פוסטים מתג איור
25.3.10

האנטומיה של יאירי

בצד הימני באתר של המעצבת יפעת יאירי מופיעה דמות קטנה שמתעמלת להנאתה, דמות נקייה מספר לימוד עצמי שמצאה בחנות ספרי יד שנייה. הדמות מעבירה את קסם פשטות העיצוב ומבטאת את משיכתה של המעצבת לעולם הישן שהיא מקפידה לשלב בעבודותיה. יאירי היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון, שם הרגישה כמו באינקובטור – חממה ששימשה זירת מחקר לניסוי וטעייה. גם כיום היא משתדלת לעבור בעבודות שלה תהליך של חיפוש: "חלק ניכר מעבודתי סובב סביב המושג זהות, והדרך להבין מהי המהות של דבר ולזקק את אמירתו לעולם. לפעמים דווקא הטעות עצמה, איזה חיבור לא צפוי, היא שמביאה להצלחה ושמדגימה מעין סינתזה בין כל החיפושים שבדרך".
אחד הפרויקטים המעניינים של יאירי הוא ללא ספק "האנטומיה של רגשות". יאירי התייחסה לחמישה רגשות מרכזיים שמניעים את חיינו: אהבה, ביטחון, כעס, קנאה ופחד, כשלכל אחד מהרגשות הכינה מעין חתך אנטומי של דמות בגודל 1:1 שמייצג אותו ויזואלית. במהלך התהליך היא השתמשה באובייקטים "רדי-מייד" כדי לבנות את הדמות ולאפיינה. התוצר הסופי: חמש דמויות מודפסות שניצבות זאת לצד זאת, כל אחת ניצבת בזכות עצמה, אך גם חוברת לרעותה בשביל ליצור את מכלול הרגשות שמרכיב את הפרויקט – ואותנו כבני אדם.
בימים אלו היא עובדת על עיצוב כמה כריכות לספרים ומעצבת סביבות עבודה.

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
16.2.10

טבע אורבני

Kicki Edgren Nyborg היא מאיירת ומעצבת גרפית שעובדת עם בן זוגה ב-Kredema, שם הם מעצבים עבור לקוחות, ועובדים על פרויקטים אישיים ומסחריים. שני דגמי הטפט בעיצובה ירעננו כל בית.

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
14.2.10

קרניבל – גרסת הפרינט

עבודותיה של המאיירת אורית ברגמן הותירו בנו רושם עז. באתר הפורטפוליו שלה אפשר לעיין בפוסטרים שעיצבה ובתפאורות ותלבושות שיצרה עבור הצגות בתאטרון קליפה בסגנון ייחודי – אחד הפוסטרים אף זכה לאחרונה במדליית כסף מטעם אגודת המאיירים האמריקאית; באיורים לספרי ילדים שונים, בצבעים חיים ומלאי דמיון; ובקרקס מתקפל שלם בעיצובה, הכולל ליצן, לוליינים וחיות קרקס. את הפוסטרים, הדפסים נבחרים ודמויות מתוך הקרקס המתקפל ניתן לקנות ב"רפסודה", חנות העיצוב הארעית בנמל ת"א (עד 22.2).

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
13.12.09

חבר מביא חבר: מיכל רינות מראיינת את טל דרורי

את מבקריה היא מוציאה מדעתם עד שהם גונבים לה עבודות, את חבריה היא מאיירת ומשדכת להם חיות משונות, היא עובדת עם תאגידי תקשורת ענקיים אך זוממת על פרויקטים ביקורתיים שיחתרו תחתם, ובכל זאת נדמה שהאזרחית ט' מצליחה לשרוד בשלום. מיכל רינות עם טל דרורי בראיון סוחף…

את מעצבת אינטראקציה, מעצבת גרפית ומאיירת שחיה באיטליה ועובדת עם חברות תקשורת גדולות כמו גם על פרויקטים אינטימיים. אני רוצה לחזור אתך לתחנה הראשונה: למדת עיצוב גרפי בבצלאל; את עדיין מחוברת לדברים שעשית שם? חלק ניכר מהפרויקטים שעשיתי בבצלאל עסקו בתכנים פוליטיים ואני עדיין מרגישה מחוברת אל רובם, גם אם לא תמיד מבחינת העיצוב. פרויקט הדגל שלצערי נותר רלוונטי הוא "אלפון הכיבוש" שיצרתי במסגרת הקורס של דוד טרטקובר. האלפון כלל מושגים כמו "בקבוק תבערה", "מעצר מנהלי", "נוהל מעצר חשוד" וכיו"ב. מבחינה סגנונית בחרתי לעצב אותו כספר ילדים וזכור לי שדוד החמיא לי על הבחירה בשפת איור גסה ונאיווית, שתאמה לדעתו לסגנון האיור בארץ בשנות ה-50. אם זכרוני אינו מטעני לא מיהרתי להודות שהאיור המסורבל לא נעשה בכוונה! אגב, הפרויקט נגנב במהלך תערוכת סוף השנה לפי עדות השומרים על ידי מבקרים זועמים שהסתייגו מהמסרים שלו.

