17.11.11

געגועים לגיישה

את הנעליים של Noritaka Tatehana רצוי לנסות בליווי מבוגר אחראי, אולי אפילו שניים, אחד מכל צד

Noritaka Tatehana הוא מעצב יפני שחי ועובד בטוקיו. עבודותיו מוצגות בימים אלה בשלוש בירות אופנה – לונדון, פריז וטוקיו, בחללי התצוגה של קום דה גרסון. הוא מסתמן כפנומן היפני התורן: רק בן 26 וכבר בעל שם, זוכה לפרסום ולהערכה בעולם האופנה והאמנות ומחזיק במוניטין של רב-אמן, שלו זוכים בדרך כלל מי שעוסקים שנים רבות במקצוע. באטליה שלו בטוקיו הוא עובד על פריטים לפי הזמנה בלבד, ותהליך העבודה על זוג נעליים יכול לארוך כמה חודשים ולעלות אלפי דולרים. הנעליים שקנו לו את החשיפה התקשורתית היו ה-heeless ההיסטריים – נעלי עקב ללא עקב, שעליהם ייאמר "ללכת בלי, להרגיש עם".
את דרכו המקצועית החל מוקדם מאוד, ובגיל 15 כבר גילף טאטהאנה האוטודידקט בעצמו קבקבי עץ יפניים ועיצב בגדים. בהמשך למד את רזי האריגה והצביעה היפנית המסורתית באקדמיה לאמנויות של טוקיו, והשפעת מורשת העיצוב והקראפט היפניים מורגשת היטב בעבודתו. בטכניקות עתיקות של הטבעות וצביעה ידנית של העורות הוא מצטט פריטי לבוש יפניים קלאסיים כמו סנדלי הגטה (Geta), אותם סנדלי עץ בלתי אפשריים שנועלות הגיישות, והמחייבים אותן ללכת בצעדים מדודים.

פרשנותו הופכת את הסנדלים לפריט פטיש פיסולי מרהיב אך גם גרוטסקי, שמתכתב עם ייעודם המקורי – לבוש שנועד לשואו ולשעשועים

אנחנו מעדיפים להתפעל מיופיין וממלאכת המחשבת המדוקדקת ולשים רגע בצד את כל מה שאנחנו חושבים על הזווית הלא חוקית בעליל של העקב הנעלם.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
11.9.11

פריסקופ הרם!

פתאום קם בית ומחליט לשלוח עין עצלה (וחיננית) לעבר השכנים

במרץ השנה הושלמה בנייתו של בית פרטי בן שלוש קומות ב-Abiko City, הממוקמת צפון-מזרחית לטוקיו. הבית שייך לזוג אספני רהיטים ובעלי ממון, שדרשו חללים גמישים לשימושים שונים. מי שנעתר לאתגר הוא האדריכל Shigeru Fuse, שניגש לצפיפות אזור המגורים חמוש בצורניות מונוליטית עשויה בטון מזוין ומשופעת פינות. שני נפחים עיקריים מזדקרים לעבר חזיתות הרחוב ומסוככים על הכניסה ועל החניה. לצדם תוכנן נפח זיזי נוסף בעל פתח גדול המאפשר חדירת אור לחללי הפנים. מרחב המחיה הראשי יושב גבוה מעל הרחוב, ולמעשה השפה החיצונית של הבטון, שעשוי מקשה אחת, חודרת למרחב הפנימי של הבניין, וכך גם הזוויות הלא סטנדרטיות. התקרה הגבוהה, לצד הדינמיות הרב-זוויתית, מעצימה את תחושת המרחב ואת האופי האוורירי והוורטיקלי של המבנה כולו למרות כבדות החומר. נדמה שהאדריכל התייחס לתכנון הבית כמאבק או כמרדף אחר צורה הנובעת מרציונליות היחסים המרחביים השונים במבנה. השימוש בצורניות מרובת זוויות ודמוית פריסקופ, לצד השתקפות ושבירה של האור, מעניקים תחושה של מרחקים שונים ומגוון בעל אופי עדין, למרות החומריות הדחוסה.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
22.2.11

