Julie Verhoeven היא מאיירת בעלת גוף עבודות עשיר, הכולל אינספור איורים עבור בתי אופנה, מעצבים ומגזינים

ורהובן ידועה בעיקר בזכות האיורים הפיוטיים שלה, המציגים דמויות נשים יפהפיות בעלות עיניים גדולות ודוק מלנכוליות מרחף בכתמי צבע אקוורליים. כתב ידה נושא סממנים מובהקים של אופנה עכשווית וגם השפעה של קלאסיקות כאגון שילה ואנדי וורהול. את עבודתה הראשונה בתחום העיצוב עשתה כאסיסטנטית ומשכתבת סקיצות של המעצב ג'ון גליאנו, כשזה עוד פעל מסטודיו קטן וצנוע בקובנט גרדן בסוף שנות ה-80. בהמשך עבדה בייעוץ למרטין סיטבון בפריז, וכמעצבת ראשית בבית האופנה Gibo.

היא פרצה לתודעה כמאיירת בזכות שיתוף פעולה שעשתה עם בית האופנה לואי ויטון ב-2003, שבמסגרתו יצרה סדרת אפליקציות בד נאיוויות על התיקים הקלאסיים. המוצרים הפכו להצלחה מסחררת

במקביל לעבודה על פרויקטים אישיים היא המשיכה ליצור ולאייר עבור חברות מובילות כמו מותג התיקים Mulberry, ורסצ'ה – שעבורו יצרה אסמבלאז' מוזאיקה פסיכדלית שהפך להדפס מרהיב, ASOS ו-H&M– חיבור שהוליד שורה של מוצרי טקסטיל, תיקים ומצעים ענוגים שנושאים את הדמויות המוכרות שלה. הסגנון הקוקטי המובחן, יחד עם הופעות האורח התכופות שלה בחברות הפופולריות האלה, הפכו אותה לרבת-השפעה בתחום האיור העכשווי. לאחרונה החליטה להתמסר לאמנות, והציגה סדרת תערוכות מיצב שבהן היא יוצרת בתלת-ממד את העולם המופלא ומלא הצבע שמוכר מאיוריה. לאתר של ג'ולי ורהובן

"לפעמים עיצוב מושלם מתמטית נראה פשוט רע. קצת כאוס לעולם לא מזיק!"

לפני כשנתיים החליט Steven Bonner בוגר תעשיית העיצוב לצאת לדרך עצמאית. מיותר לומר, שמאז הוא לא הביט אחורה. עבודותיו נראות בכל מקום, משערי מגזינים וכתבות ועד קמפיינים וסרטוני אנימציה. הכל מהודק באלגנטיות ובטביעת אצבע ייחודית. מגלזגו – בראיון.

