13.4.10

הפרויקט הראשון שלי

כ-100 אדריכלים ומעצבים עד גיל 40 מציגים למעלה מ-150 עבודות שונות בתערוכת "בית ראשון: אדריכלים ומעצבים צעירים בונים" בהאנגר 20 בנמל תל אביב. התערוכה שיזמה זהזהזה גלריה לאדריכלות בשיתוף סניף הצעירים בעמותת האדריכלים, מתמקדת בחשיפת עבודות בנויות או בשלבים שונים של בנייה בלבד, ותוצג עד 29.4. ביקשנו מהמשתתפים בתערוכה לענות על שתי שאלות: כיצד השיגו את הפרויקט הראשון שלהם, ואיך הם דואגים לשמור על המשכיות בעבודה. הנה מקבץ מהתשובות שהתקבלו.

כיצד הושגה עבודת התכנון הראשונה (שגם נבנתה)?

Studio ID253
קרן מילכברג-פורת
את עבודת התכנון הראשונה שלי השגתי דרך מודעה באינטרנט. כשהתקשרתי התברר שהמודעה כבר ישנה, והלקוח כבר קיבל סקיצות שלא מצאו חן בעיניו, אבל היה די מיואש ולא מעוניין להיכנס לתהליך של תכנון מחדש. הצעתי שניפגש בכל זאת ואעזור לו לברר מה לא "עובד" בעיניו בסקיצות שהוא קיבל. הוא הסכים לפגוש אותי. במהלך הפגישה הצגתי לו רעיונות חדשים ומקוריים, ובסופה הוא הציע לי את הפרויקט.

בית דו-משפחתי ברמת השרון הופך ללופט עם חצר. בפרויקט נעשה שימוש בשפה עיצובית ואדריכלית המתאימה לאורח חיים של מגורים בפרוור וקשר הדוק עם העיר

בית דו-משפחתי ברמת השרון הופך ללופט עם חצר. בפרויקט נעשה שימוש בשפה עיצובית ואדריכלית המתאימה לאורח חיים של מגורים בפרוור וקשר הדוק עם העיר

הקופסא
רוני בן-נון, טל אלטשולר
השגנו את עבודת התכנון הראשונה שלנו ביום שהחלטנו לפתוח משרד. הגענו לאחד ממשרדי רואי החשבון על מנת לסכם התקשרות בינינו. אחת העובדות במשרד סיפרה כי היא בתהליך של חיפוש אדריכל. התקשורת הטובה והכימיה המיידית בינינו הולידו פגישת היכרות מעמיקה. תהליך התכנון היה מרגש וזורם, וכיום הפרויקט עומד בפני סיום בנייה.

וילה על מגרש מלבני כחלק ממבנה דו-משפחתי בהוד השרון. בחזית מוקם האזור המשותף. יש הפרדה מובהקת בין אזורים פרטיים לאזורים ציבוריים בבית

וילה על מגרש מלבני כחלק ממבנה דו-משפחתי בהוד השרון. בחזית מוקם האזור המשותף. יש הפרדה מובהקת בין אזורים פרטיים לאזורים ציבוריים בבית

שי דותן אדריכלים
עבודתי הראשונה כאדריכל החלה במהלך לימודיי בטכניון בחיפה, לאחר שנתיים של ניהול פרויקטים ופיקוח בנייה בקזינו ביריחו. בעקבות היכרות עם הבעלים של הקזינו הוצע לי לעבור ולנהל את פרויקט המגורים של מרטין שלף, מבעלי הקזינו. את העבודה התחלתי כמנהל הפרויקט והמשכתי כאדריכל המוביל, כשתפקידי היה בין השאר קישור בין המעצבים השונים (רון ארד, אינגו מאורר ופיליפ סטרק…), תיאום התוכניות והפקתן וביצוע בשטח. הבית, הממוקם על המצוק המשקיף לים בהרצליה פיתוח, ייצג את מיטב היצירה העכשווית, ונמכר לפני כשש שנים במחיר הגבוה ביותר לבית בישראל.

בית דו-משפחתי עבור משפחה מורחבת (דותן וקובו), בשטח מגרש של 1,450 מר בהוד השרון

בית דו-משפחתי עבור משפחה מורחבת (דותן וקובו), בשטח מגרש של 1,450 מ"ר בהוד השרון

איך יכול משרד אדריכלים/מעצבים צעיר בישראל ליצור המשכיות בעבודה?

SO Architecture
שחר לולב, עודד רוזנקיאר
כדי למנוע מצב של מצוקת עבודה אנחנו מקפידים על כך שתמיד תהיה עבודה לשלושה חודשים קדימה. אם נוצרת בעיה פותחים ב"מתקפת שיווק" להשגת עבודות חדשות. יש צורך להשיג מספר גדול יחסית של פרויקטים מקבילים, שכן לרוב לא משרד האדריכלים הוא שקובע את קצב התכנון אלא גורמים חיצוניים כמו הוועדות לתכנון, מודדים, מהנדסים וקבלנים (ראו ראיון מורחב).

בית פרטי בן 140 מר בקריית טבעון. הבית תוכנן תוך התייחסות מרכזית לנוף. החזית הצפונית פתוחה ומאפשרת חדירת אור טבעי תוך שמירת הפרטיות, הודות לחזית העמוקה ולהגבהה כלפי הרחוב

בית פרטי בן 140 מ"ר בקריית טבעון. הבית תוכנן תוך התייחסות מרכזית לנוף. החזית הצפונית פתוחה ומאפשרת חדירת אור טבעי תוך שמירת הפרטיות, הודות לחזית העמוקה ולהגבהה כלפי הרחוב


גיא עזריאלי

אני מאמין שאדריכל שדבק בדרך שלו מבחינה אדריכלית תוך שיווק נכון והתמדה ייצור המשכיות למוצר שלו כמו בכל תחום אחר בחיים.

