פוסטים מתג אורבני
15.7.10

ספוט: Scenario Architecture

ריספקט! זוג צעיר ישראלי לונדוני ברשימת האדריכלים המוכשרים ביותר מאת מגזין *Wallpaper!

כמדי שנה מפרסם מגזין העיצוב והלייף סטייל הבריטי *Wallpaper את הרשימה שלו של 30 משרדי אדריכלים מרחבי העולם (ביניהם גם אקסלרוד מישראל) המוגדרים ככישרונות בולטים במיוחד. האדריכלים התבקשו לתת ביטוי להשקפת עולמם העיצובית בתכננם בית מגורים כפרי או עירוני, תוך התחשבות באלמנטים סביבתיים וכלכליים. ניצלנו את ההזדמנות שמשרד האדריכלים הצעיר
Scenario Architecture, בראשותם של הישראלים מיה קרני ורן אנקורי, הסתנן לרשימה כשהוזמן לתכנן בית עירוני עבור הפרויקט ותפסנו אתם מילה.

מיה, ממתי אתם קיימים?
"ב-2007, מיד לאחר לימודים בביה"ס לארכיטקטורה AA בלונדון, החלטנו לפתוח את Scenario Architecture. אנחנו ממוקמים בצפון לונדון ומשלבים בעבודתנו האדריכלית מחקר, הוראה ועיצוב רהיטים".
עברו של אנקורי כנפח וניסיונו בבנייה, וניסיונה של קרני בעיצוב פנים ובגרפיקה, הולידו גישה חדשנית לתהליך התכנון האדריכלי: זניחת המרוץ אחר מקורות השראה והתמקדות ביחסי ההדדיות אדם-סביבה על ידי ניתוח דקדקני וסימולציה ממוחשבת של אורחות החיים והרגלי המשתמשים העתידיים בחלל.

מה הנחה אתכם בפרויקט City Road House for Two?
"את הפרויקט תכננו עבור זוג פיקטיווי ללא ילדים שמנהל חיי חברה ואירוח תוססים ומעוניין לשמור על פרטיותו. מניתוח מעמיק ומסימולציה של סדר היום וההרגלים של הזוג, החלטנו על היפוך היחסים המסורתיים של בית-גינה. אף שהגינה האנגלית ממוקמת עורפית, בבית זה היא הועתקה לחזית והועלתה לקומה הראשונה, יחד עם חלל המגורים המרכזי, שפתוח אל החוץ". החלטה זו קבעה מיצוי מרבי של אור השמש בבית, ויחד עם מיקום קולטי השמש וזווית הגג – נוצלה השמש האנגלית עד תום ואפשרה חיסכון בחשמל ושימוש בתאורה טבעית. וזאת רק דוגמה אחת לאופן החשיבה שהושקע בפרויקט.

על מה אתם עובדים כרגע?
החודש סיימנו הרחבה לבית בן ארבע קומות ב-Highgate, צפון לונדון.

כרגע אנחנו בשלבי תכנון של שיפוץ, הרחבה ושחזור קוטג' כפרי המיועד לשימור, שממוקם בצמוד למוזאון המשורר האנגלי ג'ון מילטון

זהו פרויקט מאתגר במיוחד שמשלב תוספת מודרנית לבית מסורתי מהמאה ה-17. כמו כן, אנחנו בשלבי ייצור של קו רהיטים חדש.

מה התוכניות שלכם לעתיד? איפה אתם רואים את עצמכם בעוד חמש שנים?
במקביל להמשך ביסוס המשרד בלונדון ועבודה על פרויקטים אדריכליים בסקטורים שונים (כולל הרחבת קו הרהיטים), אנחנו בודקים אפשרות לפתוח סניף תל אביבי של המשרד ומעורבות בפרויקטים אדריכליים בארץ.

תגובות

  • 01

    עבודות מדהימות

    אודי15.7.10
  • 02

    זה הבעיה של המדינה - בריחת מוחות! חבל. נקווה שיחזרו לפה

    משה טל15.7.10
  • 03

    הסטודיו שנזכר כאן הוא בעצם בריטי, וככזה גם מופיע בסקירה באתר של wallpaper. אבל אני רואה ברשימה גם את סטודיו אקסלרוד, שהוא לגמרי ישראלי, מתל אביב - ואליו לא התייחסתם.. http://www.wallpaper.com/directory/architects/2010/axelrod-architects/30

    גיא15.7.10
  • 04

    אכן, תודה שהסבת את תשומת לבנו, נלנקק!