הפשטות הבולטת שבדימוייך הפכה לסימן ההיכר שלך. עם זאת, אין שני דימויים עוקבים שנעשה בהם שימוש באותם אספקטים. איך אתה ניגש לכל בריף חדש? אני מנסה לחשוב על רעיון או רגש שמתאימים לאותו פרויקט, ואם זה אומר לנסות משהו חדש אז בסדר. הרבה מזה מגיע משנותיי כמעצב במשרד, שם הורגלתי לבחון כל בריף לגופו. אף על פי שזה טוב להיות בעל סגנון מזוהה, ואף שזה מעודד לחשוב שלעבודה שלי יש ייחודיות מזוהה, זה חשוב באותה מידה לא לאפשר לאסתטיקה הזאת להכתיב את העבודה עד למצב שאני בעצם מרַצה את עצמי, ולא מביא בחשבון את משתמש הקצה.
איזה סוג בריפים אתה מקבל בדרך כלל מלקוחות – פתוחים או מנחים? קצת משניהם, למעשה. לפעמים לקוחות מבקשים משהו דומה לעבודה שכבר קיימת, שזה בסדר מפני שזה נותן לי מושג באשר ללוק אנד פיל שהם מבקשים להשיג, ומצד אחר, אני אוהב כשלקוחות מבקשים ממני משהו שלא עשיתי קודם, ומאפשרים לי להעלות קונספטים בעצמי.
מה הייתה הנקודה שבה החלטת לצאת לדרך עצמאית? הגעתי למצב שאני עובד במשרד במשרה מלאה, ומגיע הביתה לעוד "משרה מלאה" כמאייר "מהצד", עד שפיזית לא עמדתי בכך. החלטתי לעזוב את המשרד ולעבוד כעצמאי מהבית. אני עדיין "עם רגל אחת" בחיים הישנים, ולוקח עבודות מיתוג ועיצוב, וכן עבודות פרילנס לסוכנויות בגלזגו ובאדינבורו. אני לא חושב שאני רוצה לעזוב את העיצוב הגרפי המסורתי לגמרי, מאחר שזה משמש עבורי כגיוון נחמד. עם זאת, אחרי שנתיים של עבודה מהבית נתקפתי ב"קדחת התא" – השתעממתי לעבוד לבד והתגעגעתי ל"קהילה" של התעשייה. לכן עברתי לאחרונה לסטודיו חדש בגלזגו, עם עוד כמה עצמאים ופרילנסרים מכל מיני תחומים. כך אני יכול גם לפתח קשרי עבודה עם אנימטורים, במאים, אמני 3D, כמו גם עם מאיירים ומעצבים אחרים, ולהיפתח לעוד דרכי עבודה.
יצרניות תוכנה מוציאות חבילות אפליקציה על בסיס קבוע, אבל עד כמה הפיצ'רים החדשים חשובים מבחינת עידוד היצירתיות? זה הכל כסף, לא כך? אם זה פיצ'ר שימושי באמת, אז זה מצוין. אני לחלוטין בעד ללמוד דברים חדשים, אבל לפעמים אני מקבל את התחושה שכמה מהפיצ'רים מוספים לתוכנה רק כדי למכור משהו שהיה יכול להסתכם בשדרוג קל.

אני נוטה להשתמש באותם כלים. מדי פעם יוצא פיצ'ר חדש שאני משתמש בו כדי לזקק את הליך העבודה, אבל אני חושב שהדימוי מגיע מהרעיון, ולא מהכלי

אתה מגיע מרקע של עיצוב גרפי ודפוס. האם אתה מוצא את עצמך עושה החלטות מודעות הנוגעות לצבע ולייאאוט או שאתה מניח לזה וזורם? השימוש אצלי בצבע הוא פשוט למדי, אבל זה בעיקר מפני שאני עיוור צבעים. אני יכול להגיד לך מהו הצבע לפי מספר הפנטון שלו, אבל אל תצפה ממני להצביע עליו מראייה! אני כ"כ מקנא באנשים שנראה כי הם מצליחים ללא מאמץ ליצור פלטות מבריקות ומעניינות.
בכל הנוגע ללייאאוט, אני נמנה עם הסטודנטים האחרונים בערך שלמדו להכין לייאאוט ביד. אני אכן משתמש באופן מודע בגריד, לאיזון ומיקום. כך עשיתי תמיד, אף על פי שהכל היה מבוסס מחשב עוד לפני שהתחלתי לעבוד. השיעורים האלה שלמדתי נשארו איתי. אתה צריך להכיר את החוקים כדי להפר אותם. לפעמים עיצוב מושלם מתמטית יכול פשוט להיראות רע, ועליך לסמוך על העין שלך. קצת כאוס לעולם לא מזיק!
המדריכים שכתבת לאחרונה זכו לתגובות מצוינות מקוראים. איך אתה רואה את תרבות מערכי ההדרכה הנוכחית? אני אוהב את העובדה שהכל פתוח כל כך עכשיו, ולמדתי בעצמי דברים שלא ידעתי – בעיקר דברים טכניים, אבל טוב לדעת שאם אני תקוע בשאלה בנוגע למה כלי כלשהו יכול לעשות, מישהו שם בחוץ כבר פירט את השימוש בו.
מה שמדאיג אותי בכל זאת היא כמות הפעמים שראיתי חובבנים מעתיקים חלק מהמדריכים האלה ומנסים להשיק קריירות על סמך אלה. זה קצת מעליב. מבחינתי, מדריכים הם שם כדי ללמד איך להשתמש בכלי או ללמד תהליך מסוים, לא כדי ללמוד איך ליצור אימג' מסוים. צריך להבין שהדימויים במדריכים האלה הם לא "הצעות הגשה", ושרעיונות ואינדיווידואליות הם שיוצרים קריירה.
כפרילנסר, מהו הרגע שאתה הכי גאה בו? בתקווה שעוד יושגו מטרות רבות, עצם המעבר לעבודה עצמאית והגילוי שאני יכול להצליח – היה מספק מאוד עבורי.