פרויקט ניסוי בנים ממשיכים בעיירה Tingewick באנגליה (נעשה במשרד David Parker Architects). הפרויקט נעשה תוך שימוש בעקרונות ובסטנדרטים של בנייה ירוקה

פרויקט ניסוי "בנים ממשיכים" בעיירה Tingewick באנגליה (נעשה במשרד David Parker Architects). הפרויקט נעשה תוך שימוש בעקרונות ובסטנדרטים של בנייה ירוקה

סטודיו ענבר
גבי ג.ל, לילך בלייברג
נוכחות קבועה בתודעה של כמה שיותר אנשים יוצרת לאורך זמן מיתוג. התשובה שלנו: פשוט תהיו שם בחוץ! שלחו מיילים עם חדשות לשכנים ולחברים, הפיצו אגרות שנה טובה, השתתפו במעגלים עסקיים שונים, תרמו מזמנכם לעשייה קהילתית, כתבו בעלונים מקומיים ובמדיות שונות, חלקו כרטיסי ביקור בכל הזדמנות (אפילו בתור לסופר, גם קופאיות משפצות בתים).

: בית פרטי בן 100 מר על מגרש של 500 מר, ביישוב קהילתי בגליל. תכנון הבית התמקד ברצון להימנע ככל האפשר מהפרעה לנוף הטבעי הקיים ומפגיעה בקרקע

בית פרטי בן 100 מ"ר על מגרש של 500 מ"ר, ביישוב קהילתי בגליל. תכנון הבית התמקד ברצון להימנע ככל האפשר מהפרעה לנוף הטבעי ומפגיעה בקרקע

כיצד הושגה עבודת התכנון הראשונה (שגם נבנתה)?

Studio Shiokwav
איתי בכר, ליפנג לו

התכנון והבנייה של הבניין הראשון שלי נעשה בהתנדבות עבור ארגון ללא כוונות רווח. הארגון עוסק בבנייה מחדש של פיסקו (פרו) לאחר שרעידת אדמה חזקה ב-2008 גרמה להרס 80% מהמבנים והתשתיות בעיר. הצעתי לבנייה חדשנית בחומרים מקומיים ובתקציב נמוך התקבלה בהתלהבות והפרויקט יצא לדרך.

 BambooQ House – בית מגורים חדש למשפחה בת שבע נפשות. הבית נבנה תוך שלושה שבועות על ידי צוות של שלושה עד שמונה אנשים העובדים בו-זמנית

בית מגורים חדש למשפחה בת שבע נפשות. הבית נבנה תוך שלושה שבועות על ידי צוות של שלושה עד שמונה אנשים העובדים בו-זמנית

מיכל שפר
את עבודת עיצוב הפנים הראשונה שנבנתה קיבלתי לאחר שהערתי לבעלת המקום (בנימוס!) שלמרות ייחודה של החנות ומוצריה והגישה החמה והאישית מאוד שלה ללקוחות, המקום ועיצובו לא רק שלא מושך קהל אלא גם לא מייצג את רוחה של החנות. את עבודת הבנייה הראשונה השגתי לאחר שיחה ארוכה באוטובוס בכביש חסום ברומא. הסתבר שהאדון שישב לצדי מחפש אדריכל לתכנון הווילה שלו.

תכנון של המרכז החדש של מחוז פארמה – הפרויקט זכה בציון לשבח לפתרון חדשני בתחרות בינלאומית בשני שלבים (בשיתוף אדריכל לורנצו אקאפצאטו)

תכנון של המרכז החדש של מחוז פארמה, איטליה. הפרויקט זכה בציון לשבח לפתרון חדשני בתחרות בינלאומית בשני שלבים (בשיתוף אדריכל לורנצו אקאפצאטו)

נסים דוירי
במסגרת תחרות ארצית שערך מגזין אדריכלות ישראלית בשיתוף עם האיחוד האירופי לבחירת פרויקט השנה ל-2006, קיבלתי את הפרס הראשון לתכנון מוזאון באום אל-פחם בקטגוריית הסטודנטים. זוגות צעירים ששמעו על כך בחרו בי לתכנון שני בתי מגורים בכפר עראבה.

בית מגורים בכפר כנא. הבית מבוסס על מערכת המורכבת משלושה מישורים, קירות וקופסה

בית מגורים בכפר כנא. הבית מבוסס על מערכת המורכבת משלושה מישורים, קירות וקופסה

איך יכול משרד אדריכלים/מעצבים צעיר בישראל ליצור המשכיות בעבודה?

קובי לולו
ההתחלה היא השלב הקשה ביותר. התמדה, רצינות, רצון ללמוד והתפתחות תמידית הן תכונות מחייבות. מעל לכול תמיד תבלוט האהבה והתשוקה למקצוע, היחס האנושי החם (במיוחד במשרדים קטנים ואצל עצמאיים), ואין מה לעשות – קצת קשרים בתחום אף פעם לא הזיקו למישהו. יש להגדיר יעד ומטרות תכנוניות, למצוא תחום מוגדר ולא להצהיר "אני עושה הכול"; תפסת מרובה – לא תפסת.

חידוש דירת מגורים קיימת בבניין בן כ-50 שנה. לדרישת הלקוחות הפכנו דירת ארבעה חדרים לשני חדרי שינה וחלל מגורים פתוח וגדול הכולל בתוכו מטבח. (צילום: אבישי פינקלשטיין)

חידוש דירת מגורים קיימת בבניין בן כ-50 שנה. לדרישת הלקוחות הפכנו דירת ארבעה חדרים לשני חדרי שינה וחלל מגורים פתוח וגדול הכולל בתוכו מטבח (צילום: אבישי פינקלשטיין)

סטודיו שתי מעצבות
יעל אברהמי, תמי הראל
התכונות והערכים שאנחנו מביאות לעבודתנו כמעצבות משולות לכלים שנושא השרברב בארגזו. אין שום אפשרות להצליח ולהתפתח בתחום העיצוב בלי אהבה עצומה לאסתטיקה ולבני אדם. אנחנו מחפשות בכל פרויקט איזון אופטימלי, המשלב בין היצירתיות – שהיא תלוית השראה, לבין הצורך ליצור על פי הזמנה, מפרט וצרכים. בראשית דרכנו המשותפת החלטנו להניח בצד את האגו האמנותי (דבר לא זניח בקרב יוצרים…).

