כמעיין המתגבר
האדריכלית נגה לסר לקחה חלק בוועידת "אדריכלות, נשיות, רב-תחומיות" שהתקיימה החודש בחולון, וחזרה נלהבת. להלן דיווחה:
האולם היה מלא עד אפס מקום בנשים (אולי גם גבר אחד או שניים…). ואז היא עלתה על הבמה. זאת היתה הפעם הראשונה שליז דילר (Liz Diller, משרד Diller, Scofidio + Renfro) הגיעה לישראל. היה קשה להאמין שהאישה המדהימה הזאת עומדת פחות מ-10 מ' ממני ומספרת לנו כיצד היא שינתה את פניה של העיר ניו יורק.
אמנם הכנס "אדריכלות, נשיות, רב-תחומיות: נשיות כיתרון בעידן של רב-תחומיות" – משך בעיקר נשות מקצוע, אך לא זאת היתה הנקודה המהותית שלו: לא היותה של ליז דילר אישה, אלא כישרונה כאדריכלית, יכולתה לעבוד כחלק מצוות של אנשים מוכשרים במיוחד ואופייה הנחרץ שאינו מרפה – הם שהפכו אותה למי שהיא.
כשדילר סיפרה על הפארק הציבורי The High Line בניו יורק, פרויקט שבו מסילת רכבת נטושה הפכה למתחם טבע פראי ומרוסן כאחד ויצרה את אחד מהנופים המרהיבים בניו יורק, התרגשתי, אך כשהיא פרשה את משנתה: "הנחת שורשים, נטיעת זרעים והתבוננות בצמיחתם", אף העזתי להאמין – במין האנושי, בעצמי כאישה יוצרת וביכולתנו לשנות. אם פניה של העיר ניו יורק עשויות לעבור שינוי כה מהותי דרך פעולה קסומה של רב-תחומיות (וכן, גם על ידי אישה), ובכן אולי הסיסמה "yes we can" אינה ריקה מתוכן אחרי הכול.
יפה עשתה עמותת האדריכלים שהצליחה להביא לארצנו הקטנה והמרוחקת את ליז דילר, שזרעי השפעותיה ותפיסת עולמה לאדריכלות אורגנית וירוקה חלחלו בכנס, בתקווה שיכו שורשים גם אצלנו כאן.
בין המשתתפות גם האדריכלית מנואל גוטראן שהתראיינה בעבר למגזין שלנו - אפשר לקרוא אותו כאן.
שמחתי על הפירגון לכנס שערכתי. מכיוון שאני היא זאת שיזמתי אירגנתי והצלחתי להביא את דילר למרות כל הקשיים - היתי שמחה גם לקצת פירגון.
מקסים, מרגש ! כל הכבוד ליוזמים. בתיה, את שייכת לעמותת האדר׳?
לבתיה, תודה גם ממני על כנס ראוי לציון, שעליו גם כתבתי בבלוג שלי. חג שמח. אילה
הכנס היה מחכים ומעצים חשתי כמו הכותבת וחשוב שנותנים במה ליום עיון כזה - כל הכבוד הלוואי שתמשיכו - כל מי שהיה מעורב - ותביאו עוד אנשים מעניינים ומעוררי השראה
הפוסל במומו פוסל, בתיה - נראה לי שאת עושה עבודה מספיק טובה לפרגן לעצמך שאת לא צריכה עזרה. לעומת זאת אני לא זוכר מקרה שפסחת על פרגון לאחרים כאשר הדבר התאפשר.