5.4.12

בזרוע נטויה

הגדה אגדה: טקסטים ביד מעצב אותיות

ההגדה החדשה לפסח (New American Haggadah) בעריכת ג'ונתן ספרן פויר ובתרגום חדש לאנגלית מאת נתן אנגלנדר, בעיצוב עודד עזר, נותנת פרספקטיבה חדשה על היצירה היהודית הוותיקה, הן מהצד התוכני שלה דרך הפרשנות החדשה, והן מהצד הוויזואלי המובחן.
עזר ידוע כמעצב בעל טביעת אצבע ייחודית, כזו המחברת חומרים, מיתולוגיה, היסטוריה ומדע לכדי יצירות מדע-בדיוניות הנשענות על עולם של ידע ועל בסיס רעיוני איתן.

את דפי ההגדה מלווה טיימליין המציין אירועים בהיסטוריה היהודית שקשורים בהגדה ובסיפור יציאת מצרים. במקביל אליו העיצוב מספק ציר זמן משל עצמו – סיפורו של הכתב העברי

בכפולות הפותחות מופיעות אותיות בכתב עברי עתיק, מצוירות בדיו בחופשיות, ומתארות את התפתחותן של האותיות העבריות לאורך הדורות. בהמשך מבטא עזר דרך טכניקות שונות כתבים נוספים מההיסטוריה היהודית, מימי הביניים ועד לערש הדפוס. לנוכח הצד הוויזואלי החזק של הספר, חבל שלא נוצלה ההזדמנות לספר קצת על כל שלב בהתפתחות הכתב, כדי להביא את העולם העשיר שמאחורי העיצוב קצת יותר לקדמת הבמה.
אם אתם מאלה שמתחדשים בכל פסח בהגדה חדשה לאוסף, מדובר בהגדה מעניינת, עשירה ומיוחדת, שייתכן ותמשוך גם אתכם ואולי אף את האורחים שלכם מחו"ל להמשיך ולקרוא בה גם אחרי הארוחה.

תגובות

  • 01

    ואיפה אפשר לרכוש דבר כזה ?

    רמי5.4.12
  • 02

    רמי, אפשר לרכוש את ההגדה בחנויות הספרים במהדורה עם טיימליין עברי בהוצאת כנרת, ובמהדורה עם טיימליין באנגלית בהוצאת Little Brown.

    מאיר5.4.12

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
10.1.12

יוצקים משמעות

ספר חדש מעניק לטיפוגרפיה עומק היסטורי, טכני ותרבותי. לפונטפילים, אבל לא רק

ספרי טיפוגרפיה הם מקור נהדר למצוא השראה גם אם אינכם עוסקים ישירות בפונטים, אך מעטים הם הספרים שמצליחים לספק גם מבוא ראוי לנושא. דוגמה מובהקת לספר כזה הוא The Elements of Typographic Style מאת רוברט ברינגהרסט, שמאז יצא לאור ב-1992 הוא בגדר קריאת חובה לכל מי שמתעניין בטיפוגרפיה, בעיקר בשל היותו טכני ופואטי כאחד.
ספר חדש שיצא בהוצאת Taschen מנסה לספק מבוא מסוג אחר לטיפוגרפיה, מקיף ומפורט יותר: Letter Fountain – כרך עב כרס, שבניגוד לספר התמציתי והמדויק של ברינגהרסט, מנסה להיות אנציקלופדי ומקסימלי ככל האפשר. הספר מתייחס לכל נושא שאפשר לחשוב עליו בהקשר טיפוגרפי: מסקירה היסטורית וטכנית המלווה בפירוט אנטומי של אותיות ובתיאור תהליכי עבודה מהעולם הפיזי הישן והדיגיטלי החדש, ועד לדוגמאות לפונטים קלאסיים, רקע היסטורי, מילון מונחים, אינדקס יוצרים וחברות, וכו'.

