגמר התכנון, ותהליך הבנייה החל מיד לאחר מכן.

בית פרטי בן 700 מר מלבני, בעל מדרון קל לכיוון הנוף הפתוח של הוואדי. הגבולות בין המרחב החיצוני והפנימי מיטשטשים, וכך גם הגבולות בין חללים בעלי אופי שונה בתוך הבית. (תמונה: פוליטאון)

בית פרטי בן 700 מ"ר מלבני, בעל מדרון קל לכיוון הנוף הפתוח של הוואדי. הגבולות בין המרחב החיצוני והפנימי מיטשטשים, וכך גם הגבולות בין חללים בעלי אופי שונה בתוך הבית (תמונה: פוליטאון)

אריאל גושן
בפעם הראשונה שלי הכול היה הפוך. הוא היה יזם נדל"ן עם כמה פרויקטים באמתחתו, אני הייתי מיד אחרי האוניברסיטה, חסר ניסיון, צעיר ומפוחד. הפרויקט היה מורכב – שיפוץ ושימור בית ערבי עתיק, תכנון וליווי צמוד… ואחריות. הרבה אחריות. הוא הציע לי את העבודה, אני סירבתי בתוקף. הוא הפציר, לחץ, שכנע. אני מחיתי רפות. אמר שילווה אותי, שיעזור לי, שיהיה עדין, אני גמגמתי "בסדר". יד ביד צעדנו בשבילי התכנון והבנייה, והתוצאה, עד היום, ממשיכה לרגש כמו זיכרון ילדות מתוק.

מלון לצעירים ברובע החלונות האדומים, אמסטרדם, בבניין בן 400 בעל מגבלות והנחיות לשימור. בפרויקט ניתן חופש עיצובי נרחב

מלון לצעירים ברובע החלונות האדומים, אמסטרדם, בבניין בן 400 בעל מגבלות והנחיות לשימור. בפרויקט ניתן חופש עיצובי נרחב

מור לנדנברג
כמו כל דבר בחיים צריך 80% מזל ו20% יכולת לזהות את המזל. כך זכיתי בפרויקט הראשון בחיי, שהיה גם המורכב ביותר. הייתי בעיצומו של פרויקט גמר בשנקר. באחד הלילות חברה שכנעה אותי להשתחרר מקרטוני הביצוע והדבק החם ולהגיע למסיבה בנמל תל אביב. במסיבה התפתחה שיחה עם קבוצת בחורים. כשסיפרתי להם על פרויקטים שעשיתי (הצנעתי את העובדה שהם היו במסגרת לימודיי) הם התלהבו ואמרו לי שהם מחפשים מישהי שתעצב להם בר חדש בנמל תל אביב. והשאר היסטוריה.

בּר בנמל תל אביב המשמר את העבר בחיי הלילה בהווה. הקונספט מתבטא בהכנסת הארכיטקטורה התל אביבית של שנות ה-50 אל תוך האנגר סגור של שנות ה-2000. (בשיתוף עם ניב שני)

בר בנמל תל אביב המשמר את העבר בחיי הלילה בהווה. הקונספט מתבטא בהכנסת הארכיטקטורה התל אביבית של שנות ה-50 אל תוך האנגר סגור של שנות ה-2000 (בשיתוף עם ניב שני)


איך יכול משרד אדריכלים/מעצבים צעיר בישראל ליצור המשכיות בעבודה?

ליאת צלליכין-ניסן
לתפיסתי הדרך הטובה ליצור המשכיות בעבודה היא לבנות מערכת יחסים אישית ותומכת בכל פרויקט, לטפח את הקשר לאורך כל התהליך, ורצוי גם אחריו. כך נאסף אחד לאחד מעגל לקוחות נאמן ומרוצה, שישמח להמליץ על המשרד וכן יאפשר בעתיד תיעוד וביקור בפרויקטים שתוכננו.

בית פרטי במבנה משנות ה-30 בנווה צדק, תל אביב. תכנון הפנים מתאפיין בסגנון נקי ומינימליסטי ובגוונים בהירים, הנותנים במה וכבוד לקיים. (צילום: עוזי פורת)

בית פרטי במבנה משנות ה-30 בנווה צדק, תל אביב. תכנון הפנים מתאפיין בסגנון נקי ומינימליסטי ובגוונים בהירים, הנותנים במה וכבוד לקיים (צילום: עוזי פורת)

אהד יחיאלי
להאמין במה שאתה עושה, בקו שלך, בייחודיות שלך. ולהתמיד בזה. זה בדיוק מה שהלקוחות שלנו רוצים. מקוריות, נועזות, ייחוד. האופנות מתחלפות מהר כל כך ולעתים כשפרויקט מתפרסם הוא כבר "זקן" – הוא כבר עבר יצירה וחשיבה, תכנון, ביצוע, צילום והפקה, ועד שהוא מוגש לנו אנחנו כבר במקום אחר, כך שאין מה לעקוב אחר הטרנדים הללו אלא ליצור אותם בכל פעם מחדש. עם חשיפה נכונה הסביבה תבחין ותעריך יצירה עצמאית וייווצרו יותר הזדמנויות ליצירה ולביטוי.