בית פרטי באזור השפלה. מטרות העיצוב מחדש נכונה ומאוזנת של הפונקציות בחלל הציבורי והבאת חוויית ההנאה מהגינה ומהנוף המקסים גם אל תוך הבית

בית פרטי באזור השפלה. מטרות העיצוב מחדש נכונה ומאוזנת של הפונקציות בחלל הציבורי והבאת חוויית ההנאה מהגינה ומהנוף המקסים גם אל תוך הבית

ניסן גרייזלר, אמיר לוין
יצירת המשכיות היא בדיוק זה: על היוצרים להיות מסוגלים ליצור בעצמם, לנסות ולקדם אג'נדה אישית, ומשם הלקוחות כבר יגיעו.

טוליפ, חנות פרחים ברחובות. עיצוב דל תקציב, קל לבנייה ולפירוק, הרכבה בכלי עבודה ביתיים, ייחודי... ובלי דליים! החנות נבנתה כך שתתאים עצמה למקימיה, זוג צעיר שחלם לפתוח חנות פרחים.

טוליפ, חנות פרחים ברחובות. "עיצוב דל תקציב, קל לבנייה ולפירוק, הרכבה בכלי עבודה ביתיים, ובלי דליים!" (כך על פי הבריף). החנות נבנתה כך שתתאים עצמה לזוג מקימיה, שחלם לפתוח חנות פרחים

כיצד הושגה עבודת התכנון הראשונה (שגם נבנתה)?

ארביג'אז אדריכלים
אדריכל עדי ויינברג
את עבודת התכנון העצמאית הראשונה שלי קיבלתי בגרמניה. יזם שהכרתי קנה מגרש להשקעה ופנה אליי כדי שאתכנן במהירות שישה בתים דו-משפחתיים שיהיו אטרקטיוויים למכירה. כל הבתים נמכרו בתוך כחודש מגמר התכנון, ותהליך הבנייה החל מיד לאחר מכן.

בית פרטי בן 700 מר מלבני, בעל מדרון קל לכיוון הנוף הפתוח של הוואדי. הגבולות בין המרחב החיצוני והפנימי מיטשטשים, וכך גם הגבולות בין חללים בעלי אופי שונה בתוך הבית. (תמונה: פוליטאון)

בית פרטי בן 700 מ"ר מלבני, בעל מדרון קל לכיוון הנוף הפתוח של הוואדי. הגבולות בין המרחב החיצוני והפנימי מיטשטשים, וכך גם הגבולות בין חללים בעלי אופי שונה בתוך הבית (תמונה: פוליטאון)

אריאל גושן
בפעם הראשונה שלי הכול היה הפוך. הוא היה יזם נדל"ן עם כמה פרויקטים באמתחתו, אני הייתי מיד אחרי האוניברסיטה, חסר ניסיון, צעיר ומפוחד. הפרויקט היה מורכב – שיפוץ ושימור בית ערבי עתיק, תכנון וליווי צמוד… ואחריות. הרבה אחריות. הוא הציע לי את העבודה, אני סירבתי בתוקף. הוא הפציר, לחץ, שכנע. אני מחיתי רפות. אמר שילווה אותי, שיעזור לי, שיהיה עדין, אני גמגמתי "בסדר". יד ביד צעדנו בשבילי התכנון והבנייה, והתוצאה, עד היום, ממשיכה לרגש כמו זיכרון ילדות מתוק.

מלון לצעירים ברובע החלונות האדומים, אמסטרדם, בבניין בן 400 בעל מגבלות והנחיות לשימור. בפרויקט ניתן חופש עיצובי נרחב

מלון לצעירים ברובע החלונות האדומים, אמסטרדם, בבניין בן 400 בעל מגבלות והנחיות לשימור. בפרויקט ניתן חופש עיצובי נרחב

מור לנדנברג
כמו כל דבר בחיים צריך 80% מזל ו20% יכולת לזהות את המזל. כך זכיתי בפרויקט הראשון בחיי, שהיה גם המורכב ביותר. הייתי בעיצומו של פרויקט גמר בשנקר. באחד הלילות חברה שכנעה אותי להשתחרר מקרטוני הביצוע והדבק החם ולהגיע למסיבה בנמל תל אביב. במסיבה התפתחה שיחה עם קבוצת בחורים. כשסיפרתי להם על פרויקטים שעשיתי (הצנעתי את העובדה שהם היו במסגרת לימודיי) הם התלהבו ואמרו לי שהם מחפשים מישהי שתעצב להם בר חדש בנמל תל אביב. והשאר היסטוריה.

בּר בנמל תל אביב המשמר את העבר בחיי הלילה בהווה. הקונספט מתבטא בהכנסת הארכיטקטורה התל אביבית של שנות ה-50 אל תוך האנגר סגור של שנות ה-2000. (בשיתוף עם ניב שני)

בר בנמל תל אביב המשמר את העבר בחיי הלילה בהווה. הקונספט מתבטא בהכנסת הארכיטקטורה התל אביבית של שנות ה-50 אל תוך האנגר סגור של שנות ה-2000 (בשיתוף עם ניב שני)


איך יכול משרד אדריכלים/מעצבים צעיר בישראל ליצור המשכיות בעבודה?

ליאת צלליכין-ניסן
לתפיסתי הדרך הטובה ליצור המשכיות בעבודה היא לבנות מערכת יחסים אישית ותומכת בכל פרויקט, לטפח את הקשר לאורך כל התהליך, ורצוי גם אחריו. כך נאסף אחד לאחד מעגל לקוחות נאמן ומרוצה, שישמח להמליץ על המשרד וכן יאפשר בעתיד תיעוד וביקור בפרויקטים שתוכננו.

בית פרטי במבנה משנות ה-30 בנווה צדק, תל אביב. תכנון הפנים מתאפיין בסגנון נקי ומינימליסטי ובגוונים בהירים, הנותנים במה וכבוד לקיים. (צילום: עוזי פורת)

בית פרטי במבנה משנות ה-30 בנווה צדק, תל אביב. תכנון הפנים מתאפיין בסגנון נקי ומינימליסטי ובגוונים בהירים, הנותנים במה וכבוד לקיים (צילום: עוזי פורת)

אהד יחיאלי
להאמין במה שאתה עושה, בקו שלך, בייחודיות שלך. ולהתמיד בזה. זה בדיוק מה שהלקוחות שלנו רוצים. מקוריות, נועזות, ייחוד. האופנות מתחלפות מהר כל כך ולעתים כשפרויקט מתפרסם הוא כבר "זקן" – הוא כבר עבר יצירה וחשיבה, תכנון, ביצוע, צילום והפקה, ועד שהוא מוגש לנו אנחנו כבר במקום אחר, כך שאין מה לעקוב אחר הטרנדים הללו אלא ליצור אותם בכל פעם מחדש. עם חשיפה נכונה הסביבה תבחין ותעריך יצירה עצמאית וייווצרו יותר הזדמנויות ליצירה ולביטוי.