בין 640 עמודי הספר בולט במיוחד טיימליין משובח, הסוקר תקופות שונות בראי אותיות הדפוס לצד התפתחויות מקבילות בעולם האמנות, ותורם להבנת עומק ההיסטוריה הטיפוגרפית

הספר הופק בסטנדרטים גבוהים ומרגיש נעים למרות גודלו המגושם, והוא אף מגיע עם סרגל מידות טיפוגרפיות שימושי.
ספר נוסף שמאפשר ללמוד על פונטים בהקשר עכשווי הוא Type Navigator בהוצאת Gestalten, המאגד מבחר עשיר של פונטים מאת חברות פונטים (foundries) עצמאיות.
בשוק הפונטים נמצאת מחתרת מרשימה של יוצרים שבחרו לעסוק בתחום באופן עצמאי, ולא להצטרף לחברות גדולות. מבחר הפונטים מוצג בפשטות, לצד תיאור יוצריהם ודוגמאות שימוש. חלק מהמשתתפים בספר הם יוצרים ותיקים ששווה להכיר, כמו Jean Francois Porchez, שעיצב פונטים עבור המטרו של פריז, ג'ונתן ברנברוק הבריטי וסטודיו Underware המגניב מהולנד. בין המשתתפים הפחות מוכרים נציין לטובה את Colophon הבריטיים, Klim הניו-זילנדי ו-Optimo השוויצריים. הספר מלווה בדיסק ובו פונטים חינמיים המופיעים בספר.

ספר פונטים מכיוון פחות צפוי מגיע מנוקיה, שהחליטה לרענן את פונט המותג בעזרת חברת Dalton Maag. את הפרויקט סיכמו בספר הכולל גם השראות מרחובות הלסינקי ועובדות כלליות הנוגעות לעיצוב פונטים

הספר, הקרוי "עשרים ושישה תווים", מחולק ל-26 פרקים, שכל אחד מהם נפתח באות אחרת. נחמד שכללו בספר את המדריך המתלווה לפונט החדש ומדגים שימוש נכון, ובכלל מהווה מדריך כללי טוב לטיפוגרפיה. האתגר העיקרי בפרויקט הפונט של נוקיה הוא הוורסטיליות הגבוהה שהוא נדרש לה – מהופעה על אריזות המוצרים ועד מסכי הטלפונים ולוחות המקשים שלהם. על הפונט לתפקד באופן מיטבי בכל אפליקציה, ועדיין להיבדל מאלפי פונטים אחרים. הספר מדגים זאת בצורה לא ליניארית, ואף שלעתים נראה שיש סטיות מיותרות מהנושא (כמו למשל פרק הוויז'ואלז התמוה), הוא מצייר תמונה מפורטת של פרויקט עיצוב מורכב ביותר.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
27.10.11

חלומות פרקטיים

ההזדמנות הראשונה לראות את הבניין ההיסטורי הניצב במתחם הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד, תל אביב, שנפתח לראשונה לציבור לאחר עבודות רסטורציה מקיפות, היא במסגרת תערוכת עיצוב ישראלית בשם "חפץ חלום", שיזם בית המכירות סות'בי'ז. האוצרת נירית נלסון הזמינה את המעצבים בתערוכה לעצב אובייקטים שיהיו עתירי דמיון ובה בעת שימושיים. האתגר נענה על ידי קשת רחבה של יוצרים – ותיקים לצד בוגרים טריים מהאקדמיה.

העבודות מאכלסות את החלל בצפיפות יחסית, האופיינית לתערוכות מכירה, וצפייה בהן על רקע הרצפות המאוירות והחלונות הגבוהים של חדרי הבניין העתיק תורמת לעתים לתחושת הפנטזיה, אך במקרים אחדים לתחושת עומס.

משמח לראות שדווקא המעצבים הפחות-מוכרים מהווים מוקד עניין בתערוכה, שוברים את השיח הפנים-עיצובי ומספקים הצצה לנושאים שמעניינים אותם כיוצרים

בין העבודות בתערוכה: עדי זפרן-וייסלר עיצב שידות פוליאתילן ירוקות ומוכתמות המוצבות על רגליים מענפי עץ; שירה קרת מציגה גופי תאורה בצורת חיות, שנוצרו ממתיחת נייר משי על גבי שלד אלומיניום; חנן דה לנגה מציג עמדת צפייה המורכבת משלוש מצלמות ושלושה מסכים המצלמים ומציגים את החלל מזוויות שונות, וכן איתי לניאדו שהתארח אצלנו לא מכבר, הצמד הוותיק עמי דרך ודב גנשרוא, ויעקב קאופמן.
הרשימו אותנו במיוחד קורות העץ הפשוטות המשלבות בקצותיהן גוף תאורה שעיצבו רועי וספי ינאי, דן הוכברג ואודליה לביא. הקורות מוצגות לצד שטיחי לבד שיצרו בצורת תרביות חיידקים; נועם טבנקין, ששיבצה בליל מופלא של חפצים יומיומיים בגב כורסת בד; וזוג המעצבים עדי ורבין ושי לניר (DVIVO design), המשלבים איור בעבודתם Playstation – שולחן-משחק שדמויותיו מוטמעות בו. סטודיו DAG מציגים סדרת מנורות בייצור פשוט, לצד המכשיר שעיצבו לטובת הייצור שלהן. המנורות, המורכבות מקוריאן או עץ, גומי ואהיל אלומיניום, נוצרות בפעולת מעיכה פשוטה המחזיקה את כל החומרים יחד.