    המערכת15.7.10
  • 05

    מאוד אהבתי. נקי, פונקציונלי, ומשאיר מקום , להוסיף פריטים אישיים ושימושיים לפי הצורך. יפה!

    בתיה15.7.10
  • 06

    מלינק ..ללינק ..- עברתי לWALLPAPER ומשם לאתר של אקסלרוד והתרשמתי מאד מהפרויקטים שלהם ומהאתר שלהם. מדינת הלינקים.

  • 07

    אהבתי למרות שקצת מנוכר\קר. השמוש בחומרים טבעיים [העץ] מהרצפה אל הספסל אל המדפים וכ'ו זורם נפלא. המשיכו להראות לנו עבודות מושלמות כאלה. ישראלה

  • 08

    תגובהתוספת נאה בנוף הישראלי

  • 09

    אקסלרוד מוכשרת מאד

    diti20.7.10
  • 10

    כבנו של ארכיטקט גוש חלב יוסף ז"ל(נפטר לפני ימים אחדים ב 15/7/2010 אני מאחל לכם הצלחה בהמשך הדרך. הנני מנהל פרויקטים בניגריה בחברת Dori Construction & Engineering-Nigeria אני משוכנע כי תמצאו את אפשרויות הביטוי הארכיטקטוני שלכם גם בחלק זה של כדור הארץ הזוכה לתנופת בניה אדירה. בהצלחה

  • 11

    מדהים. שקט ועניין שלובים זה בזה יוצרים רוגע מיוחד המנתק אותנו מהמולת הרחוב.

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
10.12.09

Don't Be a Stranger

יש מדריכי טיולים שמכוונים לקהל אמיד ומתוחכם (Wallpaper!), יש שפונים לקהל אקלקטי (Lonely Planet), אך רובם ככולם מפסיקים להיות מעודכנים מרגע הדפסתם… מה עושים? חברי A la Carte Maps נחלצים לעזרה עם מדריך שמשלב מפות מאוירות ומעוצבות שמכילות את כל המקומות ששווה לפקוד (יחד עם האינפו הרגיל על תחבורה, טלפונים חשובים ומה עושים ביום גשום). נוסף על כך, כל מי שמצטייד במפה מקבל גם גישה למאגר מידע אינטרנטי שמתעדכן על ידי רשת של יודעי דבר מקומיים, שמגלים לכם איפה ההופעות הכי שוות בעיר, המסעדות שלא יראו בכם כרטיסי אשראי מהלכים, חנויות אופנה של מעצבים מקומיים או אפילו פארק קטן ולא עמוס (תיירים). כרגע המפות מכסות את ברצלונה, מינכן, שנחאי, טוקיו, וושינגטון וציריך, כשלכבוד חנוכריסמס יצטרפו גם ניו יורק, לונדון ופריז למועדון המובחר של אלו שרוצים לתייר מבלי לחוש עצמם, ובכן, תיירים…

תגובות

  • 01

    איפה רוכשים?

    נטע30.12.09
  • 02

    כאן http://www.alacartemaps.com/basket.php

    admin30.12.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
8.10.09

חוק הג'ונגל

Josh Keyes מאחל לכם שאיזה כריש יקפוץ ממכסה הביוב, שמשפחת ארנבים תרוץ על מעבר החציה הדהוי ותגרום לכם לבלום בחריקת בלמים מופתית, או כל התרחשות חריגה אחרת.
מה נגיד? קיז לקח ממש קשה את הביטוי ג'ונגל עירוני, ובעקביות הוא גורם לטבע בציוריו המרהיבים לפרוץ דרך האספלט, התמרורים והאנדרטאות של אמריקה, ועל הדרך לבקר קצת את החיים האורבניים (ויש המפרשים אמירה על ההתחממות הגלובלית, מעין היום שאחרי).
סדרות ההדפסים של ציוריו יוצאות במהדורות מוגבלות של 50–100 יחידות, ונמכרות במהירות במחירים של כמה מאות דולרים ליחידה. עבור אנרכיסטים או בורגנים חובבי סביבה שאינם אוהבים ללכלך את הידיים ורוצים צבעוניות משמחת בסלון, זהו פתרון מושלם.
תערוכת יחיד עתידית בגלריה Jonathan Levine בניו יורק, 16.1.10–13.2.10.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
12.6.09

