מיקרו בניין או מקרו רהיט: מיצג שבוחן מושגי יסוד באדריכלות

"פיל לבן", מושג שמקורו בנוהג של מלכי סיאם להעניק במתנה פיל לבן (הקדוש לבני המקום) לחצרנים, ואלה נאלצו לשאת בעול אחזקתו עד להתרוששות, הוא ביטוי גנאי המשמש אותנו בעיקר לתיאור מבנים אדריכליים שגורמים לבעליהם הפסדים. בשם זה בדיוק בחר האדריכל Jimenez Lai לקרוא למיצג החדש שלו, שניחן בכמה תכונות לא שגרתיות, בין השאר: אפשר להעמידו באופנים שונים בחלל, הוא יכול להתגלגל באופן חופשי בלי תלות בגרוויטציה או באוריינטציה קבועה מראש, ונוסף על כך, הוא קשה וקר מבחוץ ורך ועדין מבפנים – חלקו החיצוני עטוף בפוליקרבונט (חומר תרמופלסטי המשמש ביישומים תעשייתיים ורפואיים) שקוף למחצה ושכבת הפנים שלו עשויה עור פרה.

התוצאה היא מעין "בית" קטן ומוזר שמספק ליושבים בתוכו חלל נעים ומוגן יחסית וניחן ביכולת להשתנות בהתאם למשתמשים ולסביבה, ומנגד, הוא בעל נוכחות הדומה לפיל בחדר

המיצג, מבית היוצר של Bureau Spectacular, גוף לאקספרימנטים בעיצוב אדריכלי שהקים חימנז ב-2008, הוצג בגלריה Land of Tomorrow, ומהווה למעשה ניסוי רדיקלי בקנה מידה קטן, הבוחן מושגי יסוד באדריכלות, כמו יחסי פנים-חוץ, גמישות חלל וכד', וקורא תיגר על הטכניקות המקובלות בשדה. (נדב שחורי)

אהבתם?

• Bureau Spectacular
• Jimenez Lai
• מיצג
• פיל לבן

תגובות

• אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

בשנת 1666 הניח אייזק ניוטון לקרן שמש לחדור מבעד למנסרת זכוכית, ושינה לעד את מה שידענו על אופטיקה וצבע. מיצג Prisma 1666 מצדיע לניסוי בפורמט עדכני

כולנו רוצים להיות חדשניים ופורצי דרך, ובמרוץ קדימה לתגלית הבאה לפעמים שוכחים שהרגליים של חדשנות אמיתית נטועות עמוק בעבר. המיצג Prisma 1666, הקרוי על שם ניסוי הנפיצה המפורסם שערך ניוטון ב-1666, הוא הצדעה לעבר – עם הפנים לעתיד. בניסוי, שנחשב עד היום לנקודת ציון בתולדות מדע האופטיקה ובהתפתחות תאוריית הצבע, הניח ניוטון לקרן שמש לעבור דרך מנסרת זכוכית, והוכיח כי צבעים נוכחים באור "לבן" לכאורה. במיצג האינטראקטיווי, 15 קוביות קריסטל מפוזרות על גבי מצע לבן, שעליו נקודות הקרנה של אור. הצבעים המשתקפים דרך גופי הקריסטל יוצרים קומפוזיציה עשירה, צבעונית ומשובבת עיניים. אינטראקציה עם הקהל מתאפשרת באמצעות ממשק מגע, ומדמה את הניסוי של ניוטון בפורמט עדכני ומעורר השראה. גם בתערוכה הבינלאומית למדע ואמנות בשנחאי חשבו כך, ובחרו להעניק למיצג את פרס העיצוב הקריאייטיווי לשנת 2011.
Prisma 1666 הוא פרויקט משותף לחברת המולטימדיה Wonwei  ול-Super Nature Design, המתמחה בעיצוב אינטראקטיווי, תקשורת ויזואלית וניו מדיה.

PRISMA 1666 – Interactive Installation from Wonwei on Vimeo. (נדב שחורי)

אהבתם?

