הווריאציות של מנדלסון
סקיצות זעירות שצייר החייל היהודי אריך מנדלסון בשדה הקרב במלח"הע ה-I, שינו את פני האדריכלות המודרנית
סרטו הדוקומנטרי של דוקי דרור – "מנדלסון: חזיונות בלתי פוסקים", המוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ, עורך היכרות מחודשת עם אריך מנדלסון, אחד מאבות האדריכלות המודרנית.
מנדלסון נולד ב-1887 בפרוסיה, למד אדריכלות בברלין, וחבר לקבוצת "הפרש הכחול" האקספרסיוניסטית. הסרט עוקב אחריו מימי מלחמת העולם הראשונה, בזמן ששירת כחייל גרמני בשדה הקרב ברוסיה, ומתוך השוחות צייר על פיסות נייר סקיצות, שהפכו מאוחר יותר למבנים מהפכניים.
מנדלסון הוא דמות אניגמטית וסוערת, וההיסטוריה של המחצית הראשונה של המאה ה-20 משתקפת דרכה כחיזיון בוהק של עולם משתנה
את הסקיצות המצוירות הוא שלח לאהובתו הצעירה ממנו ב-20 שנה, לואיז בת ה-16, נגנית צ'לו שלימים תהפוך לאשתו ותעזור לו להתגבש כאחד האדריכלים המבוקשים בגרמניה.
כשעלה היטלר לשלטון לא הורשה מנדלסון לעסוק במקצוע, והוא עזב את מולדתו לגלות מתמשכת ללא בית קבע, עד למותו בסן פרנסיסקו ב-1953.
את הרעיון לצלם סרט על מנדלסון קיבל הבמאי בעקבות ההכרזה על העיר תל אביב כעל אתר מורשת עולמית. "אמנם מנדלסון לא בנה בעיר, אך הוא השפיע על כל אחד מהאדריכלים שכן בנו בה", הסביר. "הסקרנות גברה בי כשביקרתי בבניין איינשטיין בפוטסדם, שבנה מנדלסון. היה לי ברור שמדובר באמן גאון.
לאחר שקראתי את מכתביו ללואיז ואת יומניה, התחבר לי הכל לסיפור על אמן שרצה לשנות את העולם באמצעות עיפרון
המסע ארך שבע שנים, ובסרט שולבו עבר והווה, דוקומנטרי ונרטיב". ב-1935 הגיעו בני הזוג מנדלסון לגור בירושלים. מנדלסון האמין באוטופיה חברתית ובדו-לאומיות, ושאף לדיאלוג בין הסביבה לבנייניה. הוא תכנן כמה בניינים בירושלים ואת בית משפחה ויצמן ברחובות, אך כשלא זכה במכרז לתכנון האוניברסיטה העברית, עזב את הארץ מתוסכל. ב-1941 הציג ב-MoMA בניו יורק (כשביום הפתיחה התרחשה המתקפה היפנית על פרל הרבור). הסרט הוא אינטרפרטציה קולנועית לאחד הפרקים המרתקים בהתפתחות באמנות והאדריכלות המודרנית.
72 דקות, בימוי ועריכה: דוקי דרור. צילום: פיליפ בלאיש. לטריילר
אהבתם?
תגובות
- אין תגובות, למה אתם מחכים?
