30.1.12

אלוהי הפרטים הקטנים

היא מעצבת מוצר, מעצבת פנים, תכשיטנית ואמנית, אבל יותר מכל – מטלי קרסט היא אייקון

עוד קודם שפתחה סטודיו לעיצוב כבר הספיקה Matali Crasset לעבוד עם כוכבים כפיליפ סטארק ו-Denis Santachiara. קרסט, בוגרת Les Ateliers de Paris, יוצרת אובייקטים גמישים ומשתנים על פי הצורך: Dynamic Life למשל היא ספה מודולרית שהמשתמש בה יכול לשנות את גובהה, את מספר מקומות הישיבה שלה ואף את מיקומי המשענות בה. גם בסדרת רהיטי Moustache תקפה קרסט את המודולריות, כשאִפשרה לרהיטים הפרקטיים להשתלב בכל חלל.

מינימליזם עכשווי וחוסר פחד מפרטים הם כנראה סוד הצלחתה. קרסט לוקחת צורה מינימליסטית עירומה, ומלבישה אותה בפרטים עדינים ומחושבים, שבניצוחה יוצרים אווירה אסתטית ולא עמוסה

כך התליונים שעיצבה לחברת התכשיטים הצרפתית Le Bussion: בסדרה אחת, תליונים אבסטרקטיים שנראים כחלקיקי אלקטרוניקה מעודנים המלווים באבני חן, קיבלו אופי פרקטי ונטול שייכות מגדרית. בסדרה שנייה בחרה ליצור פיגורינות מינימליסטיות עתידניות, כשחלקן עוצבו בדמותה היא. סט כלי המטבח שעיצבה ל-Alessi הוא, בפשטות, עיצוב תעשייתי עם נשמה: צורות רכות ונעימות, נוחות לאחסון, ובצבעים שנבחרו במדויק.

כל הקסם הקרסטי מגולם באתר המענג שלה: עיצוב מופשט, מינימליסטי, ובה בעת מלא גרפיות צבעונית. ממשק לא שגרתי ממיין את תחומי העיסוק בסטודיו לפי צבעים ומילות מפתח כמו "נדיבות" ו"אמפתיה", ונותן לגולשים פידבק מוזיקלי נעים

בדומה לרון ארד והכובע, אף פניה מככבות בכרזות ומוכרות את העיצובים. קרסט הפכה לאייקון של ממש בקרב שוחרי העיצוב, כשמשקפיה המלבניים ותספורת הפטרייה שלה הפכו למזוהים עם שיק אינטליגנטי וטעם טוב. לאתר של קרסט (מיכל פרגו)

תגובות

  • 01

    היא פשוט מופלאה

  • 02

    עיצובים נקיים ומדוייקים, מדהים!!

    אורלי2.2.12

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
19.12.11

מעצב האורים

רק בן 27, אבל מאחורי המעצב הלונדוני בנג'מין הוברט שורה של פרויקטים מרתקים

לא מכבר זכה Benjamin Hubert בפרס ה-IF היוקרתי על שניים מעיצוביו: האחד, גוף התאורה Loom, עשוי בד פוליאסטר גמיש וארוג המולבש על שלד המקנה לו מתיחות ורכות בו-זמנית, והשני, הכיסא Maritime, השואב השראתו מטכניקה מסורתית של בניית סירות מעץ. אמנם זה לא הכי הוגן מצדנו למצוא בכל אובייקט שנעשה בטכניקת כיפוף עץ את השד הסקנדינווי, אבל במקרה הזה קשה להתעלם מהשפעות סקנדינוויות מובהקות.
מרשימים במיוחד הם גופי התאורה הפרקטיים, וביניהם סדרות אהילים בחומרים שונים כמו שיש, שעם, חמר טרקוטה (המשמש בדרך כלל לייצור רעפים), בטון ואלומיניום.