שד"ל 4, תל אביב, עד 30.10

תגובות

  • 01

    [...] חלום סות'ביז ישראל מציגה: תערוכת עיצוב ישראלי עכשווי. בין המשתתפים: יעקב קאופמן, טל גור, רדיש וכן מעצבים [...]

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
24.10.11

קווי דם

"איש חי שהוכרז כמת ופרקים אחרים" – תערוכה רחבת יריעה. אפית אפילו

הצלמת Taryn Simon, הידועה בעיסוקה בנושאים אזוטריים ומעוררי מחלוקת, מציגה תערוכת צילום מונומנטלית. אם בפרויקטים קודמים בחרה סיימון נושא קונקרטי שקישר בין העבודות, כמו למשל צילום מקומות נחבאים ברחבי אמריקה או סדרת פורטרטים של אסירים שנכלאו על לא עוול בכפם, בתערוכה זו החוט המקשר מופשט יותר. העבודות עוסקות ב"קווי דם", אלא שהפרשנות שלה למושג רחבה וכוללת קשרים מגוונים – מקשרי דם של ממש לצד קשרים נסיבתיים ואף מקריים.

סיימון דוגמת מכל וכל: מבעיית הארנבים כמין פולש באוסטרליה ועד טרוריסטית פלסטינית שחטפה מטוס

כל סיפור מציג סוגיה מורכבת או שנויה במחלוקת מבחינה מוסרית, ומוצג בסדרת פורטרטים צנועה המסודרת כטבלה, כמעט מדעית. כך מוצגת משפחה דרוזית על בסיס דורי, כשהרצף חוזר על עצמו, כיוון שבן המשפחה טוען שהוא גלגול של סבו – מה שהופך אותו גם לבנו של אביו וגם לאביו של אביו. לצדה מוצגת "משפחה" אחרת: ארנבי מעבדה אוסטרליים שנחשפו לנגיף קטלני. שתיהן כאמור מוצגות בפורמט זהה, כטבלאות מחזוריות. לצד הפורטרטים מודפסים סיפורי המסגרת ומובאות "ראיות" – פיסות מידע צילומיות, השופכות אור על היבטים שונים של סיפור.

הביקור בתערוכה מאתגר את הפורמט הגלריוני של תערוכות צילום. החומרים הממוסגרים של הפורטרטים הקטנים וכן הטקסטים המודפסים בגודל אות ספר דורשים קריאה מדוקדקת, מה שמחייב את הצופה לעמוד קרוב מאוד לעבודה ומונע אפשרות שיותר משני אנשים יוכלו לצפות בה בכל פעם.
העיון בקטלוג התערוכה, יצירה מרשימה כשלעצמה, עושה לדעתנו חסד עם הסיפורים ואינו גורע מהחוויה, כך שאנחנו ממליצים עליו בחום.

התערוכה "איש חי שהוכרז כמת ופרקים אחרים" מוצגת במקומות שונים בעולם: טייט מודרן בלונדון (עד 2.1.2012), הגלריה הלאומית החדשה בברלין (עד 1.1.2012), ומומה ניו יורק (מ-1.5.2012 עד אוגוסט אותה שנה)

לאתר הצלמת

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
9.10.11

רגעים בזמן

האמן הבריטי Dominic Wilcox אחראי על סדרת פסלים מיניאטוריים מהפנטת ורגישה, המבוססת כולה על היחסים בין מחוגי השעון

את הסדרה יצר וילקוקס משעונים עתיקים, שלהם הוסיף כיסויי זכוכית שנופחו ביד. "הרהרתי ביחסים בין שני אנשים, כיצד אחד עובר על פני השני שוב ושוב, וניסיתי לחשוב על מצבי חיים ותסריטים דמיוניים שזה קורה בהם".

