הוא שיגע את זהה חדיד, הלהיט את קארים ראשיד, רון ארד יושב עליו ורוס לבגרוב משחק אתו. קוריאן: כשעיצוב שולט בחומר

קוריאן הוא חומר נפלא למעצבים ולאדריכלים משום שהוא מאפשר שליטה, גמישות ודינמיות. כשמגבלות החומר מפנות את הדרך, נותר הכישרון של המעצב לבדו. ממשטחים סטנדרטיים התקדם הקוריאן, ובשנים האחרונות הוא דופק הופעה גם במטבח, בסלון, בחדרי האמבטיה, גולש לתצוגות בתערוכות עיצוב נחשבות כסלון מילנו (אפילו כהן הנעליים מנולו בלניק העדיף להציג את יצירותיו על רקע הקוריאן), ומגיע עד לסט של הסרט האולטרה-מעוצב "טרון".
אם זה משטחי עבודה, חיפויי קירות או אמבטיות מרהיבות בחלקותן, מלבד יתרונותיו ליצירתיות, הקוריאן הוא בעיקר ידידותי לסביבה, מה שהופך אותו לשם הכי חם בתעשייה.

שני שליש אלומיניום הידרוקסיד ושליש אקריליק שנרקחו ב-1967 על ידי חברת דופונט, הפכו במהרה לאחת ההמצאות הנחשקות בעולם העיצוב

תחילה שימש הקוריאן כחומר למשטחים, אבל תכונותיו המיוחדות, ובהן חוזק, אפשרות עיבוד, חיבורים טבעיים (ללא "תפרים") ויכולת להשתלב עם חומרים אחרים כמו עץ, זכוכית ואבן, הפכו אותו לחומר גלם חביב על מעצבי-על.
כחומר אנטי-בקטריאלי שאינו פולט ריחות וקרינת רקע, הקוריאן אידיאלי כמשטח לעבד עליו מזון. פני השטח שלו יכולים לקבל יותר מ-110 צבעים שונים שנחשבים "ירוקים". כחלק מהמגמה הכלל-עולמית של שמירה על הסביבה, חברת דופונט משלבת צוותי חשיבה הבוחנים את הפן הירוק של פס הייצור, בדרך עיבוד החומרים ובמוצר הסופי. בזכות עמידותו לאורך זמן והיכולת לתקנו בקלות, הקוריאן סביבתי במיוחד. קל לשנעו ולמחזרו, והכי חשוב – הוא לא מייצר ריאקציה כימית כשהוא בא במגע עם חומרים וכימיקלים, מה שהופך אותו לחומר מועדף לשימוש במטבחים.

ראיון עם המעצבת נעמה אגסי, שהחליטה לנער את העולם הילדותי שהשארנו בארגז החול ולהביא אותו לקדמת הסלון הבורגני שלנו.

כשהיא לא מרעננת לנו את המחשבה, היא בוחנת חומרים, מתנסה בפרויקט סודי, ומסרבת לעצב מגהץ

בין החלום להיות עובדת סוציאלית לבין עיצוב תעשייתי, נעמה אגסי, בוגרת עיצוב תעשייתי ב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון, מצאה חוט מקשר בין השניים: "למעצב יש תפקיד אחראי בעולם. עליו לעשות משהו חדש, ולא לעשות סתם כדי לעשות. מעצב לא יכול להוציא זבל", היא קובעת.
המעצב המוערך Dieter Rams מסמל בעיניה את אידיאל המעצב האחראי. "הוא קצת כמו האדם הראשון על הירח: הדברים שהוא עיצב לפני שנים עדיין מצליחים לקבוע את הטרנדים גם היום. צורת המחשבה שלו חשובה בעיניי, הוא מעצב שמבין את המשתמש של המוצרים שלו, ועושה שימוש בצורות פשוטות, לא מתאמצות וצנועות".

מהו "בריף החלומות" שלך? "אין לי תחום מועדף. אני אוהבת לקחת אובייקטים ולחשוב איך אפשר לגרום למשתמש לחשוב עליהם מחדש”

כזה הוא למשל ה-Rocking Horse, כיסא-סוס נדנדה למבוגרים, שמציב בפני בעליו שאלה קריטית: איך תשב עליו היום – כמו על כיסא או כמו על סוס? "סוס-נדנדה הוא הרי הכי כיף בעולם, ואם הצלחתי לגרום למישהו להכניס אותו הביתה בתירוץ של כיסא נוח, זה יגרום לו לחשוב על הדבר הזה מחדש".
מחזיק ענפים שעיצבה במסגרת לימודיה, מעין רצועת פלסטיק גמישה וצבעונית שמתלבשת על ענף ומאפשרת לאחוז בו כמו חרב, הוא עוד אובייקט ילדותי המיועד למבוגרים מאותגרי דמיון. המוצר זכה לתשומת לב בינלאומית בכמה בלוגי עיצוב בחו"ל. "זה לא אובייקט שימושי באמת (אף על פי שבעקבות פרסום הפרויקט קיבלה אגסי פניות בנוגע לאפשרות רכישה, ר.ש.), הוא אמור לעורר מחשבה. כמבוגרים קשה לנו לחשוב על דברים שלא קיימים, ובילדות יש קסם, שמאפשר לראות משהו שלא קיים ולהפוך אותו לעולם שלם".
אגסי, שכרגע עובדת בסטודיו יוביקו, לא עוסקת רק בניסיונות להשיב את המבוגרים לילדות. כמה מהפרויקטים שיצרה במהלך הלימודים הוקדשו לחקירת חומרים שונים, כמו עור ואפילו סבון. "חומרים הם דבר מעניין, זה כמו לערב עוד מקבל החלטות בפרויקט. אני מנסה לבחון חומרים בעיקר בהקשר של אופני שימוש חדשים, לחשוב איך כמעצבת אני יכולה להביא את החומר לקצה, למתוח את הגבולות המוכרים שלו ועדיין להישאר בתוך המגרש הביתי שלו".
‫במהלך לימודיה בילתה אגסי סמסטר ב-KISD, בית הספר לעיצוב בקלן, גרמניה, ואחד הפרויקטים המעניינים שזכתה להשתתף בהם היה Ford Project ("קסום ומסקרן, אבל אנחנו חתומים על הסכם סודיות"), סדנה בינלאומית מטעם יצרנית הרכב פורד. במסגרת הסדנה נבחרו עשרה סטודנטים והתבקשו להציע ליצרנית קונספטים ופתרונות עיצוביים שיתאימו לאוכלוסייה צעירה.
ולסיום, יש משהו שלא תעצבי? "מגהץ. יש מספיק כאלה, לא צריך עוד, והתשובה של 2011 למגהץ לא רלוונטית".