לראיון המלא

ColourSpace & Brand Nu

למאיירת הקנדית ג'קי אוקלי סגנון ייחודי המשלב רישום ונגיעות צבע. התוצאה: דיוק

Jacqui Oakley מלמדת בקולג' לאמנות ועיצוב של אונטריו, בטורונטו, קנדה, וכבר עשר שנים היא מאיירת עצמאית. עם לקוחותיה נמנים הרולינג סטון, הפייננשל טיימס, בוסטון גלוב ועוד. מגזין abduzeedo משוחח איתה.

באיזה שלב גילית שאת אוהבת אמנות ואיור? תמיד הייתה לי חיבה מוזרה לאיור מבוכים. יכול להיות שזו הייתה יותר תוצאה של שעמום בטיסות ארוכות (במסגרת העבודות של הוריי, חיינו בבחריין, זמביה, לונדון ולוב). אהבתי תבניות וצבע, במיוחד אימג'ים שאספו הוריי במהלך מסעותיהם: בטיקים - הדפסים על אריגים – ממלזיה, דימויים של אלים תאילנדים, סצנות מחיי כפרים אפריקאיים. כל דבר שקשור למדע בדיוני או לאימה תמיד תופס את תשומת לבי. כמו כן, נהניתי לאייר ציפורים וחיות, במיוחד כאלה מארצות אחרות. בבחריין היו רק שממיות, עזים וגמלים, אז כשהיינו מבקרים בקנדה, על סנאיה הרבים, היא נראתה לי כמקום אקזוטי למדי.
איך הפכת את הלהט שלך למקצוע? למדתי לתואר אמנות באוניברסיטת טורונטו, אבל הבנתי שאני לא לומדת מספיק טכניקה, ופניתי לתוכנית שרידן לאיור, שהוציאה כמה כישרונות. בסיום הלימודים

מצא חן בעיניי להציג "אמנות" לפני אנשים בחיי היומיום שלהם, ולא לפני מספר מצומצם של אנשים בגלריות לאמנות. זה קשה לפעמים, יש עליות ומורדות, אבל הן שוות את זה

שמנו לב שהרבה מהעבודות שלך הן ציורים של ממש. תוכלי להסביר לנו על התהליך שאת עושה בדרך לאיור? אני מתחילה בסיעור מוחות; אני מריצה בראש מילים וקשקושים קטנים של רעיונות אקראיים שעולים לי בראש. אחרי שאני אוספת דימויים שיכולים לשמש כרפרנסס, אני ממשיכה לרישומים כלליים, מגדילה אותם ומעבירה לנייר, צובעת חלקים תוך ניסיון לשמר את הטקסטורה בעזרת מברשת יבשה, ולבסוף תוחמת אותם בדיו. (למגוון מעבודותיה הציצו כאן)
מתיאור תהליך העבודה שלך, אנחנו מבינים שאת לא כ"כ מתקרבת למחשב. בעידן שבו כולם עובדים ויוצרים את האיורים שלהם על מסך המחשב, האם את מרגישה יותר כאמנית מאשר מאיירת? את רוב הזמן שלי אני מבלה מול המחשב, בערך כמו כל אחד אחר. כשאני עובדת על משהו מסובך, לעתים קרובות אני מאיירת כמה חלקים בנפרד, סורקת אותם, ומזיזה אותם במחשב. אני מוצאת שזה מאפשר לי להתנסות קצת יותר עם הקומפוזיציה. לפעמים, לצורך גרסה סופית של איור, אני עוברת על הקווים ביד לפני שאני מוסיפה להם צבע בפוטושופ. אני תמיד מעדיפה את התחושה של איור ידני, אז אני משמרת את זה ומתרחקת מאימג'ים שנראים "מבריקים" מדי, אף על פי שאני מכירה לא מעט אמנים שעובדים על המחשב בלבד, ואני מעריצה את עבודתם. אני פשוט נהנית מהספונטניות שעבודה ידנית מאפשרת.
אילו טיפים את יכולה לתת לאלה שרק מתחילים את דרכם בעולם העיצוב? זה קשה לצאת לדרך עצמאית. יש לזכור שלכולם היו זמנים קשים. המשיכו לקדם את עצמכם ולעשות עבודה טובה, וזה ישתלם בסוף. זה טיפשי, אבל אל תשכחו שאתם נהנים מאמנות ומעיצוב. לפעמים, כשאמנות הופכת לשגרה יומית, היא נדמית כעוד עבודה. אז השתדלו תמיד לזכור לעבוד על פרויקטים אישיים כשמתאפשר לכם, לשתף פעולה עם חברים, והמשיכו להסתכל על דברים כדי להמשיך להתרגש וכדי להוסיף לעבודתכם ממד. זה יקרה בסוף.