בית מגורים בן שלוש קומות שנבנה בבית טורי. אי אפשר לפתוח חלונות לאורך הקירות המשותפים, והתכנון נעשה בכוונה להציף את הבית באור ובאוורור מהגג – ובכך להפוך את המגבלה לפתרון

בית מגורים בן שלוש קומות שנבנה בבית טורי. מכיוון שאי אפשר לפתוח חלונות לאורך הקירות המשותפים, התכנון נעשה בכוונה להציף את הבית באור ובאוורור מהגג – ובכך להפוך את המגבלה לפתרון

סטודיו שלו לאדריכלות
אדריכלית איילת שלו
צריך לשמור על רמת איכות גבוהה, על יחסים הוגנים ועל מקצועיות מול הלקוחות. ראש פתוח, ללמוד להקשיב ללקוח ולפענח אותו, ולזכור שהוא שישהה במקום המתוכנן, ובסופו של יום זה הוא שצריך להרגיש בנוח עם החלל. כל פרויקט הוא פרויקט חדש, נקי ופתוח לחיפוש ולשאלות חדשות.

בית פרטי וסטודיו בלב כפר האמנים עין הוד, על מגרש של 825 מר

בית פרטי וסטודיו על מגרש של 825 מ"ר בלב כפר האמנים עין הוד

תגובות

  • 01

    יופי של כתבה. מעניינת מאוד. רלוונטית. עשויה ומוגשת מצויין. תודה (-:!

  • 02

    סלאמטאק על הכתבה - מעניין ומציג את הכשרונות שיש לנו בארץ

  • 03

    כתבה מצויינת. מעניין לראות כ"כ הרבה ידע וכשרון. כן תרבנה כתבות מסוג זה.

  • 04

    כתבה מעולה עם הרבה פנים לעיצובי פנים,ניתן לקבל הרבה רעיונות בעיצוב פנים,הכתבה מעניינת וערוכה יפה

    תמר13.4.10
  • 05

    אחלה כתבה, ממש כיף לראות את העבודות של החברה האלו אשמח אם תעשו עוד כתבה כזו, על עבודות אחרות ומציגים אחרים

    13.4.10
  • 06

    שחקתם אותה יופי של כתבה, אהבתי, מאד מעניין היה ליקרא אותה.....

    M.B.Design13.4.10
  • 07

    Fantastic creativity. Thank you for the article.

    Dan Harel14.4.10
  • 08

    אולי לא יפה להעדיף אחד על פני השני ובאמת כול העבודות פה מוצלחות מאוד אבל אם הייתי צריכה מישהו שיבנה לי בית הייתי מתלבטת קשות בין ארביג׳אז לso-arc שחר/עודד. וגם אהד יחיאלי בעצם...

  • 09

    כתבה מצויינת ! פרויקטים יפים וסיפורי יוזמה והצלחה מקסימים .

  • 10

    יופי של כתבה הייתי גם בתערוכה והוקסמתי מהיצירתיות והעושר של רעיונות עיצוביים.במיוחד מהעיצובים הציבוריים שהוצגו בתערוכה ,יישר כח !!!!

  • 11

    התערוכה היפהפה ומרשימה אשר הפכה למייצג דוגמא נפלאה של היצירות . נעים להסתובב בין המוצגים המקסימים . ואסור בהחלט לוותר על סיור בתערוכה, יישר כוח למארגנים ולמציגים יש לנו במה להתגאות במדינתנו היפההההה.

    דויד א.14.4.10
  • 12

    כייף לקרא ומקווה גם לנסות ליישם כמה מהעצות. חלקם נשמעים כמו סיפורי סינדרלה...זה קורא רק באגדות, או לאחרים...

  • 13

    אחלה מגזין, אחלה כתבה

    שמח פה16.4.10
  • 14

    מחמם את הלב ועושה לי טוב..... יש עוד כמה ימים עד לסגירת התערוכה ואבוא לראות שוב והפעם יותר לעומק!! כל הכבוד לצעירים וגם לאלו שלא מוצגים בכתבה.

