עיר קומפקטית כמודל לעיר בת-קיימא: חלוקה ליחידות עצמאיות, אינטגרציה, חינוך, שימור ודיאלוג אזורי

בהמשך לראיון שפרסמנו עם פרופ' וולף דסקינג, מתכננה של פרייבורג, אחת הערים הירוקות באירופה, אנו מביאים לכם את 12 העקרונות שהם ניסחו באמנה שקוראת לערים נוספות ללכת בעקבותיה ולקיים מודל משופר לעיר בת-קיימא.

עקרונות חלליים: מרחקים קצרים לנוחות האזרחים ולהפחתת שימוש ברכבים

1. שונות, ביטחון וסובלנות: יש לשאוף לאוכלוסייה מאוזנת מבחינת גיל ופרופיל סוציאלי בתוך שכונות קיימות. חשוב לדאוג למקומות עבודה ושירותים לכל הסקטורים, לעודד אינטגרציה של כל שכבות האוכלוסייה, בלי קשר למוצא, מין או גיל.
2. עיר של שכונות: "העיר הקומפקטית" כמודל בר-קיימא. חלוקת העיר לשכונות בעלות עצמאות אדמיניסטרטיווית. יש לעודד שלטון א-ריכוזי בעל סמכויות מוגדרות היטב. שלטון כזה חיוני לעיר, וחשוב בהקשר של אזורי מגורים ועבודה, תשתית סוציאלית, חינוך ותרבות, בילוי וכד'. ההגנה על זהות העיר היא תנאי מקדים לתכנון ולפיתוח אורבני בר-קיימא.
3. עיר של מרחקים קצרים: רעיון העיר הקומפקטית צריך לעמוד ביסוד קידום תשתיות קיימות ובניית תשתיות חדשות. גישה רגלית לכל מקום מורידה למינימום את תנועת המכוניות, ומשפרת את איכות הסביבה. יש להעדיף פיתוח תחבורה ציבורית ושבילי אופניים על רכבים פרטיים.
4. תחבורה ציבורית וצפיפות: תכנון התחבורה הציבורית יהיה באינטגרציה מלאה עם חזון העיצוב העירוני. התחבורה הציבורית צריכה תמיד לקבל עדיפות על התחבורה הפרטית. יש להגדיל את הצפיפות העירונית לאורך קווי התחבורה הציבורית באופן רגיש ותוך שימור עקרונות הקיימות.

עקרונות תוכניים: מבני תרבות, פיתוח עסקי, שמירת טבע והגנה על שטחים ציבוריים למען האזרחים

5. חינוך, מדע ותרבות: בתי ספר ואוניברסיטאות, מרכזי מחקר ומוסדות תרבות מטביעים חותם משמעותי על מידת האטרקטיוויות של העיר והאיכויות שלה. עיר חייבת ליצור הזדמנויות להתפתחות אישית וללמידה לכל אורך חיי אדם.
6. תעשייה ועבודה: המשימה החשובה ביותר לעתיד: שימור תעסוקה קיימת ופיתוח עסקים חדשניים ופורצי דרך. יש לאזן את הטרנד של פיתוח אזורים ירוקים וערי קצה עם חידוש הרקמה העירונית הקיימת.
7. טבע וסביבה: שימור מגוון מינים ביולוגיים, שימוש חכם במשאבים לטובת הדורות הבאים והגנה על סביבה בריאה שאפשר לחיות בה – כמטרות מפתח. יש לבחון את האזורים שבהם מתוכננת בנייה ואת השפעתם על הסביבה טרם יישום התוכניות, במטרה לשמר את סביבת המגורים הטבעית של בעלי החיים והצמחים, כמו גם נופים תרבותיים בעלי חשיבות היסטורית.
8. איכות עיצוב: רוב החלטות התכנון משפיעות על מראה העיר לדורי דורות. לכן החלטות צריכות לחזק את אופי העיר באמצעות קידום איכויות העיצוב הגבוהות ביותר. למקומות ציבוריים תפקיד מפתח: יחד עם הבניינים השכנים הם יוצרים את הפנים הציבוריות של העיר. זכויות רכש ציבוריות וסמכויות להסדרת שטח ציבורי חייבות להישאר בידי גוף פוליטי, שיתווך בין האינטרסים השונים ויעצור התפתחות בלתי רצויה. סמכות התכנון בעיר צריכה להוביל את ההתפתחות של כל פרויקט בנייה חשוב, משלב הרעיון ועד לשלב המימוש. יש לעשות שימוש בכלים כמו תחרויות אדריכלים, מינויים ופאנלים של מומחים כעיקרון מנחה – כדי למצוא פתרונות למבנים חשובים ולמקומות ציבוריים.

