אורי אליעז, אמן ומעצב, הוא אולי הדאדאיסט האחרון שעדיין יוצר בימינו ברוח האסמבלאז'

אליעז מקבץ מיני חפצים ואלמנטים אחרים שאיבדו את תפקידם המקורי בחופי יפו, הופך אותם לבובות גדולות, ומכנה אותן "דחלילים". בעבר עסק אליעז בעיצוב תפאורות לתאטרון ובאיור ספרי ילדים, וניכר שאלה השפיעו על סגנון הפיסול שלו. את כוחן המרבי של עבודותיו אפשר לחוות ממקבצים קבוצתיים של הדמויות הביזאריות, שנראות כמו שחקני תאטרון. חלקיהם של אלפי חפצים שהושלכו לפח ונאספו על ידי אורי אליעז הפכו בכישרון רב ובדמיון יצירתי ליצורים בעלי חזות נאיווית בהשראה אפריקנית, שמתקשרים למגמות העכשוויות בעיצוב ואמנות, מגמות שמתגעגעות לעבר, לפרימיטיוויזם ולנאו-סוריאליזם. אורי אליעז יצר עשרות פסלים בין השנים 1985 ל-1986, וכ-100 מהם מוצגים כעת בגלריה ויטרינה של המכון הטכנולוגי בחולון. אף שהיצירות נעשו בשנות ה-80, הן רלוונטיות גם בימים אלה ואפילו רעננות.
התערוכה עד 14.1.2012

Ferry Staverman הוא אמן הולנדי שיוצר פסלים מנייר. הוא בונה אותם מצורה אחת שחוזרת על עצמה שוב ושוב ויוצרת אשליה של גוף תלת-ממדי. הפסלים עשויים מקרטון ממוחזר לבן או צבעוני ובעובי שונה. אחרי ההרכבה הראשונית של האובייקט הוא כורך אותו שתי וערב בחוט שמוסיף לו גימור חינני וגם עוצר אותו מלהתפרק. העבודות הקטנות מפתיעות בעדינותן האוורירית, ועבודותיו הגדולות יותר (עד חמישה מ' לגובה) מרשימות בריבוי פרטים קטנים, החוברים לקונסטרוקציות בעלות נוכחות.

In Every Tree הוא סטודיו לעיצוב ואמנות שהקימו מריה לרסון ומריה לוארויק בסטוקהולם. מריה ומריה מדגישות בעבודות שהן יוצרות – פסלים וגופי תאורה מפורצלן ומזכוכית – את הקשר שנוצר בין האובייקט לחלל שהוא נמצא בו. האתגר בעבודות שלהן הוא השימוש העיקרי בפורצלן, לרוב ללא צביעה או הדפס, כשהתאורה שהן מוסיפות מוקרנת או בוקעת ממנו. אין ספק שחוזק היצירה הוא במיקום ובהקשר, כמו הפטריות הזוהרות, כוסות הפורצלן ששמיים מעוננים מרחפים בהן, ובעיקר – סדרת הספרים המוארים הממוקמים בספרייה ומבליחים באור יקרות, שרק עם הספר יכול להעריך באמת…