בסדרות ניכרת תשומת לב לפרטים טכניים. כך למשל, כמעט תמיד הוברט בוחר לחשוף את חוטי החשמל ולהשתמש בהם כקווי משנה לקומפוזיציה שהוא מייצר באובייקט עצמו

העקביות הצורנית מתבטאת בצורות איקוניות בסיסיות ומוכרות של אהילים, כשבכל סדרה הוא מתאים את הסילואט לחומר.
בין עבודותיו בולטת סדרת אהילי השעם Float, שבה העניק ביטוי צורני לאופי החומרי של השעם. השפה העיצובית של הוברט מתאפיינת בגישור בין קראפט ומסורת לעיצוב תעשייתי פרקטי, הישג לא מבוטל בעולם מונחה התעשייה שאנו חיים בו. באתר שלו הוא מסקר את תהליכי העבודה השונים שנקרו בדרכו, וחושף את מאחורי הקלעים של האובייקטים הנוצצים שהוא יוצר. (מיכל פרגו)

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
16.8.11

עיצוב באחריות

ראיון עם המעצבת נעמה אגסי, שהחליטה לנער את העולם הילדותי שהשארנו בארגז החול ולהביא אותו לקדמת הסלון הבורגני שלנו.

כשהיא לא מרעננת לנו את המחשבה, היא בוחנת חומרים, מתנסה בפרויקט סודי, ומסרבת לעצב מגהץ

בין החלום להיות עובדת סוציאלית לבין עיצוב תעשייתי, נעמה אגסי, בוגרת עיצוב תעשייתי ב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון, מצאה חוט מקשר בין השניים: "למעצב יש תפקיד אחראי בעולם. עליו לעשות משהו חדש, ולא לעשות סתם כדי לעשות. מעצב לא יכול להוציא זבל", היא קובעת.
המעצב המוערך Dieter Rams מסמל בעיניה את אידיאל המעצב האחראי. "הוא קצת כמו האדם הראשון על הירח: הדברים שהוא עיצב לפני שנים עדיין מצליחים לקבוע את הטרנדים גם היום. צורת המחשבה שלו חשובה בעיניי, הוא מעצב שמבין את המשתמש של המוצרים שלו, ועושה שימוש בצורות פשוטות, לא מתאמצות וצנועות".

מהו "בריף החלומות" שלך? "אין לי תחום מועדף. אני אוהבת לקחת אובייקטים ולחשוב איך אפשר לגרום למשתמש לחשוב עליהם מחדש”

כזה הוא למשל ה-Rocking Horse, כיסא-סוס נדנדה למבוגרים, שמציב בפני בעליו שאלה קריטית: איך תשב עליו היום – כמו על כיסא או כמו על סוס? "סוס-נדנדה הוא הרי הכי כיף בעולם, ואם הצלחתי לגרום למישהו להכניס אותו הביתה בתירוץ של כיסא נוח, זה יגרום לו לחשוב על הדבר הזה מחדש".
מחזיק ענפים שעיצבה במסגרת לימודיה, מעין רצועת פלסטיק גמישה וצבעונית שמתלבשת על ענף ומאפשרת לאחוז בו כמו חרב, הוא עוד אובייקט ילדותי המיועד למבוגרים מאותגרי דמיון. המוצר זכה לתשומת לב בינלאומית בכמה בלוגי עיצוב בחו"ל. "זה לא אובייקט שימושי באמת (אף על פי שבעקבות פרסום הפרויקט קיבלה אגסי פניות בנוגע לאפשרות רכישה, ר.ש.), הוא אמור לעורר מחשבה. כמבוגרים קשה לנו לחשוב על דברים שלא קיימים, ובילדות יש קסם, שמאפשר לראות משהו שלא קיים ולהפוך אותו לעולם שלם".
אגסי, שכרגע עובדת בסטודיו יוביקו, לא עוסקת רק בניסיונות להשיב את המבוגרים לילדות. כמה מהפרויקטים שיצרה במהלך הלימודים הוקדשו לחקירת חומרים שונים, כמו עור ואפילו סבון. "חומרים הם דבר מעניין, זה כמו לערב עוד מקבל החלטות בפרויקט. אני מנסה לבחון חומרים בעיקר בהקשר של אופני שימוש חדשים, לחשוב איך כמעצבת אני יכולה להביא את החומר לקצה, למתוח את הגבולות המוכרים שלו ועדיין להישאר בתוך המגרש הביתי שלו".
‫במהלך לימודיה בילתה אגסי סמסטר ב-KISD, בית הספר לעיצוב בקלן, גרמניה, ואחד הפרויקטים המעניינים שזכתה להשתתף בהם היה Ford Project ("קסום ומסקרן, אבל אנחנו חתומים על הסכם סודיות"), סדנה בינלאומית מטעם יצרנית הרכב פורד. במסגרת הסדנה נבחרו עשרה סטודנטים והתבקשו להציע ליצרנית קונספטים ופתרונות עיצוביים שיתאימו לאוכלוסייה צעירה.
ולסיום, יש משהו שלא תעצבי? "מגהץ. יש מספיק כאלה, לא צריך עוד, והתשובה של 2011 למגהץ לא רלוונטית". (רוני שני)