דיון בשאלות מפתח בנושא איכויות, מורכבויות ותחליפים של חומרים המקיפים אותנו. שני, 23.5, אודיטוריום 222, בצלאל, ירושלים

המערך השכבתי של חומר שמתגבש לכדי מוצר שימושי מרכיב את הרעיון המרכזי בתערוכת "בצק עלים". האוצרים עזרי טרזי וענת בנבנישתי מבקשים לבדוק את הדרך שבה חומרים יכולים לנוח בשכבות – בתהליכים טבעיים או במניפולציות. הרבדים מסודרים באופן אקראי ופרוע, מה שמוביל ליצירת אובייקטים שלעולם לא היו יכולים להתקיים מחומרים מונוליתיים אחידים. בתערוכה משתתפים תשעה מעצבים מדור הביניים הישראלי, ובין מוצגיהם אפשר לציין את השולחן של דוד אמר, העשוי משטחי עץ המונחים אחד על האחר ונתמכים על ידי מסגרות מתכת, גוף תאורה של ראובן גבעתי, עשוי הנבטה רב-שכבתית על גבי מסגרת מתכת, ושכבות רפלקטיוויות של רביב ליפשיץ, שמשמשות כגוף תאורה. עוד משתתפים בתערוכה: אלון רזגור, מיכאל צימרמן, ניר מאירי, פיני ליבוביץ, ורד זיקובסקי ואיתמר בורשטיין.

בצק עלים, גלריה פרדיגמה, אחד העם 60, ת"א. 21.10–3.12

האמן השוודי Michael Johansson הוא האיש הנכון בדיוק לסדר לנו את הארון לפי סקלת צבעים לקראת האביב, אבל הוא מבלה את זמנו בעיקר באיסוף חומרים וחפצים יומיומיים לעבודותיו, ומלכד אותם ליצירה קומפקטית מאורגנת להפליא על פי צורה וצבע: כמעט כמו לשחק טטריס עם כל החפצים שבבית. הישן והמוכר הופך להיות חדש ומעניין, ולנו מעניין בעין ובלב…

את עבודת הגמר שלו בעיצוב תעשייתי בשנקר, בהנחיית ברק אשר, בחר אסף וינברום להקדיש לסדרת שרפרפי עץ, שבמבט ראשון ראינו כמותם, אך בעיון קפדני מגלים בהם טוויסט: שימוש בטכנולוגיות חדישות ומורכבות ליצירת הפשוט שבכלים. את פריטי הריהוט ואת גופי התאורה בניחוח מלאכת יד מסורתית הוא יוצר בסדנת העץ שלו, תוך שהוא רותם טכניקות וחומרים חדשים לטובת הטמעת חיבורים ויצירת תנועתיות, ובכך מצליח לנסח מראה חם ואותנטי, במיוחד כשעיטור חתימתו (האות W) מקנה לפריט הילה של בית אצולה כפרי…
מי המעצבים המוערכים עליך? "חיימה חיון הספרדי, משום שהוא לא מעצב קלסי אלא כזה הנמצא בתפר בין תחומים שונים. הוא הצליח ליצור לעצמו קו עיצובי שמזוהה עמו מאוד. גם את טום דיקסון, מעצב לונדוני, אני אוהב מאוד. השימוש שלו בטכנולוגיות מסורתיות של יציקות זכוכית, כיפוף מתכת ושילובם במוצרים חדשים מדבר אליי מאוד".
אם היית צייר, מי היית? "בוודאי אמן גרפיטי, זה תחום פתוח ואפשר להרגיש בו את חתימת האמן".
איפה נתפוס אותך בעוד 5 שנים? "מקווה שמעצב גם לחברות תאורה ורהיטים באירופה ומחוצה לה, אבל עדיין אשמח להישאר בסדנה כדי שאוכל לייצר בה את המודלים, שלעתים אי אפשר לשחזר את האיכות והראשוניות שלהם במוצר הסופי".
פרויקט נחשק? "מעניין אותי לעשות פרויקט עם מעצב/ת אופנה, ליצור קולקציה שמשלבת עץ וטקסטיל. אני מתחבר מאוד לתחום, למעשה זאת היתה הבחירה הראשונה שלי רק שלא התקבלתי, ולכן הלכתי ללמוד עיצוב תעשייתי…"

את גופי התאורה של אסף וינברום אפשר להשיג בספרה תאורה. עוד מעיצוביו – כאן.