כל פסל בסדרה מורכב משני חלקים: חלק אחד ניצב על מחוג הדקות, שנדמה כסטטי, והשני נע על מחוג השניות. הדינמיקה בין שני החלקים יוצרת משמעות, שלעתים מתבטאת בסיטואציות צנועות, כמו דמות יושבת הנעה אנה ואנה בכיסא או לחיצת ידיים לא-הדדית, לצד סיטואציות הנעות בין אבסורד לשיגעון מוחלט – כמו במקרה היצירה ששמה "ילדה קטנה מנסה לעצור קצב מלקצוץ חזיר בכך שהיא נתלית מזרועו בזמן שהחזיר עף הרחק".

הסדרה מוצגת כרגע בגלריה Dezeen Space בלונדון, שעוצבה כחנות שעונים, עד 16.10.

תגובות

  • 01

    מדהים!מוכשר..מקורי..

    shila11.10.11
  • 02

    שעון מנקה - רעיון גדול! (ישר ניתן לדעת כמה לשעה) אהבתי, אחלה רעיונות

    shosh31.10.11
  • 03

    "אין דברים כאלה"...אתם אכן משיגים את המטרה שהצבתם לעצמכם. שאפו.

  • 04

    חסר הסבר. לא כל המוצגים מובנים.

    מעצבת1.11.11

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
29.5.11

סוכני תרבות

"האם זה עיצוב או אמנות?" – שאלה זו עולה יותר ויותר ככל שהתפר בין עיצוב לאמנות מיטשטש, במיוחד כשמעצבים רבים חותרים תחת מושגים מוסכמים כפונקציה, חומר וצורה. מהסטודיו שלו בברלין בוחר אייל בורשטיין לבחון את השאלה באופן מקורי. בפרויקט Taxing Art הוא שולח לטיול מסביב לעולם פריטים החייבים לעבור דרך מחלקות המכס במדינות השונות ולקבל תג זיהוי.

ספר שיצא החודש בהוצאת Gestalten הברלינאית מציג את הניסוי המאתגר

בורשטיין משתמש בחוקי המכס ובשליחיהם הפקידים כדי לבדוק איך הם מתמודדים עם המורכבות ההולכת וגדלה באינטראקציה בין עולם האמנות לעיצוב. כיסאות הנעים בין שמיש ללא-שמיש, ארגז המכיל פטישים ושולחן אקספרימנטלי מוצגים בספר כשלצדם צילומים של דו"חות המכס.
במדינות רבות בעולם קיים מיסוי מוזל ליצירות אמנות כדי לעודד את האמנים ליצור ואת אספני האמנות לרכוש. ברשימה הנמצאת בשימוש ע"י רוב שלטונות המס בעולם (HS), ישנם כ-10,000 סעיפים המתארים בין 50 ל-100 מיליון חפצים שונים העוברים במכס. רק שישה מתוכם מוקדשים ליצירות אמנות.

כשנבצר מן האמן להגיע ולסנגר על העבודה שלו מול עובדי המכס, עליהם לקבוע בעצמם מה טיבו של האובייקט

במקרים רבים, במיוחד כשמדובר בחפץ שנראה כמו מוצר, החפץ נופל לאחד מ-9,994 הסעיפים האחרים שאינם מתארים יצירות אמנות. במסע מברלין לציריך ולברצלונה, ומשם לאיסטנבול ועד לדוחה, קטאר, אנו למדים קצת על חוקים והתנהלויות מקומיים, ובעיקר, בזכות נקודת המבט האישית של בורשטיין, על המסע רצוף הקשיים של מעצב/אמן ב"עולם האמיתי", זה המורכב משווקים, גלריות, אספנים, נותני חסות וכמובן – סוכני מכס.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
8.5.11

תודעת עיצוב

הספר שנחת על שולחננו עורר בנו מבוכה: מצד אחד הוא לא נראה כמו ספר עיצוב בהיותו עמוס תרשימי זרימה, מפות סכמטיות ומבני אינפורמציות, מצד אחר הוא מציג את התחום הכי בוער בעולם העיצוב: עיצוב שירות. מדובר בתחום המשלב מעצבי מוצר, מעצבים גרפיים, מעצבי אינטראקטיב, אדריכלים, פסיכולוגים וסוציולוגים, שעובדים יחד.

