12.7.11

עושים רוקנרול

תערוכה מקיפה מתעדת את הוויז'ואל של הרוק בארץ כפי שנחקק בזיכרון הקולקטיווי עוד מימי להקת החלונות הגבוהים בשנות ה-60, בצילום המגורען של אריק איינשטיין, שמוליק קראוס וג'וזי כץ, ועד להופעות הפרובוקטיוויות של שנות ה-80 עם הקליק, שולץ האיום, פורטיס וסחרוף, וזקני צפת הצעירים מראשית שנות ה-90.

התערוכה, המוצגת בבית האמנים בתל אביב על פני בניין שלם, מציבה לראשונה את היוצרים הגרפיים והצלמים בחזית הבמה כשותפים שווים למוזיקאים

לצד הנוסטלגיה אפשר להבחין בהתפתחות האמנותית של הוויזואליה הרוקיסטית בארץ: בתחילת שנות ה-60 ניכרה בבירור השפעת הביטלס ועטיפות התקליטים שלהם. הקולאז' של סרג'נט פפר השפיע על הקולאז'ים של דוד טרטקובר לכרזות ולעטיפות של אריק אינשטיין, שלום חנוך ואחרים. בשנות ה-80 אפשר לראות את השפעת האמנות האקספרסיווית בעטיפות התקליטים שעיצב איתן פימנטל לאהוד בנאי ובהשפעות של קית' הרינג על שרי ארנון בעטיפות הסינגלים לקורין אלאל. סגנון אקספרסיווי נראה גם בציורי אורי ליפשיץ לשלום חנוך ושמוליק קראוס, שחלקם הופיעו על גבי עטיפות לתקליטים. עוד בתערוכה, צילומי תדמית שביימו מיכה קירשנר וורדי כהנא ושיצרו שפה תקשורתית מזוהה, קליפים מכל הזמנים, עיתוני רוק וכרזות מאוספים שונים.

מהר, לפני שייגמר. בית האמנים, תל אביב. עד 22.7.11

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
26.5.11

שבוע העיצוב בתל אביב

העיצוב הישראלי שוב חוגג בכמה מסגרות חשובות. זה התחיל בסלון העיצוב הבינלאומי במילנו בחודש שעבר, ממשיך בשבוע העיצוב שנערך בכל הגלריות ברחבי חולון (ובכלל זה המוזאון לעיצוב), ומגיע לשיאו בתערוכת עיצוב מקיפה בבית האמנים בתל אביב, שבה מסכמים 15 שנות עיצוב ישראלי כפי שהתבטא בתצוגות בגלריה פריסקופ.

כמחווה לגלריה פריסקופ, שהיתה המנוע העיקרי לפריחת העיצוב המקומי האמנותי, מוצגת "פריסקופטיבה" – תערוכה של מיטב עבודות העיצוב הישראלי מהשנים האחרונות

כ-150 עבודות, מעיצוב מוצר דרך עיצוב קרמי ועד עיצוב תכשיטים, משקפות את יחסי הגומלין בין פעילות הגלריה לתרבות העיצוב המקומית. 40 משתתפים מהמשפיעים ביותר בעיצוב המקומי נבחרו על ידי האוצרת זיויה קיי בזכות פעילותם המשמעותית. העבודות שנבחרו הן איקונות שנחרתו בזיכרון הקולקטיווי ותרמו להתפתחות העיצוב בארץ. התערוכה בכל חללי בית האמנים מוצגת על שביל אבנים שיוצר רצף רעיוני ואחידות בהצגת המוצרים. זו תערוכה חשובה והיסטורית, שבפעם הראשונה בארץ מציגה אספקלריה מקומית בעלת אמירה אמנותית.

בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב. עד 11.6. הכניסה חופשית

תגובות

  • 01

    אחלה מוזיאון/גלריה,צריך יותר יחסי ציבור בקרב תושבים גם בשכונות מרוחקות. ישר כח לעושים במלאכה

    זיוה29.12.11

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
22.5.11

שקט, חופרים

ב"חפירות מאוחרות", תערוכה של נדב ויסמן בגלריה שלוש בתל אביב, מיצבים מורכבים מאיברי אדם – עצמות ושיניים – יוצרים גופים אנטומיים כספינה, מכונה ובית, ויחד בונים עולם חדש ואינטגרלי לאדם. דמויותיו – ראשים גדולי ממדים או נטולי גוף, משבשות יחסי מידות מול שאר האובייקטים ומייצרות חוסר אוריינטציה המעמיד אותנו בלב ריאליזם פנטסטי.

בנייה ופירוק, מלאות וריקות, מושג "הבית" וחיבור האדם לעולם שהוא נטוע בו, הם נושאים הנבחנים בתערוכה דרך מיצבים ואנימציה

"מדובר באמן שהוכתר על יד המבקרים כאחד המעניינים והמרתקים ביותר שיש", מכריזים בשלוש, ואכן, זאת הזדמנות נהדרת להתוודע לאמן שהציג גם במוזאון הלאומי בטייוואן ובביאנלה בקוריאה, ושיצירתו מעוררת התפעמות, ומיצביו רבי-ההמצאות מעלים חיוך.
חפירות מאוחרת, נדב ויסמן. גלריה שלוש, מזא"ה 7 תל אביב. עד 25.6

תגובות

  • 01

    התערוכה של נדב מאוד מעניינת. הוא מרכיב ומפרק ויוצר משפחה(בווידיו), כמו כן ההתעסקות בעצמות שמרמז על "חזון העצמות היבשות", כלומר יש חיים בסופו של דבר.

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
3.5.11

ים השיבולים

בחודש שעבר התקיימה בנמל יפו התערוכה "שיבולת" – תערוכת סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. העבודות נעשו במסגרת הקורס Site Specific, העוסק בתקשורת חזותית במרחב.

במסגרת התערוכה הוצבו בשטח הנמל מיצבים טיפוגרפיים שונים שיצרו הסטודנטים, העוסקים בתכנים הסובבים את הנמל, את יפו ואת האנשים שם

כך לדוגמה, שלומית סאוור יצרה שביל טוקבקים לאורך המזח; עבודה של אלעד רחמין מתלבשת על תרשים הרצפה הקיים ומספרת על אנשי הנמל; ואהובה ליבור מביאה מתכונים מאת הדייגים על גבי המחסנים הנמצאים בבעלותם. ענת קציר, מנחת הקורס, מספרת: "כל ההרפתקה הזאת החלה כשחברת 3M פנתה אלינו עם סדרה חדשה של מדבקות לתנאי חוץ, המתאימות להדבקה על כל טקסטורה. ניצלנו את ההזדמנות ובשיתוף עם נמל יפו יצרנו תערוכה שלא רק מוצגת בנמל אלא גם עוסקת בתכנים המתקיימים בו. כל העבודות הן דו-לשוניות (עברית וערבית) ועוסקות במפגש הטעון והמרתק בין שתי השפות ושני העמים".

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
1.5.11

ישראלים במילנו

שבוע העיצוב במילנו הוא מוקד עלייה לרגל לחובבי העיצוב וסמן לחידושים הבאים עלינו בשנים הבאות. השנה התרחב הייצוג הישראלי

בתערוכה המקיפה "פרומיס דיזיין", שאצר המעצב הישראלי שחי באיטליה אלי רוזנברג, היה אפשר לראות 50 מעצבים ישראלים שהציגו את הסצנה המקומית, כשהדגש הושם בעיצוב רעיוני ולא מסחרי

בין שאר המעצבים השתתפו פיני ליבוביץ, טל גור, סטודיו DAG, רדיש ואחרים, לצד צעירים כמו גל בן ערב, אולגה קרבצנקו ואביעד פטל. לצד תערוכה זו הציגו סטודנטים מבצלאל לתואר ראשון ושני, וחברת "טאלנטס דיזיין" בהנהלת האדריכל גל גאון, שמייצגת מעצבים ישראלים בארץ ובחו"ל, כמעין גרסה מקומית לדרוך דיזיין ההולנדית. בעבר זכה הייצוג הישראלי במילנו לתהודה ולהצלחה בינלאומית, בעיקר בכתבות עיתונאיות ובייצוג בתערוכות. יש לקוות שגם הפעם תחזור ההצלחה על עצמה, ואולי תתבטא גם בחוזים מסחריים.

