חבר מביא חבר: שרי סרולוביץ
ישראל דהן מראיין את הצורפת שרי סרולוביץ על מקורות השראה, שואל כמה חדשנות אפשר להכניס ביודאיקה, על היהדות שעוברת כחוט השני בעבודותיה, על היצירה האמיתית במפגש עם אנשים ועל תפקיד החומר.
המגע עם אנשים מפרה מאוד. אני מבקשת מהמבקרים בסטודיו לשתף אותי בתחושותיהם ביחס לעבודתי
שרי, כמה מרגש, זה מחזיר אותי שנים אחורה לפגישה הראשונה אתך, כשראיינתי אותך לבחינות בבצלאל. איך ומתי נחשפת לתחום הצורפות ומתי ידעת שזה ייעודך?
כנערה בתיכון, חברתי הטובה ביותר גרה מול הסטודיו של הצורף דוד גומבל. שם נחשפתי לעיצוב מודרני במתכת לראשונה. במהלך שנה א' בבצלאל היה החיבור מיידי ומוחלט. אהבתי את העבודה במתכת ותחום העיצוב ריגש אותי.
מי ומה השפיע על דרכך העיצובית?
בבצלאל גמעתי את הלימודים בשקיקה במהלך כל השנים ומכל מלמדיי השכלתי. צורפים ומעצבים כמו שאול סרי, מלכה כוכבי, בני ברונשטיין ואתה ישראל, ובהמשך אסתי קנובל ודגנית שוקן. ממחלקות אחרות היתה לי הזכות לעבוד עם דינה גלר וארתור גולדרייך.
מה קיבלת ברויאל קולג' בהמשך?
ראשית, עם המעבר ללימודים ברויאל קולג' נחסך ממני "משבר סיום הלימודים" בבצלאל. מלבד זה, ברויאל קולג' "מורידים" אותך לקרקע המציאות במובן של הקשר עם המשתמש/הקונה של העבודה.
בתערוכת הגמר העבודות מוצגות עם תווית מחיר, וחוויית המכירה הראשונה מרגשת
פגשתי שם גם אמנים רבים כמו אונו בוקהאוט, ג'ימפאולו בבטו, מייקל רו, דייוויד ווטקינס והנס שטופר, שהיו חלק בלתי נפרד מהמחלקה. המפגש עם אמנים מהעולם מפרה ומגרה.
האם העובדה שאת גם יוצרת, משווקת ומוכרת משפיעה על צורת עבודתך, ואיך היית מגדירה את קהל היעד של יצירותייך?
המגע עם אנשים מפרה מאוד. אני מבקשת מהמבקרים בסטודיו לשתף אותי בתחושותיהם ביחס לעבודתי, אני שואבת השראה מחוויות הטקס השונות ומהמסורות השונות שאני שומעת עליהן.
קהל היעד הוא היהדות לגווניה, מהתפוצות ומהארץ. רבים מלקוחותיי שייכים לזרם היהדות הרפורמית, שבה יש פתיחות לעיצוב מודרני. ביהדות החרדית השמרנות היא חלק מאורח החיים אך האיסור לעשות פסל ותמונה הוא שהופך את עיצוב היודאיקה המודרני למתבקש.
את משתמשת במגוון חומרים, כגון כסף, אלומיניום, בד ואבנים. איך את בוחרת להשתמש בחומר ומה תפקידו בעבודותייך?
כצורפת, החיבור הטבעי שלי הוא למתכות למיניהן. לעתים הרעיון העיצובי מוביל אותי לשימוש בחומרים אחרים, כמו למשל מחזיקי בשמים בקופסה העשויה עץ זית, משבעת המינים – ריח הוא זיכרון, ופס קטיפה אדומה בקופסה מזכיר תשמישי קדושה מסורתיים כמו הפרוכת והמעיל לספר התורה.
משתמשי יודאיקה הם שמרנים בדרך כלל. איך את מחדשת ומה עוד אפשר לחדש בתחום?
בעיניי תחום היודאיקה המודרנית ממש בחיתוליו. רוב רובם של תשמישי הקדושה הם מסורתיים, ועיקרם חיקוי של עבודות ישנות ועתיקות. בעבודתי חשוב לי לשלב את העיצוב המודרני יחד עם המסורת, המנהגים וההלכה.
פעמים רבות אני רואה את ההתרגשות מהגילוי של עיצוב יודאיקה מודרנית הקשורה ישירות למסורת
חשוב לי שהמשתמש ייהנה מהאובייקט גם כשהוא לא בשימוש, ושיגלה בו סמליות נוספת במשך הזמן. אני מקווה שלאחר שנים שבהן נדחק תחום היודאיקה הצדה יעודדו האקדמיות והמוזאונים יצירה מקורית ומתחדשת בתחום. במקום שבכל בית יש פריט יודאיקה אחד לפחות – חייבות להתקיים תערוכות בנושא לעתים קרובות. לצערי, מאז "נרות מצווה" לא נעשה כמעט כלום.
