ניר מאירי, מעצב תעשייתי, בוגר בצלאל ותוכנית המצטיינים של כתר – d-VISION, משתתף בתערוכות עיצוב ועובד כפרילנסר בסטודיו בתל אביב. השקת האתר החדש שלו היא סיבה טובה כדי לתפוס אתו מילה.
מי המעצבים המוערכים עליך? רון ארד, בעיקר בגלל החדשנות, מעצב צעיר בשם בנג'מין הוברט, שאני רואה שלמות במוצרים שהוא מעצב, ואיילה צרפתי, שאני מעריך מאוד את הדרך שהיא עברה מסטודנטית לאמנות למה שהיא היום.
אם היית רהיט – מה היית? מטבעי אני אדם ורסטילי כך שאני יכול לראות את עצמי יותר כחומר, למשל עץ, שבכל פעם הופך למשהו אחר: פעם שולחן, פעם כיסא, פעם עמוד חשמל…
פרויקט אהוב שעשית: גופי תאורה עשויים פסולת הלקוחה מעולם הגננות. את הפרויקט הזה ביצעתי עבור תערוכה ברוח השימוש החוזר בזבל, שמטרתה היתה הפיכת הזבל למוצרים נחשקים. מה שאני אוהב מאוד בפרויקט הוא השילוב של כמה ערכים שאני מזדהה אתם מאוד: שמירה על איכות הסביבה, חדשנות ופונקציונליות.
מקורות השראה: מגיעים מכל מקום וכל הזמן. כל גירוי בחיי היומיום יכול להיות מקור השראה או טריגר לאיזה פרויקט. זה לא חייב להיות משהו גדול, לפעמים רגע או פרט קטן הם שפותחים מעיין עם שפע של רעיונות. יש לי מחברת מיוחדת, שבכל פעם שאני חווה רגע כזה של השראה היא שם בשבילי.
עם מי היית רוצה לשתף פעולה? עם מעצבים שעיסוקם הוא לחקור את גבולות החומרים. אני מאמין שהרבה מעתיד העיצוב נתון בפיתוח חומרים חדשים, ובמידה רבה הם מכתיבים למעצב את התנאים. כשאתה חוקר חומר, מעבר להפתעות שאתה מגלה בדרך – אתה מנסה להתיידד עם החומר, ולעתים זה הופך לידידות מופלאה.
ולסיכום, ניר מאירי הוא… מעצב שלא מפסיק לחלום. הרבה מהפרויקטים מתחילים בחלום קטן, באיזו גחמה, והופכים למשהו גדול וממשי.