תגובות

  • 01

    אחד האומנים הרציניים והאינטלקטואלים. ראיון מעניין

    חגי15.5.11

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
15.3.11

הקולקטיב

התערוכה "הקיבוץ – אדריכלות ללא תקדים", שייצגה את ישראל בביאנלה בוונציה ב-2010, מוצגת בימים אלה במשכן לאמנות עין חרוד, ועוסקת בערכים אדריכליים בקונטקסט החברתי והתרבותי של צורת ההתיישבות הישראלית ביותר.

החלום של שוויון, עזרה הדדית ושותפות של רכוש וקרקע משתקף בביטוי אדריכלי וסביבתי שאין שני לו

הקיבוץ בתחילת דרכו תפקד כמרחב אחד המכיל את כל החללים הנדרשים לחיים, כגון חקלאות, תעשייה, תרבות וחינוך, ללא בעלויות פרטיות על הקרקעות. האתגר העיקרי של אדריכלי הקיבוצים היה להתמודד עם מערכות יחסים פנים-קיבוציות ועם יחס לנוף ולסביבה – בעיקר בדמותם של מבני ציבור מרכזיים, יחידות מגורים צנועות ומבנים יצרניים. בשנים האחרונות הקיבוצים עוברים מתיחת פנים, וכדי לשרוד הם משנים את פניהם ועוברים מתפיסה כלכלית שוויונית של "עבוד כפי יכולתך וקבל לפי צרכיך", לעקרונות של פרנסה על פי כללי השוק החופשי. להפרטה דרגות שונות. בחלק מהקיבוצים עדיין קיים בסיס של סבסוד ובסיס חברתי, ואילו חלק מהקיבוצים מאבדים לחלוטין את אופיים השיתופי ועוברים הפרטה מלאה. מקובל לחשוב שהמודל הניסיוני הראשוני של הקיבוץ מיצה את עצמו.

התערוכה עוסקת בשאלה כיצד אפשר ליצור מודל משופר של קיבוץ עכשווי, שיהווה תחליף לתפיסות המגורים הפרווריות

המקדשות את כלי הרכב ואת ריכוזיות הפונקציות, ולהפחתת השירותים שהאזרחים מקבלים מהמדינה. התערוכה היא תערוכה אקטיווית, והיא מציגה העתקים של מסמכים אדריכליים וצילומי מבנים ואווירה בקיבוצים שונים. מדובר בעשרות ואולי מאות העתקים של כל מסמך, וכל מבקר יכול לאסוף על פי בחירתו את המוצגים החביבים עליו. המבנים המוצגים בתערוכה תוכננו על ידי מיטב האדריכלים שעבדו בארץ, ובהם: אריה שרון, ריכרד קאופמן, יעקב רכטר, רוברט בנט, שמואל מסטצ'קין ושמואל ביקלס, שגם תיכנן את המוזאון בעין חרוד. עד 30.3

תגובות

  • 01

    אהבתי את רעיון החלוקה והאיסוף של העותקים על-ידי המבקרים המשוטטים בתערוכה. מזכיר קונספט דומה שהיה לפני יותר מעשור בביתן הלנה רובינשטיין בתערוכה של צ'ארלס וריי איימס (שם הגדילו ועשו ואף חילקו אוגדן לחומרים שאספת)

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
9.3.11

מה חדש במטבח

מיטב החידושים והטכנולוגיות בתחום המטבח הוצגו בתערוכה היוקרתית Living Kitchen, שהתקיימה בקלן, גרמניה, בתחילת השנה. התערוכה, על מגוון החברות המובילות בתחומי עיצוב המטבחים, הפרזול והמכשירים החשמליים הנלווים, מיצבה את חלל המטבח כמרכז תקשורת ביתי.