עקרונות פרוצדורליים: לשמר את הישן – לחגוג את החדש. לא לאופנות ולגחמות פוליטיות, כן למעורבות ולשקיפות

9. חזון לטווח רחוק: תכנון ופיתוח עירוניים עקביים צריכים ללכת בעקבות חזון מאחד, שמביא בחשבון את עברה של העיר ורואה כמה עשורים קדימה. אסור שפני העיר יהיו משועבדים לאופנות מתחלפות או גחמות פוליטיות. תכנון תוספות לערים צריך לצפות את הצרכים של הדורות הבאים (לשמר את הישן ולחגוג את החדש). רק בדרך זו אפשר לפתח, לשמר ולקדם את ייחודיות העיר.
10. תקשורת והשתתפות: קהילות צריכות לעבוד באופן עקבי על החזון הקולקטיווי שלהן לעיר באמצעות שיח ציבורי. דמויות מפתח ובעלי מניות בקרב האדמיניסטרציה של העיר ומחוץ לה צריכים לתמוך בתקשורת רציפה. את תוצאות הדיונים יש לשלב בתהליכי התכנון, כדי לעזור ביצירת שקיפות ולצורך עדכון החלטות פוליטיות. יש להזמין את כל קבוצות האוכלוסייה לקחת חלק בדיון, ולהיות פעילות בכל שלבי ההתפתחות, החל מהחזון הראשוני, דרך תכנון מפורט, וכלה בביצוע בשטח ובניהול. צריך לבסס תרבות של מעורבות תוך שימוש בכלים שונים הזמינים לרשויות העירוניות, האזוריות והכלליות.
11. אמינות, מחויבות והוגנות: קונספט החל על העיר כולה, ומושתת על עקרונות של קונצנזוס, יוצר את הסביבה הנכונה שבה כל המשתתפים בהתפתחות העירונית יכולים לפעול בזכויות שוות. כדי שהעיר תהיה שותפה אמינה לכל האזרחים ולכל המשקיעים, המדיניות העירונית צריכה להיות מבוססת על הסכמות בסיסיות, שמחייבות את הגוף האדמיניסטרטיווי. עקרונות צריכים לעמוד בבסיס ההנחיות לפיתוח אתרים וסטנדרטים של בנייה בת-קיימא. קווים מנחים כמו "עיר של מרחקים קצרים" צריכים להתבטא במדיניות הנוגעת לנושאים ספציפיים.
12. שיתוף פעולה ושותפות: שיתוף פעולה והשתתפות עוזרים לביזור ולחלוקת נטל התכנון והפיתוח העירוני בין אנשים וגורמים רבים. תמיכה פיננסית בפרויקטים מעודדת משקיעים, ויכולה גם לעזור להדריך אותם. פעולה לדוגמה של הקהילה לגבי עיצוב פני העיר יכולה לעודד פעולה פרטית, כמו גם לעזור ליצירת תהליכים המגשימים את עצמם. מוסדות מדעיים, אוניברסיטאות, תעשייה וגופים מקצועיים הם שחקנים חשובים בפיתוח עירוני חדשני.
אנחנו חותמים על זה. ואתם?

בית מגורים בברזיל מוכיח לנו שטבעי לא אומר בהכרח צנוע

האדריכל יוסי קורי עומד בראש משרד האדריכלים גאוטקטורה, המתמחה בבנייה בת-קיימא ובזיקה חברתית וטכנולוגית. משרדו שבחיפה נבנה על פי עקרונות אקולוגיים, ואדריכלים, יועצים ותלמידים מגיעים להתרשם מתצוגת החומרים והטכנולוגיות הרגישות לסביבה.

היכן למדת ומה זכור לך במיוחד מתקופת הלימודים? למדתי בטכניון. חוויה מיוחדת שהיתה לי היא תרגיל של בניית מתקן הנדסי של מעברי כוחות: את רוב הקורס ביליתי בשירות מילואים והפסדתי הרבה חומר, כל הסטודנטים בנו מִסְבָּכִים לפי עקרונות גאומטריים והנדסיים שנלמדו, אך מכיוון שלא נכחתי בקורס ולא הכרתי את החומר, החלפתי את המסבך בכדור קפיץ עם אוזניים. הציון נקבע על פי יחס המשקל והעומס שהמתקן מחזיק. כולם היו בשוק מהמתקן שלי שקיבל את  הציון הטוב.

