7.2.12

על פי פפה

האם אפשר לשבת על צל של כיסא?

Pepe Heykoop, הולנדי צעיר, בוגר האקדמיה לעיצוב החביבה עלינו באיינדהובן, אוהב לערוך אקספרימנטים בעיצוב ולהפיח חיים חדשים באובייקטים ישנים. בין עבודותיו מצאנו מוצרים שימושיים, רהיטי one of a kind וגם כמה אובייקטים ניסיוניים שלא מתאימים לשום קטגוריה.
אחד מאותם פרויקטים שאינם ניתנים לקִטלוג הוא "כיסא?". במבט ראשון זוהי אסופה אקראית של קלטת וידאו, שופין וזרוע מתכתית, ללא רמז לתכלית או היגיון, אבל כשמפנים את המבט אל הצל המוטל על הקיר, ברגע אחד נוצר סדר בבלגן ונגלה לעינינו כיסא. פרויקטים מסוג זה פותחים חלון אל עולמו של המעצב, וממחישים לנו את תהליך העבודה מרעיון לפיתוח ועד למוצר עצמו.

בסדרת הכיסאות Theme Chairs הייקופ מציג שלושה כיסאות שונים, כאשר בכל כיסא הוא בוחן שאלה עקרונית שהוא מתחבט בה

בכיסא gOLD הוא מטפל במחברים החלשים באמצעות חוט זהב מלופף. מלבד החיזוק המבני שהוא מספק, החוט הופך לחלק אינטגרלי מהכיסא מבחינה צורנית ודקורטיווית. הייקופ ממשיך את קו המחשבה הזה אל Stacking Chair – זוג כיסאות שבורים מחנות יד שנייה שעטף בנייר דבק וליפף בצמר עד לקבלת פני שטח שמנמנים ומזמינים. הוא מפיח רוח חיים בזוג כיסאות עייפים ויוצר צורניות אורגנית נעימה ושובת לב.
בפרויקטים Skin Collection ו-Leather Lampshades, הייקופ עושה שימוש מרשים בעור וגורם לו לשדר רכות. Skin Collection עשוי משאריות עור של תעשיית הריהוט; את שאריות העור הללו הוא תופר על גבי אובייקטים שנמצאו ברחוב או נקנו בחנויות יד שנייה. גימורי המט החמימים והתיפורים החיצוניים יוצרים אווירה אורגנית אך ממושמעת על גבי הרהיט. לאתר המעצב.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
20.11.11

ויהי אור

באיינדהובן הסתיים זה עתה הפסטיבל השנתי Glow, הנותן במה לאמנים ואדריכלים להציג את המילה האחרונה בתחום התאורה המלאכותית

נושא הפסטיבל השנה היה "אשליה ומציאות", והצופים התבקשו לבחון באיזה אופן, אם בכלל, החוויה העירונית מתעצמת באמצעות תאורה מלאכותית. ובמילים אחרות: איפה מסתיימת האשליה ומתחילה המציאות, או מהי הנקודה שבה אמנות הופכת לחוויה?
21 עבודות הוצגו השנה בפסטיבל, וכחלק מהקונספט האורבני הן פוזרו במסלול מעגלי ברחבי מרכז העיר, לפי שני נושאים: נושא אחד היה הכיכרות המרכזיות. האמנים התערבו בכיכרות והשתלבו באטמוספרה האינטנסיווית של הרחובות המסחריים והצבעוניים; נושא שני היה גדות נהר הדומל השופעים ירק, שם היה האתגר המרכזי ליצור נגיעה עדינה בקונטקסט הקיים. התוצאה: המסתוריות והחיוניות של האור כחומר בנייה חצי מוחשי משתלבות בחזיתות הבניינים ובחללים הציבוריים המגוונים של איינדהובן, ויוצרות תחושה צבעונית ואינטראקטיווית למדי.

לפסטיבל Glow 2011

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו

תגובות אחרונות