הנופים של Gregory Euclide ממינסוטה אולי נלקחים מגלויות נוף רומנטיות ונאיוויות: הרים מושלגים, עצי מחט, אגמים ונחלים, אך הם בוודאי אינם סטריליים כמו אותן הגלויות או כמו אותו זיכרון אנושי חמקמק
בטכניקת 3D ועירוב חומרים מצליח הנוף הנהדר של גרגורי לאמץ סממני זמן, להתקמט, להתלכלך, להשתנות. תפסנו את האמן לשיחה קצרה:
כשאנו מביטים בעבודות שלך אנו חשים כאילו חיינו שם פעם, בגלגול אחר. ספר לנו, היושבים במזרח התיכון, מה אתה רואה מהחלון שלך?
החורף במינסוטה מגיע ל-20 מעלות מתחת לאפס, כך שהוא לא הותיר הרבה. כרגע הכל חום. זה מדהים איך הטבע שורד בתנאים כאלו.
מאיפה ההשראה?
ממוזיקה ומארכיטקטורה בעיקר. גם אלבומי Kranky and Miasmah עושים לי את זה.
נדמה שעבודותיך מתכתבות עם תפיסת הזן-בודהיזם: לא להיצמד לאידיאליזציה של הטבע ולהגדרות אלא לראותו כמות שהוא. כשאנו רואים יופי אתה מיד מזכיר ריקבון. קצת עצוב, לא?
לא עצוב… אולי פרספקטיווה? אני עומד ביער וחושב "זה נפלא", אבל אני מבין שיצרתי את ההגדרה של "נפלא" – שייצרתי רגש שהוא תוצר תרבותי. אני משתדל לא לקבוע "זה טוב", "זה רע". כשאני מתפעל מהנוף אני גם מודע לכך שהדברים אינם טובים או רעים. וזה המתח הקיים בעבודות שלי.
העבודות משדרות רומנטיקה עם אירוניה, ציור מסורתי עם טכניקות מודרניות, ריאליזם עם פנטסטיות, רעננות עם ניוון.
אלה החיים. צמיחה ודעיכה. אלו הקטבים שעושים את החיים. בעבודות שלי אני מנסה להציג את המגוון, לחשוף את הרבדים, לשאול שאלות ולשרטט את המורכבות הזאת בתוך מסגרת הציור המסורתי.
מה הלאה מבחינתך?
כרגע אני בונה בחצר ביתי גינה אורגנית ומקווה לקצור אוכל נקי ובריא מעשה ידיי.
עוד פרטים – כאן. (אור ארנסט)
אוהב
מטרה טובה ועבודה טובה
[...] די משעממים, אבל אם מסתכלים עליהם דרך העיניים של Yuken Teruya אפשר לראות בהם הרבה מעבר לחפצים יומיומיים זניחים, [...]