תריסר עקרונות לערים ירוקות
עיר קומפקטית כמודל לעיר בת-קיימא: חלוקה ליחידות עצמאיות, אינטגרציה, חינוך, שימור ודיאלוג אזורי
בהמשך לראיון שפרסמנו עם פרופ' וולף דסקינג, מתכננה של פרייבורג, אחת הערים הירוקות באירופה, אנו מביאים לכם את 12 העקרונות שהם ניסחו באמנה שקוראת לערים נוספות ללכת בעקבותיה ולקיים מודל משופר לעיר בת-קיימא.
עקרונות חלליים: מרחקים קצרים לנוחות האזרחים ולהפחתת שימוש ברכבים
1. שונות, ביטחון וסובלנות: יש לשאוף לאוכלוסייה מאוזנת מבחינת גיל ופרופיל סוציאלי בתוך שכונות קיימות. חשוב לדאוג למקומות עבודה ושירותים לכל הסקטורים, לעודד אינטגרציה של כל שכבות האוכלוסייה, בלי קשר למוצא, מין או גיל.
2. עיר של שכונות: "העיר הקומפקטית" כמודל בר-קיימא. חלוקת העיר לשכונות בעלות עצמאות אדמיניסטרטיווית. יש לעודד שלטון א-ריכוזי בעל סמכויות מוגדרות היטב. שלטון כזה חיוני לעיר, וחשוב בהקשר של אזורי מגורים ועבודה, תשתית סוציאלית, חינוך ותרבות, בילוי וכד'. ההגנה על זהות העיר היא תנאי מקדים לתכנון ולפיתוח אורבני בר-קיימא.
3. עיר של מרחקים קצרים: רעיון העיר הקומפקטית צריך לעמוד ביסוד קידום תשתיות קיימות ובניית תשתיות חדשות. גישה רגלית לכל מקום מורידה למינימום את תנועת המכוניות, ומשפרת את איכות הסביבה. יש להעדיף פיתוח תחבורה ציבורית ושבילי אופניים על רכבים פרטיים.
4. תחבורה ציבורית וצפיפות: תכנון התחבורה הציבורית יהיה באינטגרציה מלאה עם חזון העיצוב העירוני. התחבורה הציבורית צריכה תמיד לקבל עדיפות על התחבורה הפרטית. יש להגדיל את הצפיפות העירונית לאורך קווי התחבורה הציבורית באופן רגיש ותוך שימור עקרונות הקיימות.
עקרונות תוכניים: מבני תרבות, פיתוח עסקי, שמירת טבע והגנה על שטחים ציבוריים למען האזרחים
5. חינוך, מדע ותרבות: בתי ספר ואוניברסיטאות, מרכזי מחקר ומוסדות תרבות מטביעים חותם משמעותי על מידת האטרקטיוויות של העיר והאיכויות שלה. עיר חייבת ליצור הזדמנויות להתפתחות אישית וללמידה לכל אורך חיי אדם.
6. תעשייה ועבודה: המשימה החשובה ביותר לעתיד: שימור תעסוקה קיימת ופיתוח עסקים חדשניים ופורצי דרך. יש לאזן את הטרנד של פיתוח אזורים ירוקים וערי קצה עם חידוש הרקמה העירונית הקיימת.
7. טבע וסביבה: שימור מגוון מינים ביולוגיים, שימוש חכם במשאבים לטובת הדורות הבאים והגנה על סביבה בריאה שאפשר לחיות בה – כמטרות מפתח. יש לבחון את האזורים שבהם מתוכננת בנייה ואת השפעתם על הסביבה טרם יישום התוכניות, במטרה לשמר את סביבת המגורים הטבעית של בעלי החיים והצמחים, כמו גם נופים תרבותיים בעלי חשיבות היסטורית.
8. איכות עיצוב: רוב החלטות התכנון משפיעות על מראה העיר לדורי דורות. לכן החלטות צריכות לחזק את אופי העיר באמצעות קידום איכויות העיצוב הגבוהות ביותר. למקומות ציבוריים תפקיד מפתח: יחד עם הבניינים השכנים הם יוצרים את הפנים הציבוריות של העיר. זכויות רכש ציבוריות וסמכויות להסדרת שטח ציבורי חייבות להישאר בידי גוף פוליטי, שיתווך בין האינטרסים השונים ויעצור התפתחות בלתי רצויה. סמכות התכנון בעיר צריכה להוביל את ההתפתחות של כל פרויקט בנייה חשוב, משלב הרעיון ועד לשלב המימוש. יש לעשות שימוש בכלים כמו תחרויות אדריכלים, מינויים ופאנלים של מומחים כעיקרון מנחה – כדי למצוא פתרונות למבנים חשובים ולמקומות ציבוריים.