בית מגורים בן שלוש קומות שנבנה בבית טורי. אי אפשר לפתוח חלונות לאורך הקירות המשותפים, והתכנון נעשה בכוונה להציף את הבית באור ובאוורור מהגג – ובכך להפוך את המגבלה לפתרון

בית מגורים בן שלוש קומות שנבנה בבית טורי. מכיוון שאי אפשר לפתוח חלונות לאורך הקירות המשותפים, התכנון נעשה בכוונה להציף את הבית באור ובאוורור מהגג – ובכך להפוך את המגבלה לפתרון

סטודיו שלו לאדריכלות
אדריכלית איילת שלו
צריך לשמור על רמת איכות גבוהה, על יחסים הוגנים ועל מקצועיות מול הלקוחות. ראש פתוח, ללמוד להקשיב ללקוח ולפענח אותו, ולזכור שהוא שישהה במקום המתוכנן, ובסופו של יום זה הוא שצריך להרגיש בנוח עם החלל. כל פרויקט הוא פרויקט חדש, נקי ופתוח לחיפוש ולשאלות חדשות.

בית פרטי וסטודיו בלב כפר האמנים עין הוד, על מגרש של 825 מר

בית פרטי וסטודיו על מגרש של 825 מ"ר בלב כפר האמנים עין הוד

תגובות

  • 01

    יופי של כתבה. מעניינת מאוד. רלוונטית. עשויה ומוגשת מצויין. תודה (-:!

  • 02

    סלאמטאק על הכתבה - מעניין ומציג את הכשרונות שיש לנו בארץ

  • 03

    כתבה מצויינת. מעניין לראות כ"כ הרבה ידע וכשרון. כן תרבנה כתבות מסוג זה.

  • 04

    כתבה מעולה עם הרבה פנים לעיצובי פנים,ניתן לקבל הרבה רעיונות בעיצוב פנים,הכתבה מעניינת וערוכה יפה

    תמר13.4.10
  • 05

    אחלה כתבה, ממש כיף לראות את העבודות של החברה האלו אשמח אם תעשו עוד כתבה כזו, על עבודות אחרות ומציגים אחרים

    13.4.10
  • 06

    שחקתם אותה יופי של כתבה, אהבתי, מאד מעניין היה ליקרא אותה.....

    M.B.Design13.4.10
  • 07

    Fantastic creativity. Thank you for the article.

    Dan Harel14.4.10
  • 08

    אולי לא יפה להעדיף אחד על פני השני ובאמת כול העבודות פה מוצלחות מאוד אבל אם הייתי צריכה מישהו שיבנה לי בית הייתי מתלבטת קשות בין ארביג׳אז לso-arc שחר/עודד. וגם אהד יחיאלי בעצם...

  • 09

    כתבה מצויינת ! פרויקטים יפים וסיפורי יוזמה והצלחה מקסימים .

  • 10

    יופי של כתבה הייתי גם בתערוכה והוקסמתי מהיצירתיות והעושר של רעיונות עיצוביים.במיוחד מהעיצובים הציבוריים שהוצגו בתערוכה ,יישר כח !!!!

  • 11

    התערוכה היפהפה ומרשימה אשר הפכה למייצג דוגמא נפלאה של היצירות . נעים להסתובב בין המוצגים המקסימים . ואסור בהחלט לוותר על סיור בתערוכה, יישר כוח למארגנים ולמציגים יש לנו במה להתגאות במדינתנו היפההההה.

    דויד א.14.4.10
  • 12

    כייף לקרא ומקווה גם לנסות ליישם כמה מהעצות. חלקם נשמעים כמו סיפורי סינדרלה...זה קורא רק באגדות, או לאחרים...

  • 13

    אחלה מגזין, אחלה כתבה

    שמח פה16.4.10
  • 14

    מחמם את הלב ועושה לי טוב..... יש עוד כמה ימים עד לסגירת התערוכה ואבוא לראות שוב והפעם יותר לעומק!! כל הכבוד לצעירים וגם לאלו שלא מוצגים בכתבה.

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
11.2.10

הדייג ואשתו

מפעל דיג סובייטי נטוש הפך בידיו של האדריכל Zaigas Gailes Birojs לבית מגורים מרהיב בעל חללים גדולים ומתועשים בשילוב עיצוב פנים חם ונעים, כשהנוף הנשקף לחוף הים הבלטי משדרג את החוויה. זאת גם דוגמה מצוינת לפרויקט אדריכלי שאינו בונה חדש, כי אם משתמש באדריכלות קיימת כדי להסב אותו לשימוש אחר ולהפיח בו חיים חדשים.
מקור: inhabitat.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
7.2.10

מתיחת פנים

מה קורה כשסטודנטים לאדריכלות ועיצוב יוצאים לשכונה שלהם בעיניים רעננות? מבנים מקבלים שינוי ייעוד, עסקים ישנים זוכים להקפצה לשנות ה-2000, ומושבה רדומה מצטיידת באולם קולנוע סופר חדשני; על הנייר, כמובן… מדובר בפרויקט "עבר ועתיד", שבו התבקשו סטודנטים במגמת אדריכלות ועיצוב פנים של מכללת אורט רחובות לתכנן מחדש מבנים קיימים בסביבתם ולהפיח בהם חיים תוך שמירה על פונקציונליות, נתוני חלל ושיקולים שונים. בין העבודות: מבנה לשימור שמתפקד כבית אמנים וכולל ספרייה, בית קפה, גלריה וגן פסלים בחצר פנימית, מרכז מבקרים במזכרת בתיה שמצליח לשחזר את חזון המושבה, לשמר את הישן אך לא להתעלם מחדשנות העתיד, מלון בוטיק מפנק במיוחד ומכון יופי וקוסמטיקה שמציע מבנה מודולרי, מודרני ונקי. הפרויקט בהנחיית אילנה שוהם יוצג למשך שבוע אחד בלבד. תערוכת בוגרים "עבר ועתיד", 7-14.2.2010.