• Prisma 1666
• אור
• אייזיק ניוטון
• מיצג
• עיצוב אינטראקטיווי

תגובות

• אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

באיינדהובן הסתיים זה עתה הפסטיבל השנתי Glow, הנותן במה לאמנים ואדריכלים להציג את המילה האחרונה בתחום התאורה המלאכותית

נושא הפסטיבל השנה היה "אשליה ומציאות", והצופים התבקשו לבחון באיזה אופן, אם בכלל, החוויה העירונית מתעצמת באמצעות תאורה מלאכותית. ובמילים אחרות: איפה מסתיימת האשליה ומתחילה המציאות, או מהי הנקודה שבה אמנות הופכת לחוויה?
21 עבודות הוצגו השנה בפסטיבל, וכחלק מהקונספט האורבני הן פוזרו במסלול מעגלי ברחבי מרכז העיר, לפי שני נושאים: נושא אחד היה הכיכרות המרכזיות. האמנים התערבו בכיכרות והשתלבו באטמוספרה האינטנסיווית של הרחובות המסחריים והצבעוניים; נושא שני היה גדות נהר הדומל השופעים ירק, שם היה האתגר המרכזי ליצור נגיעה עדינה בקונטקסט הקיים. התוצאה: המסתוריות והחיוניות של האור כחומר בנייה חצי מוחשי משתלבות בחזיתות הבניינים ובחללים הציבוריים המגוונים של איינדהובן, ויוצרות תחושה צבעונית ואינטראקטיווית למדי.

לפסטיבל Glow 2011

(נדב שחורי)

אהבתם?

• Glow
• איינדהובן
• פסטיבל
• תאורה

תגובות

• אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

Thomas Heatherwick הוא ללא ספק אחת הדמויות המרתקות בדור הבא של סצנת ה"סטארכיטקטים"

רק בן 41 וכבר הספיק למצב את עצמו כאחד הכישרונות הבולטים בעולם העיצוב. הוא נוהג לתאר עצמו כמעצב תלת-ממד, ומהות הקיום של הסטודיו שלו היא יצירת פרויקטים יוצאי דופן, מעוררי מחלוקת ועוצרי נשימה. אחד הפרויקטים הראשונים שזיכו אותו בפרסים ופרסום הוא ה-East Beach Cafe. הוא חתום בין היתר על הביתן הבריטי באקספו 2010 בשנחאי, על מקדש בודהיסטי ביפן, על ZigBag ועל שלל עיצובים ופסלים בתחומים שונים. נראה כי היכולת שלו לעבוד בכל מדיום, החל בעיצוב אופנה דרך פיסול וצורפות וכלה בתכנון שכונות וגורדי שחקים, היא חלק מסוד ההצלחה.

לאחרונה חשף הת'רוויק פרויקט חדש של כמה מגדלי מגורים סמוך ליערות הגשם במלזיה. המגדלים מתוכננים בתצורה ייחודית המספקת את הדרישות הכלכליות של האתר – שמירה על ערך גבוה של הדירות בקומות העליונות ויצירת מרחב שאינו פוגע במערכת האקולוגית הטבעית של יערות הגשם ומאפשר למגורים להתקיים לצד הסביבה הירוקה והפורה.

הת'רוויק מגיב הלכה למעשה לגישה הנוכחית של תכנון גורדי שחקים ושתילת כמה עצים לצדם באמתלה אקולוגית

על ידי הסרת מסת הבנייה במפלסים הנמוכים נפתח שטח ציבורי שלם שמאפשר דו-קיום בין הטבע והנוף, ואשר מוכיח שאין בהכרח סתירה בין אקולוגי לכלכלי, וכי "גרין ווש" זה לעצלנים או חסרי דמיון.
(נדב שחורי)

אהבתם?

• Thomas Heaterwick
• אדריכלות
• מלזיה

תגובות

• 01

  וואי איזה מהמם !!

  נעם30.11.11
• 02

  מדליק

  neharo30.11.11
• 03

  הפרוייקט של THOMAS HEATHERWICK באקספו הוא גאוני בכל מובן. השמוש בזרעים, ה"שערות" האופטייות המרוחקות מעט זו מזו, התנועה ברוח והתנות בשמיים שיוצרות שנויים מחוץ למבנה ובתוכו. האיש הוא גאון והגשתו הצנועה בסירטון רק מדגישה את זה.

