20.3.11

כל צבעי הקשת

ספר טוב הוא בית, מקום מפלט, חוויה ואפשרות לברוח ממציאות קשה. הספרייה הפתוחה בלב גן לוינסקי מגיעה אל הקוראים. אין לה דלתות או שערים, אין דלפקי קבלה או יעץ. היא פתוחה לכל אחד ללא הבדלי דת, גזע וחוקיות אזרחית.

העיצוב הפשוט תורם לפתיחות הרב-תרבותית שאזור התחנה המרכזית מציע

הספרייה חסרת קירות ומורכבת מארונות ספרים גבוהים הנשענים על מקלט מקומי. הספרייה שקופה ומוארת והספרים זוהרים בלב הגן. חופה מתקפלת מצִלה על המעיינים בספרים בשעות היום, ומשמשת כדלת המגנה על הספרים מפני גנבים בשעות הלילה. נוסף על הארונות הגבוהים ובמרחק מטרים ספורים מצויים ארונות קטנים יותר לספרי ילדים. הרוח הפשוטה של הספרייה כמקום מפלט וכמקבילה למציאות לא פשוטה מתבטאת גם בסידור הספרים. בספרייה כ-3500 ספרים בשלל שפות.

הספרים אינם מקוטלגים כמקובל לפי ז'אנר או מחבר אלא על פי קטלוג רגשי

מדבקת צבע מסמלת תחושה שספר כלשהו עורר בקורא קודם (כך לדוגמה צבע כתום מסמל "מוזר" וסגול "משעשע"), והקורא משוטט בין הספרים בהתאם להרגשתו באותו רגע. ליוזמה המבורכת אחראי הצוות של עמותת המתנדבים Arteam, הכולל אמנים, יזמים וגם את האדריכל יואב מאירי, שתכנן את הספרייה, בשיתוף עם מרכז מסיל"ה – מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה.
את המימון לספרייה גייסו מתנדבים ממפעל הפיס, מהמרכז הישראלי לספריות ומוועדת חגיגות המאה של עיריית תל אביב.

תגובות

  • 01

    מכל המייצבים בגליון, הרשימה אותי במיוחד הספריה הפתוחה בגן לוינסקי בגלל הפונקציונליות שלה, מימדיה האנושיים, האסתטיקה הפשוטה שלה והתחברותה לקהל לקוחותיה. אדריכלות אנושית במייטבה.

  • 02

    איזה מיזם מבריק ומרגש, העיצוב מתמזג עם הסביבה הטבעית והאנושית שפו!!

    שוש2.4.11
  • 03

    פשוט, נכון והמהות של אדריכלות.

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
6.1.11

צינה בכיכר: תמונת מצב

עולם הנדל"ן והשימור אינו מחכה למקבלי ההחלטות על דיוניהם המרובים והאמוציונליים ומצביע בכיס ובדחפור בכל הקשור לחידוש פני כיכר דיזנגוף. אז אמנם כרגע מדובר רק בכרסום המעגל החיצוני של הכיכר – אך הוא שיוצר את החלל העירוני הייחודי שהוא מסמליה של העיר תל אביב, והוא שיביא בסופו של דבר לשינוי המהותי בכיכר עצמה.
ואלה תולדות הכיכר על רגל אחת: כיכר צינה דיזנגוף תוכננה במקור על פי המתווה ההיסטורי של עיר הגנים בתכנונו של פטריק גדס. את הבניינים סביבה תכננה האדריכלית ז'ניה אוורבוך בסגנון הבינלאומי. על פי התכנון המקורי יועדה הכיכר להולכי רגל, ועד 1978 שכנה במישור אחד עם המבנים, המדרכות והכביש. עקב לחצי תנועה כבדים ורצון של מתכנני העיר להקל את עומסי התנועה, ובנשימה אחת לתרום להולכי הרגל כיכר רחבת ידיים עמוסת מצבי שהייה (שרובם אינם מנוצלים) – הוגבה המפלס, מה שיצר את שיא המחלוקת.
אז על מה המהומה?