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
1.4.10

געגועיי לפרינט

מימי מצרים הקדומה ומגילות הפפירוס ועד היום – נייר (עשוי מסיבי עץ או נטול עץ) הוא חומר מרגש. גם מכורי המחשבים וה-iPad לא יכולים להתעלם מריח הנייר או ממגע של מגזיני כרומו מובחרים. Slash – Paper under the Knife היא תערוכה חדשה במוזאון האמנות והעיצוב MAD במנהטן, שמציגה 52 אמנים מ-19 ארצות בעבודות שכולן עשויות מנייר מודבק, שרוף, גזור, חתוך, מעובד, מחורר, קרוע, מגולגל וגרוס (והכול ממוחזר כמובן). התערוכה מחולקת לשמונה חלקים שבאים להראות את הקשר בין האמנות הישנה של עיבוד ושימוש בנייר לטכנולוגיה עדכנית של חיתוכי לייזר, ואיך כל זה משפיע על תהליכי היצירה באמנות המודרנית, בסרטים, באדריכלות וגם באיור. עד 4.4

תגובות

  • 01

    אהבתי,גם הרעיון וגם הביצוע

    אודי7.4.10
  • 02

    the print is not dead!

    נילי13.4.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
16.3.10

תופסת ספסלים

בימים אלה מוצגת בבית אריאלה בתל אביב תערוכה שמפרגנת לישבן: ספסלים, כורסאות ושאר אביזרי ישיבה בעיצובם של סטודנטים לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר. אילנה פרק בכיסא נוח על טהרת המחזור, גינת גינשרגורן בכיסא שהוא גם גן פורח, דודי אלוני מאתגר אותנו במראה שלד חשוף וסגפני, ולעומתו נטע-לי גרינר מזמינה אותנו בקווים הרמוניים וזורמים לשבת בכיסא הדו-מושבי.
"ספסלים", מרכז תרבות בית אריאלה, שד' שאול המלך 25, ת"א. עד 30 באפריל.

תגובות

  • 01

    הכיסא הזה ממש חמוד וגם ההוא עם גלילי נייר טואלט

    סיגל16.3.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
9.3.10

דיוקן של דימוי

בתערוכה הקרובה של אוהד מטלון – "צפון אמיתית, דרום בהירה" – בגלריה "זמנית", ממשיך מטלון ללכת בכיוון המעניין שהתווה בעבודתו בביאנלה השנייה לאמנות בהרצליה בשנה הקודמת: תיעוד הדיאלוג הנצחי בין האמן לדימוי, דימוי שנגזר מהציר זמן, מקום והאובייקט שמתייחסים אליו, תוך שהאמן פועל להקפיאו ולנסות להביאו אל חלל התצוגה ולהגישו לצופה מבלי להורגו – כאן ועכשיו (באופן זמני כמובן…).
אם בביאנלה הציג האמן תערוכה חדשה בכל יום, הפעם הוא מתמקד בנושא אחד – דימויים של מקום: מבנים בשלבי בנייה והריסה שונים, מבנים בשלבי תפקוד שונים שאינם ממלאים את ייעודם המקורי. את הדימויים שנאספו בשנים האחרונות צילם מטלון במצלמת פורמט גדול (תוך שתילת אלמנטים גרפיים וטקסטואליים). תשליל הצילומים נסרק, והעיבוד הדיגיטלי שבוצע יצר דימוי חדש מהכלאת הנגטיב והפוזיטיב. התוצאה מוקרנת על קירות הגלריה.
"בכל פעם יוקרנו עשרה דימויים מתוך כ-30", אומר מטלון, "כך שבכל יום התערוכה והאוצרות יכולים להשתנות ולהגיב לפרמטרים שונים, כמו מצב רוח, המצב הפוליטי בארץ וכיו"ב".
מטלון אינו מעלה לדיון רק את נושא הצילום האמנותי בעידן הדיגיטלי אלא גם את נושא "האמנות כמוצר". אם במסגרת עבודתו בביאנלה ניתנה לצופה האפשרות לקבל את הדימוי שיצר האמן בסופו של ערב (אחרי שהודפס במקום חינם) – הרי כאן אין תמונה, אין חומר, רק דימוי חמקמק.
צפון אמיתית, דרום בהירה, 11.3–17.4, גלריה Contemporary by Golconda, הרצל 117, ת"א.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

תגובות אחרונות

עוד