  ישראלה הרגיל1.12.11

הוסף תגובה

תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

פתאום קם בית ומחליט לשלוח עין עצלה (וחיננית) לעבר השכנים

במרץ השנה הושלמה בנייתו של בית פרטי בן שלוש קומות ב-Abiko City, הממוקמת צפון-מזרחית לטוקיו. הבית שייך לזוג אספני רהיטים ובעלי ממון, שדרשו חללים גמישים לשימושים שונים. מי שנעתר לאתגר הוא האדריכל Shigeru Fuse, שניגש לצפיפות אזור המגורים חמוש בצורניות מונוליטית עשויה בטון מזוין ומשופעת פינות. שני נפחים עיקריים מזדקרים לעבר חזיתות הרחוב ומסוככים על הכניסה ועל החניה. לצדם תוכנן נפח זיזי נוסף בעל פתח גדול המאפשר חדירת אור לחללי הפנים. מרחב המחיה הראשי יושב גבוה מעל הרחוב, ולמעשה השפה החיצונית של הבטון, שעשוי מקשה אחת, חודרת למרחב הפנימי של הבניין, וכך גם הזוויות הלא סטנדרטיות. התקרה הגבוהה, לצד הדינמיות הרב-זוויתית, מעצימה את תחושת המרחב ואת האופי האוורירי והוורטיקלי של המבנה כולו למרות כבדות החומר. נדמה שהאדריכל התייחס לתכנון הבית כמאבק או כמרדף אחר צורה הנובעת מרציונליות היחסים המרחביים השונים במבנה. השימוש בצורניות מרובת זוויות ודמוית פריסקופ, לצד השתקפות ושבירה של האור, מעניקים תחושה של מרחקים שונים ומגוון בעל אופי עדין, למרות החומריות הדחוסה. (נדב שחורי)

אהבתם?

• Shigeru Fuse
• אדריכלות
• בטון
• חללים
• יפן

תגובות

• אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

כוראוגרפיית רשתות אלחוטיות במרחב העירוני מציגה עיר רפאים

בדצמבר האחרון פשטו סטודנטים בבית הספר לעיצוב ואדריכלות של אוסלו (AHO) ברחובות העיר, במטרה להפגין את המרחב הסמוי מן העין של רשתות אלחוטיות. הפעולה נעשתה במסגרת פרויקט אינטראקטיווי שבחן את נוכחותן של רשתות אלחוטיות במקומות עירוניים וכן את אופן פריסתן. מדובר במחקר ויזואלי, שבאמצעות טכניקה מתחום הקולנוע ובעזרת מוט בגובה ארבעה מטרים המכוסה ב-80 נורות בעלות חיישנים, בדק את עוצמת שידור ה-WiFi ברחבי העיר. על ידי צילום בחשיפה ארוכה יצרו הסטודנטים מסמך ויזואלי שמיפה את הטופוגרפיה הסמויה.
אוסלו החשוכה היא מצע אידיאלי לציור אור, ובמהלך כמה שבועות של הליכה, מדידה וצילום, הוצגו רשתות המרחב העירוני כשהן חושפות איכויות משתנות: מקוטעות, מבליחות, מעומעמות, זוהרות ומגיבות לריכוזי בניינים ולשטחים פתוחים. הכוח ועקביות הרשת מעידים על אופי הסביבה הבנויה ועל יחסי הכוחות בין הממד הפיזי לווירטואלי, ומשקפים גם את המעמד הדומיננטי ואת ההשפעה העצומה של משדרי הרשת על חיינו. התצוגה הגרפית מצליחה לבטא את היחסים בין רשתות WiFi והסביבה הפיזית, כשצורות אדריכליות, חומרי בנייה וצורת הנוף האורבני מעצבים את אופן הפריסה והשימוש ברשתות האלחוטיות.

Immaterials: Light painting WiFi from Timo on Vimeo. (נדב שחורי)

אהבתם?