שילוב של דיסציפלינות שונות מאפשר להרכיב תהליך הוליסטי של שירות

הספר This is Service Design Thinking מחולק לשלושה חלקים: הראשון עוסק בהגדרות מנקודות המבט של המקצועות השונים בתחום (המעצבים מחד ואנשי המדע והרוח מאידך), ושופך אור על מושגים רלוונטיים כמו "נקודות מגע" ו"ראיות שירות"; החלק השני מפרט את הכלים והמתודות שצוותי העבודה משתמשים בהם, החל בפעולות קונקרטיות כמו סקרים ופעולות שטח, ועד כלים מופשטים יותר כמו "מפות מסע לקוח" ו"אתנוגרפיה ניידת".

אין ספק בכך שחברות וארגונים שיבנו מערך שירות איכותי מהיסוד, ישיגו יתרון המבדל אותם באופן משמעותי

בחלק השלישי והמסכם של הספר מוצגים מקרים המדגימים את מערכת היחסים שנוצרה בין נותן השירות, יהיה זה בית חולים, חברת משאבי אנוש או שירותי משטרה, לבין צוות העיצוב.
נסכם זאת כך: כל מעצב שרואה את עצמו משתלב באופן זה או אחר בעולם השירות, בין שבעיצוב החוויה האינטראקטיווית, החומרים הגרפיים והשילוט, ובין שבתכנון החלל והמבנה – מומלץ לו להיעזר בו כנקודת התייחסות לתהליך רחב יותר.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
3.5.11

ים השיבולים

בחודש שעבר התקיימה בנמל יפו התערוכה "שיבולת" – תערוכת סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. העבודות נעשו במסגרת הקורס Site Specific, העוסק בתקשורת חזותית במרחב.

במסגרת התערוכה הוצבו בשטח הנמל מיצבים טיפוגרפיים שונים שיצרו הסטודנטים, העוסקים בתכנים הסובבים את הנמל, את יפו ואת האנשים שם

כך לדוגמה, שלומית סאוור יצרה שביל טוקבקים לאורך המזח; עבודה של אלעד רחמין מתלבשת על תרשים הרצפה הקיים ומספרת על אנשי הנמל; ואהובה ליבור מביאה מתכונים מאת הדייגים על גבי המחסנים הנמצאים בבעלותם. ענת קציר, מנחת הקורס, מספרת: "כל ההרפתקה הזאת החלה כשחברת 3M פנתה אלינו עם סדרה חדשה של מדבקות לתנאי חוץ, המתאימות להדבקה על כל טקסטורה. ניצלנו את ההזדמנות ובשיתוף עם נמל יפו יצרנו תערוכה שלא רק מוצגת בנמל אלא גם עוסקת בתכנים המתקיימים בו. כל העבודות הן דו-לשוניות (עברית וערבית) ועוסקות במפגש הטעון והמרתק בין שתי השפות ושני העמים".

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
4.4.11

DAG פטיש

חשיפה ראשונה! סטודיו DAG הישראלי, הלא הם הצמד טל מור ושלומי אזולאי – יציג החודש בתערוכת הריהוט במילנו

הצמד, בוגר בצלאל ופרויקט d-VISION (שהתארח אצלנו מזמן), יצר סדרת מנורות המבוססות על טכנולוגיית חומר גמיש שראשיתה בשנות ה-50 – יציקת סיליקון עם שלד מתכתי פנימי. הבחירה בחומר מאפשרת משחק ושינוי של מגוון צורות. למנורות טקסטורות שונות והן מאופיינות בעיקר בקווים נקיים, אך אפשר למצוא גם דגמים מיוחדים יותר המשלבים עץ ואבנים ומצליחים לשדר תחושת עיצוב נון-שלנט, כמו היינו בקמפינג ואלתרנו לנו גוף תאורה בעזרת חלוק נחל, חוט חשמל ומקל. לתחושה הזאת אחראים בעיקר מחברים מפתיעים שפותחו באותה טכנולוגיה ומככבים גם כחובקי מדפי ספרים. לאחר הופעת הבכורה במילנו יהיה אפשר לרכוש דגמים של המנורות ישירות מהמעצבים.

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
25.11.10

הטיפוגרף בקצה המדף

האם יש טיפוגרף בחייכם? אותו אחד שנאלם דום מול שלט ישן שנזרק ברחוב, משחרר נהמה בנוסח "זה ריווח זה", ומודד בפוינט במקום בסנטימטר?

