את עבודת הגמר שלו בעיצוב תעשייתי בשנקר, בהנחיית ברק אשר, בחר אסף וינברום להקדיש לסדרת שרפרפי עץ, שבמבט ראשון ראינו כמותם, אך בעיון קפדני מגלים בהם טוויסט: שימוש בטכנולוגיות חדישות ומורכבות ליצירת הפשוט שבכלים. את פריטי הריהוט ואת גופי התאורה בניחוח מלאכת יד מסורתית הוא יוצר בסדנת העץ שלו, תוך שהוא רותם טכניקות וחומרים חדשים לטובת הטמעת חיבורים ויצירת תנועתיות, ובכך מצליח לנסח מראה חם ואותנטי, במיוחד כשעיטור חתימתו (האות W) מקנה לפריט הילה של בית אצולה כפרי…
מי המעצבים המוערכים עליך? "חיימה חיון הספרדי, משום שהוא לא מעצב קלסי אלא כזה הנמצא בתפר בין תחומים שונים. הוא הצליח ליצור לעצמו קו עיצובי שמזוהה עמו מאוד. גם את טום דיקסון, מעצב לונדוני, אני אוהב מאוד. השימוש שלו בטכנולוגיות מסורתיות של יציקות זכוכית, כיפוף מתכת ושילובם במוצרים חדשים מדבר אליי מאוד".
אם היית צייר, מי היית? "בוודאי אמן גרפיטי, זה תחום פתוח ואפשר להרגיש בו את חתימת האמן".
איפה נתפוס אותך בעוד 5 שנים? "מקווה שמעצב גם לחברות תאורה ורהיטים באירופה ומחוצה לה, אבל עדיין אשמח להישאר בסדנה כדי שאוכל לייצר בה את המודלים, שלעתים אי אפשר לשחזר את האיכות והראשוניות שלהם במוצר הסופי".
פרויקט נחשק? "מעניין אותי לעשות פרויקט עם מעצב/ת אופנה, ליצור קולקציה שמשלבת עץ וטקסטיל. אני מתחבר מאוד לתחום, למעשה זאת היתה הבחירה הראשונה שלי רק שלא התקבלתי, ולכן הלכתי ללמוד עיצוב תעשייתי…"

את גופי התאורה של אסף וינברום אפשר להשיג בספרה תאורה. עוד מעיצוביו – כאן.