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
24.1.10

הלקוחות של לולה

סופר-סטייל אפשר למצוא ב-From the Desk of Lola. מאחורי השם החם (Lola) עומדת Alexandra Loew, שמשרדה מעניק שירותי עיצוב פנים לדירות במנהטן, בהמפטונ'ס, בווסט הוליווד, בסנטה מוניקה ובשאר אזורי יוקרה… היא מצליחה לשלב בין דמיון למציאות בדרך להגשים את חלומותיהם של לקוחותיה (שמן הסתם אינם סובלים מאוברדרפט). נחמד להציץ בפרויקטים המלבבים וגם לקחת סיבוב ב-Grand Tour, הזורק אותנו למקורות ההשראה של לולה.

תגובות

  • 01

    אהבתי את החצר ואת האור הנשף מהחלונות הגדולים שבחדר הישיבה,מקסים

    shosha28.1.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
13.1.10

הנסיך עם העדשה

Paul Barbera האוסטרלי הוא אמן שמתמחה בצילום עיצוב פנים, לייף סטייל ואופנה. הוא עובד עבור לקוחות בוטיק קטנים (כמו יקב מורילה) וגם בהפקות אופנה עבור שמות גדולים כמו נייקי וקוקה קולה.
בעבודתו הוא מסתובב בהודו, בניו יורק, בטורקיה, באמסטרדם, באינדונזיה ובשאר מקומות שמבטיחים להעניק לו השראה. בין תערוכות, עבודות פרסום, ספרים, צילום למגזינים ופרויקטים אחרים שהוא מעורב בהם, הוא מתעד בספר את עולם העיצוב ההולנדי, מציג ב-Where They Create את סביבת העבודה של אמנים ויוצרים שהוא עובד עמם, וב-Love Lost הוא מאפשר הצצה (ממש כמעט דרך חור המנעול) לרגעים ממסעותיו בעולם.

תגובות

  • 01

    מת על הסגנון שלו

    אודי17.1.10
  • 02

    super cool

    דניאל18.1.10
  • 03

    מקסים

    b3.2.10
  • 04

    מקצועיויפה

    פוגל19.2.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
13.9.09

קורת רוח

מה בסה"כ אנחנו מבקשים מהחיים? קורת גג? מצעים מכותנה מצרית משובחת? מעט חלל ובו שנדליר משתלשל? ושנתנהל בעצלתיים, נכניס הביתה ארגז עגבניות אדומות-בוהקות כמו של חיים כהן מהפרסומת, נכין גספצ'ו קר, נרכוש יין בוטיק מהסביבה, ונלגום עת שקיעה. ושיהיה בפרובנס. שיהיה. רק ליתר ביטחון.
Via the style files
ועד אז נתנחם בחנות הבית: חפצים.

h

תגובות

  • 01

    מ-ק-ס-י-ם. גם הבית, גם הכלים

    חובב13.9.09
  • 02

    אם מי צריך להתחתן כדי לגור שם? אני כבר מכין את השמלמלה הלבנה עם התחרה שלי.....

    דורון15.9.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
5.7.09

שידה שדונית

איך עושים שידה סופר מגניבה? הנה הוראות הכנה: לוקחים שני מעצבים גרפיים צרפתים, מוסיפים חופן סגנונות עבודה בעץ, קמצוץ סוגי פלסטיק, בוזקים לבן אופנתי, ומכניסים את המרכיב הסודי: חברת עיצוב שתממן את ההרפתקה. המעצבים Antoine Audiau ו-Manuel Warosz, הידועים כ-Antoine+Manuel, זוג פריזאים מוכשרים שעובדים כבר למעלה מעשור בתחום ומשתדלים להתנסות בכל תחומי העיצוב: עיצוב גרפי, עיצוב פנים וגם… רהיטים. את השידה הלבנה הם עיצבו עבור חברת Bd Barcelona Design הספרדית, שמשנות ה-70 עוסקת בריהוט, בתאורה ובאמנות. אל תתנו לחיוורון לתעתע בכם – השידה היא בעצם סוג של פופ-אפ גרפי עם עיטורים דמויי הירוגליפים, עם אלמנטים מעולם הפנטזיה ועם גרפיקה מודרנית, מה שמצליח להפתיע מכל כיוון שמסתכלים עליה (גם מלמטה). בון-אפטיט.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
23.6.09

איילי הצפון וחיות אחרות

מה שנראה כמו גרסה של משחק העשרה חינוכי, שבו הילדים אמורים למצוא חיות המסתתרות בסבך היער הגרפי, הוא בעצם הדפס משי של המעצבת הפינית Sanna Annukka. ההדפס נקרא Kaneleen Kutzu, ועוצב בהשראת שירי עם ואגדות מן הפולקלור הפיני עבור קולקציית הקיץ הנוכחית של חברת העיצוב Marimekko. החברה, שהחלה דרכה בשנות ה-50 כחברה פינית קטנה להדפסה על בדים, הפכה מאז (עם כמה תהפוכות פיננסיות בדרך) לשם דבר בעיצוב טקסטיל, בעיצוב פנים וגם בעולם האופנה. דוגמאות כמו ה-Unikko של Maija Isola, המעצבת הראשית עד 1987, שומרים על פופולריות גם היום. זהו כבוד לא מבוטל להיכלל בהדפסים של החברה, המככבים על לא מעט כלי בית, בגדים, תיקים וכמובן על בדים לפי מטר רץ.

תגובות

  • 01

    אומנות מרשימה, ואפילו מזכירה לי לפעמים סגנון ישראלי מסוים משנות ה-70.

    haveda28.6.09
  • 02

    פיצוץ

    מור29.6.09
  • 03

    מהר לייבא, לסוהו למשל...