הוויכוח הוא סביב סוגיה עקרונית בסיסית בבינוי ערים, העוסקת בחוויה המפלסית של הולך הרגל

המצדדים מצדיקים את הגבהת המפלס בכך שהכיכר משחררת את גודש התנועה הממונעת, ובד בבד מספקת בלב אחד הרחובות הראשיים בעיר אזור ציבורי רחב ידיים לרווחת הציבור. המתנגדים טוענים שהולכי הרגל מתקשים בהתמצאות ובשימוש השטחים הציבוריים המנותקים ממישור הרחוב, וזו הסיבה לכך ששטחי הכיכר אינם מנוצלים ומוזנחים (וכראיה, המזרקה המיתולוגית של יעקב אגם).
השינוי מתחיל בחיצוני: בעוד הצדדים ממשיכים להתנגח צדי הכיכר מתחדשים לאטם: בית קולנוע חן שופץ, ובית הקולנוע האחר (אסתר) הוסב למלון בוטיק. מבנה נוסף משתקם בימים אלו ובקרוב יהפוך לבית דירות יוקרתי. השינוי הפיזי של הכיכר יבוא במוקדם או במאוחר, והדרך לשם כבר נסללת ומאפשרת מקום לפשרה ולפתרון ביניים. דוגמה טובה היא הפרויקט של משרד SOMA, המציע משטח הומוגני של הכיכר והפיכת הכבישים למנהרות, בססמה: אבולוציה – לא רבולוציה.

תגובות

  • 01

    אני חושבת שזה הפתרון הנדרש כי הכיכר באמת עוזרת להפחתת תנועה.. זה השדרוג הנכון גם שטח ציבורי מקסים וגם ייעול צירי התנועה

    עינת25.1.11
  • 02

    לדעתי הפתרון המוצג כאן, המקודם על ידי העירייה, הוא טלאי אסטתי שאינו פותר את הבעיות האמיתיות של הכיכר - והם - השיפועים חדים מדי להולכי רגל ואופניים נתק וחוסר רציפות עירונית הנובעים מגובה ההגבהה של הכיכר. מפלס הכיכר העליון קטן ומנותק, שטחים ציבוריים נרחבים נעלמים במאסת המדרגות והרמפות דרוש שינוי אמיתי בכיכר - שינוי תודעתי - שיחסל את ההזנחה, את מרבצי הפאנקיסטים ותרבות השתן (הכיכר מסריחה!) ויחזיר את הכיכר להולגי רגל, לבתי הקפה ולחנויות לכן הפתרון הקוסמטי שהוצע כאן מונע מהעיר את החלל העירוני שמגיע לה יש שלל פתרונות שהוצעו בעבר (תערוכה שלמה בנושא של אורבניקה לדוגמא) ועוד יוצעו בעתיד. למה להתפשר על מקום שני כשאפשר לדרוש את הטוב ביותר!?

    איתי31.1.11
  • 03

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4022061,00.html

    אודי1.2.11
  • 04

    זה נכון שבסוף כוחות השוק קובעים וכשכסף נכנס יש שינוי הרבה יותר מהיר משינויים ביורוקרטים של עירייה אבל אז גם אין שליטה ולפעמים משהו שאמור להיות לציבור הופך למתחם לבעלי ממון, לגטו, לכיעור אדריכלי וכן הלאה - השוליים של הכיכר זה יופי אבל חייבים לבצע שינוי מבני אמיתי בכיכר לטובת התושבים

    מעיין1.2.11
  • 05

    השינוי נרמז בגוף הכתבה: אם זורם כסף לאיזור, יימצאו גם התקציבים לחפור את הכבישים עמוק יותר ולהשטיח את הכיכר. הגובה שלה כיום - גם בשינויים קוסמטיים - לא יביא את השינוי המיוחל.

