28.8.11

מפת אוסלו

כוראוגרפיית רשתות אלחוטיות במרחב העירוני מציגה עיר רפאים

בדצמבר האחרון פשטו סטודנטים בבית הספר לעיצוב ואדריכלות של אוסלו (AHO) ברחובות העיר, במטרה להפגין את המרחב הסמוי מן העין של רשתות אלחוטיות. הפעולה נעשתה במסגרת פרויקט אינטראקטיווי שבחן את נוכחותן של רשתות אלחוטיות במקומות עירוניים וכן את אופן פריסתן. מדובר במחקר ויזואלי, שבאמצעות טכניקה מתחום הקולנוע ובעזרת מוט בגובה ארבעה מטרים המכוסה ב-80 נורות בעלות חיישנים, בדק את עוצמת שידור ה-WiFi ברחבי העיר. על ידי צילום בחשיפה ארוכה יצרו הסטודנטים מסמך ויזואלי שמיפה את הטופוגרפיה הסמויה.
אוסלו החשוכה היא מצע אידיאלי לציור אור, ובמהלך כמה שבועות של הליכה, מדידה וצילום, הוצגו רשתות המרחב העירוני כשהן חושפות איכויות משתנות: מקוטעות, מבליחות, מעומעמות, זוהרות ומגיבות לריכוזי בניינים ולשטחים פתוחים. הכוח ועקביות הרשת מעידים על אופי הסביבה הבנויה ועל יחסי הכוחות בין הממד הפיזי לווירטואלי, ומשקפים גם את המעמד הדומיננטי ואת ההשפעה העצומה של משדרי הרשת על חיינו. התצוגה הגרפית מצליחה לבטא את היחסים בין רשתות WiFi והסביבה הפיזית, כשצורות אדריכליות, חומרי בנייה וצורת הנוף האורבני מעצבים את אופן הפריסה והשימוש ברשתות האלחוטיות.

Immaterials: Light painting WiFi from Timo on Vimeo.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
3.10.10

מוצג א': ללא כותרת

אנטייטלד – מגזין אינטרנט קבוצתי טרי – מצליח לספק שיח אינטליגנטי ובגובה העיניים בנושאי עיצוב, אמנות ומה שמסביב. את התכנים יוצרים כ-40 משתתפים, והוא מנוהל על ידי טליה זליגמן ואברהם קורנפלד, שהכירו במכללת הדסה בירושלים (היא מרצה נערצת, הוא סטודנט פלא), ואחרי שעשו דבר או שניים באינטרנט, החליטו לבנות פרויקט משותף.

טליה, למה אנטייטלד?

השם "אנטייטלד" הוא חיבור מקסים בין העולם הדיגיטלי, שבו כל קובץ נפתח ונקרא כך, לבין עולם האמנות, שבו יצירות רבות מכוּנות 'untitled'

אברהם, למה מגזין אינטרנטי? "הרגשנו שחסרים מקומות מעניינים ברשת שבהם אפשר לקרוא על אמנות ותחומי עיצוב שונים בגובה העיניים וללמוד דברים חדשים מתחומים משיקים. מסיבה לא ברורה כל אחד מהתחומים נמצא בבועה משלו (למשל, כמה מעצבים גרפיים יודעים מה זה "parting line"? אמנם זה מושג שולי, אבל הדבר הראשון שלומדים בבי"ס לעיצוב תעשייתי). הקמנו את המקום כדי שנוכל לשבת בכל בוקר עם הקפה ולקרוא איזו מחשבה מעוררת שתפתח לנו את היום…"

הכוח של הבמה הזאת הוא באינטראקציה בין הגולשים לבין חברי הקבוצה, זאת ההשראה האמיתית. אנחנו רק הקמנו את הפלטפורמה

האתר מחולק בצורה מובהקת (יש שיגידו מובהקת מדי) ל'מחשבות' ול'מעשים'. איך הגעתם לזה?
טליה: "אני לא זוכרת בדיוק את התהליך שהביא לחלוקה הספציפית. רצינו לצאת מהפורמט הבלוגי המוכר של קטגוריות פוסטים. היה לנו חשוב להיות מקום בעברית, ולכן מילים כמו פוסטים או רשומות עושות לנו אי-נוחות גופנית. החלוקה למחשבות ולמעשים קצת יותר ברורה. היה גם דיון סוער אם המשתתפים יחולקו לחושבים ולעושים, אבל זה עורר יותר מדי התנגדויות (ובצדק)".