עם סיום לימודייך ב-1997 עבדת בחברת זאפה, אז אחת החברות הישראליות המובילות בפיתוח אפליקציות אינטראקטיוויות לאינטרנט. מה משך אותך לשם? בעיקר משכה אותי העובדה שלא ידעתי דבר וחצי דבר על התחום, אך גם ההייפ סביב החברה, הכאוס ששרר בה, האנשים שעבדו שם, בובת הספיידרמן שהשתלשלה מהתקרה והכלבים שהסתובבו בין הרגליים בזמן ראיון העבודה תרמו בהחלט לרושם החיובי שהמקום עשה עליי. מבחינה מקצועית הציב בפניי הממד האינטראקטיווי אתגרים חדשים שלא הייתי מודעת אליהם, כמו הצורך להביא בחשבון את התנהגות המשתמשים והתמודדות עם פורמט בעל מגבלות ואיכויות שונות מאלה של דפוס, מה שדחף אותי להעמיק את לימודיי בתחום.


ב-2001 נסעת ללמוד בבית הספר הבינלאומי לעיצוב אינטראקציה באיבראה שבאיטליה. עשית שם כמה פרויקטים מרתקים של "עיצוב ביקורתי”. על מה הביקורת? מרבית הפרויקטים עסקו בהשפעות שיש לטכנולוגיה בכלל ולטלפונים ניידים בפרט על התפקוד החברתי שלנו. ניסיתי לבדוק כיצד טכנולוגיה משנה את האופן שבו אנחנו תופסים מושגים כגון נוכחות וקשב. נחשפתי לראשונה לעבודתם של Dunne & Raby ולעיסוק הביקורתי שלהם בעיצוב ובטכנולוגיה. השפעתם ניכרת בפרויקטים שלי. בד בבד נמשכתי לעיסוק באופנה ולכן הפרויקטים שעשיתי במסגרת הלימודים השתמשו רובם ככולם באופנה ככלי לביטוי רעיונותיי.
Mass Distraction הוא פרויקט שהוצג בתערוכה שאצרו Dunne & Raby במוזאון ישראל. מדובר בסדרה של שלושה מעילים שמטרתם לעורר דיון סביב מושג הנוכחות בעידן שבו נוכחותנו הפיזית אינה מבטיחה את תשומת לבנו לסביבתנו הקרובה. בכל אחד מהמעילים שובץ טלפון נייד, שכדי להשתמש בו על לובש המעיל להישמע להוראות. כך לדוגמה רק לאחר שרכס הלובש את המעיל והתנתק כליל מסביבתו הוא יכול לענות לטלפון; אם ינסה להיחלץ השיחה תנותק. במעיל אחר ניתן לדבר בטלפון רק אם הלובש מעביר לחבר שלצדו משחק וידאו שנמצא בכיסו (שיחת הטלפון נמשכת כל עוד החבר לא נפסל במשחק). פרויקט אחר שנקרא Coniglio Hat הוא כובע בעל אוזני שפן שבתוכן זוג אזניות. הכובע מחובר לנגן מוזיקה, וכשמטים את אוזני השפן כך שיכסו את אוזני המשתמש הנגן מתחיל לנגן. כשהמשתמש זוקף את אוזני השפן המוזיקה פוסקת והוא נעשה קשוב לסביבתו. המטרה היתה לתת ייצוג פיזי מובהק למצב שבו שרוי המשתמש – אם הוא קשוב לעולם סביבו או מנותק ממנו.

במקביל לעבודה בתחום של עיצוב אינטראקציה יצרת את סדרת האיורים Bestiario, צלליות המורכבות משילוב בין אנשים וחיות. מה מבטא החיבור הזה ואיך הגעת לאיור? סדרת בסטיאריו נולדה ב-2005 בזמן שהשתתפתי בהכנת קורס קיץ עבור Architectural Association School of Architecture. נושא הקורס היה "חיות בלונדון", ובמהלך עיצוב האתר לקורס יצרתי דמויות שהן הכלאה בין אנשים שהעברתי עמם את הקורס לבין חיות שונות. משם התפתחה הסדרה ועד היום אני ממשיכה לחקור את הפוטנציאל שטמון בה. החיבור הצורני והקונספטואלי בין החיות לדמויות מסקרן אותי, מתהליך ההתאמה ביניהן ועד לתגובת המאויר לפורטרט ההכלאה שלו. מה שדוחף אותי כרגע לאיור הוא בעיקר ההנאה הצרופה שכרוכה באיור עצמו. בזכות עידודה ותמיכתה של חברתי המאיירת רות גוילי אני נותנת ביטוי מלא לתשוקה ישנה שלי.