    אורית1.2.11
  • 06

    אני חושב שהעובדה שיש מפלצת של אגם על הכיכר היא זאת שיוצרת את המבדיל , באם נוריד את המזרקה ונכניס דשא ועצים ונשפר את מרארה הבניינים הסובבים ,דבר זה כבר ישפר את הכיכר ברמה שלא צריך משהו אחר . אי אפשר לשפר את הכיכר ברמה של תחבורה באם נוריד את גובה הכיכר , צריך לשנות את הקיים ברמה הקיימת פרקטית ,ולא לשנות אותה כי זה" נכון ורצוי ", הכיכר מוזנכת ברמה של ניקיון ויזואלי , בואו , זה מה שעושה את הבעיה למורגשת מידית. ערןו ארלו - מעצב

    ערן6.2.11

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
7.9.09

הערים הסמויות מן העין

yanh_gaza_two-sided-1

קבוצת האמנים YANH (ראשי תיבות של: You Are Not Here), שבראשם מושון זר-אביב ודן פייפר, יצרה מפה אינטראקטיווית שמאפשרת לכם לצעוד ברחובות תל אביב (או ניו יורק) וליהנות מיקומים מקבילים: צעידה בסמטאות עזה (או בגדד). לכבוד אירוע ArtTlv שמתקיים בימים אלה במתחם נחושתן בתל אביב, יחולקו המפות הקסומות המעוצבות בחינניות ויגישו מידע כפול-מסרים. את המפה יש לכוון לאור כדי לקבל את כל המידע, ובעזרת קוד המופיע בסטיקרים שיודבקו באתרים שונים ברחבי תל אביב יש להתקשר לתיבה קולית, שם תקבלו נתונים נוספים בקולה של הבלוגרית לילה אל-חדד. להצטרף למטא-סיור הגיעו לרחבת מגדל נווה צדק בתאריכים 24-10 בספטמבר. המפות – חינם.
עוד פרטים כאן

תגובות

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.
21.1.09

פיח והעיר הגדולה: תל אביב 100

לכבוד חגיגות 100 לעיר תל אביב, גלריות ומוזאונים מקדישים לה מחללם ומנסים לנסח את היחס האמביוולנטי אליה. דוראר בכרי מציג בגלריית בינט סדרת עבודות שמתארת את אזור מגוריו, רחוב צ'לנוב ואנשי השוליים החיים בו בנופים דהויים, על רקע קו מתאר של עיר הזורחת מן החורבות (פתיחה: 22.1). בגלריה המשרד תערוכה קבוצתית בשם "תל אביב אהובתי" עומדת על יחסי המשיכה-דחייה למטרופולין (עד 19.2).
אמיר נוה מגיש בגלריה פלורנטין שאלות פילוסופיות יותר בדבר היחס בין אדם למקום, וקורא לכל אחד מאתנו לבדוק את המרחב הפרטי שלו ביחס לזה הציבורי (עד 7.2). במוזאון תל אביב גלעד אופיר, רן סלווין, דוד עדיקא, מיקי קרצמן, מאיה כהן לוי ועוד כ-40 צלמים מהארץ ומחו"ל פורשים זוויות התבוננות שונות על העיר (פתיחה: 5.2). נוסף על כל אלה, במהלך ארבעה סופי שבוע בחודש פברואר, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי "קונטמפו" למוזיקה עכשווית, יתקיימו עשרות מיצגי אמנות דיגיטלית ווידאו ארט ברחבי העיר. במוזאון ארץ ישראל לא מתרגשים מהמספר 100 וחושפים את עברה הקדום של העיר, כשהיפופוטמים הסתובבו בירקון ודובים בנתיבי איילון. (פתיחה: 10.2). וזה כמובן רק המטח הראשון…

תגובות

  • 01

    אתם בטוחים שדובים הסתובבי בנתיבי איילון ולא נדרסו? ;-)

    דודו29.1.09
  • 02

    נשמע מעניין ומגוון.

הוסף תגובה

ישנה בעיה בשדות המסומנים.

עקבו אחרינו

תגובות אחרונות