האבולוציה של האורבניזציה

Architectural Firm: Atelier Data & MOOV Lisbon, Portugal

בעוד מאה שנה תצריך צפיפות האוכלוסין בערים גדולות פתרונות אדריכליים יצירתיים. בדיוק לשם כך נערכה תחרות re:Vision Dallas, במטרה למצוא מודל עירוני מהפכני שיעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובחשיבה סביבתית, בתקווה שיימצא הפרוטוטייפ שישמש בעתיד ערים נוספות בעולם. הנה שלושת הזוכים המאושרים: Via Bustler

Architectural Firm: David Baker and Partners Architects and Fletcher Studio San Francisco, CaliforniaArchitectural Firm: David Baker and Partners Architects and Fletcher Studio San Francisco, California

Architectural Firm: David Baker and Partners Architects and Fletcher Studio San Francisco, California


Architectural Firm: Little Charlotte, North Carolina

תגובות

  • 01

    משגע. כדאי להיכנס לאתר ולראות את כל ההגשות המוצלחות

    Ari14.6.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
25.2.09

ראיון עם האדריכל אלפרדו ברילמבורג, קראקס

Alfredo Brillembourg מרצה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, עיר הולדתו, שם הוא גם מנהל יחד עם שותפו Hubert Klumpner פרויקט אקדמי בשם: The Slum Lab. שניהם חיים ועובדים בקראקס, ונצואלה, וייסדו את קבוצת Urban Think Tank, המשלבת בין מחקר לבין הצעת פתרונות חדשניים וישימים לסביבה המאתגרת של ונצואלה. ראיון על אידאליזם, אקטיביזם, תהליכים רב תחומיים ואדריכלות.

נגה ונדב לסר

נולדת בניו יורק, ושותפך הוברט קלומפנר נולד באוסטריה. מדוע בחרתם בקראקס, ונצואלה?
נולדתי בניו יורק כשמשפחתי עברה לארה"ב, ואחר כך חזרנו לוונצואלה. התפיסה שלי את המרחב האורבני התפתחה בשנותיי כבן עשרה בקראקס, העיר הפכה ללב ולנשמה שלי. מאוחר יותר למדתי בניו יורק, תחילה בקולג' ואחר כך באוניברסיטה, תואר ראשון באמנות ואדריכלות, ולמעשה לא עזבתי מעולם. אז חלק ממני עדיין נמצא בניו יורק ובאוניברסיטה, שבה הוברט ואני מלמדים ושבה הקמנו את The Slum Lab. הוברט ואני חזרנו לקראקס ב-1986. מאחר שהיו אלה שנות התפתחות כלכלית, שנות הנפט, חשבנו שנוכל לבנות הרבה דברים, אולם לאחר זמן קצר הוסתה ההתעניינות שלנו למאבקים פוליטיים, לאקטיביזם, למציאות של עיר שונה ממה שלימדו אותנו באוני' קולומביה. למעשה למדנו מחדש את המקצוע שלנו, ותחום המחקר שלנו הפך להיות העיר הלא פורמלית. מאז התפרשנו גם למקסיקו סיטי ולפראיספוליס, שכונת עוני בלב סאו פאולו, ברזיל. דרך החשיבה החדשה שלנו נוצרה ועוצבה על ידי מאורעות ותהליכים שחווינו באמריקה הלטינית.
פאולו מנדס דה רוצ'ה (Paulo Mendes da Rocha) ואוסקר נימאייר (Oscar Niemeyer) הם שני אדריכלים דרום אמריקאיים גדולים ובעלי חזון שלא עזבו את מדינתם (ברזיל) למרות הצרות שחוו בתקופת הדיקטטורה. אני לא רוצה לחזור על הטעות של אדריכלים מקומיים שעזבו את ארצם ולא חזרו מעולם. קולהאס (Rem Koolhaas) אמר שגבולות הם טפשיים, אבל אני חושב שהנושא הוא התערבות מקומית, להיות משהו באופן מקומי. כמו אבי, חוויתי גם אני גלות עצמית פעמים רבות. הגלות מביאה אותך לחשוב על השורשים שלך ועל ארצך כל הזמן.