SANAA טובה

צמד האדריכלים קזויו סג'ימה (Kazuyo Sejima) וריו נישיזאווה (Ryue Nishizawa), זוכי פרס פריצקר לאדריכלות, הידועים גם כמשרד SANAA, מגיעים ב-24 בפברואר להרצאה במדיטק בחולון.
נהוג לומר שאדריכלים פורחים וזוכים להכרה בתקופה מאוחרת של הקריירה, וכך גם הצמד היפני. סג'ימה נולדה ב-1956, בגיל 25 סיימה את לימודיה והצטרפה למשרדו של Toyo Ito, ובגיל 31 פתחה משרד עצמאי. נישיזאווה נולד ב-1966, ובמהלך לימודיו החל לעבוד עבור סג'ימה. את השותפות הם פתחו רק ב-1995, ומאז הם צוברים תארים ופרסים. השופטים שהעניקו להם את פרס פריצקר (הנובל של האדריכלים) הגדירו את הבניינים שלהם

"רקעים חושניים לאנשים, לאובייקטים ולנוף, הניצבים אל מול הבומבסטי והרטורי"

הם פועלים בסטייל יפני, בשקט יחסי, בשימוש צנוע ולא מתלהם בחומר, וביכולת ליצור חללים מרגשים ורגישים לסביבה כאחד (כל זאת בלי אתר אינטרנט רשמי). רשימת הפרויקטים המפוארת שלהם כוללת את המוזאון החדש לאמנות עכשווית בניו יורק, בניין כריסטיאן דיור בטוקיו, מרכז הלמידה של רולקס בלוזאן, שווייץ, מוזאון לאמנות עכשווית בקאנאזוואה, יפן, ביתן אומנות הזכוכית במוזאון טולדו באוהיו ועוד.
פריצקר הוא הפרס החשוב ביותר שבו יכול לזכות אדריכל פעיל בעולם, והוא מוענק לארכיטקטים בולטים, "בעלי חזון ומחויבות, שהטביעו את חותמם על עולם האדריכלות ובכך תרמו את תרומתם לאנושות ולסביבה הבנויה". הזכייה כוללת פרס בסך 100,000 דולר, מדליוני ברונזה וכבוד אלמותי.

Photos courtesy of SANAA

תגובות

  • 01

    מדהים, עוצר נשימה! התלהבתי בעיקר מהמרכז הלימודי של רולקס בלוזן. אשמח אם תפנו אותי לתמונות נוספות של הפרוייקט המיוחד הזה.

  • 02

    משה, לא מצאנו הרבה חומר מצולם אבל אולי תמצא עניין בלינק הבא http://www.archicentral.com/rolex-learning-center-lausanne-switzerland-sanaa-3752/

  • 03

    משה, לינק לסרטון בנושא המרכז הלימודי רולקס http://www.youtube.com/watch?v=4O0OqdIoOPQ&feature=player_embedded#at=30

    נדב1.3.11

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
1.3.10

מוי קאוואיי

בתערוכה "קאוואיי" חברו ארבעה מעצבים-חברים: גל ממליה, זיו מלצר, מיקי מוטס ואורן פייט – להגיש טעימה מתוך נסיעה משותפת שלהם ליפן. מבחר צילומים ודוגמאות של אריזות מוצרים שנאספו מאפשרים לחזות בתרבות היפנית הפופולרית על מוצריה, שלטיה, מאכליה ואנשיה. "קאוואיי" (= חמוד) הוא סגנון שבו היפנים מעטרים בדמויות ובפרצופים חמודים – אריזות, שלטים, מוצרים, ואף נושאים רציניים כמו שלטי אזהרה ופרסומי ממשלה. אפשר לדבר על הקשר בין לחמוד וחמוד, אפשר לתמוה על הניסיון הפרוורטי משהו להיות תמיד תמים וחמוד ברמות קיצוניות, ואפשר סתם להתרשם מהגודש הוויזואלי בתרבות היפנית העכשווית בגלריה העליונה בחנות סקצ'בוק. במקום גם ספרים מיפן ועל יפן. עד 25 במרץ. סקצ'בוק, טשרניחובסקי 5, ת"א. לדף האירוע בפייסבוק.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו

תגובות אחרונות