אין עוד חלל ביתי ששינה פניו מן היסוד בשנים האחרונות כפי שהשתנה חלל המטבח

מנהלי התערוכה הכריזו כי גם עתה ימשיך המטבח לתקשר ויזואלית עם שאר חלקי הבית, ועיצובו ייצור דיאלוג מפרה והמשכי לעיצוב הכללי של בית המגורים.
סיור בתערוכה חשף פיתוח טכנולוגיות חדשות ושילוב חומרים בלתי צפויים בעיצוב חזיתות המטבח, דוגמת שימוש בקרבון ובחומרים שמשמשים לעיצוב מכוניות יוקרה. אפשר לראות פיתוח מואץ של מרכזי שליטה חכמים שיתפעלו את המערכות האלקטרוניות המתקדמות, שימוש רחב בטכנולוגיית הלד לתאורה ושילוב סאונד. פתיחת הדלתות והקלפות בשלט רחוק וארונות חשמליים מדגישים את הצורך בנוחות ובפונקציונליות שהמטבח העכשווי מציע לצד הוויזואליה המעוצבת.
את הפן הירוק של העיצוב אפשר לראות באגף המכשירים החשמליים למטבח. כל החברות המובילות בתחום נותנות דעתן לחיסכון באנרגיה, ומספקות אפשרויות רבות של תוכניות חסכוניות. מאחר שהצרכן העכשווי מתעניין יותר ויותר באיכות המזון שהוא צורך, בטריות שלו ובשמירה על מרב הוויטמינים המצויים בו בזמן בישול, המוצרים החדשים מאפשרים מגוון תוכניות, כמו כרטיסי טריות במקררים או מקררים שיודעים להציע אחסון אידאלי לשמירת הטריות ואורך חיי המזון על פי מרכיביו. מערכות אחרות יודעות לתת תוכניות בישול ששומרות על הרכב הוויטמינים של המזון.
עיצוב מוצרי החשמל מתיישר עם הקו הכללי של המטבח, בין שבחזרה לרטרו בצבעוניות הפסטלית וקווים רכים ובין שבצבעים יסודיים בשחור ולבן. הפתיחות של המטבח אל הסלון הביתי דורש יחס עיצובי בהתאם. כך לדוגמה,

קולטי האדים של Foster נראים כתכשיטים ובעלי מנועים שקטים, שאינם מפריעים ליושבים בסלון

שאלנו את שירלי טוראל ממטבחי רגבה מה הלהיב אותה בתערוכה, וזה מה שהיא השיבה:
"הקשר לטבע והחומרים הטבעיים כמו עץ בעיבודים מיוחדים – נכח בצורה בולטת מאוד בתערוכה. המגמה הטבעית הכתיבה צבעים בגוני אדמה, אפורים, גוונים מעושנים ואף גוונים אופטימיים כמו כחול וירוק. ניכרת השפעה גדולה על עיצוב המטבח מתחום ריהוט הסלון, ובמיוחד הספריות בסלון. ההשפעה מתבטאת בשילוב יחידות פתוחות, המנוגדות לארונות בעלי דלתות ענק אטומות. כך נוצר משחק מקסים של פתוח וסגור".

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
27.1.11

אם לא תאכל יבוא אוצר!

העיסוק באוכל הפך לטרנד רב-תחומי, שהגיע לשיאו בתוכנית הטלוויזיה מאסטרשף. על אותו גל אופנתי מוצגת כעת תערוכה מקיפה – "משחקים באוכל", במשכן לאמנות מאירוב בחולון. התערוכה דנה בפן העיצובי של האוכל ומגלה את

הפוטנציאל הגלום באוכל כחומר גלם שאפשר ליצור ממנו מוצרים, תכשיטים, טקסטורות אדריכליות ומחאה חברתית