כיצד אתם מתמודדים עם המצב הפוליטי בוונצואלה? יש בה שלטון בעל אוריינטציה שמאלית חזקה, ואילו משרדכם פרו-מערבי
אנו עובדים בתחושה של שליחות ודחיפות. העיצוב שלנו אינו עוסק בתהליך העיצוב אלא בעיצוב התהליך. זו אוריינטציה ממוקדת תהליך, ואנו לרוב במצב פוליטי מורכב מאוד. כך היה כשחזרתי לוונצואלה בגיל העשרה. עברתי שתי הפיכות צבאיות, אבי עזב ב-1958 לאחר הפיכה אחרת, והייתי עד ליציאה מדיקטטורה ולכמה נשיאים זמניים. יש בספרדית משפט שפירושו "עוד מאותו דבר". ייתכן שהיום יש לכך הקשר אחר. ונצואלה מתחברת לכמה עמדות מעוררות מחלוקת, אולם הוברט ואני הגענו להסכמה שאנו אדריכלים ולא פוליטיקאים. אנחנו יודעים לבנות דברים, לדבר על תשתיות, על גידול ערים, אנו מתמקדים בטכנוקרטיות, בפעולה בת קיימא, בתהליכי גידול לא פורמליים או בכל דבר אחר. במקצוע שלנו צריך להיות בעלי מומחיות, והמומחיות שלנו היא ליצור אבטיפוס לסוגים של בניינים, ליצור מרכזי נוער, אולמות ספורט ורטיקליים, מרכזי רכבלים, ודרכים חדשות להתמודדות עם עיר הנמצאת בלחצים של עוני ועושר קיצוניים.

העבודה שלכם אידאליסטית מאוד. כיצד אתם מצליחים, תוך ביצוע עבודות רבות עבור מלכ"רים ועמותות, לשרוד ולבצע אדריכלות טובה?
השאלה קושרת כמה דברים: 1. קראקס – עיר בעייתית, הנעה לכיוון של מגלופוליס; 2. העיר סובלת מעליות ומורדות כלכליים, בגלל שינויים במחירי הנפט והסחורות, דבר שיוצר משברים נוספים; 3. ראשי ערים ופוליטיקאים מתחלפים תדיר ולכן הזמן הוא נושא משמעותי; 4. אמנם כרגע עובדים אתנו עוד עשרה אנשים, אולם המשרד הוא הוברט ואני, ואנחנו לוקחים אותו אתנו, בשטח. אנחנו אנשי מכירות מדלת לדלת. זה אידאליסטי משום שאנחנו מאמינים שביכולתנו לשנות את העולם ולחבר בין חברות, שביכולתנו לגשר בין עושר לעוני. אנחנו חושבים שהאדריכל לא רק מייצר צורה, אלא שהוא גורם מתניע, גורם מחבר, סוכן חברתי. כל מה שצריך הוא מחשב, רעיון וחלום, כדי לראות איזה סוג של מבנה אפשר ליצור והיכן. באוניברסיטה לימדו אותנו היטב כיצד ליצור פתרונות פוטושופ מהירים, ואנחנו אוהבים את שיטת המונטאז', אנחנו מאמינים שהיא מאפשרת לפתוח את מבטם של אנשים לחזון שהם לא הכירו. אנשים כיום אינם יודעים אפילו באיזה סוג של עיר הם רוצים לחיות, הם לא יודעים כיצד להשתמש בעיר, הם לא מבינים מה נגיש להם ומה הם רוצים ומסוגלים לקבל ממנה. זו משימתו של האדריכל, לגשר בין אפשרויות ורצונות.

העבודות עושות שימוש בפרויקט בסיסי ומשתמשות בו כפלטרפומה לשימושים שונים. האם זו החלטה מודעת, או משהו שפשוט נוצר תוך כדי ניסוי וטעייה?
אתן את פרויקט הר הקסמים (Magic Mountain) כדוגמה. הכל התחיל ברעיונות לשאלה כיצד אפשר להחדיר מערכת תחבורה לאיזור הררי בקראקס. עבדנו עם עמיתינו ומנהיגים קהילתיים, הלכנו לחפש מיקומים טובים. ידענו שיש רצון פוליטי לפתח כבישים, ושהדרך היחידה לעודד עיור היא לסלול כבישים. התחלנו לנתח את האזור כאילו הוא בניין אחד בגודל הר. ואם זה בניין אחד והכלל הוא שבכל בניין מעל ארבע קומות צריך להתקין מעלית, איזו מעלית תתאים לבניין בגודל הר שבו 40 אלף תושבים? חשבנו על סוג של רכבל או רכבת כבלים. התחלנו ליצור קולאז'ים עם מערכות כאלה ושלחנו אותם לפוליטיקאים מקומיים, לעמיתים שלנו ולמנהלי מלכ"רים ומנהיגים מקומיים, שהציגו את הרעיון לקהילות שלהם וארגנו פגישות קטנות על ההר. במקביל עבדנו על אקטיביזם קהילתי, פיתחנו תאוריה, מיפוי ובניית תאוריה, וגם יצרנו קשר עם Doppelmayr, חברת רכבלים אוסטרית, והתייעצנו אתם אם הרעיונות שלנו אפשריים. הם אמרו לנו לשכוח מרכבת הכבלים וללכת על רכבל. לרוע המזל, ראש העיר העליון של קראקס בזמנו (2000) היה מהאופוזיציה. ניסינו לעבוד דרכם, אך הממשלה המרכזית התערבה והשתלטה על התוכנית. יצאנו החוצה ואפשרנו לזה לרוץ ברמת המנהיגים המקומיים והקהילה. קישרנו אותם עם Doppelmayr וניסינו למזג בין הצדדים. פרויקט זה הוא דוגמה טובה לדרך שלנו לאחד בין תאוריה ופרקטיקה. עבדנו באופן אינטנסיבי עם רודי באואר משווייץ ועם Topotek1, ברלין, חברה לאדריכלות הנוף. נראה שאנשים אלה הולכים אתנו מפני שהם מאמינים במחויבות שלנו ומבינים שכדי ליצור חזון כלשהו עליהם לעבוד על פרויקטים שאינם למטרות רווח.

חלק ניכר מעבודתכם אינו מתאים להגדרה המסורתית של עבודת האדריכל. כיצד זה מתיישב עם התפקיד האסתטי המסורתי של האדריכלות?
בפרויקט הר הקסמים, שבו 70% מהרכבלים ומתחנות הממסר בנויים וקו חשמלית פועל באופן חלקי, רוב הנחת החומרים נעשה באמצעות מסוקים, כדי להקטין למינימום את הפגיעה במורפולוגיה של המגורים על צד ההר. היה צריך ליישב מחדש את התושבים שפונו בגלל הנחת התשתיות, אז יצרנו פרויקט שני על הקרקעות הזמינות בשיפולי ההר, ששם רכשה חברת המטרו קרקעות. לאחר מחקר ראשוני, הצענו לחברת המטרו ליצור באתרים שבהם יתחברו הרכבים עם קו המטרו מרכזי בריאות, מעונות יום, מעונות לקשישים, תחנות משטרה, ושיכוני מגורים מתקדמים שהם פרשנות של יחידת המגורים – Unite d'Habitacion – של לה קורבוזיה (Le Corbusier) במרסיי, בשילוב הפאבלות (שכונות עוני שנוצרות כתוצאה מבנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות). שילבנו יחידות מגורים עם חללים חברתיים בקומות שונות של המבנה, וכן גשר ציבורי ומדרגות שמאפשרים לחצות את הבניין כמו רחוב ציבורי. כך לקחנו את העיר האופקית והפכנו אותה לאנכית. השתמשנו בהר הקסמים כדי ליצור עניין, כדי לחבר את העיר בדרכים חדשות, והפרויקטים הללו – החדרת מערכת תחבורה להר ויישוב מחדש של התושבים שפונו – נבנים אחד באמצעות השני.