מקרה זה גרם לי לחשוב שיש מקום ליצירתיות ושיש צורך לשאול שאלות ולא להישאר בגבולות המיינסטרים

תאר את עבודתך הראשונה. במסגרת חילופי סטודנטים עבדתי במשרד Rivaben ליד סאו פאולו, ברזיל. ההתנסות  היתה חוויה נפלאה באווירה ברזילאית ססגונית. הדבר הראשון שהבוס עשה היה לקחת אותי לפאב לשתות קשאסה, שם הוא אמר לי שקודם אני צריך להכיר את ברזיל ולאחר מכן לעבוד. בעל המשרד הבין שעליי לספוג את האווירה ואת איכויות הסביבה כדי לא להיות כבוי במשרד. אחרי סיום הדוקטורט ב-2008 הבנתי שאני צריך להקים משרד שמיועד לבנייה ירוקה. אין במשרד פרויקטים רגילים, רק אקולוגיים, מתוך הבנה שזו אדריכלות.

כל מה שלא רגיש לסביבה הוא לא רלוונטי למציאות שאנו נמצאים בה. אנחנו לא מייצרים אדריכלות אלא רעיונות בני-קיימא

מהיכן אתה שואב השראה לפרויקטים? ההשראה מגיעה מהטבע וגם מסוריאליזם, התחום שמעבר למציאות ושמאתגר אותה; נקודת מבט חיצונית שיכולה להוביל לדברים שמקדימים את זמנם ושיש בהם ניסיון לחדור למהות, גם פסיכולוגית וגם אקולוגית, של העולם שאנחנו חיים בו. זו טכניקה שכל אחד יכול לאמץ – למצוא נקודת משען מחוץ להוויה כדי להתמודד נכון יותר. הגישה הסוריאליסטית אתגרה קונוונציות, ודוגמה לכך הוא האדריכל פרידריך קיסלר, שבנה את היכל הספר והשתמש בטכניקות סוריאליסטיות.

מה היא גאוטקטורה? גאוטקטורה היא מונח שטבעתי, המשלב את התפיסה שארכיטקטורה לא יכולה להיות תלושה ולעמוד בפני עצמה אלא חייבת להיות מחוברת לאדמה, לכדור הארץ. בבסיס התפיסה עומדת ההבנה שבית שאתה בונה יושב על קרקע שהיא חלק ממתחם הכולל אנשים וצמחים וחיות, ועליך להציע פתרון להמון פרמטרים שלא חשבת שהם בתחום האחריות שלך. אדריכלות היא לא רק ארבעה קירות וזהו.

כיצד המושג גאוטקטורה מתבטא בפרקטיקת הנדל"ן הישראלית? זה קל מאוד. אתה צריך להכיר מילת מפתח אחת שעושה לך את החיים קלים יותר, המילה: "לא”.

כשמציעים לך לעבוד על פרויקטים שאתה רואה שהמניע מאחוריהם הוא אך ורק למטרת רווח ולא למטרת רווחה – פשוט להגיד "לא”

יהיו די אדריכלים שייקחו את הפרויקט וייכנסו למערבולת שתסחף אותם למטה. אתה צריך להיות נאמן לעיקרון שאתה שלם אתו, שאתה ישן אתו טוב בלילה, ולהיענות בחיוב לפרויקטים החשובים. זה לא אומר שפרויקטים מתבטלים. לדוגמה, פנו אלינו יזמים שביקשו לבנות תחנת דלק, לכאורה פרויקט לא אקולוגי ומזהם, ולאחר זמן מה שכנענו אותם שהתחנה צריכה לספק לעצמה את האנרגיה. פרויקט שהתחיל מתחנת דלק רגילה הפך להיות תחנת דלק אקולוגית והעלה את המודעות לאנרגיה ירוקה. אסור להתפשר, גם בפני עצמנו וגם בפני היזמים שעוד לא הבינו שתמורת מעט זמן, מעט שכר טרחה ומעט חזון – הם יקבלו מעט אדריכלות, ויגדילו את המעגל של סביבה אורבנית בעייתית.

ספר על פרויקט מספק במיוחד. המשרד שלי נבנה בתקציב רגיל לחלוטין, והוא כולל אלמנטים אקולוגיים שכוללים ריצוף מחומרים ממחוזרים, דקים, בידוד כפול, תאורת לד, מערכת חשמל חכם עם חיישנים בהצללה, תאים פוטו-וולטאיים, מערכת מים אפורים, צבע אקולוגי, טיח תרמי ועוד. אדם שנכנס לכאן לא מרגיש משהו שונה או אלטרנטיווי, זה נראה משרד רגיל לחלוטין. החלטתי להתנסות על בשרי בתקציב מוגבל. המשרד הוא תקדים לכך שכל אחד יכול. לפני חמש שנים לא היה אפשר לבנות כך, ואילו כיום המבחר גדול יותר והמחירים נוחים. פרויקט נוסף הוא בניין פורטר באוניברסיטת תל אביב, שאותו אני עושה בשיתוף עם המשרדים אקסלרוד גרובמן וחן אדריכלים. מדובר בפרויקט תקדימי שמתוכנן על פי תקן LEED האמריקאי, במטרה לזכות בדירוג הגבוה ביותר שלהם. רצונה של התורמת שירלי פורטר הוא לבנות את הבניין הכי ירוק שאפשר, ואנחנו נהנים מכל רגע. כיף לעבוד בסיטואציה שלא צריך לשכנע ויש חופש לעבוד ולתכנן.