עקרונות פרוצדורליים: לשמר את הישן – לחגוג את החדש. לא לאופנות ולגחמות פוליטיות, כן למעורבות ולשקיפות
9. חזון לטווח רחוק: תכנון ופיתוח עירוניים עקביים צריכים ללכת בעקבות חזון מאחד, שמביא בחשבון את עברה של העיר ורואה כמה עשורים קדימה. אסור שפני העיר יהיו משועבדים לאופנות מתחלפות או גחמות פוליטיות. תכנון תוספות לערים צריך לצפות את הצרכים של הדורות הבאים (לשמר את הישן ולחגוג את החדש). רק בדרך זו אפשר לפתח, לשמר ולקדם את ייחודיות העיר.
10. תקשורת והשתתפות: קהילות צריכות לעבוד באופן עקבי על החזון הקולקטיווי שלהן לעיר באמצעות שיח ציבורי. דמויות מפתח ובעלי מניות בקרב האדמיניסטרציה של העיר ומחוץ לה צריכים לתמוך בתקשורת רציפה. את תוצאות הדיונים יש לשלב בתהליכי התכנון, כדי לעזור ביצירת שקיפות ולצורך עדכון החלטות פוליטיות. יש להזמין את כל קבוצות האוכלוסייה לקחת חלק בדיון, ולהיות פעילות בכל שלבי ההתפתחות, החל מהחזון הראשוני, דרך תכנון מפורט, וכלה בביצוע בשטח ובניהול. צריך לבסס תרבות של מעורבות תוך שימוש בכלים שונים הזמינים לרשויות העירוניות, האזוריות והכלליות.
11. אמינות, מחויבות והוגנות: קונספט החל על העיר כולה, ומושתת על עקרונות של קונצנזוס, יוצר את הסביבה הנכונה שבה כל המשתתפים בהתפתחות העירונית יכולים לפעול בזכויות שוות. כדי שהעיר תהיה שותפה אמינה לכל האזרחים ולכל המשקיעים, המדיניות העירונית צריכה להיות מבוססת על הסכמות בסיסיות, שמחייבות את הגוף האדמיניסטרטיווי. עקרונות צריכים לעמוד בבסיס ההנחיות לפיתוח אתרים וסטנדרטים של בנייה בת-קיימא. קווים מנחים כמו "עיר של מרחקים קצרים" צריכים להתבטא במדיניות הנוגעת לנושאים ספציפיים.
12. שיתוף פעולה ושותפות: שיתוף פעולה והשתתפות עוזרים לביזור ולחלוקת נטל התכנון והפיתוח העירוני בין אנשים וגורמים רבים. תמיכה פיננסית בפרויקטים מעודדת משקיעים, ויכולה גם לעזור להדריך אותם. פעולה לדוגמה של הקהילה לגבי עיצוב פני העיר יכולה לעודד פעולה פרטית, כמו גם לעזור ליצירת תהליכים המגשימים את עצמם. מוסדות מדעיים, אוניברסיטאות, תעשייה וגופים מקצועיים הם שחקנים חשובים בפיתוח עירוני חדשני.
אנחנו חותמים על זה. ואתם?
אם מחסירים מעט פרטים אז התמונה הראשונה בסדרה נראית ממש כמו תוכנית נהלל..:)
[...] המלא במקור לקריאת 12 עקרונות לבניית עיר בת-קיימא (תרגום: נעמי בורנשטיין) אהבתם?תריסר עקרונות לערים [...]
אהבתי במיוחד את הרעיון המקורי של ערוגות הצמחים שמתרוממות על המדרגות בבילבאו ואת הקונטור האסטטי שלהן .
מלא השראה ורוח אהבת טבע ואדם מי יתן וראשי ערים במדינה יאמצו את העקרונות האלו. אחד! עדרון אחד - שיתחילו איתו ולא יזהמו אותו עם אינטרסים ורדיפת בצע
מהמם , מענין עם טעם של עוד!
כמי שתכנן עיר שלמה עבור משרד הבינוי והשיכון אתם צריכים לקלוט כי עיר עתידית אין בה אנשים והדו שיח התכנוני הוא שיח בין הפקידיםובין עצמם לכן כל מה שנכתב כאן הוא הזוי ורק האדריכל הוא קובע הכל בפועל ...
גדעון, אכן, מאוד קשה ליישם עקרונות כשיש ריבוי אינטרסים בכל פרויקט, לכן מומלץ ביותר לקרוא על פועלו של פרופ' דסקינג בפרייבורג, גרמניה - http://bit.ly/riq6l8 לפעמים כל מה שצריך זה האדם הנכון במקום הנכון, מצוייד ביכולת לדחוף קדימה.