• AHO
• אדריכלות
• אוסלו
• אינטרנט
• ציור אור

תגובות

• אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

אוניברסיטת אוקספורד זכתה באישור להקמת מתחם מעבדות לכימיה בתכנון פרנסיס ג'ונס מורהן טרופ (FJMT), בהחלטה שנתקבלה פה אחד על ידי ועדת התכנון במועצת העיר אוקספורד. סכמת התוכנית תוארה כאחד הבניינים החדשים הבולטים ביותר באוקספורד. הפרויקט, המכונה Chemistry Oxford, יכלול את מעבדת המחקר לכימיה הקיימת וממוקמת במתחם המדע של האוניברסיטה, וגם יחבר ארבעה בניינים שונים. בשטח של כ-20,000 מ"ר נוספים יוקמו מתקנים לצורך מחקר מדעי, העומדים בדרישות המאה ה-21 ואשר יאפשרו למדענים להתמודד עם הבעיות החשובות ביותר העומדות בפני האנושות כיום, בעיות מעולם הרפואה, האנרגיה והאקלים.

העיצוב מציג הרכב דינמי של צורות אדריכליות המתייחסות באופן דרמטי לסביבה הבנויה, לדרכים הראשיות המקיפות אותה, וכן ליצירת זהות מרגשת, במיקום בולט במיוחד

חזית המבנה מורכבת מרפפות עץ אוטומטיות, ותורמת להגדרתו של חלל מזוגג מאוורר ושקוף מאוד. מערכת זו מספקת את החזית הכפולה של הבניין החדש, והיא בעלת איכות חומר גבוהה ושקיפות מגורענת, שנועדה להשלים את הצבע ולשלוט על אופן חדירת האור והאוויר הטבעיים לבניין. זאת במטרה לצמצם את צריכת האנרגיה ולהפוך, על פי הצהרת המתכננים, למבנה הצורך את כמות האנרגיה הנמוכה ביותר למתקן מסוגו. קנה המידה של הפרויקט והתייחסותו למרקם העירוני הם חלק ממורשת האדריכלות של אוקספורד, וסדרה חדשה של שטחים פתוחים בנוף תיצור ותשלים את הקונספט של "כימיה ירוקה".

לאתר FJMT (נדב שחורי)

אהבתם?

• "Chemistry Oxford"
• FJMT
• אוקספורד

תגובות

• אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

ADA היא יצירת אמנות ברוח הביוטכנולוגיה, שיצרה האמנית הפולנייה Karina Smigla-Bobinski. היצירה היא עבודה של דו-שיח רבגוני, ניו מדיה ללא חוטים ומסכים, בעלת אסתטיות פסיכדלית יוצאת דופן. מטרתה היא השארת עקבות מורכבים, שלא האמן ולא המבקר בתערוכה מסוגלים לפענח. ככל שהמבקרים פעילים יותר, כך נעשה הדפוס בלתי ניתן לפרשנות. ADA היא יצירת אמנות עם נשמה, המפעילה את עצמה כיצור פוסט-תעשייתי – פסל המייצר אמנות בעצמו, כמעין היבריד מולקולרי. זוהי מכונת אמנות אינטראקטיווית בדמות בלון הליום ענק ושקוף, עטוף חיצי פחם, המרחף בחופשיות בחלל היצירה ומפזר (באמצעות עפרונות הפחם) קשקושים אקראיים ובלתי נשלטים על הקירות והרצפה. התפוקה האוטונומית הזאת מונעת על ידי המבקר האורח, ואף על פי שדי בדחיפה קטנה של הכדור העגול והאסתטי הזה, אין ביכולתו של הקהל הפעיל בתערוכה לביית אותו.

הכדור הוא למעשה שחקן עצמאי, שבדומה לפלט אקראי של מחשב, מייצר תבניות יצירתיות בלתי צפויות ברחבי חלל התצוגה

אמנות עכשווית מרתקת כמו ה-ADA של קארינה מעלה ללא ספק שאלות מהותיות על אופיים של חללי התצוגה העתידיים ועל צביונה ומורכבותה של האומנות שנצרוך בעתיד הלא רחוק. ADA היא חלק מ-File – Electronic Language International Festival, המתקיים בכל שנה בסאו פאולו בברזיל, ושמציג אמנות אינטרנט, חומרים תיעודיים ומיצגי ניו מדיה שאפתניים.