מהי הצלחה בעיניך? הצלחה היא לעשות את מה שאתה אוהב, לקום כל בוקר ולדעת שמה שאתה עושה הוא חשוב ומעניין ותורם לסביבה, ושהוא ישמור על הערך החיובי שלו עוד הרבה שנים אחרי שאתה כבר לא תהיה.

איפה אתה רואה את המשרד בעוד עשר שנים? אין לנו תוכנית חומש של צמיחה והתפתחות. כל מקום שידרוש תכנון ירוק אמיתי אנחנו נהיה שם, כל פרויקט מאתגר שמצעיד קדימה את הטכנולוגיה והידע, בשאיפה שיהיו יזמים ותורמים שיבינו שזה מה שהם צריכים. אני מנסה להיות סטודנט כל הזמן וללמוד, זה מתבטא גם בתוכנות המתקדמות ביותר שאנחנו עובדים משתמשים בהן, גם אם זה על חשבון הרווחיות של המשרד. חייבים להיות עם היד על הדופק מבחינה טכנולוגית ומבחינה סביבתית.

ולסיום, עצה לאדריכל המתחיל? ליהנות מהמקצוע המופלא והמעניין הזה. בהרבה משרדים בארץ רווחת המגמה להשכיח את זה מהדור הצעיר של המתכננים. צריך לחפש את המקומות הכיפיים והמאתגרים, וגם אם נכנסים למשרד גדול שקשה להוביל בו שינויים, עדיין למצוא את כיס האוויר הזה שבו אפשר לשמר את היצירתיות והחלומות, פשוט לשמר את הלהט ולהבין שיש הרבה מעבר לתוכניות עבודה ומעבר לדרישות חסרות ההיגיון שנתקלים בהן לעתים בתחום.

תחרות אדריכלים בניו זילנד הציגה מבנים יוצאי דופן, מקוריים וייחודיים בנוף. בטקס שייערך החודש יוענקו מדליות לזוכים לשנת 2010 בכעשר קטגוריות שונות. בבנייה המסחרית, אומרים השופטים, איכות הפרויקטים גבוהה מאוד, ואפשר לראות בהם אדריכלות חזקה לצד רגישות אקולוגית אמיתית. בבנייה למגורים ניכר איזון בולט בין שובבות, פורמליות ומקוריות מפתיעה, ונראו פרויקטים קטנים שבהם נמתחו גבולות העיצוב בהציגם ייחודיות ותעוזה. בין העבודות: וילה ים תיכונית על צוק, מסעדה בבית עץ שנדמה כאילו מיליוני גחליליות מקיפות אותה, ומרכז מסחרי מלא חן באוקלנד. [א.א]
via Bustler

ממשרדו בבוסטון הוא מעסיק כ-120 אדריכלים בארבעת סניפיו בעולם, ויחד הם מקדמים אדריכלות בת-קיימא. לא מכבר זכו בתחרות לעצב קומפלקס מעבדות באוניברסיטת הרווארד, ויחד עם פרויקט גנזיים היוקרתי (קיימברידג', ארה"ב) הם נעים מאתגר לאתגר. משרדם ידוע בתשומת הלב שהוא מעניק לחללים הציבוריים שבהם מתקיימת האינטראקציה החשובה ביותר במקומות העבודה. "כמו הכפר בעבר, גם בניין משרדים זקוק לכיכר השוק", אומר האדריכל שטפן בהניש, שלצד תכנון אולם קונצרטים בבריסטול (פרויקט שלא התממש), בניית מכון לחקר היערות והטבע בהולנד, ופרויקטים רבים נוספים – הוא מקדם את הפילוסופיה שלו: שימוש במידע ובטכנולוגיה חדשים לטובת הסביבה, חיסכון באנרגיה ובנייה ירוקה. ואה, כן, לטענתו הבנייה הנוכחית בערים הגדולות כבר עשתה את שלה, וזה רק עניין של זמן עד שתוכרז המהפכה האורבנית הבאה. בהניש בריאיון מיוחד למגזין reDesign על בנייה ירוקה, על פרויקט גנזיים היוקרתי, על אדריכלים מוערכים ועל הומניזם. לראיון המורחב