A69 – משרד אדריכלים בצ'כיה: ראיון בלעדי
A69, משרד אדריכלים צעיר הפועל בצ'כיה, מדינת הגוש הקומוניסטי לשעבר, החל לעבוד זמן קצר לאחר שינויי המשטר והמעבר לדמוקרטיה ולשוק חופשי, וחווה את השינויים הכלכליים, הסביבתיים והפוליטיים במדינה בשני העשורים האחרונים. שוחחנו עם מאטיי סיסולק (Matej Sisolak), אחד השותפים במשרד, על עבודותיהם.
צ'כיה היא עמק מעוצב בעדינות. אנחנו נינוחים כמו העמק, פתוחים לפשרות ואין לנו שום רצון להתבלט
נגה ונדב לסר
למשרדכם מגוון רחב של עבודות מסוגים שונים, רובם ב"פרופיל גבוה", דבר ייחודי למשרד צעיר. מלבד כישרון, כיצד הצלחתם להגיע להצלחה כזו ומה תרם לה?
התמזל מזלנו והתזמון שלנו היה מוצלח. הקריירה שלנו התחילה בתקופה של התפתחות מואצת בתחומי הכלכלה והבנייה, זמן קצר לאחר נפילת הקומוניזם. המדינה, שבמשך עשרות שנים חוותה הזנחה, הזדקקה להשקעות רבות וזכתה להן, ונוצר מאגר עצום של עבודות, שגם אנחנו נהנינו ממנו. הגורם העיקרי להצלחה שלנו היה העובדה שזמן קצר לאחר סיום הלימודים כבר עסקנו בדבר החשוב ביותר לאדריכל: בניית בתים. ההתעסקות בפרויקטים בנויים וממשיים אפשרה לנו להציג את עצמנו, יצרה המשכיות והביאה לנו לקוחות ומשקיעים נוספים. אני חושב שאדריכלים שמתחילים כיום במדינה כבר לא נהנים מאותן הזדמנויות שהיו פתוחות לפנינו לפני 16 שנים.
כשאתם מפתחים פרויקט חדש, איזה תפקיד ממלאת החוויה האנושית בתכנון? כיצד אתם מתחשבים בשימוש היומיומי בפרויקט ואיך הדבר מתבטא?
בעבר נהגנו לפתח חלומות על איך אנחנו חושבים שהעולם צריך להיות. ככל שאנחנו מתבגרים, את מקומם של חלומות אלה תופס הניסיון של העולם כפי שהוא באמת. אין פירוש הדבר שאנחנו מוותרים על החלומות האלה. המציאות היא עשירה ומפתיעה, כך שלרוב היא עולה על החלומות שלנו. אני לא יכול להצביע על התחושה הזאת בפרויקט ספציפי אלא יותר במבנה העבודות שלנו לאורך השנים. התחלנו בתכנון בית פרטי אחד ב-1994. ב-1999 זכינו בתחרות והתחלנו לתכנן פרויקט בן 60 דירות, וב-2003 זה כבר היה פרויקט בן 600 דירות.
הילדים השובבים ביותר הם בדרך כלל האהובים יותר… אנחנו נהנים מהפרויקטים המחייבים אותנו להתאמץ יותר. העבודה המעניינת והדרמטית ביותר היתה ללא ספק פרויקט Central Park Praha
איזה פרויקט עניין אתכם ביותר?
הילדים השובבים ביותר הם בדרך כלל האהובים יותר… אנחנו נהנים מהפרויקטים המחייבים אותנו להתאמץ יותר. העבודה המעניינת והדרמטית ביותר היתה ללא ספק פרויקט סנטרל פארק פראהה (Central Park Praha), לא בגלל גודלו אלא בגלל התנאים המורכבים מאוד והדרישות של המשקיע. העבודה היתה מתישה, דרמטית, והיו בה הרבה עליות ומורדות. לפעמים הרגשנו כאילו אנחנו בספר או בסרט.
כיצד החיים והמגורים בצ'כיה משפיעים על עבודתכם, אם בכלל, וכיצד אתם תופסים את מושג הגלובלי-מקומי: גלוקלי?
צ'כיה היא מקום קסום. מבחינה מורפולוגית היא מוגדרת באופן ברור: עמק מעוצב בעדינות. המורפולוגיה הזאת עיצבה לדעתנו גם את המנטליות המקומית, והותירה אותה ללא שינוי למרות הזרימה והשינויים בהיסטוריה האירופית. אנחנו ילדים אופייניים למנטליות ולעמק: אנחנו נינוחים כמוהו, פתוחים לפשרות ואין לנו שום רצון להתבלט.
היכן הייתם רוצים לראות את עצמכם עשור מהיום?
התשובה די פשוטה: להופיע בכתבי עת אדריכליים טובים, ואם אפשר גם להיות רווחיים ;) [נ.ל]
אויש הם חמודים. איזה יפות המרצפות ...