רשימה זו נועדה לכם — פונטהוליקס יקרים. לפניכם חמש מתנות שירטיטו את לבכם

1. הטבלה המחזורית של הגופנים: מה שטיפוגרף צריך בימינו היא מדבקה ענקית לקיר; במיוחד כשזו פורטת את הפונטים החשובים בהיסטוריה בצורה משעשעת ומבריקה משל היו יסודות כימיים. לצד כל אחד מפונטים-יסודות אלה מצוינים דירוג הפופולריות שלו, קבוצת סגנון, שם המעצב ושנת הוצאתו לאור. שעות ארוכות של בהייה בקיר מובטחות לחובב הטיפוגרפיה בר המזל שיקבל מתנה זו מחבריו.

2. השועל החום הזריז קופץ מעל הכלב העצלן: משחקי זיכרון מרדימים אוטומטית, ולמשמע ההכלאה בין המשחק הידוע לשמצה לכישרון זיהוי פונטים – גלגלתי עיניים. עם זאת, כל תחושות הבטן היו כאין וכאפס מול תחושת הקתרזיס כשהשפלתי לחלוטין קולגה שאינה בקיאה בפונטים. חוויה חביבה – בעלת ערך מוסף חינוכי.

3. HYPERACTIVITYPOGRAPHY: נחמד לגלות שאנשי סטודיו 3, סוכנות עיצוב גרפי פנים-אקדמית ממכללת WSOC באוסלו, יצרו במיוחד בשביל אלה שחייבים עוד ועוד את הספר הזה, המכיל שפע תרגילים פונטולוגיים קשים עד בלתי אפשריים בצבעים רכים וחמודים: תשבצים, חיבור קווים, שאלות אמריקאיות, קיפולי נייר ועוד.

המרגיז הוא שהממזרים הנורווגים כנראה חשבו שהספר קל מדי כפי שהוא, ולכן הדפיסו אותו בשיטת הפרדה נמוכה, כדי שבאמת יהיה בלתי אפשרי לזהות את הפונטים בגדלים הקטנים

לילות טרוטי עיניים מחכים לכם בין הדפים, בעודכם רוכנים למצוא את ההבדלים בין אריאל להלווטיקה בגודל 8 פוינט… גם מעצבים שאינם פריקים של טיפוגרפיה ייהנו מהחזות הכיפית של הספר ומהתרגילים הקלים יותר. שיהיה בהצלחה!

4. Pilot Parallel Pen: אינספור כלים ועזרי כתיבה עומדים לרשות הטיפוגרף, כמו סרגל ה-Schaedler הגמיש בעל המידות הטיפוגרפיות או חבילה של 500 דפי A4 לבנים מאופיס דיפו, אך שום דבר אינו משתווה לאושר הצרוף שבריקוד הקליגרפיה על הדף. יש שגורסים כי עט זה, המורכב משני לוחות מתכת שטוחים ומקבילים (מכאן שמו), הוא הטוב ביותר מסוגו. הוא מגיע בארבעה עוביים ותנועתו זורמת וקלילה. גם אלה שלא מורגלים בכתיבה קליגרפית ייהנו ממנו – מתכון בטוח לימים של אושר ושלום בית (קנו שניים). אך אליה וקוץ בה: הצטיידו מראש במלאי נדיב של מחסניות דיו צבעוניות למילוי, שכן אלה ייגמרו עוד לפני שנספיק לכתוב "זה רעך יצחק המתעופף בין שמים לארץ". בפעם ה-500.

5. שש פאזל טיפוגרפי: צירוף המילים "limited edition" עושה לכם צמרמורת בגב? קיפלתם עגורי אוריגמי כשהייתם קטנים? אוהבים לאכול טים-טם? שימו לב לפריט הבא: נחש פירמידות צבעוני שיגיע אליכם מאוסטרליה במצב שטוח, וידרוש מכם לחתוך, לקפל ולהדביק כאילו המהפכה התעשייתית מעולם לא התרחשה. בתום חוג היצירה תקבלו אובייקט שהוא יפה, מהמם ומתסכל בעת ובעונה אחת. חברותיי הנון-טיפוגרפיות לסטודיו גיחכו כששמעו שמדובר בפאזל "טיפוגרפי", משום שעיניהן המסומאות התקשו להבחין באותיות הזועקות מתוך המשולשים הססגוניים, אך אל דאגה: טיפוגרף אמיתי יראה בהן קודם כל גופן מקורי, ורק לאחר מכן – ערימת פירמידות בלתי ניתנת לפענוח. כמעט שכחתי: מדובר במהדורה מוגבלת של 100 פאזלים, מהרו והזמינו!

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו

תגובות אחרונות