לראיון במקור

טיפת דיו לא נשפכה במהלך הפרסומת הזאת

העירו את הבובות, Pictoplasma עומד להתחיל!

Pictoplasma, ארגון המוקדש לאמנות עיצוב הדמויות ומקדם את הסצנה בכל דרך ססגונית אפשרית עוד מ-1999, מקיים את אחד הפסטיבלים הכי צבעוניים, מעוררי השראה ושובי לב שנתקלנו בהם. זה קורה אחת לשנה במשך כשבועיים בברלין (אפריל 2012 לפניכם), כשמעצבים וחובבים עולים לרגל להפנינג ומינגלינג יצירתי (כולל מסיבות שוות). בין פסטיבל אחד למשנהו ישנם אירועים קטנים שמניבים תענוג אינסופי. אחד כזה קורה ממש עכשיו בניו יורק: ב-3 בנובמבר ולמשך ארבעה ימים תתקשט העיר במקבץ תערוכות ובכנס יוצרים בן יומיים. הדיונים בכנס יתרכזו בתרבות עיצוב דמויות עכשווית, תוך התייחסות למגוון רחב של מדיה ודיסציפלינות כמו איור, עיצוב גרפי, עיצוב משחקים, אופנה, אמנות ורובוטיקה.

בין ים הדמויות המרתקות שתוכלו לפגוש (אנושיות ומואנשות), ניווטה את דרכנו המאיירת וחברת המערכת טימור דברה. הנה כמה מהמלצותינו

שווה לשמוע את Ben & Julia, שחברו יחד ב-2006 ויוצרים עבודות פלסטיות במדיה מעורבת וזוכים להכרה; Siggi Eggertsson מצליח להביא טוויסט ייחודי לאמנות פיקסלים שהפכה מעט שחוקה; גם Genevieve Gauckler, שנותרה מעניינת לאורך כל הקריירה שלה, מצליחה לחדש עם דמויותיה המובחנות; מעט שונה בנוף הוא היוצר האמריקאי Mark Jenkins מווירג'יניה, הידוע במיצגי רחוב מקוריים וסוריאליסטיים הכוללים שלטי רחוב שהופכים לסוכריות על מקל, כיכרות שעושות הסבה לקרוסלות ועוברי אורח שלוקחים חלק פעיל בעבודותיו; ואחד החביבים הוא Joshua Ben Longo, שזוכה להצלחה אמנותית ומסחרית. מדובר ביוצר רב-תחומי שאף מלחין מוזיקה, ושלמראה הבובות המשוגעות שלו קשה להישאר אדישים.
בכנס יופיעו גם שמות מוכרים כמו  Tim Biskup ,Gary Taxali ו-Jon Burgerman, שאמנם לא חידש מזה זמן מה אבל תמיד נעים לראות אמן סופר-מוכשר.

הכנס: 4-5.11, בבית הספר לעיצוב Parsons
התערוכות: 3-6.11, ברחבי העיר

נונסנס תמיד היווה מקור השראה לגבריאלה ברוך, אבל רק סיבה לוגית כמו פרויקט גמר בבצלאל דרבנה אותה לעסוק בו