תגובות

  • 01

    מעניין מאוד !!!

    huck17.8.11
  • 02

    יפה מאד. עלי והצליחי.

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
25.7.11

מרעננים מסורות עתיקות

נבחרת חדשה סיימה זה עתה את לימודי האמנות והעיצוב בישראל, ואת הישגיה אפשר לראות בימים אלה בתערוכות סוף השנה של האקדמיות והמכללות ברחבי הארץ. גם השנה עסקו הבוגרים באותם נושאים: חברה, פוליטיקה וטבע, וכן במתן פרשנויות חדשות למסורות עתיקות – תוך ניפוצן.

הנושאים מעט משומשים, אך חלק מהעבודות מביאות עמן רוח מרעננת

בפקולטה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון אפשר לציין את מקסים צפרק, שבחר לעסוק במסורת התעשייה הקראמית מזווית חדשנית ופיתח טכניקה של ייצור כלים על ידי אקסטרוזיה (שיחול).
 אינאל מדאגי התייחס בעבודתו למסורת הצ'רקסית שממנה הוא מגיע, ויצר אקורדיון בעיצוב עדכני ולא שגרתי. סיוון מלכה הגיבה בעבודתה לאמרה השחוקה "לא משחקים באוכל", וכתגובת נגד הרכיבה סדרת משחקים מפריטים מעוצבים דמויי פירות וירקות.
באקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל בולטת גם השנה המחלקה לעיצוב קראמי במקוריות ובחיפוש אחר דרכים חדשות לביטויים בחומר העתיק. סדרת כלים מרצועות פורצלן של אילה סול פרידמן בקעו בתנור כפרחים הפורחים באור השמש. יוליה צוקרמן הציגה כלים מופשטים בהשראת הטבע, ומיכל פרגו הפתיעה בכלים מחומר רך דמוי ספוג בפורצלן.

במחלקה לעיצוב תעשייתי בצלאל, מעניינת סדרת רהיטים של שי ברנשטיין, המשלבת בין טבע לתעשייה. ניגוד בין גזע עץ לרגלי פליז יצוקות יוצר אובייקט מסקר ומעורר מחשבה

שלושת האובייקטים של דניאל גלזמן מתחום הבית: שרפרף, מנורה ומאוורר, נארזו בקופסאות שטוחות ברוח איקאה. סבטלנה יורצנקו בדקה את הדיאלוג בין גוף האדם והחפץ השימושי באמצעות כיסא וכורסה העשויים בטכניקת עִרגול, רקמה והזרקה. רמי טריף עסק בריהוט קלוע, המתבסס על מסורת של מלאכה ידנית, תוך שילוב אלמנטים של עיצוב חדשני ומתועש.

תערוכות סוף שנה 2011 (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • 01

    אני באופן אישי מאוד אהבתי את היצירות! גאה שזאת סדרה ישראלית בבתי הספר המקומיים! אבל למה אתם לא כותבים מה זה בדיוק כל דבר? זה יפה אבל לא כל כך מובן..