את רואה קשר בין העבודות שלך בעיצוב אינטראקציה, כמו כובע השפן והמעילים, לבין האיורים? אני יכולה לראות איך המשיכה שלי לספר סיפור ולאפיין סיטואציות חברתיות מתבטאת בשני התחומים. את הפרויקטים באיבראה נהגתי לתאר כאיורים של מצבים שאנו נקלעים אליהם כתוצאה משימוש במוצרים טכנולוגיים יומיומיים. נדמה לי שגם במכלול האיורים שעשיתי יש בימוי ואפיון סיטואציות רגשיות, רק שהעיסוק הוא בזירה אינטימית הרבה יותר.

יש מקום לשני התחומים בחייך או שתצטרכי לבחור? כרגע אני מתמקדת בתחום האיור בעיקר בשל הצורך להתמקצע. אני מאמינה שבעתיד אמצא דרכים מעניינות לשלב את שני התחומים. עיצוב אינטראקציה בעולם המסחרי: עיצוב ממשקים, בניית תרחישים למוצרים ושירותים דיגיטליים חדשים – הם עדיין עיקר פרנסתי. עבודה עם תאגידי תקשורת משמשת מקור השראה למה שיהפוך, כך אני מניחה, לפרויקטים ביקורתיים על התחום…

והלפיד עובר ל: קובי פרנקו.

לראיונות נוספים לחצו כאן

תגובות

  • 01

    יוצרת מעניינת ומקורית ובעיקר אמיצה. מחכה בכליון עיניים לראות איך את מתפתחת כמאיירת. וגם ביקרות על התאגידים לא תזיק...

    סיגל13.12.09
  • 02

    מעניין. מה היא בדיוק עושה עם חברות תקשורת? בטח לא מייצרת להם מעילים סלולירים

    מאור13.12.09
  • 03

    פשוט לקנא

    צפנת15.12.09
  • 04

    העולם של לבחור בדבר אחד בלבד הוא ממש פאסה ולכן השאלה כולכך לא עדכנית. אפשר גם וגם בעידן שלנו ואפשר לעשות את שניהם - טוב. בהצלחה למרואיינת בטוח שתעשה את שני הדברים טוב ובמקביל

    שירה23.12.09
  • 05

    well done

    mark27.12.09
  • 06

    מוצלח ומעניין

    נועה29.12.09
  • 07

    היא משלנו! :-)

    דוד29.12.09
  • 08

    [...] להאמין בזה כל עוד אתה מגובה בטונות כישרון… המעצבת טל דרורי נפגשה אתו לשיחה על יצירה, תהליכי עבודה ומקורות [...]

  • 09

    [...] לסיום, מה תכניותייך להמשך? פתחנו השנה את "המעבדה לאינטראקציה" במכון הטכנולוגי חולון. המעבדה היא חלל ובית לכל הפעילות האינטראקטיווית במכון – כמובן לקורס הבינתחומי, אבל גם לחוקרים וליוצרים אורחים, לכנסים, להרצאות, לסדנאות, ל-residencies ולמה שעוד ייוולד. אנחנו רוצים שזה יהפוך לבית לתחום האינטראקציה גם מעבר לגבולות המוסד, ומזמינים הצעות לפרויקטים (בקרוב יצא Call for Proposals). בחודש הקרוב יתארחו במעבדה שלושה יוצרים מחו"ל, תיפתח בה סדרת הרצאות, ותתקיים בה סדנה של חוקרים מהאיחוד האירופי בתחום הסאונד האינטראקטיווי. בתוך כל זה אני מקווה למצוא זמן לפרויקטים הבאים שלי, אמן! והלפיד עובר ל: טל דרורי. [...]