לאתר האמנית (נדב שחורי)

אהבתם?

• Karina Smigla-Bobinski
• ניו-מדיה
• סאו פאולו

תגובות

• אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

TUNNEL from cantoni-crescenti on Vimeo.

אמנות קינטית מוסיפה עוד ממד ליצירה ומצליחה לבטא תחושת זמן שאינה אפשרית ביצירות נייחות. לפסלים קינטיים שלושה סוגי תנועה: תנועת מכונה המופקת באמצעות קפיצים וגלגלי שיניים, תנועה טבעית שנוצרת על ידי כוחות פיזיקליים: רוח, ים וכו', ותנועה אנושית, שהמשתמש מפעיל. Tunnel הוא פסל קינטי מהסוג השלישי, פרי יצירתם של צמד הברזילאים Cantoni-Crescenti. הפסל מורכב מ-90 חלקים דמויי אכסדרה.

כל תנועה על גבי המתקן יוצרת הפרעה בתפקוד ובפוזיציה של המשתמש וזאת על פי גובהו ומשקל גופו

משתמשים רבים יכולים לעמוד בלב הפסל באותה העת. בעזרת כוח המשיכה המכונה מתרגמת את משקל הגוף בצעד הראשון, ועל פיו קובעת את זווית טלטול הפרגולה הקינטית. במהלך המעבר בצינור, הפרגולה יוצרת מגוון טלטולים בהתאם לזווית הגוף ולכמות האנשים. האפקט הקינטי, התנועה המתמדת, הניקיון האסתטי של חומרי הפסל, השתקפות האנשים והצל שהפסל מייצר כלפי חוץ, הופכים את הפסל לחוויית ניו-מדיה של ממש ולא רק חוויה חללית דינמית.

מוזאון חדש לחקר האוקיינוס בתכנונו של האדריכל Steven Holl ייחנך ב-25 ביוני ב-Biarritz, צרפת. מוזאון Cité de l’Ocean et du Surf מיועד לשוחרי פנאי וחובבי ים, והוקם במטרה לעודד את המחקר בתחומים ימיים בהקשרים רחבים של חינוך, מדע, אקולוגיה וסביבה. את המבנה תכנן הול יחד עם האמנית והאדריכלית הברזילאית Solange Fabião. המתחם מורכב ממבנה המוזאון, אזור תצוגה וכיכר.

צורניות המבנים נולדה מקונספט מרחבי שבוחן את מערכת היחסים שבין שמיים ומים

אלמנט גדול וקעור יוצר מרחב ציבורי פתוח לשמיים ומביט לים. הסטרוקטורה הקעורה כלפי חוץ היא גם גג קמור, חלל תצוגה פנימי. האיכויות המרחביות של המבנה נחווֹת בחלל הכניסה על שלל הפלטפורמות העקמומיות שלו, הקרנת אנימציות ושימוש בתאורות שונות, וגם בזכות המונוכרומטיות החומרית שתורמת למערכת היחסים עם הים. חומרים פשוטים מבליטים את הערכים התכנוניים העיקריים (שמיים וים). משרדו של הול פועל בשני סניפים, האחד בניו יורק והשני בבייג'ין. ברפרטואר העצום שלו פרויקטים מכל העולם ואינספור רישומים בעיפרון ובצבעי מים. ככל האדריכלים הייחודיים גם הוא שנוי במחלוקת וזוכה לשבחים רבים לצד קיתונות של ביקורת. (נדב שחורי)

אהבתם?

• Steven Holl
• אדריכלות
• מוזאון
• צרפת

תגובות

• 01

  הדיוק, הניקיון, ההשראה והיופי הניבטים מכל אחת ואחת מהיצירות כל כך מרשימים. הקונספט של בחינת מערכת היחסים בין שמיים ומים מקבל במיצגים אלו משמעות נוספת. הצלם מצליח להעביר לנו הקוראים את הייחודיות של יצירות אמנות אלו.

  פילאטיס16.6.11

הוסף תגובה

תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.