אתם שמים דגש רב בשימוש בסרטים במסגרת עבודתכם
בתחילת דרכי בקולומביה לקחתי קורסים אחדים בקולנוע. אני עושה שימוש בסרטים לא רק כאמצעי הקלטה ושימור, אלא גם כמו שעשו Team 10 כשהקליטו את כל הפגישות שלהם. לכן אנו קוראים לקבוצה שלנו Urban Think Tank, אנו רוצים להפריד בין האישיות שלנו ולהפוך את התהליך לקולקטיבי יותר, לקבל השראה וגם ללמוד מהכישלונות. אנחנו רוצים לא רק ללמוד ולתת פרשנות לבית החצר בדרך מודרנית פונצקיונלית, אלא גם לאפשר תהליכים של מה שאנו מכנים "הבית הגדל", הדרך שבה בית יכול להיות עמיד ולגדול ולהשתנות לאורך זמן. הדבר נובע במידה מסוימת מפרויקטים כמו שיכוני Previ של אלדו ואן אייק (Aldo van Eyck) בלימה, פרו, ופרויקטים אחרים בשנות ה-70, כמו של ג'ון טרנר (John Turner). אנחנו משתמשים בסרטים כדי להקליט וליצור ארכיון של תהליך קולקטיבי, שמטרתו ליצור עבודה אדריכלית בנויה.

תגובות

  • 01

    מעניין לאללה. רואים שהם תמיד בתנועה מתמדת של חיפוש ושיפור.

  • 02

    הם נשמעים מדהימים כל כך לא פשוט להתמודד עם הביורוקרטיה בונצואלה. מניסיון...

    מאיה ד26.2.09
  • 03

    מאד מעניין חבל שלא הבאתם קצת יותר תמונות שנתרשם מהפרויקטיים המסקרנים

  • 04

    היה מעניין לקרוא יותר על מעבדת העוני בקולומביה יוניברסיטי

    איתמר26.2.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
16.11.08

טיפוגרפיה אורבנית

ינק יונטף, מעצב אותיות וטיפוגרף, עוסק בסטודיו שלו בפיתוח סוגי אותיות חדשים ותדמיות לחברות, ובעיקר הוא מסתובב בתל אביב וחושף את הטיפוגרפיה האורבנית שלה בבלוג הרותח שלו. כמשוגע לאותיות ולמספרים הוא גם הנציג הישראלי הרשמי בארגון מעצבי אותיות בינלאומי בשם: ATypI. ואת הפונטים שלו ניתן לקנות באתר היפהפה שלו, שעל הקונספט והעיצוב אחראי מאיר סדן השווה (אייטם בפני עצמו). עוד טפח מההתנהלות בעיר אפשר למצוא בבלוג אופניים שבו הוא מתעד זוגות אופניים מגניבים ופוזל לבירות אירופה (הציצו בבלוגרול שם). הסיטואציות שנתפסות אצלו בונות מרקם עירוני מפתיע ומגלות טפח מתרבות אורבנית דינמית שלא תמיד אנו ערים לה. בימים אלה הוא חזר מכנס בסנט-פטרסבורג (נחשו באיזה נושא), וגם שם הוא הצליח, דרך בליל שלטים, להעניק לנו השראה כאילו שוטטנו חסרי מטרה בסמטאות העיר, בדיוק כמו רסקולניקוב בשעתו… בקיצור, חובה לחובבי העיצוב, הפונטים והטיפוגרפיה.

תגובות

  • 01

    עכשיו אני יודע מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול......