  • 02

    אני גם כן גאה יצא מרשים ומעניין

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
14.6.11

הגורם ההולנדי

John Arndt ו-Wonhee Jeong הכירו עוד בתקופת לימודיהם באיינדהובן, הולנד, והקימו יחד את סטודיו Gorm, הפועל כיום בארה"ב.

עבודותיהם מאופיינות בחיבה לעץ, במינימליזם צורני, בפונקציונליות סביבתית ובחיוך

אם זה סיר כמנורה, תיק לפטופ בצורת מעטפה, שטיח שיהפוך למפעל משחקים לילד המצוי, מסגרות קיר שיהפכו לסט שולחנות, והשוס – מטבח שינצל אפילו את טפטוף הכלים הרחוצים לערוגות צמחים. בניווט כללי אפשר לומר שהשניים, שנשענים על מסורת תרבותית שהביאה לעולם את De Stijl ואת הרחובות ההולנדיים, יושבים יפה באמצע, לצד Droog design (שעמם שיתפו פעולה בעבר). ואם לתייג במילה אחת את העיצובים שלהם – "שנונים" תהיה כנראה הבחירה. הנה, הציצו להם. (אור ארנסט)

תגובות

  • 01

    אהבתי את החשיבה האקולוגית והגישה העצובית הנקייה

  • 02

    I would end up being mendacity if i said i don't like this article, in truth, I love it a great deal I desired to put upward the discuss here. I must state sustain the good work, and I will probably be arriving once again with regard to good since i have already bookmarked the actual web page.

  • 03

    I definitely love that studio

  • 04

    מדליק, במיוחד המטבחון המשרדי

    מור15.6.11

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
20.9.10

הכיוון: מופשט

מבקר העיצוב אריה ברקוביץ' קפץ לתערוכת בוגרי תוכנית התואר השני בעיצוב תעשייתי של בצלאל והתרשם שהחבר'ה בורחים משימושיות, אינם מעשירים את השפה העיצובית ומרוכזים בחוויות אישיות. עם זאת, לא נעלמו מעיניו כמה הברקות…
מנחה התוכנית פרופ' עזרי טרזי מנתב את בוגרי התוכנית לתואר השני לכיוון מופשט-מושגי עד שקשה למצוא בתערוכה מוצרים שימושיים שמחדשים ומעשירים את השפה העיצובית, בעיקר כשרוב הפרויקטים עוסקים בחוויות אישיות של היוצרים דרך מיצבי וידאו – מדיום לא שימושי בעליל המקובל יותר בשדה האמנות.

הבוגרים מציגים פיתוח חשיבה קונספטואלית לעיצוב מוצר עתידי תוך הדגשת הקשרים הטכנולוגיים חברתיים של המעצב כיוצר מעורב בחברה ובעל היגד אישי

בין העבודות המעניינות אפשר לציין את Food Design של עמית פרבר, שיוצר אינטראקציה בין המזון לכלי המכיל אותו; "איטום" של איתמר בגליקטר, שבודק את תכונות החומר איטונג ואת אפשרויות ספיגת המים שלו בהקשרים יהודיים; "רישומים בזמן" של מירב רהט, הבודקת מחדש את המושג "הכיסא הריק" – פיזיות מול מטפיזיות.

בהילוך שני, גלריה בצלאל, סלמה 60, ת"א. עד 25.9.10 (אריה ברקוביץ)

תגובות

  • 01

    לומר שוידאו זה מדיום לא שימושי בעליל זה בערך כמו לומר שעגבניות הן לא שימושיות בתור פלאפל, ושזה מקובל יותר בתחום הסלט. מה הולך?

    אמיתי20.9.10
  • 02

    אמיתי יקירי אתה צודק בעליל, אבל רצוי שכשסמים עגבניות בפלפל הן יהו טריות ולא משומשות שיצאו זה עתה מהסלט של מישהוא אחר. וידיאו הוא טוב ומקומו מתויין בעולמנו אבל רצוי שיהיה גם בעל אמירה מקורית חדשה ובעיקר רלוונטית לעניין. עם כל הכבוד לעגבניה לא בכל מקום אפשר לתקוע אותה ולהכריז שזה סלט .

    אריה30.9.10

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
26.7.09

שבירת כלים

"עיצוב שיעלה את הביטחון העצמי לנשים מעסיק אותי", מעידה וילהלמינה סוקול כשהיא נשאלת על פרויקט הגמר שלה במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל: פרוטזות חרסינה לנשים. הפרויקט והסרטון שמלווה אותו מדיפים ניחוח מדע בדיוני ומציתים את הדמיון. נכות היא נושא שנגע בכל תחומי העיצוב בשנים האחרונות, אסתטית ופונקציונלית כאחת. כך למשל זכינו לראות את הדוגמנית חסרת הרגליים אמילי מולינס בעבודתו של האמן מת'יו ברני כנמרה המהלכת על רגלי זכוכית.
"רציתי לעצב מוצר שיתערב בגוף. תחום הפרוטזות מאוד לא מפותח מהזווית המגדרית, אין משהו שהוא ממש נשי חוץ מהחיקויים ליד אמיתית. הבנתי שחיקוי המציאות הזה גורם לאי-נוחות. הוא לעולם לא ייראה כמו הדבר האמיתי. בדרך כלל אנשים צריכים כמה רגעים כדי לקלוט ואז הם נבהלים."
למה חרסינה?
עברתי תהליך ארוך וחיפשתי חומרים חדשים לתחום. בסוף הגעתי לחרסינה. הסתכלתי הרבה על בובות חרסינה; על התנועה האצילית שהן עושות, על עיוות הפרופורציות, על האצבעות הקצרות… החומר הזה מתאים בגלל הקלות, הערך ההיסטורי-תרבותי והשבריריות. החרסינה מחייבת התנהלות זהירה ומודעת בחלל".
הפרויקט יכול לדעתך להשתלב בחיי היומיום?
אף שלא מעט אנשים העידו שהם רוצים פרוטזה בולטת שלא סתם מחקה יד, צריך שתהיה פתיחות גדולה יותר בינינו לעולם הנכים, וגם בין הנכים לבין עצמם. צריך לזכור שזו תפיסה חדשה לגמרי. לדעתי רוב הנכים שדיברתי אתם קצת מתקשים לעכל את זה.
תערוכת סוף השנה של בצלאל פתוחה לקהל הרחב עד 31 ביולי.

תגובות

  • 01

    סתם פרוייקט, סתם מעצב(נ)ת. כ"כ רחוק מלהיות פרקטי, הסרט שלה מחריד בעשייה שלו ובאמירה, התפיסה חדשה משום שהיא לא רלוונטית וחסרת צידוק. שלל רב של פרויקטים מוצגים בימים אלו בתערוכות ברחבי הארץ מכולם בחרתם להציג דווקא את הפרוייקט המיותר והחסר ערך בעולם המוצר-תעשייה-עיצוב.

    זואי28.7.09
  • 02

    זואי שלום, ביום ראשון תעלה ביקורת של אריה ברקוביץ על שלל תערוכות הגמר - נקווה שזה יקלע לטעמך

    admin29.7.09
  • 03

    זואי, תלמדי דבר או שניים לפני שאת מעיזה לפתוח את הג'ורה שלך את יכולה להתחיל בלימודי קריאה לאמנית לא הייתה שום כוונה להציג פרקטיקה יש באמנות ובעיצוב הרבה מעבר לפרקטיקה ובפרוייקט הזה ערך חברתי שהוא ודאי וודאי יותר מזה את יכולה להמשיך בלהבין שדווקא פרוייקט שהוא ל-א הכסא/השולחן הסטנדרטים שעשויים מפלסטיק מזיק לסביבה הוא הוא שצריך לקבל תשומת לב ופרסום אחרי שתביני את זה, תשקלי להגיב