    רונית29.6.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
21.4.09

פלזה, ניו יורק: אדריכל פנים גיל דביר בראיון

זה מאה שנים שמלון פלזה בניו יורק הוא אחד מבתי המלון המפורסמים והנחשבים בעולם ואחד מסמליה של ניו יורק של המאה ה-20. בשנות ה-80 הוא היה היהלום שבכתר של אימפריית הנדל"ן של דונלד טרמפ. בשנת 2004 נרכש המלון על ידי חברת אלעד שבבעלות איש העסקים הישראלי יצחק תשובה, ובבעלותו עבר המלון תהליכי שיפוץ ושימור נרחבים בעלות של למעלה מ-400 מיליון דולר. לאחר כשלוש שנות עבודה נפתח המלון לפני כשנה, זמן קצר לאחר חגיגות המאה להיווסדו. כיום מהווה הפלזה את אחד המלונות ובתי המגורים היוקרתיים ביותר בניו יורק ובעולם, וזוכה גם להכרה כפנינת שימור עכשווית (גם כשעבודת השיפוץ עדיין לא הסתיימה). תפסנו את אדריכל הפנים גיל דביר, שניהל במהלך שלוש השנים האחרונות את תהליך השיפוץ עבור משרד GNA בהנהלתה של האדריכלית גל נאור.

נגה ונדב לסר

גיל דביר, אדריכל פנים, מתגורר ועובד בשמונה השנים האחרונות בניו יורק. הוא בעל תואר ראשון בעיצוב פנים מהמכללה למינהל ותואר שני בניהול עיצוב מ-Pratt Institute. עבודתו כוללת פרויקטים בתחומי משרדים, מוזאונים, מסחר ומגורים. דביר עבד בארץ בשני משרדים (שרון אדריכלים ויעקובי ארד אדריכלות) ובניו יורק במשרד Bruce T. Bananto, ולאחריו ב-GNA, ששם צבר ניסיון בתחומים רבים, ובעיקר בתחום הבנייה ותכנון מגורים.

מה היתה מעורבותך בפרויקט הפלזה?
יומיים אחרי שהתחלתי לעבוד ב-GNA מצאתי את עצמי במעמקי המידע והתוכניות של הפלזה, מנסה למצוא את דרכי בין הכמות העצומה של אנשים, גופים ומשרדים שהיו מעורבים בפרויקט. אחרי משא ומתן סוכם בין היזם ועיריית ניו יורק שהמבנה ישמש חציו למגורים וחציו למלון. המלון יורכב ממלון יום רגיל וממלון דירות (קונדו-הוטל), שבו קונים סוויטה מרוהטת שניתן לשהות בה עד ארבעה חודשים בשנה (לא יותר מחודש בכל פעם). מחירן של סוויטות כאלה עשוי להגיע ל-6 מיליון דולר. במהלך העבודה עבדנו יחד, הצוות בניו יורק ובישראל. בניו יורק היתה העבודה בעלת אופי ביצועי יותר: פגישות, פיקוח באתר, פתרון בעיות בשטח, הכנת פרזנטציות, מציאת ספקים, עבודה על ה-shop drawings ועל הפרטים. בישראל התבצעה העבודה הנקייה יותר: עיצוב, יצירת השרטוטים ופיתח הפרטים בסבלנות והכנת חוברות יסודיות המתארות את מה שאנחנו רוצים לעשות שם. הייתי מדווח להם על המתרחש בפגישות, מה צריך כדי לקדם את הפרזנטציה וכיו"ב.
שני המשרדים בארץ ובניו יורק עבדו בשיתוף פעולה מלא. אם קיבלנו בניו יורק משימה להכין חוברת שרטוטי עבודה לתחום מסוים בלוח זמנים מסוים – המשרד בישראל עבד עליו תקופה, ואז חילקנו את המשימה לשני המשרדים. כל משרד עובד על חלקו, ומגיעים למועד החיבור בין החומרים ויוצרים חוברת אחת. היו לכך יתרונות נוספים: כשאני מסיים לעבוד בניו יורק החומר עובר לישראל, ובבוקר – כשאני חוזר, הוא מחכה לי במחשב עם עוד שלב קדימה, וכך הלאה. זה גם יתרון אדיר שיש כוח עזר בתקופות לחץ.

זהו מעין קולוניאליזם הפוך, מגיעה הקולוניה וכובשת את מרכז האימפריה…
בפועל המשרד בניו יורק ישראלי ברובו, זה פשוט נוצר כך. כישראלים אנחנו ידועים בשוק כקצת יותר אגרסיוויים, כלומר דורשים יותר. עם זאת ההתנהלות כולה נעשתה באוריינטציה מקצועית מקומית מכל הבחינות וברמה גבוהה יותר אפילו מרמה מקומית. עמידה מדויקת בלוחות זמנים ומתן פתרונות תוך זמנים קצובים. בניגוד לאמריקנים, שדי לוקחים את הזמן, מצאנו את עצמנו עובדים לפעמים 18-16 שעות ביום. העובדה שהיזם גם הוא ישראלי ושרוב מנהלי הפרויקט ישראלים, הקלה על 'המחנה הישראלי' את ההתנהלות מול הצד האמריקני.
הקצב האמריקני הוא איטי. ליזם זה רע אך לאדריכל זה טוב, כי יש לו זמן לבחון דברים עוד פעם לפני ביצוע. התמהמהות מאפשרת בחינה מחדש והכנה יסודית של הדברים, ונוצר תהליך מסודר שכל המעורבים בו מעירים על השרטוטים ומתקנים בהתאם. למרות העיכוב שנוצר, לקבלן יש ביטחון באיכות השרטוטים, ביטחון שהוא יוכל לבצע את הדבר בפעם אחת טובה. אנחנו פעלנו הרבה פעמים מהר מדי וכתוצאה מכך היו גם טעויות. לדוגמה, את הלובי ביצענו בשנה, שבמונחים מקומיים זה פרק זמן מהיר מאוד. היו לחצים, עבודה לילית, שלוש משמרות מסביב לשעון, וזה יצר טעויות בשטח, לפעמים מהותיות מאוד כמו גרם המדרגות שמוקם לא נכון, והיה צריך לנסר בן לילה יציקת בטון עם קונסטרוקציית ברזל. התוכניות היו טובות, אבל המבצע טעה בשבעה ס"מ והם נאלצו לנתק, להזיז ולרתך מחדש. זה כמובן גרר עיכובים ועלויות נוספות.