    דורון19.11.08
  • 02

    יש לו באמת אחלה בלוג! רותח היא מילה מדויקת

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
18.10.08

Tokyo 2 go

שבוע העיצוב בטוקיו יתחיל בקרוב, ואם אתם בין המבקרים הקבועים של האח הגדול שלו, שבוע העיצוב הלונדוני, ושל בן הדוד הצרפתי, Maison&Objet, (וגם אם לא) אתם תרצו לבקר שם, כי בכל מה שקשור לעיצוב ולחדשנות תהיו בטוחים שליפנים יש מה להציע.
בהתחשב בעובדה שרשימת המציגים משנים קודמות כללו, מלבד יפן, גם מעצבים מאנגליה, צרפת, פינלנד, דנמרק, איטליה, שוודיה, ספרד, הולנד, קנדה, ארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד, קוריאה, בלגיה, גרמניה, סין, קובה, תאילנד, ארגנטינה וגם ישראל (אוקיי, יכולנו לחסוך ולומר מעצבים מכל העולם…) – יש בהחלט למה לצפות. שבוע העיצוב ייערך בלב טוקיו ויכלול שלוש תערוכות מרכזיות במתחם אחד ענקי:
100%design Tokyo – האירוע הראשי שילכד תחתיו את כל מה שחם ועכשווי בעיצוב חלל, בעיצוב מוצר ובכלל. המתחם יחולק לכמה אזורים לפי נושאים, כגון: תאורה, עיצוב חלל, פריטי בית וכדומה.
100%futures – תערוכת סטודנטים לעיצוב. בנוסף לעבודות המובילות יוצגו גם פרויקטים משותפים של בתי ספר לעיצוב וחברות תעשייה כמו פוג'י וניסאן.
Container designing town – מתחם שיורכב כולו ממְכולות שיארחו בתוכן – כל אחת לפי עיצובה – חברות, מותגים וארגונים, ויקיימו תחרות ידידותית על תשומת לב המבקרים.

בנוסף למתחמים ישטפו את רחובות טוקיו יריד עיצוב אירופי, חנויות, גלריות וחללי תצוגה – ולמשך שבוע יקפיצו את מפלס המאגניבות במאות אחוזים. מתי זה קורה? 30.10–3.11. עוד פרטים? אפשר כאן

תגובות

  • 01

    אני יוצא בקריאה נרגשת למי שחושב לנסוע.... שישקול לקחת אותי גם .... :)

    דורון28.10.08
  • 02

    הטרמפיסט דורון, מתבקש להגיע לטרמינל 1

    admin2.11.08

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
24.9.08

ה"סרוויס" (בהטעמה פולנית)

המילה והאובייקט מושרשים עמוק מאוד בהוויה הישראלית, אך אין זה משום שתמיד פנטזנו על ארוחת שש מנות עם מלכת אנגליה, כי אם יותר בשל זיכרון עמום של דודה רחוקה שהציגה את ה"סרוויס" בארון זכוכית, ומעולם לא מצאה את האירוע המתאים להשתמש בו. אם בכל זאת חשקה נפשכם ב"סרוויס" אבל עדיין אתם רוצים לשמור על רמת מגניבות, החבר'ה מסטודיו העיצוב הניו יורקי Lovegrove & Repucci מצאו את הפתרון עבורכם.
הקולקציה האחרונה שלהם, London Delft (דלפט), מצטרפת לקולקציה קודמת, New York Delft, ושתיהן מעוצבות על פי סגנון כלי הפורצלן הקרוי על שם העיר דלפט שבהולנד, ואשר מאופיין בציורי אווירה כפריים בצבע הכחול המסורתי. את מוטיב הפרחים המעטרים את הצלחות והכוסות החליפו המעצבים בציורי גרפיטי, ואת מקום האיורים של נופי אירופה והסצנות מחיי הכפר במרכז הכלים תפסו אובייקטים אורבניים אסוציאטיביים מלונדון ומניו יורק, כשכל אלה מאוירים בכחול לפי מיטב המסורת ההולנדית עוד מהמאה ה-18.

תגובות

  • 01

    אני ילידת פראג מודל 1947 לאימי היה סרוויס בסגנון זה לכל התבלינים, שמן,חומץ, סוכר, מלח וכלי אוכל אשר שישמשו אותה למאכלים חלבים, לצערי חלק נשברו במהלך השנים (היא נפטרה לפני 20 שנה) והשאר לא נשמר כהלכה. יש לנו כלי פורצלן אחרים במשפחה בסגנונות שונים ושמורים כולם אחד אחד, תענוג רצוף. עשיתם עבודה מופלאה אשמח לדעת כמה יעלה לי סט כלי אוכל ל- 12 איש ?

