מפעל דיג סובייטי נטוש הפך בידיו של האדריכל Zaigas Gailes Birojs לבית מגורים מרהיב בעל חללים גדולים ומתועשים בשילוב עיצוב פנים חם ונעים, כשהנוף הנשקף לחוף הים הבלטי משדרג את החוויה. זאת גם דוגמה מצוינת לפרויקט אדריכלי שאינו בונה חדש, כי אם משתמש באדריכלות קיימת כדי להסב אותו לשימוש אחר ולהפיח בו חיים חדשים.
מקור: inhabitat.
Tag Archive for 'עיצוב פנים'
מה קורה כשסטודנטים לאדריכלות ועיצוב יוצאים לשכונה שלהם בעיניים רעננות? מבנים מקבלים שינוי ייעוד, עסקים ישנים זוכים להקפצה לשנות ה-2000, ומושבה רדומה מצטיידת באולם קולנוע סופר חדשני; על הנייר, כמובן… מדובר בפרויקט "עבר ועתיד", שבו התבקשו סטודנטים במגמת אדריכלות ועיצוב פנים של מכללת אורט רחובות לתכנן מחדש מבנים קיימים בסביבתם ולהפיח בהם חיים תוך שמירה על פונקציונליות, נתוני חלל ושיקולים שונים. בין העבודות: מבנה לשימור שמתפקד כבית אמנים וכולל ספרייה, בית קפה, גלריה וגן פסלים בחצר פנימית, מרכז מבקרים במזכרת בתיה שמצליח לשחזר את חזון המושבה, לשמר את הישן אך לא להתעלם מחדשנות העתיד, מלון בוטיק מפנק במיוחד ומכון יופי וקוסמטיקה שמציע מבנה מודולרי, מודרני ונקי. הפרויקט בהנחיית אילנה שוהם יוצג למשך שבוע אחד בלבד. תערוכת בוגרים "עבר ועתיד", 7-14.2.2010.
סופר-סטייל אפשר למצוא ב-From the Desk of Lola. מאחורי השם החם (Lola) עומדת Alexandra Loew, שמשרדה מעניק שירותי עיצוב פנים לדירות במנהטן, בהמפטונ'ס, בווסט הוליווד, בסנטה מוניקה ובשאר אזורי יוקרה… היא מצליחה לשלב בין דמיון למציאות בדרך להגשים את חלומותיהם של לקוחותיה (שמן הסתם אינם סובלים מאוברדרפט). נחמד להציץ בפרויקטים המלבבים וגם לקחת סיבוב ב-Grand Tour, הזורק אותנו למקורות ההשראה של לולה.
Paul Barbera האוסטרלי הוא אמן שמתמחה בצילום עיצוב פנים, לייף סטייל ואופנה. הוא עובד עבור לקוחות בוטיק קטנים (כמו יקב מורילה) וגם בהפקות אופנה עבור שמות גדולים כמו נייקי וקוקה קולה.
בעבודתו הוא מסתובב בהודו, בניו יורק, בטורקיה, באמסטרדם, באינדונזיה ובשאר מקומות שמבטיחים להעניק לו השראה. בין תערוכות, עבודות פרסום, ספרים, צילום למגזינים ופרויקטים אחרים שהוא מעורב בהם, הוא מתעד בספר את עולם העיצוב ההולנדי, מציג ב-Where They Create את סביבת העבודה של אמנים ויוצרים שהוא עובד עמם, וב-Love Lost הוא מאפשר הצצה (ממש כמעט דרך חור המנעול) לרגעים ממסעותיו בעולם.
מה בסה"כ אנחנו מבקשים מהחיים? קורת גג? מצעים מכותנה מצרית משובחת? מעט חלל ובו שנדליר משתלשל? ושנתנהל בעצלתיים, נכניס הביתה ארגז עגבניות אדומות-בוהקות כמו של חיים כהן מהפרסומת, נכין גספצ'ו קר, נרכוש יין בוטיק מהסביבה, ונלגום עת שקיעה. ושיהיה בפרובנס. שיהיה. רק ליתר ביטחון.
Via the style files
ועד אז נתנחם בחנות הבית: חפצים.
איך עושים שידה סופר מגניבה? הנה הוראות הכנה: לוקחים שני מעצבים גרפיים צרפתים, מוסיפים חופן סגנונות עבודה בעץ, קמצוץ סוגי פלסטיק, בוזקים לבן אופנתי, ומכניסים את המרכיב הסודי: חברת עיצוב שתממן את ההרפתקה. המעצבים Antoine Audiau ו-Manuel Warosz, הידועים כ-Antoine+Manuel, זוג פריזאים מוכשרים שעובדים כבר למעלה מעשור בתחום ומשתדלים להתנסות בכל תחומי העיצוב: עיצוב גרפי, עיצוב פנים וגם… רהיטים. את השידה הלבנה הם עיצבו עבור חברת Bd Barcelona Design הספרדית, שמשנות ה-70 עוסקת בריהוט, בתאורה ובאמנות. אל תתנו לחיוורון לתעתע בכם – השידה היא בעצם סוג של פופ-אפ גרפי עם עיטורים דמויי הירוגליפים, עם אלמנטים מעולם הפנטזיה ועם גרפיקה מודרנית, מה שמצליח להפתיע מכל כיוון שמסתכלים עליה (גם מלמטה). בון-אפטיט.
מה שנראה כמו גרסה של משחק העשרה חינוכי, שבו הילדים אמורים למצוא חיות המסתתרות בסבך היער הגרפי, הוא בעצם הדפס משי של המעצבת הפינית Sanna Annukka. ההדפס נקרא Kaneleen Kutzu, ועוצב בהשראת שירי עם ואגדות מן הפולקלור הפיני עבור קולקציית הקיץ הנוכחית של חברת העיצוב Marimekko. החברה, שהחלה דרכה בשנות ה-50 כחברה פינית קטנה להדפסה על בדים, הפכה מאז (עם כמה תהפוכות פיננסיות בדרך) לשם דבר בעיצוב טקסטיל, בעיצוב פנים וגם בעולם האופנה. דוגמאות כמו ה-Unikko של Maija Isola, המעצבת הראשית עד 1987, שומרים על פופולריות גם היום. זהו כבוד לא מבוטל להיכלל בהדפסים של החברה, המככבים על לא מעט כלי בית, בגדים, תיקים וכמובן על בדים לפי מטר רץ.
זה מאה שנים שמלון פלזה בניו יורק הוא אחד מבתי המלון המפורסמים והנחשבים בעולם ואחד מסמליה של ניו יורק של המאה ה-20. בשנות ה-80 הוא היה היהלום שבכתר של אימפריית הנדל"ן של דונלד טרמפ. בשנת 2004 נרכש המלון על ידי חברת אלעד שבבעלות איש העסקים הישראלי יצחק תשובה, ובבעלותו עבר המלון תהליכי שיפוץ ושימור נרחבים בעלות של למעלה מ-400 מיליון דולר. לאחר כשלוש שנות עבודה נפתח המלון לפני כשנה, זמן קצר לאחר חגיגות המאה להיווסדו. כיום מהווה הפלזה את אחד המלונות ובתי המגורים היוקרתיים ביותר בניו יורק ובעולם, וזוכה גם להכרה כפנינת שימור עכשווית (גם כשעבודת השיפוץ עדיין לא הסתיימה). תפסנו את אדריכל הפנים גיל דביר, שניהל במהלך שלוש השנים האחרונות את תהליך השיפוץ עבור משרד GNA בהנהלתה של האדריכלית גל נאור. להמשך קריאת 'פלזה, ניו יורק: אדריכל פנים גיל דביר בראיון'
משרד אדריכלים החדר, שהוקם על ידי ברד פינצ'וק, חנן פומגרין ובובי לוכסמבורג, פועל כבר יותר משמונה שנים, ובאמתחתו בתים פרטיים, מבנים ציבוריים, פרסים ויקר, סיקור במגזינים ואפילו גלריה לאמנות, שמציגה תערוכות בקצב רצחני. מבית שהוקם בחמישה ימים ("החלקים הגיעו מארצות הברית, נותר לנו רק להרכיב") ועד לפרויקט שארך נצח ("בשל עיכובים בירוקרטיים"), משימור בית אבן מסורתי ועד לבניית מרכז וואהל בבר אילן (בשיתוף משרדו של דניאל ליבסקינד) - הם ששים לאתגרים. על הכוונת שלנו עלו שני פרויקטים מייצגים: האחד הזכיר לנו את חשבון הבנק העגום שלנו, השני את בריאותנו הרופפת, אבל בשניהם ניצח היופי… להמשך קריאת 'חדר להשכיר'
משרד הפקות שאחראי על כמה מהסרטים והסדרות שנוצרו כאן, פנה אל מעצבת הפנים המוכשרת אוריין קנטי שתיתן לו זריקת עידוד. "הקונספט המוביל היה חללים פתוחים, מאווררים, ייחודים ונוחים לעבודה", מבהירה קנטי. "המשרד פעיל ודינמי, תלוי זמן וסוג הפקות, ומאכלס בתוכו בין 25-5 אנשים בו-זמנית". לצורך כך תוכנן כל חלל בנפרד ועוצב כחלק מהקונספט המוביל. צבעי הבסיס שנבחרו - זהב ושחור, וחומרי יסוד כעץ וברזל, יצרו מראה דרמטי, שלו הוספו כתמי צבע חזקים המשדרים קלילות. הניגודיות הזאת ויצירת ה"הפתעות" הצבעוניות יוצרות דינמיקה רעיונית וצבעוניות שלא שולטת בחלל אלא צצה בו בנקודות שונות, וכך מפתיעה בכל פעם מחדש, כיאה למשרד יצירתי.
על הצילומים אחראי הסטודיו שמעצבים ואדריכלים כנראה לא זזים בלעדיו: סטודיו עמרי מירון
תגובות אחרונות