איך התנהל תהליך העיצוב של הפלזה?
כשהגעתי היה התהליך בשלב שבו הציעו ליזם ולחברת המלונות שלוש אופציות לעיצוב החדרים. הוחלט לבחור חדר אחד שישלב בין שלוש האופציות. על בסיס זה בנינו חדר לדוגמה שגורמים שונים הגיעו לראותו אותו, העירו הערותיהם, ושוב היה צורך בעיצוב חדש וכן הלאה. במלונות בוטיק ידועים בניו יורק ובעולם עוברים את התהליך הזה שש, שמונה ואפילו עשר פעמים, בונים חדר, מבקרים אותו, מפרקים ומתכננים שוב. הייתי שותף אחראי גם על עיצוב וניהול חלקים נוספים כגון הלובי, כמה דירות מגורים, הסוויטה הנשיאותית ועוד. כמובן יש לציין שזו עבודה משולבת עם צוות, שלכולו חלק גדול בתהליך.

איך היית מגדיר את הסגנון של המלון החדש?
זהו סגנון מסורתי, אקלקטי, שכולל בתוכו הרבה אמירות מודרניות. העיצוב התבסס על הפיתוחים ועל הקישוטים העתיקים, אלמנטים כגון כותרות של עמודים, קישוטי תקרה וכתרים מסוגים שונים, פרזול מפותח מאוד שהבאנו לתצורה מודרנית. לא הדגשנו אותם בהרבה זהב או בצבע שיבליט את קיומם, אלא על ידי שימוש בחומרים כגון עץ או אבן הבלענו אותם ברקע. בנוסף לכך שמרנו על מינון של פרזול ברמה שניתן להרגיש בקיומו – אבל לא טובעים בו, כלומר מקושט אבל באופן שמרני. השילוב הזה יצר סגנון ייחודי מאוד. חללי השימור שבו והחדרים היו מאוד מקושטים. כשהגיע עידן דונלד טרמפ היה המלון בניהולה של אשתו איוונה. מספרים שהיא הביאה צבא של צבעים וליוותה אותם בפרוזדורים ובחדרים עם דליים של צבע זהב, והם פשוט עלו לתקרות ולעמודים המפותחים שם וכל דבר קצת בולט קיבל 'שליכטה' של זהב. המלון נראה כמו קריקטורה, מקושט מאוד, בסגנון לואי ה-16 או ארמונות מרכז אירופה.
חלק מחללים אלה הוכרזו כחללי שימור והוחזרו לתצורתם המקורית בתהליך שימור קפדני. כך נוצר סגנון מודרני בעל נגיעות אקלקטיות בעזרת פרזולים, פיתוחים שונים ופיתוחים על הקירות, המעקות וכו'. למעשה התחברנו למורשת של הפלזה ומשם יצאנו, השתדלנו לכל אורך הדרך לקחת אלמנטים קיימים וליצור מהם דבר חדש. כך לדוגמה לקחנו מוזאיקה ישנה מהלובי המקורי, שהיום הוא לובי המגורים, ושתלנו אותה בתוך מוזאיקות עכשוויות. כך גם לקחנו את פתחי המעליות המקוריים של הבניין, ושכפלנו או שחזרנו אותם כשעבדנו על מעליות הלובי החדשות. עשינו זאת בהרבה מקומות, שילבנו נגיעות של הפלזה המקורי הישן בפלזה המחודש.

כיצד התנהל תהליך השימור?
הפן המעניין בפלזה היה דווקא שימור חללי הפנים. נבחרו כמה חללים רלוונטיים כמו הלובי, בהסכמה עם משרד השימור של העירייה, ונבחר גם משרד מקומי שמתמחה בנושא ושחקר את המבנה ואת ההיסטוריה שלו מהקמתו. לבניין יש היסטוריה של למעלה ממאה שנים, אבל חלק ממנו הוא בן כשמונים בלבד, והיה צריך להחליט איזו תקופה תשפיע על עיצוב השימור. כשהתחילו לגרד את הקירות גילו שכבות צבע רבות, והיה צריך להחליט באיזה צבע מאיזו תקופה יתבצע השימור, אם הוא יהיה ורוד כזה או אחר, צבע קרם או אחר, כולם צבעים שנתקלנו בהם במהלך העבודה. בסופו של דבר הוחלט לשמר את המלון כפי שהיה סביב שנת 1927 ולא 1907. אז החל החיפוש אחר המראה של כל אלמנט מאותה תקופה וכיצד יש לשחזר אותו.
לקראת סוף הפרויקט נכנסו לעבודה חברות שמעסיקות אמנים שמומחיותם היא ביצוע שחזורים כאלה. זו עבודת יד, ממש עבודת נמלים עם מכחולים וכלים עדינים, כמו ארכאולוגיה. הם ניקו כל פרט, זיז, אבן ועמוד עד שהגיעו לצביעה מחודשת של האלמנט המשוחזר. חלק מזה נעשה בארץ: חלקים נרחבים מעבודות הברזל בוצעו בחברה שיושבת בדרום הארץ ועוסקת בפרזלנות אומנותית. הם ביקרו בניו יורק, צילמו ולקחו אלמנטים כדי לייצר אותם באופן זהה למקור, ועשו עבודה מדהימה.

ולאן ממשיכים אחרי פרויקט שאפתני כזה?
הקמתי משרד העוסק באדריכלות פנים. אני מעדיף להתעסק במגורים, זה מושך אותי, בעיקר עיצוב פנים של בתים ודירות ופחות של מגדלים. העבודה עם הלקוח מדברת אליי, אף על פי שישנם אדריכלים שנרתעים מזה כי הם מרגישים שהם הופכים להיות הפסיכולוג של הלקוח, מעין שק חבטות. מהניסיון שלי בנייה עבור אנשים אמידים היא מעניינת ומרתקת. הפן הכלכלי מאפשר יותר מרווח תמרון, ואז יש פחות לחצים. במקביל למשרד שהקמתי הצטרפתי גם כשותף בסטודיו שמבצע הדמיות תלת-ממדיות ממוחשבות עבור מעצבים, אדריכלים ולקוחות שזקוקים להמחשה מדויקת של החלל שעיצבו עבורם.

תגובות

  • 01

    הקולוניה כובשת את המרכז..נו באמת איזו קרתנות

  • 02

    מקנא. איזה פרויקט מגניב לקחת בו חלק.

    דותן21.4.09
  • 03

    כמה עולה לילה?

    רוני23.4.09
  • 04

    אני אוהבת את הראיונות הארוכים שלכם. עומק - בדיוק כמו שצריך.

  • 05

    עובד כמו שצריך:ידע, רצינות והחלטיות. הלואי שיהיו לך עבודות לרוב.

    עפרה30.4.09
  • 06

    נשמע בחור לענין. בהצלחה

  • 07

    שלום לך בבואך לישראל נודה לך מאד על יצירת קשר עימי לצורך הרצאה בפני חברי אגודת אדריכלי הפנים בכבוד רב נורית אוליבה

  • 08

    וואו מרשים כל הכבוד לתעשיה הישראלית או שאפשר לכתוב יצוא:)

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
7.3.09

חדר להשכיר

משרד אדריכלים החדר, שהוקם על ידי ברד פינצ'וק, חנן פומגרין ובובי לוכסמבורג, פועל כבר יותר משמונה שנים, ובאמתחתו בתים פרטיים, מבנים ציבוריים, פרסים ויקר, סיקור במגזינים ואפילו גלריה לאמנות, שמציגה תערוכות בקצב רצחני. מבית שהוקם בחמישה ימים ("החלקים הגיעו מארצות הברית, נותר לנו רק להרכיב") ועד לפרויקט שארך נצח ("בשל עיכובים בירוקרטיים"), משימור בית אבן מסורתי ועד לבניית מרכז וואהל בבר אילן (בשיתוף משרדו של דניאל ליבסקינד) - הם ששים לאתגרים. על הכוונת שלנו עלו שני פרויקטים מייצגים: האחד הזכיר לנו את חשבון הבנק העגום שלנו, השני את בריאותנו הרופפת, אבל בשניהם ניצח היופי…

מה תוכלו לספר לנו על הבית בצפון תל אביב?
לתכנון הבית הזה ניגשנו תוך היצמדות למסורת אדריכלית ולשפה אדריכלית מוגדרת וברורה, אך עם כוונה להוסיף איזה טוויסט, עדכון לזמננו ולתנאי המקום. אימצנו את המודל של Gable End House – בניין צמוד קרקע, תחום בין שני גמלונים, גג דו שיפועי וכניסה מרכזית. לרוב הגמלונים בנויים מחומר אחר משתי החזיתות, כאן הם נבנו מבטון חשוף, והחזיתות הקדמית והאחורית נבנו בבנייה קלה ומתועשת מצופה בלוחות זכוכית, מה שהקנה מראה חד ונקי. הגג עשוי קונסטרוקציית מתכת ופנלים מחומר קל שנשארו חשופים. שיפוע הגג מתון ועובר את קו הבנייה באופן שמצל ומגדיר את האכסדרות כהמשך ישיר לחללים הפנימיים.

היו אילו הנחיות מהלקוח?
הלקוח ביקש שכל הפעילות תהיה במפלס אחד, כדי לשמור על קרבה בין בני המשפחה וגם להקנות לבית חזית נמוכה שאינה מאיימת. הבניין מורכב משני מלבנים מקבילים: האחד פונה למזרח וכולל את חלל הכניסה ואת חדרי השינה, השני פונה מערבה ובו הפונקציות "הציבוריות": חדר המגורים, חדר אוכל ומטבח, חדרי המשפחה והעבודה, כולם פונים לדֶק עץ, גן וברכה. חוץ מזה הקפדנו שהבית יהיה מואר ברוב שעות היום. הנגרות נעשתה בגוונים המותאמים לאופי הפעילות, והמעבר המרכזי מרוצף באבן ירוקה-אפורה הפולשת כמסגרת למשטחי פרקט אלון טבעי לכל החדרים. צבעי הבית מונוכרומטיים ושקטים, ומאפשרים למהלך החיים הטבעי לתת את הטון והצבע.

ארבעה משרדים ניגשו לפרויקט "בית הגלגלים", שייעודו שילוב הנכה בקהילה. מה לכד את עינה של עמותת בית הגלגלים והוביל לזכייתכם?
הרעיון היה ליצור תחושה ביתית שלא תזכיר בית חולים או מרכז סיעודי, אלא תשדר חמימות וביתיות. כל הבית תוכנן ועוצב על מנת שיוכלו באי הבית לתפקד באופן חופשי ללא עזרה כלל, ממתגי החשמל שהותאמו בגובהם ועד חדרי השינה. הגינו תוכנית רעיונית, המקשרת בין שלוש קומות על ידי "רמפה" מתונה לנוחות הדיירים. גם השימוש בעץ על גווניו הטבעיים מעניק תחושת רכות ומשלים את החמימות הנדרשת. כל הסגנון הצורני מודרני-גרפי, משתלב בסביבה ואינו משדר מוגבלות כי אם מעוף ודמיון.

עם זאת, השכנים התנגדו.
המבנה מתוכנן להיבנות בהרצליה פיתוח. אמנם היתה התנגדות מצד השכנים, אך העניין נדון במשך תקופה לא קצרה בבתי המשפט, ובימים אלו "בית הגלגלים" זכה במשפט וקיבל אישור להתחיל בבנייה. אנחנו מקווים לראות את התוכנית קורמת בטון ועץ…

החדר אדריכלים ועיצוב פנים מפעיל גם את החדר גלריה לאמנות מודרנית, גוטליב 11, ת"א. עוד פרטים: כאן

תגובות

  • 01

    חבל שפרוקיט כזה יפה וחשוב התעכב רק בגלל כמה שכנים שלא מתאים להם בנוף אנשים עם נכויות

  • 02

    לא היה אכפת לי כזה מבנה ליד הבית אולי שיעבירו את זה ליד אליהו?

    איתמר9.3.09
  • 03

    cool project

    ערן25.3.09
  • 04

    פרויקט מצויין. חבל רק שלא נותנים את הקרדית, המגיע למפיק הדמיה זו, אממה סטודיו.

    אושר17.9.09

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

תגובות אחרונות