  • 02

    היי טליה, אני מודל 1979 ורק בחג הזה גיליתי שהיה לסבתי סרוויס 12 חלקים מצוייר ביד עם עיטורי זהב שנמצא אצל אבא שלי ולחשוב שאני מחפש כאלה מאז שנדבקתי בחיידק הנוסטלגי ומאז כבר הספקתי לקבל מתנה סט צלחות מהמם של JASPER CONRAN -מומלץ להעיף מבט. אני מוכרח להסכים שזה תענוג אמנם יקר אבל תענוג. לגבי הסט הספציפי שבכתבה -סט מלא ל 5 אנשים עולה כ-100$ ואני משוכנע שמייל קצרצר למעצבים תספק לך את תשובה הרבה יותר מדוייקת שכוללת משלוח וכד'. תהני חג שמייח ושנה טובה....

    דורון5.10.08
  • 03

    ורק נציין: דורון הוא כותב האייטם ואישיות מוסמכת בענייני פורצלן, סידורי פרחים ושאר זוטות שמניחים על השולחן

    admin6.10.08

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
6.8.08

ראיון בלעדי עם האדריכלית מנואל גוטראן

"אדריכלות היא יותר מיצירת קופסה", אומרת מנואל גוטראן (Manuelle Gautrand), מהבולטות בדור החדש של האדריכלות הצרפתית. מבנים עתיקים, הריסות, תערובת של תחושות, ריחות, אמנות, וערים אסיאתיות אקזוטיות משמשים לה כר נרחב להשראה. במשך שנות פעילותה זכתה להכרה בין-לאומית ולפרסים רבים. עבודותיה עוסקות במגוון תחומים הכוללים מבני מגורים, מבנים תעשייתיים וגשרים. עם הפרויקטים הבולטים אפשר למנות את אולם התצוגה של סיטרואן בשאנז-אליזה, ואת חידושו של תאטרון Gaite Lyrigue בפריז. עבודותיה של האדריכלית, הממוקמות בדרך כלל במרקם אורבני קיים, עוסקות לרוב בגישור בין הקיים – שימורו וכיבודו – לבין החדש, כשהיא מצליחה להעניק נופך אישי לצד פונקציונליות. לראיון המלא

תגובות

  • 01

    אחלה ראיון. אהבתי

    אולי6.8.08
  • 02

    באמת אחלה ראיון. עמוק ומקיף.

    שי26.2.09
  • 03

    מעניין מאד

    Mike m2.3.09
  • 04

    [...] גם האדריכלית מנואל גוטראן שהתראיינה בעבר למגזין שלנו - אפשר לקרוא אותו כאן. תגיות:אדריכלות, ליז דילר, ניו יורק, רב-תחומיות. [...]

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
6.8.08

Toy's r here

החנות שתרצו לאמץ
קבלו את הדיזיינר בובות: מעוצבות בקפידה, עשויות בעיקר מוויניל ומגיעות בדרך כלל במהדורה מוגבלת לאספנים. הן צבעוניות, מלאות הומור או נוטפות רשעות (חביבה), ובעיקר יש בהן את הדבר הזה שגורם לכם לחמוד אותן. הבובות, בגרסתן זו, הגיחו לעולם בהונג קונג של סוף שנות ה-90 עם אמנים שטשטשו את הגבולות בין עיצוב גבוה לאמנות רחוב. משם תססה התופעה ברחבי העולם עם בובות שעוצבו בהשראת ההיפ הופ, הקומיקס, המאנגה ותרבות הפופ, וניתן לראותה גם באתרים כמו toy2r, קיד-רובוט ורבים אחרים.
יוזמה של בני הזוג קלייר ואמיר פוגלמן, אספני בובות המגיעים מתחום העיצוב, הובילה לפתיחתה של חנות-גלריה שמוקדשת לאמנות האורבנית בכלל ולבובות הוויניל בפרט.
עוד בחנות: אקססוריז-שיק, השראות גרפיטי, טי שירטס, כובעים, תיקים, גלויות, סקייטבורד'ס, ספרים ומגזיני עיצוב. במקום שלושה חללים המוקדשים לתערוכות מתחלפות, לאוסף הבובות ולחנות ססגונית.
URBANIX, שינקין 45 תל אביב

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

תגובות אחרונות

עוד