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
3.11.09

בראש של אלון

אם ביקרתם בתערוכת הבוגרים האחרונה בשנקר, ייתכן מאוד ששמתם לב לעבודות הצבעוניות והחריפות של דן אלון. סגנונו החזק מתכתב היטב עם הטקסטים הפוליטיים, הסאטיריים והציניים שלו. באתר החדש שלו, המציג את גוף עבודותיו, אפשר להתרשם מפרויקט הגמר שלו – ספר הקומיקס "הסיכוי האחרון של סיסיל", וכן מעבודות קומיקס נוספות, קריקטורות פוליטיות, הטור במעריב "שום, פלפל ומין אנאלי", סדרת ציורים בשם "רעש בראש שלי" וקומיקס שיצר בשיתוף עם מתן ליברמן.
טוב לראות יוצר עשיר ומעניין כמו דן אלון, ואנו מקווים שנמשיך לראות יצירות חדשות פרי מכחולו, על הנייר או במדיה הדיגיטלית.
מזדיינים בסבלנות: תערוכת היחיד של דן אלון תתקיים בגלריה אפרט.ארט ברחוב השוק 42, ת"א. 5.11 (פתיחה ב-20:00). עד 17.11.

תגובות

  • 01

    בחור מוכשר. ברכות על התערוכת יחיד

    א4.11.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
1.11.09

מאיירי כל העולם – התאחדו!

בכל שנה מתאסף לו פורום המאיירים הבינלאומי לחלוקת פרסים, לתערוכה ולכוס קפה. השנה התארחה התערוכה בברלין, וסיפקה הזדמנות מעולה לראות מגמות בהתהוות. אחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות היא הזליגה של סגנונות איור עכשוויים לתוך עולם האמנות, וטשטוש הגבולות ביניהם. בקטגוריית גאוות כחול-לבן היה אפשר לראות את עבודותיהם של דויד פולונסקי ותומר חנוכה.

תגובות

  • 01

    כל האומנים על במה אחת רעיון ממש טוב

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
15.10.09

הלוחשת לספרים

ביום Julia Rothman מאיירת ומעצבת פטרנים, בלילה היא מפעילה את Book By Its Cover, בלוג ספרים שיגרום לבלוטות הריר שלכם לעבוד שעות נוספות.
בבלוג היא סוקרת ספרים חדשים בקטגוריות של עיצוב, איור, קומיקס, ספרי ילדים ואמנות. עיצוב הבלוג עצמו הוא חוויה נעימה, עם קווים נקיים וצילומים איכותיים של הספרים. יש גם ראיונות, אפשרות לרכוש מוצרים נלווים, ורשימת חנויות ספרים אינטרנטיות מכובדת, למקרה שיתחשק לכם למשמש כמה מגיבורי הפוסטים.
מומלץ: הראיון האחרון עם מאט ליינס על הספר החדש שלו; We Are the Friction – על ספר חדש שמפגיש כותבים עם מאיירים (וייתכן שניאלץ בקרוב לפרסם עליו פוסט משלנו).

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
10.8.09

מסדר האליטות המאוירות

כמה נחמד לשטוף את העיניים בעשרות איורים קסומים, ילדותיים ואופטימיים שהתנחלו ברוב ספרי הילדים בשנות ה-40 וה-50, בסגנון פיגורטיווי-נאיווי-מתוק כפי שהוא מתבטא באיוריו של פרץ רושקביץ, שעיטרו אינספור ספרים, כרזות, וחוברות, והציגו תמונת עולם אידילית ושמחה. אספנו עבורכם מקבץ מרנין של תמונות, ואם חשקה נפשכם בטאץ' מלומד כדאי לקרוא את מאמרה של ד"ר תור גונן על ההיסטוריה של איור לילדים בארץ. אהבתם? אולי תיהנו גם מזה.

תגובות

  • 01

    איזה יופי! איפה מצאתם את האוסף הזה? מוצג איפשהו?

    רונית11.8.09
  • 02

    הי רונית. מדובר באוסף של משפחת המאייר כרגע אינו מוצג - אלא כאן בבלעדיות [לפי שעה :]

    admin11.8.09
  • 03

    מקסים, צובט את הלב.

    גלי13.8.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
15.4.09

רות, עבור

משהו טוב קורה עם האיור הישראלי. דוד פולונסקי רוקד עם באשיר, רותו מודן מניפה את האייזנר, גלעד סליקטר מועמד באנגולום, וגרי בייסמן קפץ לביקור. ובתוך כל העשייה, רות גוילי מעלה פורטפוליו חדש מרגש ועוצמתי. בין השאר אפשר למצוא שם עבודות עבור מגזינים כמו הניו יורקר, אסקווייר והניו יורק טיימס. ריספקט!

תגובות

  • 01

    יופי של איורים!!

    נעמה24.4.09
  • 02

    הכל נראה אותו דבר היום באיור. קו שחור ריאליסטי ומילוי במחשב. די נמאס! תגוונו, תמציאו, תחדשו!!!

    לירון25.4.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

תגובות אחרונות

עוד