איך אתם בוחרים את המשתתפים?

טליה: "התחלנו מאנשים שאנחנו מכירים ואוהבים את העבודה שלהם או את הכתיבה שלהם וניסינו לדאוג שיהיו מרוב תחומי העיצוב והאמנות (אפילו שהניסיון לכסות את כל הטווח הזה הוא אינסופי). חלק מהכותבים מקשרים אותנו לאחרים, ולרוב אנחנו מקבלים פניות מיוצרים מעניינים ובוחרים רק את מה שמתאים".

תכניות לשנה החדשה? לאן הייתם רוצים לראות את זה מגיע?

אברהם: "יהיה נחמד אם אנטייטלד יהפוך לבמה פעילה שכולם ייקחו בה חלק פעיל – אם ביצירת התכנים, אם בהשתתפות בדיונים ובפעילויות עתידיות אחרות. יש מקום לכולם ובזכות כל אלה שמשתפים יש תוכן. לאנטייטלד יש את הכוח להשפיע על הדרך שהתחום יכול לראות את עצמו. לאנשים החזותיים היום יש הרבה השפעה על התרבות שלנו וחשוב שיהיה דיבור על הערך ועל האחריות שלנו כאנשים ויזואלים, וחשוב להתייחס למה שאנחנו עושים בצורה ביקורתית. נשמח אם יותר גולשים ישתתפו בדיונים. כמו כן, מתוכננת לעלות עוד קטגוריה שונה בסוג התוכן ועוד אתר בקנה שאמור להיות אינדקס מעצבים ואמנים".

ביקשנו משניהם להמליץ על כמה פוסטים נבחרים מתוך אנטייטלד. לאחר גשם של הסתייגויות, התנצלויות ואי-נוחות כלפי החברים, הבטחנו שנקרא לזה: בחירה רנדומלית.
טליה: עיצוב רכב וזיהום ויזואלי (או: למה מעצבי רכב הם ערסים); שירת המקררים; מרככי כביסה בניחוח כפרי; מה זה נקרא מחשבה; חילוף חומרים
אברהם: Stay Little Valentine Stay; שלוש נקודות על היעלמות; הדיאלוג הפנימי עם המחשב; עוד על סגנון; Rage Against the Machine

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
12.11.09

היום הראשון של שארית חייכם

בקש מבני המשפחה שלך לתאר במה אתה עוסק. כתוב מכתב לעצמך בעבר. צלם את הוריך מתנשקים. צייר את החדשות. שחזר פוסטר שהיה לך בתור ילד, גדל גן במקום בלתי צפוי… לא, זה לא ספר "כיצד לשפר את עצמך בעשרה צעדים" במבצע אחד פלוס אחד. זו אמנות. מירנדה ג'ולי וחברים חשבו על 70 משימות עבורכם, ואיגדו אותן בפרויקט המרגש "Learning to Love You More". ליבת הפרויקט הוא אתר אינטרנט באותו שם, שהגולשים בו מתבקשים לבצע את המשימות ולשלוח דו"ח. משם זה גדל לספר (מומלץ), לסדרת תערוכות, לתכניות רדיו ולפסטיבלי סרטים.

בהרבה מהמקרים קריאת המשימות עצמן ולאו דווקא התוצאות הן ההנאה האמיתית.

יותר כיף לדמיין מה הייתי עושה, מאשר לראות מה ג'ון וננסי משיקגו עשו, אבל לפעמים יוצא להם מפתיע מאוד, לג'ון ולננסי. מפעילי האתר הפסיקו לקבל עבודות במאי השנה, אבל זה ממש לא התירוץ שימנע מכם לעשות כמה משימות. זה היום הראשון של שארית חייכם. בהצלחה!

תגובות

  • 01

    מקסים מקסים מקסים. תודה. (מתה על הבלוג הזה, למרות שאני לא מגיבה הרבה)

    רוני12.11.09
  • 02

    איזה אוםטימיות - יפה מאד

    עמוס12.11.09
  • 03

    nice project

    linda3.12.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו