24.4.12

מעצבים אחרת

כשמעצבי פנים פוגשים מוצר: הצצה לסטודיו Other:wise

סטודיו Other:wise הוקם על ידי הילי לזרוב ורועי קדרנל, בוגרי המסלול לעיצוב פנים של המכללה למינהל. ממקום מושבם בסמטאות שוק הפשפשים בתל אביב הם עוסקים, נוסף על עיצוב פנים, גם בעיצוב מוצר.
מבין הפריטים בחלל הסטודיו הקסים אותנו Car:Pleat, שטיח פרסי שקם לתחייה ומשמש כשולחן קפה, אובייקט הומוריסטי ופרקטי שיכול להשתלב במגוון חללים. עוד אובייקט מקסים הוא Home:Saddle, שרפרף נדנדה נמוך ורחב עשוי עץ מכופף או יריעת מתכת ומרופד בכיסוי עור. גם אותו קל לנו לדמיין בחללים שונים.

ייתכן שהיתרון של עיצוב מוצר המתבצע על ידי מעצבי פנים הוא ביכולת הפרקטית ליצור אובייקטים לא שתלטניים שמתכתבים עם החלל. תפסנו את הילי לזרוב לשיחה קצרה

בהכשרתכם אתם מעצבי פנים, איך הגעתם לתחום של עיצוב מוצר ולמה? הגענו לעיצוב מוצר באופן הכי טבעי שיכול להיות. אבי היה בעליו של מפעל לייצור רהיטי יוקרה ובעל כמה חנויות רהיטים, אז תמיד גדלתי באווירת עיצוב בכלל ועיצוב מוצר בפרט. תרגיל שעשיתי במהלך הלימודים לימד אותי שאלמנט אחד יכול לשנות את מהותו של החלל. בצל התאבדות של חברה, צילמתי חדר עם יציאה למרפסת – סתם פרספקטיבה יפה, ובצילום השני באותה זווית בדיוק הוספתי חבל תלייה – אלמנט שחד-משמעית שינה את החלל.
רועי, השותף שלי, התחבר באופן אחר. חלק גדול מההתעסקות היומיומית שלו היא בניית מודלים, וזה בלט אצלו עוד בלימודים. מאז ומתמיד האמנו שמודל של בניין יכול להיות מודל של ספסל או סטול ישיבה.
עוד גורם חשוב הוא החוג לעיצוב פנים במכללה למינהל, מקום שלא מקבע אותך מחשבתית ואפילו עוזר לבנות מסגרות משלך. ולבסוף, ההחלטה המתואמת הגיעה מתוך תשוקה של שנינו לעשייה האינטימית הזאת של יצירת מוצר לאדם. אנשים מתחברים למוצר ביתר קלות מאשר לחלל, מבינים אותו מהר יותר.

ספרו לנו קצת על ההשפעות וההשראות שלכם. אין דבר שלא משפיע עלינו מבחינה עיצובית. אנחנו משתדלים לא להיכנע לצו האופנה אלא להכתיב אופנה משלנו.

השראות מגיעות לפעמים מתכנית על קופים מזן מסוים ביפן ולפעמים ממשחק עם חלק מנוע של רנו מגאן. ההשראה ממעצבים אחרים קשורה יותר למעוף ולדרך חשיבה, ופחות לגישה סגנונית ולקומפוזיציה

על מה אתם עובדים כרגע? מעדנייה שנקראת שה לבקוביץ' (שרקוטרי), של לקוח שכבר עיצבנו עבורו סניף קטן בנמל תל אביב.

עצות למעצבים בתחילת דרכם? כשאתחיל לחלק עצות למעצבים צעירים, סביר להניח שכבר לא יראיינו אותי – אלא אותם. אני חושב שכל אחד יודע מה הסוד להצלחה הספציפית שלו. אין עצות הוגנות, הרי כל אחד פועל בצורה אחרת. אפילו אני ורועי פועלים ודוחפים בצורות שונות. העצה היחידה שאני יכול לתת היא נאמנות לעצמך ואמביציה, ולא באמת צריך אותי בשביל זה.