מה לקחת מבית ילדותך לעבודותייך?
גדלתי בבית מסורתי שהיתה בו הרבה אהבה ליהדות. הטקסים היו חלק טבעי מההוויה בבית, גם אם חונכנו בבתי ספר חילוניים. הנגיעה שלי ביודאיקה באה ממקום של אהבה ולא של ביקורת.
אבי ז"ל נהג להביא במוצאי שבת ענפי בשמים טריים למיניהם, והעברנו אותם בינינו בטקס ההבדלה. כהשראה מכך עיצבתי "מחזיקי בשמים" שמשלבים בתוכם ענפי בשמים טריים, בעיצוב פסים, כחלק מהמבנה שבעיניי הוא האורנמנטיקה היהודית, כמו הפסים שעל הטלית או רצועות התפילין.
בהליכותיו של אבי היתה צניעות מרובה, לעולם לא היה משתמש בחנוכייה או בכוס קידוש שממדיהן גדולים מהרגיל.
הפרופורציות האנושיות, המגע האנושי חשוב לי מאוד, החפץ הוא בבחינת "הידור מצווה" והאדם המשתמש בו עומד לנגד עיניי בבואי לעצב. אובייקט שהתיישן, שהשתמשו בו ושנשרט – יש לו ערך מוסף בעיניי.
איך את מחלקת את הזמן בין משפחה, שיווק ויצירה?
התמרון בין הבית לעבודה הוא לא פשוט. לשמחתי ולמזלי בן זוגי הולך אתי שנים רבות והוא שותף מלא לדרך. בשנים האחרונות, כשהעבודה בסטודיו גדלה, חלוקת הזמן נהיית קשה יותר. ועם זאת אין לי ספק שילדיי מעדיפים אימא עובדת ושמחה.
כתבה מאוד מרשימה ויצירתית עם הרבה אמת והשקעה עיצובית מאוד יחודית לשרי אין דברים כאלה כל הכבוד
העבודות המוצגות כאן מעידות על רוח רעננה ומיוחדת בעבודותיה של המעצבת. כתבה יפה ומפרגנת, לאמנית גדולה ומיוחדת. יישר כח שרי והמשך הצלחה בעתיד!
שרי יקרה - מרגש מאד בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה / שמות ל"א גאה בך רותי 23.7.10
אהבתי מאד, ישר כוח והרבה הצלחה בהמשך!
שרי יקרה, אני מאד אוהבת את השילוב, שאת עושה, בין המקורות היהודים והיצירתיות האומנותית. כל העבודות המוצגות כאן הן מקוריות וחדשניות, וניתן לראות בהן את הרגישות האהבה והכבוד ,שאת רוכשת, לתרבות היהודית. עלי והצליחי!
שרי, הכתבה אמיתית ומשקפת אותך ואת עבודותייך. ההשפעה של בית ילדותך על היצירות ניכרת. היצירות מעוצבות בצורה מרהיבה ומקצועית, כדרכך. גאים בך.
לצערי , תוך כדי לימודי במחלקה לצורפות בצלאל, החלה מגמה מכוונת מצד ההנהלה של טשטוש הזהות היהודית, לטובת מגמות אוניברסליות. אם בעבר קורס יודאייקה עסק בנושא כמו שבת, כיום הוא עוסק בט"ו בשבט, אך על צדדיו האוניברסליים- איכות הסביבה, קיימות וכו' שהם בוודאי לא סותרים יהדות אך מטשטשים אותה.
וכמובן שהעבודות מרגשות בעדינותן.
אני מכירה אותך ואת עבודותיך, שתיכן מקסימות.... הועברה אלי הכתבה הכ"כ מפרגנת, שאכן אין בה שמץ של הגזמה. שמחה בהצלחתך ומאחלת לך המשך. כה לחי ! יעל פלד
אמנות עוצרת נשימה. כתבה מרשימה ואמיתית, רואים כי המעצבת בעלת ניסיון וחכמת חיים והיא מביאה פן חדש ועדכני ליודאיקה אשר לא נראה כמותו ומשמר את המסורת היהודית בהתאם לרוח התקופה המודרנית.
ראיון מעמיק בצל העבודות המקסימות. שרי, עבודותייך נקיות ומוכיחות הרבה עומק בהכרותי אותך את מקסימה, עלי והצליחי ציונה- אשת ישראל