עד שקשה לזכור מה המקור ומה הייעוד האמיתי והבסיסי של המזון. היוצרים (רובם מעצבים צעירים) בוחנים את גבולות החומר ועד כמה רחוק אפשר ללכת עם המושג אוכל ועם היחסים שבין הכלי לתכולתו: בין העבודות המעניינות ניתן לציין את הכלים העשויים קליפות פרי הדר מיובשות של אורי זוננשיין, שנעשו כפרויקט גמר בבצלאל ועדיין יש בהם רעננות; התכשיטים מירקות ופירות של יעל פרידמן ממשיכים את השפה העיצובית שהנחילה המעצבת אסתי קנובל, שעוסקת בחומרים פשוטים ונמוכים בעיצוב תכשיטים בעלי אמירה קונספטואלית; באותה רוח אפשר לציין גם את רועי וספי ינאי, שיצר מוצרים מחצילים; ותצלומי המזון האדריכליים של נעמי אנילוביץ משחקים בטקסטורות וצבע שמעניקים לפירות והירקות רוח הומוריסטית. אוצרת: מאיה דבש.
אף שחלק מהמוצגים צפויים, התערוכה מעוררת שאלות על תעשיית המזון המודרנית ועל הטרנדיות הבלתי נסבלת של העיסוק במוצרי יסוד קיומיים.

המשכן לאמנות מאירוב, חולון, עד 5.3

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
4.1.11

על ארבע

הכיסא – אובייקט יסוד בעולם העיצוב, ימשיך ללוות את התרבות האנושית והמנעד השימושי שלו ילך ויתרחב, כך כותבים עזרי טרזי וענת בנבנישתי, אוצרי התערוכה "כיסא הוא כיסא הוא כיסא" בגלריה פרדיגמה בתל אביב.
בתערוכה 17 כיסאות של מיטב המעצבים הישראלים שמתמודדים עם האתגר העיצובי. חלק מהמעצבים בחרו לחזור ליסודות המורפולוגיה של הכיסא ולבדוק מאין התחיל ולאן אפשר לקחתו, כפי שנראה אצל יעקב קאופמן בכיסא שנוצר מצינור ומתייחס למקורו כגזע עץ גולמי, אצל אילון ערמון בכיסא מחומרי יסוד כעץ לביד ומַחבר מתכת פשוט, ואצל רון קלברזי, שמשתמש בכלי נגרות ומעמיד כיסא על כליבות שהופכות לרגליים. מעצבים אחרים בחרו להעניק לכיסא יחס אמנותי קונספטואלי שבודק יחסי כוחות בין רכות הישיבה לאווריריות הצורה, כפי שעשתה אפרת ברק, או חבישת כיסא פצוע, כפי שעשתה נועם טבנקין.
אף שבחלק מהמוצגים אפשר לזהות את ההשפעות (עובדה שמקטינה את ההפתעה והחידוש), התערוכה מציבה אתגר הן לצופים והן ליוצרים.

פרדיגמה, אחד העם 60, ת"א. עד 28.1

תגובות

  • 01

    אם זה עיצוב אז זה רע מאד, אם אומנות אני מקווה שיש סיפור ממש טוב לגבות את המפגעים הצורניים הנ"ל

    יובל6.1.11

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
28.12.10

מה קשור

בדומה לאמנים הקונסטרוקטיוויסטים של סוף המאה ה-19 או לאחים קמפנה, שיוצרים אובייקטים מחוטים מלופפים על מבנה מתכת, כך גם המעצב הישראלי יאיר גוטרמן נקלע לרשת סבוכה של קשרים… "קשרים הם כמו יחסים בין אדם לרעהו או אדם לאלוהיו”, אומר גוטרמן, ומעצב מערכת קשרים שהוא מבטא דרך סבך חוטים הקשורים זה בזה או מסתבכים אלה באלה, נמתחים על גבי מסגרות מתכת, ובתוך כך גם יוצרים אובייקטים פיסוליים שבוקע מהם אור. הקשרים הכאוטיים המתוחים כקורי עכביש יוצרים מארג רישומי קווים המנהלים דיאלוג עם גלילי טבעות המתכת, ומתעצבים כגופי תאורה מרשימים.

גלריה פריסקופ, בן יהודה 176, ת"א. עד 30.1.11

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו