ארזתם לבד?
האדריכל יורגן מאייר עובר כל גבול! ליתר דיוק, את זה שבין גאורגיה לטורקיה
דיבור על גבולות איכשהו גורם לנו אי-נחת, אבל זה שבין גאורגיה לטורקיה עורר בנו יותר חיוך מאשר בדיקה כפייתית לתוקף הדרכון. מעבר הגבול, הממוקם לחופו של הים השחור בעיירת הנופש סארפי, גאורגיה, מזכיר חתיכת פאזל ענקית, שילד גדל-ממדים שיחק בה וזנח אותה על החול בלכתו.
אם נרחיק ראות, יכול להתנסח הֶקשר קלישאתי משהו, על אודות החיבור בין אסיה לאירופה, בין נצרות לאסלאם, ובין מערב למזרח; אבל האדריכל Jürgen Mayer H מקרקע אותנו בפשטות אל הנוף: גלי הים והגבעות – הם מקור השראתו
"רצינו להגדיר את מעבר הגבול כנקודת מפגש, ליצור מבנה המברך את המבקרים ומסמל מדינה שנמצאת בתהליכי שינוי", מבהיר מאייר. עלות המבנה, שהזמינה ממשלת גאורגיה, הסתכמה ב-10,900,000 דולרים, ובנובמבר האחרון הושלמה בנייתו. בקומת הקרקע מצויים משרדים, לרבות תחנת מכס, קפיטריה וחדר ישיבות, ועל גגו השטוח מתנשא מגדל מעוקל בן שש קומות, הכולל נקודות תצפית אל הנוף.
משרד האדריכלים של מאייר נוסד ב-1996 בברלין והוא מעורב בפרויקטים ברחבי אירופה, כשמרביתם מאופיינים במורכבות הנדסית אינסופית ומעוררים במתבונן בהם התפעמות מבודחת, כמו תוכננו במחשבו של בנם הלא חוקי של מיס ואן דר רוהה וזהה חדיד. כך במקרה של הבניין החדש באוניברסיטת דאנפוס בדנמרק, שנראה ככריך נגוס, או ב"מטרופול פראסול" שבפלאסה דה לה אנקרנסיון בסוויליה, שמזכיר חלת דבש חללית. מאייר החל את דרכו כאמן מיצג, ועבודותיו, המושפעות מאוד מטכנולוגיה, הוצגו במהלך השנים ב-MoMA ובמוזאונים נוספים.
לרגע ראיתי את זה הפוך וזה נראה כאילו יש חור בהר ולמעלה גשר.