ברוך בחרה לאייר את ספר הנונסנס של Edward Lear, אמן, מאייר וסופר אנגלי בן המאה ה-19, המוכר בעיקר בזכות חמשירי האיגיון שיצר. איגיון היא כתיבה הבונה לה היגיון משלה, ומציגה מצבים סוריאליסטיים ביותר כאילו היו עניין שבשגרה. הספר מאגד כ-112 חמשירים, סיפורים קצרים, שירים, מכתבים ואפילו מתכונים, וברוך התמקדה בתשעה חמשירים והציעה להם פרשנות ויזואלית מחודשת. את האיורים אפשר לראות באתר שלה (הספר כרגע אינו מוצע למכירה).
מתי התחלת להתעניין באיור?
זה תחום שעניין אותי תמיד, אבל רק בשנה ב' בלימודים נשאבתי לתוכו לחלוטין.
אילו אמנים נותנים לך השראה?
המאיירים שאני שואבת השראה מהם רבים, ובעיקר עפרה עמית, Maira Kalman, Camilla Engman Luke Best, Pablo Auladell, Sara Fanelli
מה את עושה כשאת זקוקה להשראה?
קוראת שירה, עוברת על ספרי איור שאני אוהבת במיוחד ועל הבלוגים של המאיירים האהובים עליי. בגדול, לטוס לחו"ל תמיד עוזר, אבל זו בדרך כלל לא אופציה.
באיזו טכניקה את מציירת?
אני מאיירת דיגיטלית לתוך המחשב.
האיורים שלך מתאפיינים בעדינות רבה וברוח נוסטלגית. האם העבודות "שלמות" מבחינתך בתצוגת רשת או שהן זקוקות לפרינט?
גם לרשת וגם לפרינט יש יתרונות, כשללא ספק הכוח של הפרינט, המאפשר להתעמק בעבודה ולחוות אותה מקרוב ובממדים גדולים, עולה על הכוח של תצוגת הרשת, למרות הנגישות שלה והעובדה שהיא "מקפיצה" את הצבעוניות.
ולסיום, באיזה מהפרויקטים שלך את הכי גאה?
בעיקר באיורים למוזיקה שעשיתי בשנה שעברה במסגרת פרויקט אישי. התחברתי רגשית מאוד לדימויים שיצרתי.

בוגרי איור ואנימציה לשנת 2011

הצצה לסדרת הדפסים מאת המעצב הדני Palle Nielsen: נילסן יצר ב-1959 אדפטציה גרפית לסיפור הקלאסי "אורפאוס ואורידיקה", שעותק שלו לאספנים תוכלו למצוא באמזון (725$ לא כולל משלוח). הסיפור הנצחי מהמיתולוגיה היוונית, שמספר על מאבקו ההרואי של אורפאוס להחזיר את אהובתו מן השאול, לובש כאן מבט עירוני אפל ודמוני, ובעיקר יפהפה. מצאנו ב-50 ואט, מקור לא אכזב לעיצובי ואיורי ספרים.

פוסט מרתק על האמנות שמאחורי הבולים.

לו יכולנו לצייר את החלומות שלנו, אולי כך הם היו נראים… מצויד בעיפרון ונטול צבעונית, Frank Magnotta יוצר עולמות מרובי פרטים ומדויקים, שמעידים יותר מכל על מתכנן אחראי.

בדומה לאומני הקראפט המסורתיים, שעובדים על פריט בשקדנות מעוררת התפעלות, כך גם האמן הברוקלינאי עומל על איורי ענק מרשימים

נדמה שרישומי המבנים האדריכליים שלו מספקים הצצה לאיזה תת-מודע תוסס, המכיל אייקונים תרבותיים והצהרות נטולות קונטקסט, אבל הם בעיקר מאתגרים אותנו להכין מהם מודלים בתלת-ממד.
פרנק, אילו אמנים אהובים עליך? "אני אוהב אמנים שונים בזמנים שונים ומסיבות שונות. לשמחתי, אני עדיין מרגיש כלומד על אמנות באמצעות אמני עבר כ-Bonnard, Piranesi, Guston, Durer, Giotto, Breugel, Fornasetti, Peter Saul, Picasso, Leger, Ed Ruscha ו-Jim Shaw. אני לא חושב שיש תכונה מאחדת לכל האמנים שציינתי, מלבד היותם מעולים וייחודים".
ספר לנו מהיכן אתה שואב השראה? "מהסתובבויות ברחובות ניו יורק, מהקשרים וצירופים שונים שאני נתקל בהם. דברים קטנים בחוויות היומיום מרתקים אותי. אני בדרך כלל מתחיל ציור מתוך רעיון או מצב שקשה להגדירם, ותוך כדי העבודה מנסה לפענח אותם".