עוד מבית היוצר של  Other:wise

תגובות

  • 01

    אהבתי את היצירות. הן חכמות, מקוריות, ונותנות השראה. כמו גם היצירות שלי - www.hani-design.com

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
22.12.09

מגרש גרוטאות

בסטודיו מואר ומרווח בדרום תל אביב יושבים אנשי סטודיו Junktion ויוצרים חפצים מסקרנים מהג'אנק שאנחנו נוטים להוריד עם הזבל.

טלפוני חוגה הופכים למנורות שולחן; אופניים שבורים קמים לתחייה ככיסא (עם פדלים, מזכרת משימושם הקודם)

מסגרות כיריים שנס לחם מתעוררות כמערכת שעונים המורה את השעה בערים שונות בעולם. לג'אנק הקיים, שחלקו ממסעות שערכו המעצבים במזרח אירופה, אתם מוזמנים להוסיף את שלכם: בכל יום שישי בין עשר בבוקר לשתיים אחה"צ פותח הסטודיו את מרכולתו, מקבל גרוטאות ישנות מהקהל ונותן תמורתן זיכויים לרכישת פריטים. שווה לבוא, ולו רק לשם ההשראה. רח' הגר"א 41, קומה 3, ת"א.

תגובות

  • 01

    הצצתי באתר שלהם יש להם דברים מדהימים!

    שרון24.1.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
25.10.09

החלל הרטוב שלי

"אנחנו אוהבים אתגרים הקשורים בחלל, לכן חיפשנו מקום שנוכל ליישם בו את התפיסות שהנחו אותנו גם באמנות שלנו", אומרים צמד האמנים  Michael Elmgreen ו-Ingar Dragset, שכבר הציגו בגלריות מניו יורק ועד לטוקיו. "לכן כשראינו מודעה למכירת תחנת שאיבת מים ישנה בפרוור הברלינאי נויקלן, נדלקנו".
תחנת השאיבה לשעבר, המוקפת בעצי ערמון בוגרים ומאוגפת בבנייני דירות, עמדה ריקה מתחילת שנות ה-90 משום שאף אחד לא ידע מה לעשות עם אולם גדול כזה, התקוע באמצע אזור מגורים.
"כמעט טוב מכדי להיות אמיתי", אומר דרגסט, "בעיקר בהתחשב במחיר, שהיה נמוך באופן מגוחך ביחס לכל בירה אירופית אחרת". יחד עם שני אדריכלים צעירים (Nils Wenk ו-Jan Wiese) החלו בעבודת השיפוצים, שארכה כשנה. לשיפוצים הם ניגשו כמו לפרויקט אמנות, מאלתרים בחלל ומעלים רעיונות חכמים לשימוש במאפיינים השונים של הבניין הישן. כך למשל ארבעת פתחי המאווררים הפכו לקמין, לשולחן, למיטת אורחים ולאמבטיה. אין בבניין עומס: רק קירות לבנים, אור שחודר דרך חלונות ענק, עצים שמתנועעים בשקט בחוץ, ורצפה שנדמית כמשתרעת על פני דונמים.
הבניין משמש כעת גם למגורים וגם כסטודיו בעל אופי תעשייתי. ככל שמתקדמים פנימה – כך לובש החלל אופי פרטי יותר, כשהחלק האחורי מתהדר בחמישה מפלסים, הכוללים שני אזורים פרטיים לאמנים, מטבח, ארבע אמבטיות וחדר מגורים בעליית הגג, עם חלון גג הנפתח בלחיצת כפתור.
הגבולות בין חלל העבודה והמגורים מטושטשים, כמו גם בין המרחב החשוף והאינטימי, ומאפשרים לזגזג על פי מצב הרוח.

כתבת המקור: כאן

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו

תגובות אחרונות