ביד ברזל
תכשיטים מציגים דלות חומר וגדלות רוח: שיחה עם המעצב אמיר פרידמן
סקיצות גולמיות המתייחסות לאבולוציה של החומר, הופכות בידי המעצב הישראלי אמיר פרידמן לתכשיטים שרוח מסורת הנפחות ניכרת בהם. פרידמן למד צורפות בבצלאל, השתלם בפלדה אצל הנפח אורי חופי, ויוצר אובייקטים שמשלבים את שפת הנפחות עם עיצוב עכשווי ושימוש במחשב.
איך אתה מגדיר את עצמך, אמן או אומן? "מבחינתי, היכולות הטכניות והטכנולוגיות הן כלי עזר להבעה עצמית. בחרתי ליצור דו-שיח בין הפטיש למחשב. כצורף, יש לי יכולת לבנות את הכלים לבניית כלים
כך אני שולט ביצירה החופשית שלי. כמו מוזיקאי, גם אני ממציא בכל פעם תווים חדשים, ואז יוצר מנגינה רהוטה או צורמת".
מה מקום המיומנות האומנותית בתקופת תיעוש סדרתי בתכשיטנות? "אני לא מוצא שהתיעוש הסדרתי רמס את הארטיזן והמיומנות. אמנם, עיצוב התכשיטים הידני הושפע מהמהפכות התעשייתיות, והיה אפשר לצפות שהיצירה החופשית תרד למחתרת, אבל היא צפה מחדש בכוחות מחודשים. נוצרה סינתזה בין המחשב, התיעוש ועבודת היד, כשכל אחד מחזק את השני.
לאן הולך עולם הצורפות? "דווקא בעידן ההיפר-טכנולוגי וממוחשב, ערכם של עבודת היד החופשית וקרנו של היוצר יעלו. הצורף הארטיזן הוא גלגול מתמשך של הצייד הראשון שיצר תכשיטים וכלים מאבן
מאז ועד היום עבודת היד והמיומנות האנושית נשארו במרכז היצירה. אני רואה את עצמי כחוליה בשרשרת האבולוציונית של אותו צייד".
חקר טכניקות עתיקות של נפחות, תוך התמקדות בטכניקת פיתול במתכת, הביא את פרידמן ליצור צורות חדשות בעולם התכשיטים. על קו התפר בין עבודת היד ומיומנות קלאסית, לבין טכנולוגיה של צורפות מודרנית – פרידמן יוצר מוצרים ותכשיטים בעלי אופי של דלות חומר עם גדלות רוח. לאתר המעצב
כשיש לאדם אפשרות ליצור, לפתח, להמציא הוא מעשיר את הקיים ומפרה את עצמו ואת הסביבה. אמיר מצליח להפתיע את כולנו כל הזמן ואני גאה בו.