    טליה29.7.09
  • 04

    גם אני אהבתי את הפרויקט

    נורית30.7.09
  • 05

    זה ווירדי מדי בשבילי אני בעמדת זואי רק בלי העלבונות

    מאור30.7.09
  • 06

    טליה, האמנית כפי שאת מכנה את המעצבת הציגה/סיימה לימודי עיצוב תעשייתי- במידה והפרוייקט היה מוצג במחלקה לאומנות ניחא, אולי אז היינו מסכימות. במחלקה לעיצוב תעשייתי "לדבר על" זה מספיק, אבל לא מצטיין!! פרובוקציה תמיד מצטלמת/נשמעת טוב ואין שם גרגר של ערך חברתי/חשיבה על האדם הפגוע אלא רק דיבורי סרק על דימוי גוף, נו באמת בשביל זה לומדים 4 שנים לעצב מוצר/תעשייתי בשביל לא להתחשב בצרכים של אנשים אלא לדבר עליהם??? זאת תגובה אחת יותר מדי עבור הפרוייקט המיותר הזה.

    זואי8.8.09
  • 07

    זואי על מה את זועמת? אם היא מכנה עצמה אמנית היא יכולה לדון בתיאוריות לא פרקטיות ולעשות אמנות גם אם היא בוגרת עיצוב תעשייתי - מספיק עם המגבלות והחוקים התמוהים. זה פרויקט יפה וזהו (גם אם מאחורי זה מסתתרת אמנית שאדישה לנכים)

    צבי גל10.8.09
  • 08

    מי הדוגמנית?

    דוד7.9.10
  • 09

    וילהלמינה היא פרח השכונות. גם לפרחת עיצוב שוקרית יש זכות קיום. היופי שלה ושל העבודה מעצבן כל מיני בריות אפורות וחסרות סקסאפיל מקצועי ואולי גם אישי. בכל מנה פלאפל צריך איזה שמיר של סחוג והגברת המדוברת היא כאן על תפקיד העמבה- לתשומת לב המלוהקות לתפקיד הפיתה או המלפפון החמוץ.

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
7.5.09

טיפ טופ

מהדורות נעליים מוגבלות עם דמיון בלתי מוגבל אפשר למצוא אצל Marloes ten Bhomer, בית מלאכה לא שגרתי המשתף מומחים לעיצוב תעשייתי, מהנדסים, אורתופדים, אנשי טכנולוגיה וסנדלרים מן השורה, כדי ליצור את הממתקים הפרובוקטיוויים הללו. מאניה: נעליים, דיפרסיה: מחיר, אובססיה: עקבים, שיק: רדיקלי, עיצוב: מינימלי, סיכום: ננעלנו!

עוד פרטים - כאן.

תגובות

  • 01

    יואווווו

    גלי7.5.09
  • 02

    פצצה

    sari13.5.09
  • 03

    נראה מדהים, אבל לא נוח במיוחד. ואני, על נוחות לא מתפשרת! הידד למסעודה!

  • 04

    בתור בחורה עם בעיית נעליים, התגובה היחידה היא - מדהים!

  • 05

    רוצההההההההההההההה

  • 06

    כשיהיו לי 2,500 יורו פנויים אהיה הראשונה לנעול את הבובת האלה!

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
7.6.08

מטבח ירוק

המטבח על פי תערוכת העיצוב האחרונה במילנו הופך לירוק, ולא רק בצבעוניות שמציע המעצב האמריקאי כארים רשיד, אלא הלכה למעשה: מטבחי ARCLINEA מתייחסים למגמה העולמית ומשלבים אלמנטים "ירוקים", כמו מתקני תאורה המאפשרים גידול גינות ירק במטבח או מגרות אשפה המותאמות למיחזור.
גם ברגבה הצטרפו לטרנד הירוק והשיקו מטבח שהחזיתות שלו עשויות מעץ במבוק, הנחשב לחומר גלם אקולוגי בשל מהירות גידול הבמבוק בהשוואה לעצים אחרים (לאחר כריתת העץ, שורשיו מצמיחים גזעים חדשים ללא צורך בנטיעות חדשות). במטבחים, שיבצו האדריכל מיכאל מיקולסקי והמעצב התעשייתי ירון רונן, סדרת גופי תאורה בטכנולוגיית LED הנחשבים חסכוניים במיוחד וידידותיים לסביבה.

תגובות

  • אין תגובות, למה אתם מחכים?

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו